<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד דורית לוי-פרנק

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד ג'מאל מחאמיד

גזר דין

1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו; עובדות כתב האישום תוקנו, הוגש כתב אישום מתוקן ממ/1, כאמור הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע עפ"י הודאתו בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפת בת זוג, תקיפת קטין, ע"י מי שאחראי לו ותקיפה בנסיבות מחמירות, בעבירות מרובות עפ"י העובדות שבכתב האישום המתוקן.

2. עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן הנאשם והמתלוננת שהינה אשתו, נשואים משנת 1998, ולבני הזוג מנישואיהם ארבעה ילדים קטינים, ילידי 1999, 2000, 2002 ואחרון הקטינים יליד 27.07.2006.

הנאשם נהג להכות את שלושת ילדיו הראשונים באמצעות ידיו ורגליו.

במהלך חודש מאי 2006, עת הייתה המתלוננת בחודש השביעי להריונה בילדם הרביעי, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר על פניה באמצעות מפתחות רכב שהחזיק בידו, תוך כדי כך איים הנאשם על המתלוננת לרצוח אותה, ומיד לאחר מכן זרק הנאשם לעבר בטנה של המתלוננת כיסא, המתלוננת הצליחה להדוף הכיסא ולמנוע פגיעה בה;

המתלוננת התלוננה על מעלליו של הנאשם לגיסתה, ומיד עם שובו של המתלונן הביתה, בשעות הערב, "העניש" הנאשם המתלוננת על שסיפרה למשפחתו, בכך שהיכה בה בכל חלקי גופה.

עוד נטען בכתב האישום המתוקן כי בחודש פברואר 2010 על רקע נפילת כוס מידו של אחד מילדיו של הנאשם, הכה הנאשם את בנו בחזהו וסטר לו על פניו. ובהמשך תקף את המתלוננת בכך שסטר לה מספר פעמים על פניה והנחית באגרופיו על ידיה ועל חלקי גופה וגרם בכך לנפילתה, עקב זאת וקללותיו של הנאשם כלפי המתלוננת, עזבה המתלוננת ביום 22.2.10 את ביתה לבית הוריה בכפר – קרע, וחזרה לביתה באום אל פחם רק ביום 19.3.10 בהתערבותם של בני משפחה ומכובדים;

בכתב האישום המתוקן מגוללת המאשימה מסכת התעללויות של הנאשם בילדיו, לאורך חודש אפריל 2010, ובחודש מאי שלאחר מכן, וזאת על רקע התקדמות בלתי משביעת רצון בלימודים;

כתב האישום המתוקן משתרע על מעל לשלושה עמודים עמוסים באירועים ממועדים שונים, לפיהם תקף הנאשם את המתלוננת ואת ילדיו הקטינים כמתואר בעובדות כתב האישום, ועבר בכך העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

3. במעמד הרשעתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן נכחה באולם ביהמ"ש אשתו של הנאשם – המתלוננת, אשר ביקשה להודיע כי היא בת 35 שנים, אם לארבעה ילדים מהנאשם, וכי הכול בידי הגורל, ומבקשת היא לאפשר להם להמשיך לחיות ביחד, כי כיום הכל בסדר, הכול תקין, וכי מה שעברו היה בתקופה קשה, וכיום מבקשת היא לסיים את זה, שהרי בנישואים יש עליות וירידות וכי אין היא יכולה ללא בעלה – הנאשם. וכי מאז האירוע הם יחד משך שנה וחצי וכי הנאשם נמצא בטיפול הרווחה והיא תומכת בו.

4. טרם טענו הצדדים לעונש הורה ביהמ"ש על קבלת תסקיר שירות המבחן אודות מערכת יחסיו של הנאשם עם המתלוננת, ועם ילדי בני הזוג, ומידת השתלבותו במשפחה הגרעינית, כמו שנתבקש שירות המבחן לבחון מסוכנותו של הנאשם למתלוננת ולילדיו הקטינים;

על הנאשם הוגש תסקיר מורחב הסוקר את מערכת יחסיו של הנאשם עם בני משפחתו, אשתו וילדיו, התסקיר מדגיש חשיבות המשך הטיפול בו השתלב הנאשם, מאז חודש פברואר 2011, במרכז למניעת אלימות במשפחה באום אל פחם; כמו שמציג התסקיר חשיבות ההתערבות הטיפולית על מנת לסייע לשיקום המערכת המשפחתית ולביסוס דפוסי תקשורת תקינים ואדפטיביים בינו לבין אשתו וילדיו, מכאן שקצינת המבחן ממליצה להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, מאסר אשר יש בו משום קטיעת הרצף הטיפולי הנוכחי ולערער האיזון העדין המתקיים כיום במערכת המשפחתית, ואף לגרום לנסיגה במצבו והתנהגותו של הנאשם. כמו שממליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות, שהרי לאחר שהנאשם נקלט בעבודה בחב' בנייה, עפ"י תלושי משכורת שהוצגו בפני קצינת המבחן, מאסר בעבודות שירות יגרום להתדרדרות במצבם הכלכלי, דבר העלול לפגוע בסיכויי ההליך הטיפולי בו נמצא הנאשם.

5. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טוענת כי מדובר בנאשם אשר נהג להכות את ילדיו בידיו וברגליו, תקף את אשתו כשהייתה בהריון מתקדם, סטר לה על פניה, איים עליה וזרק עליה כיסא, מסכת התעללות זו נמשכה לא רק בשנת 2006, אלא שנמשכה וברבים מהאירועים של פגיעה באישה ובילדים אירוע בשנת 2010, מדובר במדרג גבוה של אלימות.

כעולה מתסקיר שירות המבחן, מציג הנאשם את עצמו כאב מסור, ולא כך הוא, וכי במצבי תסכול הוא פועל באלימות, מתקשה הוא לקחת אחריות ונוטה להפחית מחומרת המעשים.

ב"כ המאשימה מבקשת להדגיש שקשיים כלכליים אינם סיבה לאלימות ולפגיעה באישה ובילדים. ועוד בדברי האישה יש משום תסמונת האישה המוכה הנמצאת במלכוד, ובמקרה זה האלימות הופנתה לא רק כלפיה, אלא גם כלפי הילדים הקטינים ועליהם יש להגן, ביהמ"ש הוא מגינם של הילדים והנשים הסובלים מאלימות.

ב"כ המאשימה בהסתמך על פסיקת בימ"ש במקרים אחרים, ולנוכח חומרת העבירות מבקשת להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל שלא לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי בעבירות בהן הורשע וקנס כספי.

6. מנגד טוען ב"כ הנאשם כי לזכותו של הנאשם יש לזקוף חזרתו מכפירה בעובדות כתב האישום ולאחר תיקונו, הודאתו שיש בה משום קבלת אחריות מלאה הכול על מנת לחסוך מאשתו וילדיו אי נעימות של התמודדות עם שמיעת העדויות בתיק, כמו שיש בכך משום הבעת חרטה כנה ומלאה.

מדובר בבן 51 שנים, נטול כל עבר פלילי בן למשפחה נורמטיבית, שנישואיו עם אשתו ידעו עליות וירידות הכול על רקע מצב כלכלי קשה. הנאשם, ולמשך כעשר שנים חי מקיצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל, דבר שהגביר המתח בין בני הזוג, יציאתו של הנאשם לעבודה מסודרת עפ"י תלושי המשכורת שהוצגו נ/1 – נ/2, מעידה על כי הנאשם הפנים את חומרת מצבו, הנאשם עובד באופן סדיר זה כשנה וחצי, חרף כאבי גב וצוואר כרוניים מהם סובל הנאשם עפ"י נ/3.

עוד טוען ב"כ הנאשם כי כעולה מהודעת אשתו בביהמ"ש, וכעולה מתסקיר שירות המבחן, מערכת יחסיו של הנאשם עם אשתו וילדיו טובים כיום והוא מתפקד כאב דואג ואוהב, אחראי לפרנסת האישה והילדים.

הנאשם ישב במעצר משך כ- 36 ימים, ולמשך תקופה ארוכה שהה הנאשם במעצר בית מלא, מכל אלה למד הנאשם את הלקח.

ב"כ הנאשם מבקש לאבחן המקרה שבפנינו מהמקרים שבפסקי הדין שהוצגו, כמו שהוא מבקש לאמץ המלצות שירות המבחן שבתסקיר שהוגש.

הנאשם אף הוא ביקש להביע חרטה על מעשיו שבכתב האישום המתוקן, ומבקש לראות בהם פרק שחלף, שהרי הוא כיום חי עם אשתו וילדיו בהבנה ובהרמוניה מלאה;

אשתו של הנאשם חזרה והדגישה כי כיום הם חיים באושר ומקווה להמשיך כך ומבקשת שביהמ"ש לא ייתן יד לחזרה לתקופה אותה מבקשים לשכוח.

7. העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות הן, חומרה נוספת יש לראות בתקיפת ילדים קטנים חסרי ישע, ובהישנות האירועים לאורך זמן, מצוקה כלכלית והיות הנאשם מובטל אינם יכולים להצדיק בשום פנים ואופן, הפעלת אלימות כלפי בת זוג וקטינים שהגנתם מוטלת עליו ועל בת זוגו.

התופעה של אלימות במשפחה הפכה לנגע שפשט בחברה, נגע שיש לעקור אותו מן השורש, ובין היתר בהטלת עונשים חמורים על עברייני האלימות במשפחה למען יראו וייראו.

יחד עם זאת הענישה בשיטתנו המשפטית ענישה אינדיבידואלית היא, שיטה המבוססת על בחינת המעשה בו הורשע הנאשם, טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו ובחינת כולן באינטרס הציבורי, תוך בירור המניעים לביצוע העבירה. ובחינת העושה המעשה ותוך כדי כך תוהה ביהמ"ש על קנקנו של הנאשם העומד בפניו, מניעיו לביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות, ובין היתר בוחן ביהמ"ש ובעיקר את עברו של הנאשם ולאור כל אלו מטיל ביהמ"ש העונש הראוי.

8. בענייננו מדובר בנאשם בן 51 שנים, הנשוי למתלוננת משנת 1998 ולבני הזוג ארבעה ילדים גילאי 13, 12, 10 ו- 6 שנים; שבמשך כעשר שנים היה מובטל, ופרנסתו ופרנסת המשפחה נפלה על רשויות המדינה מקצבת דמי אבטלה של המוסד לביטוח לאומי.

הנאשם ישב במעצר משך 36 ימים, מיום 10.5.10 ועד ליום 14.6.10, ובתום התקופה שוחרר למעצר בית מלא למשך תקופה ארוכה ובמעקב של שירות המבחן למבוגרים;

בחודש ספטמבר 2010 נערך הסכם "סולחה" בין שתי המשפחות על דעתה של המתלוננת, אשר חזרה להתגורר בבית בני הזוג בעיר אום אל פחם לשקם את חיי המשפחה. אשתו, כעולה מתסקיר שירות המבחן, וכפי שהצהירה בפניי, אינה מאוימת מחזרתה לחיים המשותפים עם בעלה וילדיה.

כאמור מחודש יולי 2011 עובד הנאשם כעוזר טפסן ומוערך כעובד נאמן המתייצב באופן סדיר לעבודה, ולאחרונה בחברת בנייה בחדרה עפ"י תלושי משכורת שהוגשו.

מעיון בתסקיר שירות המבחן נמצא כי בחודש פברואר 2011 פנה הנאשם לגורמי הרווחה בעיר אום אל פחם והשתלב בטיפול במסגרתם. מדיווח גורמי הטיפול נמצא כי הנאשם מטופל במרכז למניעת אלימות במשפחה, שם משתתף הוא בקבוצה טיפולית לגברים אלימים כלפי בנות זוגם, כמו שהוא מגיע לשיחות פרטניות עם העובד הסוציאלי.

בקבוצה הטיפולית עוסקים בתכנים המתקשרים לאלימות במשפחה, כולל רכישת כלים יישומיים להתנהגות תקינה, ובמקביל האישה מלווה אף היא ע"י גורמי הרווחה ומגיעה לפגישות קבוצתיות של נשים במצב דומה, זאת מתוך תפיסה טיפולית הדוגלת בהעצמה ובחיזוק כל אחד מבני הזוג הנתונים בקונפליקט.

מתסקיר קצינת המבחן נמצא כי בני הזוג מבטאים שביעות רצון רבה מהשתתפותם בקשר הטיפולי המתואר, וניכר כי הנאשם מסוגל כיום לזהות כשלים בתגובותיו ובהתנהגותו, האישה מדווחת על שינוי משמעותי שחל באופן התנהגותו של הנאשם בטיפולו בענייני המשפחה, הוא יותר מעורב, יותר סובלני, ונמנע מביטויי התנהגות אלימה כלפי האישה והילדים.

להערכת העובד הסוציאלי, נמצא הנאשם בעיצומו של תהליך רגשי וכיום ניכרים מאמציו לעריכת שינוי בחייו, ולהפניית דפוסים חלופיים אדפטיביים, מתרשמים ממחויבות והיענות לטיפול, ומיועד הוא להמשיך בקבוצה הטיפולית כמו בהמשך הקשר הפרטני במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה.

קצינת המבחן סבורה כי קיימת אצל הנאשם נזקקות טיפולית, הממוקדת בשימוש באלימות כלפי ילדים, וכי הנאשם מסוגל להירתם ולהיתרם לקשר טיפולי, וכי יש מקום לשלבו בטיפול בתחום האלימות כלפי ילדים במקביל להמשך השתתפותו במרכז למניעת אלימות באום אל פחם, הנאשם הביע נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית המיועדת להורים שנהגו באלימות כלפי ילדיהם, ובמהלכה נבחנים דפוסי קשר ותקשורת עם הילדים, נבדקות עמדות ונבחנות דרכי התמודדות והתנהגות אל מול הילדים. קבוצה טיפולית מעין זו ולמטרה זו, נמצאת בשלבי גיבוש בשירות המבחן בחדרה, והנאשם נמנה על מי שעתידים להשתתף בה.

9. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, דבר שחסך התמודדות הילדים והאישה עם אי הנעימות הנובעת ממתן עדות, השתלבותו בהליך טיפולי, חזרתו לעבודה סדירה, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירות בהן הורשע, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי של 12 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יישא בו אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה מסוג העבירות בהן הורשע הנאשם, ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב. ניתן בזה צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, אותם יעשה הנאשם עפ"י תוכנית שתוגש ע"י שירות המבחן;

התוכנית תוגש תוך 21 ימים מהיום.

השירות יבוצע ע"י הנאשם עפ"י התוכנית שתוגש בפיקוח ובהשגחת קצינת המבחן למבוגרים, ודו"ח על ביצוע השירות במלואו יוגש לתיק ביהמ"ש בתום התקופה.

ג. אני מעמיד הנאשם בפיקוח שירות המבחן, ונותן בכך צו מבחן לתקופה של 18 חודשים ממועד החתימה על הצו;

הנאשם יפנה לשירות המבחן למבוגרים לחתום על צו המבחן.

מובהר בזאת לנאשם כי במידה ולא יתייצב לפגישות ולשיחות עם קצין המבחן, והודעה על כך תוגש לביהמ"ש, יהיה ביהמ"ש רשאי לשקול הפקעת המבחן תוך הטלת כל עונש שייראה לו – לביהמ"ש, על הנאשם.

והודעה לצדדים זכות ערעור על גזה"ד תוך 45 ימים מהיום לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ב, 10/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל רוזוליו