בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבע לאחר שלא התייצב לדיון.

רקע

1. עניינה של התובענה שלפני, ביטול הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין הצדדים וסילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין, לאחר שלא שילם את מלוא התמורה. המדובר במקרקעין בלתי מוסדרים הידועים כקרקע מס' 5 בשכונת "אלדהרה-ראס אלג'אמע" בכפר עיסאוויה במזרח ירושלים (להלן :"המקרקעין"),
2. בין הצדדים נחתם הסכם למכירת המקרקעין שבבעלות התובע לנתבע בסך של 80,000 דינר ירדני. שולמה מקדמה בסך 45,000 דינר והנתבע קיבל חזקה במקרקעין. התובע טען כי בהסכם המכר נרשם למראית עין שהתובע קיבל את מלוא התמורה, אולם במקביל הנתבע חתם על שטר הודאה שלא שילם את כל התמורה וכי אם לא ישלם את מלוא הסכום עד 3.8.06 הסכם המכר יבוטל.
3. התובע טען כי הנתבע לא שילם עד היום את היתרה בסך 19,000 דינר ירדני ולכן מבוקש ביטול ההסכם וסילוק יד מהמקרקעין.
4. הנתבע טען בהגנתו כי התובע משקר ויש לדחות התביעה משום ששילם את מלוא התמורה. הוא צרף מכתב קבלה שנחזה להיות חתום ע"י התובע בפני עו"ד, לפיו קיבל יתרת הסכום. (נספח ב' לכתב ההגנה).

פסק הדין

1. בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.4.2016 הסכימו שני הצדדים שנכחו, לבצע בדיקת פוליגרף וכך נקבע:

"השאלה שבמחלוקת היא האם הנתבע שילם 19,000 דינר שהם התשלום האחרון על פי הסכם המכר. ב"כ הצדדים ימציאו למומחה את התצהירים. היה וצד ימנע מבדיקה זו, יחשב הדבר כהודאה בטענות הצד שכנגד. תוצאות הפוליגרף יחייבו בשאלה האם שולם או לא. יחד עם זאת, שמורה לנתבע טענות לשאלת הסעדים." כמו כן נקבע דיון נוסף ליום 12.7.16.

1. בהגיע מועד הדיון, לא התייצב הנתבע והתברר כי לא התייצב גם לבדיקת מכון הפוליגרף. ב"כ הנתבע הודיע כי פנה מספר פעמים לנתבע אולם זה לא שיתף עימו פעולה.

בנסיבות אלו, ולבקשת ב"כ התובע, ניתן פסק דין, לפיו הימנעותו של הנתבע מבדיקת הפוליגרף מהווה הודאה בטענות התובע, כפי שסוכם עם הנתבע, ומכאן שזכאי התובע לפסק דין לזכותו.

1. התביעה התקבלה וניתן פסק הדין שהורה על סילוק ידו של הנתבע וכל הבא מטעמו מהמקרקעין והורה לו למסור לתובע את החזקה בנכס עד ליום 15.8.2016 (להלן: "פסק הדין"). יצוין כי בעבר, עת התנהל התיק בפני מותב קודם שפרש לגמלאות, ניתנו שני פסקי דין בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות הנתבע, אשר בוטלו.

הבקשה לביטול פסק הדין

1. הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 25/7/16, בה נטען כי הנתבע ישן ביום בשל צום הרמאדן וכי התקשורת עם בא כוחו נותקה בשל המצב הבטחוני, עוד נטען כי היות ונגיש לבדיקת הפוליגרף, יש להמתין לתוצאות.
2. ביום 3/8/16 התקבלו תוצאות בדיקת התובע והנתבע. על פי הדו"ח, התובע דובר אמת ואילו הנתבע שיקר. היות שכל הגנתו של הנתבע נסמכה על טענה שהתגלתה שקרית, גם לגופה של התביעה לא היתה סיבה להיענות לבקשה לביטול פסק דין, אף על פי כן, ניתנה לנתבע הזדמנות לתקן בקשתו ולפרט מה הן הטענות העובדתיות/המשפטיות שיוותרו לו וסיכוייהן להתקבל, נוכח תוצאות הבדיקה המחייבות אותו.
3. ב"כ הנתבע הגיש בקשה נוספת ללא תצהיר וטען כדלקמן: המקרקעין לא הוגדרו, כפי שנטען בכתב ההגנה, בהתחשב בכך שיותר ממחצית התמורה מצויה בידי התובע, היה עליו לבקש אכיפת ההסכם ולא ביטולו. כמו כן, הנתבע הקים על המקרקעין מבנה וקיימת לו זכות לגביו בהתאם להוראות חוק המקרקעין. טען ולא פירש.
4. התובע התנגד לבקשה וטען בצדק כי כנפגע זכותו על פי הדין לבחור בין הסעדים המוקנים לו וסעד הביטול והפינוי בעקבותיו, הוא הסעד שבחר ויש להיענות לו.
5. עוד טען ב"כ התובע כי כל הטענות שהעלה ב"כ הנתבע במסגרת הבקשה לביטול פסק דין הן הרחבת חזית ולא נטענו בכתב ההגנה.
6. לענין התמורה המוחזקת בידי התובע, נטען כי אם סבור הנתבע שיש לו זכות השבה, יכול הוא לתבוע את התובע.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, נוכח תוצאות הפוליגרף המחייבות והדין הנוגע לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותו של הנתבע, אני מוצאת כי יש לדחות הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו.
2. תקנה 201 לתקניות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 מסמיכה את בית המשפט לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד. כאמור בהלכה הפסוקה, בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת מחדלו של המבקש והשני, סיכויי הגנתו והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, באם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.

במקרים בהם הסיבה למחדלים שהביאו לפסה"ד מקורה בזלזול ניכר או ברשלנות של המבקש, אז יתכן כי לנוכח הזלזול הרב בבית המשפט, תידחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני ואולם במקרים בהם הציג המבקש בכתב הגנתו או בבקשתו טיעוני הגנה טובים, שיש סיכוי שיביאו לדחיית התביעה נגדו, כי אז רשאי בית המשפט ליתן לו הזדמנות נוספת, תוך חיוב בהוצאות.

(ראו רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (מיום 10.8.2010)(פורסם בנבו);ת"א (ת"א) 29746/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' דרורי מיכה (פורסם בנבו); ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופיביץ ואח', פ"ד מז(4) 133, 137) וכן בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 2007, בהוצאת סיגא).

במקרה הנוכחי לא מתקיים אף אחד מהשיקולים: הנתבע זלזל בבית המשפט וסיכויי הגנתו אפסיים.

1. אשר לזלזול בבית המשפט, הנתבע עשה דין לעצמו, התחמק מבדיקת הפוליגרף על אף שהוחלט עליה בנוכחות שני הצדדים בהסכמתם ובהסכמת באי כוחם. העובדה כי מדובר בפסק דין שלישי שניתן נגדו, אינה פועלת לזכותו. נדמה כי הנתבע עשה הכל כדי לדחות את הקץ והצליח בכך במשך 6 שנים. שקר במצח נחושה תוך זיוף מסמך, גם אלו אינם דבר של מה בכך ואינם מסייעים לבית המשפט ליתן הזדמנות נוספת לפנים משורת הדין. הזדמנות כזו ניתנת לתמי לב בלבד.
2. לענין הטענה כי התובע מנוע מלתבוע סעד של ביטול ההסכם, הרי שטענה זו אינה נכונה משפטית, סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע כי משהופר חוזה "זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן." הבחירה בידי הנפגע ולא בידי המפר. ולכן ברי, כי גם אם יבוטל פסק הדין ויתקיים דיון נוסף, הוא לא יועיל לנתבע, אלא רק יביא לחיובו בהוצאות נוספות. הוסף לכך את העובדה כי הטענות שהועלו בבקשה לביטול פסק דין אינן מופיעות בכתב ההגנה ועל כן מהווים הרחבת חזית אסורה, ותגיע למסקנה כי הגנת הנתבע "הגנת בדים" היא וחסרת כל סיכוי. גם הטענה לפיה המקרקעין לא זוהו כדבעי כאמור בתקנה 82 לתסד"א, טענת סרק היא. הנתבע מודה כי רכש הקרקע המדוברת מידי התובע ולא נטען כי קיימות מספר קרקעות, או מספר עסקאות בין הצדדים בקרקעות סמוכות, שניתן אולי לסבור כי התביעה מתייחסת למקרקעין אחרים.
3. צודק הנתבע בדבר אחד, אולם אין בכך כדי לשנות את התוצאה – לכשיפונה מהמקרקעין, זכאי הוא להגיש תביעה להשבת הכספים ששילם על חשבון המקרקעין ו/או תביעה לעשיית עושר שלא במשפט, אם אכן השביח המקרקעין כטענתו.

סוף דבר

1. הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, פסק הדין שניתן ביום 12/7/16 נותר על כנו, בשינוי אחד והוא מתן אורכה לפינוי המקרקעין – עד ליום 1/12/16.
2. אני מחייבת את הנתבע בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אולם אם יפנה המקרקעין במועד, יבוטלו הוצאות אלו לפנים משורת הדין.
3. מזכירות תשלח ההחלטה בדואר רגיל ורשום, הן לנתבע אישית והן לבא כוחו, בנוסף למסירה אישית שיבצע ב"כ התובע לנתבע, בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.