עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה.

הגם שמקריאה ראשונית טענות הנתבעת לדחיית חלופה א' לגופה נראית לי סבירה יותר מטענות התובעות להכללתה, איני מעוניין לקבוע מסמרות בעניין. קבלת החלטה מושכלת בעניין זה תחייב את בית המשפט לבדוק לעומק ראיות ועדויות הצדדים בהקשר זה כמו גם טענותיהם בכתבי הטענות – ואין יעילות דיונית בכך שהדבר ייעשה תוך פיצול נוסף ובטרם מתן פסק-הדין המשלים. הכללת שתי חלופות במסגרת חוות דעת השמאי המוסכם תאפשר לדחות את ההכרעה במחלוקת למועד פסק-הדין המשלים והיא עדיפה יותר גם במחיר שבו השמאי ייחקר וישלחו לו שאלות הבהרה באשר לחלופה א' ויסתבר בדיעבד (במועד פסה"ד המשלים) כי הדבר מיותר מקום והחלופה תידחה לגופה.

בניגוד לנטען בס' 26 לתגובה, אני סבור כי השחתת זמנו של בית המשפט במתן הכרעה בין

החלופות לגופן כבר עתה, תהא גדולה הרבה יותר מאשר בדחיית ההכרעה לשלב מתן פסה"ד המשלים, גם אם תידרש חקירת השמאי באשר לחלופה הנוספת.

לאור כל האמור לעיל הבקשה מתקבלת והשמאי המוסכם מתבקש לכלול בשומתו שתי חלופות, כמפורט במבוא לבקשה.

בשלב זה תישאנה התובעות באופן בלעדי בתשלום כל הוצאה שתיגרם לשמאי המוסכם כתוצאה מהטלת העבודה של הכללת החלופה הנוספת, והדבר יילקח בחשבון במסגרת פסה"ד המשלים, בהתאם לחלופה שתאומץ.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ז, 13 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.