התובעת הינה בעלים של עסק ליבוא ושיווק של ציוד ניטול, לרבות מלגזות וציוד שינוע, וכן אספקת חלפים ומוסך מרכזי.

הנתבעת הינה חברה העוסקת ביבוא ואספקת עץ.

לטענת התובעת בכתב התביעה, בחודש 12/08 פנתה הנתבעת לתובעת בבקשה לתקן מלגזה מתוצרת חברת קטרפילר, שניזוקה תוך כדי עבודה אצל הנתבעת.

לאחר שהתובעת העבירה הצעת מחיר, שכללה גם הנחה מיוחדת, והנתבעת אישרה את הצעת המחיר, ביצעה התובעת את תיקון המלגזה במוסכה.

הואיל והנתבעת לא שילמה עבור התיקון, הוגשה התביעה על סך 49,321 ₪.

הנתבעת טענה, כי היא רכשה את המלגזה מהתובעת ביום 21.5.07 ועמה אחריות לשנה.

בחודש 12/08 בעת עבודה עם המלגזה, זו התנדנדה ונגרם שבר בציר ההיגוי ולפיכך הועברה לתיקון אצל התובעת.

בסמוך לכך נודע לנתבעת, מתוך חוות דעת של שמאי מומחה, כי אופי השבר מעלה כי היה שבר ראשוני הנובע מכשל יצרן. בעקבות ממצאי השמאי, הנתבעת פנתה למעבדה מטלורגית כדי לערוך בדיקה מטלורגית על מנת לקבוע באופן סופי את סיבת השבר.

בדוח המטלורגי שנמסר לנתבעת נקבע, כי הקלשון במועד הכשל היה מעורב באירוע תאונתי כאשר הקלשון היה בעל תכונות נמוכות להתנגדות לשבר בשל קיומם של פגמים פנימיים מוקדמים שמקורם בתהליך ייצור הקלשון.

לטענת הנתבעת, התובעת הסכימה בתחילה לשאת באחריות לפגם בייצור והבטיחה לפנות עם הממצאים ליצרן, אולם בהמשך חזרה מהסכמתה לשאת באחריות.

על רקע זה, הנתבעת טענה כי היא אינה חבה בתשלום עבור התיקון שבוצע מלגזה.

מטעמה של הנתבעת הוגשו חוות דעת מומחה מטעם המעבדה המטלורגית אי-שר בע"מ של המטלורג מר שלמה איזנברג וכן של השמאי מר ויקטור עידן.

מטעם התובעת הוגשה חוות דעת של המהנדס מר מאיר קנדלר.

כן הוגשו מטעמה של התובעת תצהירי עדות ראשית של העדים: מר אליעזר סקר ומר יצחק זמבל.

מטעמה של הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית (שצורף לבקשת הרשות להגן) של העד מר ארנון רן.

בית המשפט מינה מומחה, ד"ר חנן גבאי, למתן חוות דעתו בסוגיות המקצועיות השנויות במחלוקת. המומחה מטעם בית המשפט הגיש חוות דעת מפורטת, הכוללת 32 עמודים, לה צורפו נספחים שונים, הכוללים תצלומים רבים.

המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר חנן גבאי, והעדים שתצהיריהם הוגשו מטעם הצדדים, העידו בפני בית המשפט.

לאחר ששמעתי את עדותם של העדים מטעם הצדדים ואת עדותו של המומחה מטעם בית המשפט ולאחר ששקלתי את הראיות שהובאו על ידי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

אין מחלוקת, כי במהלך ביצוע עבודה אצל הנתבעת, היתה המלגזה מעורבת בתאונה עצמית. הרושם המתקבל מתיאור התאונה הינו, כי אכן מדובר באירוע שיכול היה לפגוע באופן משמעותי בחלקים מסוימים במלגזה. האירוע התרחש למעלה משנה לאחר רכישת המלגזה על ידי הנתבעת.

המחלוקת בדבר שאלת קיומו של כשל ביצור המלגזה, אשר תרם להיווצרות השבר בעת התאונה האמורה, הינה מחלוקת מקצועית, ובקשר לכך הובאו בפני בית המשפט חוות דעת של מומחים שונים. בחינת חוות הדעת שהוגשו מלמדת, כי יש לקבל את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט, כפי שפורטו בחוות דעתו וכפי שהוסברו בעדותו בבית המשפט. כך גם עולה, כי יש להעדיף חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט על פני חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, לרבות המומחים מטעם הנתבעת.

כמפורט לעיל, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה חוות דעת מפורטת ומנומקת היטב. ניכר, כי המומחה הקדיש זמן ומחשבה לצורך חקירת האירוע המדובר, והגיע למסקנותיו לאחר בדיקה מדוקדקת של מכלול האפשרויות והטענות, כפי שהועלו על ידי המומחים מטעם הצדדים.

לא ניתן להטיל ספק במידת מומחיותו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר חנן גבאי, וזאת לנוכח הפירוט המובא בחוות דעתו לגבי תחומי התמחותו, תאריו האקדמיים וניסיונו הרב בתחומים הרלבנטיים לסוגיה המקצועית השנויה במחלוקת.

כך גם התרשמתי, חרף טענות שהועלו בעניין זה, כי המומחה מטעם בית המשפט בחן את השאלה שהועברה לפתחו בצורה מקצועית ואובייקטיבית, מבלי שהוא נוטה לצד זה או אחר. הטענות בדבר היכרות מוקדמת עם המומחה מטעם התובעת, אינן מכרסמות במהימנות חוות דעת המומחה, ובהקשר זה אני מקבל את עדותו של המומחה, כפי שנמסרה בבית משפט.

עדותו של המומחה בבית המשפט היתה ברורה, מנומקת ומפורטת והוא השיב לשאלות שהוצגו לו בצורה עניינית.

המומחה בחן במסגרת חוות דעתו את האירועים הנוגעים לפגיעת המלגזה. כמו כן, בחן את מאפייני השבר שנוצר בסרן המלגזה. על רקע הנתונים הנוגעים לאירוע ולמלגזה, המומחה בחן את טענת הנתבעת, לפיה פגמים בייצור הקטינו את החוזק של הסרן האחורי ולכן הוא נשבר.

מסקנתו של המומחה מטעם בית המשפט היתה, כי החומר והחוזק של מרכיבי המלגזה מתאימים לדרישות הייצור. העדר ממצאים נוספים, מלבד קורוזיה בשברים (שאינה מצביעה בפני עצמה על פגם בייצור) פוסלים את האפשרות לפגמי ייצור בסרן אחורי. קיימת סבירה גבוהה לכך שהסרן נחלש כתוצאה ממכות נגיפה מחזוריות ולא כתוצאה מפגם בייצור. הסרן נשבר באירוע הואיל וקיבל מכת נגיפה חזקה כתוצאה מהמפגש עם עצר הנדנדה. לאור כך נראה שהנתבעת עשתה שימוש חריג ובלתי זהיר במלגזה וכתוצאה מכך נכשל הסרן האחורי.

בעדותו בבית המשפט הסביר המומחה, תוך שהוא מצביע על התמונות השונות שצורפו לחוות דעתו, כי נבדקה האפשרות לפיה היה סדק מוקדם, או חלל או חור באזור המקור לשבר, שהיה מזרז את סדק ההתעייפות, אולם הממצאים מלמדים כי מדובר בסדק התעייפות בלבד ולא נמצאו ממצאים חריגים היכולים ללמד על פגם בייצור.

המומחה הסביר את התפתחות סדק התעייפות, אשר נבע משימוש חריג במלגזה.

אינני מקבל את טענת הנתבעת בדבר נזק ראייתי. אילו הנתבעת היתה רוצה בכך, יכולה היתה לשמר כל ממצא שהיא סבורה כי הוא חשוב להגנתה. בהקשר זה יצוין, כי המומחה מטעם בית המשפט הסביר בעדותו, מדוע מסקנתו תקפה גם לנוכח חלוף הזמן והעדר אפשרות לביצוע בדיקות מסוימות בשלב זה.

נוכח חוות דעתו של המומחה אותה מצאתי לקבל, אני קובע, כי השבר בסרן המלגזה, אשר הוליד את הצורך בתיקון שבוצע על ידי התובעת, אינו נובע מכשל בייצור אלא משימוש בלתי זהיר של הנתבעת.

לנוכח מסקנה זו, אין צורך לדון בטענת התובעת, לפיה היה על הנתבעת להעלות טענותיה נגד יצרן המכונה ולא נגדה.

אני דוחה טענות הנתבעת בדבר קיומו של הסכם בין הצדדים לפיו התחייבה התובעת ליטול על עצמה אחריות לתיקון המלגזה. התובעת אכן מצאה לנכון לבדוק את טענות הנתבעת, שנתמכו בחוות דעת המומחים מטעם הנתבעת, ואף פנתה ליצרן בעניין זה, אולם לנוכח עמדת היצרן שלא הכיר באחריות וקבלת חוות דעת מומחים שונים מטעם התובעת, הודיעה התובעת כי היא אינה מכירה באחריות ועומדת על התשלום עבור התיקון.

התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 49,321 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה, יום 23.5.10.

כמו כן, הנתבעת תישא בתשלום כלל הוצאות המשפט שהיו לתובעת בקשר להליך זה (לרבות אגרת המשפט וההוצאות שפורטו בסעיפים 12.2 – 12.5 לסיכומי ב"כ התובעת).

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות המשפט שנפסקו במסגרת הדיון בבקשת הרשות להגן.

כן תישא הנתבעת בתשלום שכ"ט עו"ד של התובעת בסך של 5,850 ₪.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.