תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע

1. התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.10.09 ונגרמו לה חבלות בצוואר ובגב. היא טופלה במוקד קופת חולים ובהמשך עברה טיפולי פיזיותראפיה ורפואה משלימה.

2. בית המשפט מינה שני מומחים לקביעת נכותה הרפואית: ד"ר דרור קבע שנותרה נכות אורטופדית בשיעור 10%. ד"ר בלום קבע שלא נגרמה לה נכות בתחום א.א.ג.

3. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה ושילם לתובעת דמי פגיעה עבור תקופת אי כושר בת כחודשיים. התשלום הועבר ישירות למעבידה ששילמה לתובעת שכר מלא.

4. הצדדים חלוקים על הנזק ובפרט על חישוב הפסדי השתכרות וגריעה מכושר השתכרות.

5. התובעת העידה היום כעדה יחידה מטעמה. המומחים לא נחקרו על חוות הדעת. הצדדים הגישו תיקי מוצגים וסיכמו בעל פה.

היסטוריית התעסוקה של התובעת

6. התובעת ילידת 9.2.69, בוגרת מצטיינת של לימודי תואר שני במנהל עסקים. בעת התאונה עבדה כמנהלת יחידת מוצרי תקשורת בבנק המזרחי, זכתה להוקרה ולהערכה כמו גם לקידום כמפורט בתעודות שהגישה. שכרה החודשי הממוצע בשנה שקדמה לתאונה, צמוד להיום ולאחר ניכוי מס הכנסה, עומד על כ – 16,000 ₪.

7. לאחר התאונה המשיכה התובעת לעבוד בבנק תוך שימור תפקידה ושכרה. באוגוסט 2011 הודיעה על הפסקת עבודתה וזו נכנסה לתוקף בספטמבר. החל ממועד זה עובדת התובעת באל על כמנהלת שיווק ולפי הסכם העסקה אישי. מתלוש השכר האחרון שהגישה לדצמבר 2012 עולים הנתונים הבאים: סך ההשתכרות - 381,821 ₪, מס שולי בשיעור של 33%, חיוב במס כ – 73,000 ₪. מכאן שהשכר הממוצע לחודש עמד על כ – 25,735 ₪. כיום אין חולק ששכרה החודשי ברוטו עומד על כ – 34,000 ₪. התובעת השביחה את שכרה בשיעור ניכר.

8. ב – 11.3.12 ועל פי מכתב סמנכ"ל משאבי אנוש באל על, מוצג ת/69, הוסכם על הפחתת 7.5% משכר הברוטו שלה לאור המשבר הקשה בענף התעופה וזאת עד כולל סוף שנת 2012.

הפסדי השתכרות לעבר

9. התובעת הגישה תעודות מחלה ל – 30 יום. ד"ר דרור כתב בחוות דעתו שהתובעת מסרה לו ששבה לעבודה כעבור 4 – 5 ימים תוך שהיא מוגבלת בעבודתה. לגרסת התובעת נעדרה מהעבודה לסירוגין במהלך התקופה ושכרה שולם על חשבון ימי מחלה. בת/67 דו"ח נוכחות מורחב לחודש דצמבר 2009 נרשמה "מחלה" לאורך כל ימות החודש. בת/68 תלוש שכר לחודש פברואר 2010 נרשם שהתובעת ניצלה 27 ימי מחלה. לגרסת התובעת מעדכן הבנק ניצול של ימי מחלה במועד זה ולא קודם לכן. גרסתה אכן מתיישבת עם הנתונים האובייקטיביים ואני מקבלת אותה. אך אין בכך להועיל לתובעת: היא לא הוכיחה זכאות לפדות ימי מחלה לא מנוצלים עם פרישתה מהבנק. במכתבה של גב' אהובה הירש מאגף משאבי אנוש בבנק מ – 17.8.11, קיימת התייחסות לפדיון ימי חופשה צבורה בלבד. התובעת לא הוכיחה הפסד.

עזרת הזולת לעבר

10. התובעת לא הוכיחה שנעזרה בזולת בתקופת אי הכושר ובכלל ומעבר לנדרש, בנסיבותיה, לא הוכיחה שנזקקה לעזרת משפחה מעבר למקובל ביחסי משפחה רגילים.

הוצאות לעבר

11. התובעת הגישה קבלות על כ – 6,000 ₪, מרביתן עבור טיפולים ברפואה משלימה. התובעת זכאית להחזרים ולהשתתפות של המל"ל אך העידה שלא פנתה לקבלתם. יחד עם זאת אני מקבלת שהתובעת נזקקה לטיפולים אלה ואף לו הייתה מקבלת החזרים מהמל"ל, עדיין קיימים סכומים שאינם מכוסים והוצאות מעבר לקבלות כגון נסיעות וכדומה.

ההפסד לפי אומדן – 2,000 ₪.

הפסדי השתכרות וגריעה מכושר השתכרות בעתיד

12. התובעת התלוננה אצל ד"ר דרור על סחרחורת, כאבים תמידיים בצוואר המחמירים בסיבוב של הראש, כאבים תמידיים בגב המחמירים בישיבה, בנהיגה ממושכת ובשינה ובגב תחתון בעת כיפוף. ד"ר דרור בדק אותה ואת החומר הרפואי ומצא שנותרה עם תלונות וממצאים אובייקטיביים, מוגבלת בתנועות עמוד שדרה צווארי ונכותה בשיעור של 10% לפי סעיף 37 [5] א' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956.

13. מאז התאונה חלפו חמש שנים, מאז שהחלה לעבוד באל על חלפו למעלה משלוש שנים, במהלכן השביחה התובעת את שכרה בשיעור ניכר וביחס ישיר למוטיבציה ולכישורים שלה. מגבלותיה לא באו עד כה לביטוי, לא עצרו ולא הפריעו בהתקדמותה. היא מנהלת כיום צוות של 12 עובדים ועוסקת בהיבטים שונים של שיווק דיגיטאלי. מאידך, לא לעולם חוסן. לתובעת אין ביטחון תעסוקתי במובן זה שאל על יכולה להחליט שלא לחדש את הסכם ההעסקה שלה מסיבה זו או אחרת ואזי היא עלולה להיפלט לשוק עבודה תחרותי מטיבו ולהיאלץ להתמודד במגבלותיה המסוימות.

מצאתי לפסוק 230,000 ₪ [הפסד חודשי של 1,200 ₪ בקירוב].

לכך יש להוסיף 12% עבור הפסדי פנסיה יחסיים – 27,600 ₪.

הוצאות ועזרה לעתיד

14. הוצאות מכוסות ככלל על ידי המל"ל. התובעת עלולה להיזקק לעזרה מסוימת בעתיד אותה אני מעמידה על 10,000 ₪.

נזק לא ממוני

15. הצדדים מסכימים - 15,806 ₪.

סה"כ עד כה - 286,406 ₪.

ניכוי רעיוני

16. התובעת לא פנתה תחילה למל"ל בתביעה לקביעת נכות. היא הגישה תביעה רק ב – 9.9.13, לאחר טענת הנתבעת בתחשיב נזק. המל"ל העמיד את נכותה על 10% החל מ 1.1.10 וב - 17.1.14 שילם לה מענק נכות מופחת של 22,033 ₪. לו הייתה מגישה תביעתה במועד, היה המל"ל משלם לה 60,009 ₪ [ראו חישוב ב"כ הנתבעת בסיכומים]. מעבר לנדרש, הסכימה התובעת לניכוי רעיוני של מענק לפי קביעת ד"ר דרור [נ/1]. איני מקבלת את עמדתה ופרשנותה של התובעת בעניין זה. הנתבעת זכאית לניכוי רעיוני של המענק המלא.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובעת 286,406 ₪ בניכוי מענק נכות מלא. הנתבעת תגיש תוך 7 ימים סכום משוערך של המענק.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ, אגרת משפט וכן הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.