זו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שחייב את המבקשת בתשלום 20,000 ₪, עד להכרעה בערעור. גם אם היתה נכונה טענת המבקשת שסיכויי הערעור טובים (או מצויינים, כפי שטענה), אין די בכך כדי לעכב את ביצוע של פסק הדין. הכלל הקבוע בתקנה 466 הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. החריג לכלל הוא כאשר מוכח שאם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, ונטל ההוכחה בענין זה כבד במיוחד כאשר מדובר בפסק דין כספי. כל שהראתה המבקשת הוא שלאחר המשיבים תיקים פתוחים בהוצאה לפועל בסך העולה על 400,000 ₪ ולמשיב האחר תיקים פתוחים בסך כ- 29,000 ₪. זו אינה ראיה מספקת שלא יהיה בידי אף אחד מהמשיבי לשלם למבקשת את סכום החוב אם תזכה בערעור. אף על פי כן, כאיזון בין האינטרסים של הצדדים, יעוכב ביצוע של פסק הדין אם המבקשת תפקיד בבית המשפט עד יום 10.9.15 את מלוא החוב הפסוק, כולל הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. אם לא תפקיד סכום זה עד 10.9.15, נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהעדר תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.