לפניי בקשת התובעת להמצאת מסמך למומחה מטעם בית המשפט.

התובעת טוענת כי מדובר במסמך ובו ממצאים, התוויית המשך טיפול ועלויות אשר בהעדרם לא יוכל המומחה מטעם בית המשפט לדעת מה היה מצב השיניים עובר לטיפולים ולמעשה המידע שבידו יהיה חסר.

הנתבעים מתנגדים להעברת המסמך משום שלטענתם מדובר במסמך המהווה על פי תנאי הפסיקה חוות דעת רפואית. לטענתם תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אוסרות על העברת חוות דעת רפואיות לעיון המומחה וכי המסמך ישפיע על שיקול דעתו.

לאחר שעיינתי במסמך ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי המסמך יועבר לעיון המומחה.

תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 קובעת כי המסמכים אשר מותר להמציא למומחה הם "כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

מטרת האיסור היא לאפשר למומחה הרפואי התרשמות אובייקטיבית ובלתי תלויה, ללא חשש שיהיה מושפע מדעות של רופאים או מומחים אחרים.

"..ברי כי חוות דעת "פרטיות" אסורות בהמצאה, אולם פעמים רבות כוללים המסמכים הרפואיים, אשר נערכים במהלך הטיפול השגרתי בנפגע, גם הבעות דעה של הרופאים המטפלים בנפגע או המלצות לטיפול הניתנות על ידם...

בחינת המסמכים הרפואיים שבמחלוקת תיעשה לאור מספר פרמטרים, כגון: האם המסמך נערך במהלך הטיפול בנפגע ולצורך הטיפול בו. האם המסמך נערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין. האם המסמך נערך ביוזמת אחד מבעלי הדין והאם יש באבחנות ובהערכות שבמסמך כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו – דברי כבוד השופט טירקל ברע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל." [בש"א (חי') 15399/07 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' ו. ש. (קטינה) (4.11.07)]

"אף שלעתים יש קושי בהפרדה בין מסמכים טיפוליים אותנטיים ובין הבעת דיעה שהיא בגר חוות דעת, אין לפסול מסמכים שבהם, בנוסף לקביעת הדיאגנוזה מסיק הרופא את המסקנה הטיפולית המתאימה בעיניו, הגם שניתן לראות בה מעין חוות דעת. זה דרכו של טיפול, שלצורך קביעתו, על הרופא לערוך את הבדיקות, להסיק את המסקנות הנראות לו, לגבש עמדה לגבי מהות המחלה ומהות הטיפול." (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור פ"ד מט(4), 865).

מהאמור עולה כי לא כל מסמך הכולל המלצות לטיפול ייפסל מהמצאה למומחה ובפרט כשמדובר במסמכים שנערכו בזמן אמת על ידי גורמים בלתי תלויים שטיפלו בנפגעת.

בענייננו, המסמך מאגד בתוכו דו"ח של בדיקות וטיפולים שנעשו בתובעת, תוך פירוט התאריכים בהם נעשו וודאי לא ניתן לומר כי בדיקות וטיפולים שנערכו בשנת 2007 נעשו או נכתבו באופן מגמתי לצרכי הגשת התביעה.

לא אוכל לקבל את טענת הנתבעים כי המסמך נכתב על ידי גורם שאינו בלתי תלוי.

כותב המסמך הינו הרופא המטפל ולא ניתן לומר כי אך משום שהתובעת ביקשה את המסמך, יטה הרופא את דעותיו ויכתוב דברים הנוגדים את מקצועיותו.

עוד יש לשים לב כי המסמך נכתב בשנת 2009. מאז חלפו שלש שנים ויקשה לומר כי המסמך ישפיע על התרשמותו העדכנית של המומחה, הבוחנת את מצב השיניים כיום.

כפי האמור לעיל, מדובר במסמך הכולל את הבדיקות, המסקנות והדעה של הרופא המטפל. אין זה אומר בהכרח כי מדובר בחוות דעת ואכן הגעתי למסקנה כי מדובר בדו"ח המאגד בתוכו את הטיפול שנעשה בתובעת עד לשנת 2009 עם המלצות להמשך ואין בו כדי להשפיע על התרשמות המומחה לצורך עריכת חוות דעתו.

לסיכום, אני מקבלת את הבקשה. התובעת תעביר את המסמך לעיון המומחה.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ג, 24 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.