נוכחים:

מטעם המאשימה: עוד ויאם עילבוני

הנאשם: בעצמו

מטעם הנאשם: עו"ד אשרף חסן

מבוא

לביהמ"ש הוגש כתב אישום, לפיו יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שנמדד בגופו ריכוז אלכוהול של 360 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, עת נהג בכביש 73 בצומת תל עדשים ביום 30.1.10, שעה 01:35.

ביום 20.9.12 השיבה ההגנה לכתב האישום וטענה "כופרים בבדיקה, בשכרות במיומנות המפעיל ותקינות המכשיר". על כן, נקבע התיק לשמיעת הראיות ליום 29.11.12.

בתום שמיעת הראיות ביקשו הצדדים לסכם בכתב. התביעה הגישה את סיכומיה ביום 24.12.12 ואילו ההגנה הגישה את סיכומיה ביום 4.3.13.

פרשת התביעה

מטעם התביעה העיד רס"ל סרגיי בנדקו (להלן "השוטר") ובאמצעותו הוגשו מוצגים ת/1 – ת5:

ת/1 – דו"ח הזמנה לדין

ת/2 – דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (4 עמודים).

ת/3 - טופס דין וחשבון לבדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף.

ת/4 – פלטים מבדיקת הינשוף.

ת/5 – דו"ח עיכוב.

כמו כן הגישה התביעה את תעודת עובד הציבור בקשר לבלון ובדיקות המעידות על תקינות מכשיר הינשוף (7 עמודים), שסומנו ת/6.

בהסכמת הצדדים אף הוגש טופס הפסילה המנהלית (ת/7).

עפ"י פרק נסיבות המקרה בת/1, הנאשם נעצר לביקורת שגרתית בצומת תל עדשים, נבדק באמצעות מכשיר הינשוף ונמצא בגופו ריכוז אלכוהול של 360 מיקרוגרם, השוטר ציין כי מצורף דוח הפעולה, ת/2, וכן כי ברכב נכחה נוסעת אחת. עוד נכתב כי נערך לנאשם שימוע במקום הארוע על ידי הקצין יונס, במהלכו נפסל הנאשם מנהלית למשך 30 יום. הנהג לא החזיק בתעודה מזהה וחברו הביא אותה למקום בהמשך. הנאשם חתם על צידו הקדמי של ת/1, המאשר את קבלת הדו"ח. בדברי הנהג נרשם "תגובה ראשונית: לא שתיתי כלום תגובה משנית לאחר הבדיקה: שתיתי רק חצי בקבוק בירה אני מכיר את מפקד תחנה בעפולה שחרר אותי אני מכיר את כולם".

בחקירתו הנגדית השיב השוטר להגנה, כי אמנם שהו במקום מספר שוטרים נוספים אך רק הוא טיפל בארוע מושא תיק זה. השוטר נשאל רבות על אודות סדר ביצוע הבדיקות והזמנים בהם ערך את הבדיקות והשיב כי אלה בוצעו כמתואר בת/2.

עפ"י ת/2, הרכב נעצר אקראית ביום 30.1.10, שעה 01:35 במסגרת "מבצע לאיתור נהגים שיכורים". בשיחה ראשונית שערך השוטר עם הנאשם, טען האחרון כי לא שתה לפני עצירתו, לא נטל תרופות ולא השתמש בסמים. בהמשך נכתב כי הנאשם נראה בעל הופעה מסודרת והגיב לעניין ואולם נדף מפיו ריח חזק של אלכוהול ועל כן השוטר ביצע בדיקת נשיפון, שהצביעה על אינדיקציה לשכרות. בשעה 01:43 עוכב הנאשם לשם בדיקת הינשוף, והשוטר וידא כי מרגע עצירת הרכב הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא.

מיד לאחר מכן נערכה לנאשם בדיקת מאפיינים. בחקירתו הראשית הסביר השוטר את המצויין בסעיף 7 לת/2 ופרט את השלבים של מבחני הביצוע, תוך הבהרה כי הדגים לנאשם כיצד לבצע את המבחנים עובר לעריכתם. הבדיקות התבצעו במזג אויר נאה וקריר על משטח יבש ובתנאי תאורת רחוב. במבחן העמידה נמצא הנאשם מתנדנד, ובמבחן ההליכה על קו ישר, פעמיים לא הצמיד רגל לרגל ופעם אחת חרג מהקו. במבחן הבאת האצבע אל האף "ביד ימין החטיא את כל הבאות אצבע לאף" וכן השתמש ביד הלא נכונה. עם זאת, ההתרשמות הכללית של השוטר היתה כי "לא ניתן לקבוע" בשלב זה אם הנאשם תחת השפעת אלכוהול.

בהמשך, נדרש הנאשם להבדק באמצעות נשיפה לשם איתור אלכוהול בגופו, הוסברה לו משמעות הסרוב והוא נתן את הסכמתו לביצוע הבדיקה, שאושרה בחתימתו.

לאחר בדיקת הינשוף ובשעה 02:05 נערך לנאשם תחקור חשוד, לאחר שהוזהר כדין ואישר זאת בחתימתו. הנאשם השיב כי שתה "לפני יותר מארבע שעות" "חצי בקבוק בירה הייניקין" "במגדל העמק בפאב".

השוטר לא זכר אם ערך חיפוש ברכב ולא ידע להשיב מדוע לא סימן את המשבצת המתאימה לעניין זה על גבי ת/2 סעיף 9. לשאלות ההגנה בנוגע לזמני ביצוע הפעולות השונות, הבהיר השוטר כי עיכב את הנהג החל משעה 01:35 ואת ת/5 ערך בשעה 02:30. בשלב זה וכפי שרשום בת/5 סעיף 5 טען הנאשם "לא שתיתי כלום". העד אף השיב בתוקף להגנה כי אכן ביצע בדיקת נשיפון על אף שלא רשם זאת בת/1, אלא שבגוף ת/1 הפנה לחלק מפעולותיו שתועדו בת/2, שם הדברמצויין מפורשות. את בדיקת המאפיינים ערך בשעה 01:43, וזו הסתיימה בשעה 01:50, כפי שהובהר בחקירה החוזרת. לשאלת ההגנה ענה השוטר כי, את בדיקת המאפיינים ערך לפני בדיקת הינשוף ומילא הטופס המתאים בזמן ביצוע הבדיקות בעוד שאת ת/1 מילא לאחר קבלת תוצאות בדיקת הינשוף, אותה ביצע בעצמו, ללא עזרת שוטרת כלשהי, בשעה 01:54. השוטר לא רשם את שעת עריכת ת/1 ועל כן, לא ידע להשיב באיזו שעה נערך. אך השיב כי מן הסתם היה זה לאחר עריכת השימוע, שאת קיומו ציין בת/1. השימוע נערך בשעה 03:00. הנאשם שוחרר בשעה 03:15 כפי שרשום אף בת/5 סעיף 9.

יש לציין כי ת/1 – ת/5 מאושרים בחתימתו של הנאשם.

עוד עומת השוטר עם היותו של הנאשם דובר השפה הערבית ו"חלקי בשפה העברית" (עמ' 4 ש' 4), והשיב כי הצליח "לתחקר את החשוד" (עמ' 4 ש' 5).

פרשת ההגנה

הנאשם בחר להעיד לאחר שהוזהר כדין. בחקירתו הראשית סיפר כי נעצר והמתין עד שהגיע אליו השוטר. הוא התבקש להציג רישיון נהיגה ותעודת זהות והציג רק רישיון נהיגה משום ששכח את תעודת הזהות בבית. ברכב היתה חברתו והשוטר האיר עם פנס ומצא בקבוק וודקה ברכב. לשאלת השוטר אם הוא שתוי, השיב "שתיתי עם חברים שישבתי איתם" (עמ' 5 ש' 5) ובסיום השתיה הבקבוק נשאר איתו. אז נאמר לו להבדק ובזמן זה נעצרו נהגים אחרים, שהתווכחו עם שוטרים אחרים והיתה המולה במקום. לטענת הנאשם, הוא התלווה לבקשת השוטר לבדיקת נשיפה, אך השוטר לא הצליח להפעיל את הינשוף ואז הגיעה שוטרת שהסבירה לשוטר איך להפעיל את הינשוף. הוא נשף פעמיים למכשיר הינשוף והשוטר הודיע לו כי נמצא אלכוהול בריכוז של 360 מיקרו גרם. הנאשם השיב "טוב בסדר" (עמ' 5 ש' 13). עוד המשיך וסיפר הנאשם כי ההמולה במקום המשיכה והשוטר הלך עם הטפסים ביד והחל לשאול שוטרים אחרים מה לרשום.

רק לאחר מכן, נערכה לו בדיקת המאפיינים והוא התנדנד בגלל שהיתה "רוח חזקה" והוא עמד "נגד הרוח" (עמ' 5 ש' 18). לאחר מכן נחקר על ידי הקצין יונס ולאחר שהביא את תעודת הזהות שלו שוחרר.

בפתח חקירתו הנגדית, השיב הנאשם כי הוא "זוכר את הכל" (עמ' 5 ש' 26). עוד השיב כי חזר ממגדל העמק, שם ישב עם חברים בדירה של חבר ולאחר מכן בחוץ. "ישבנו ושתינו, וודקה בירה" בין השעות 20:00 – 21:00 ועד 00:30 – 00:45. לשאלת התביעה כמה שתה, השיב הנאשם כי שתה עד שעה 22:00 ואז התנדב להחליף את חברו בנהיגה מאחר שהאחרון שתה אלכוהול ועל כן לא היה כשיר לנהיגה. עוד השיב לשאלת התביעה לעניין כשירותו לנהוג לאחר ששתה, "אחרי שעתיים וחצי עמדתי על הרגליים והכל בסדר איתי" (עמ' 6 ש' 12). כמו כן, הוא דיבר רגיל ולא הרגיש "סטלה בראש" (עמ' 6 ש' 14). כאשר עומת עם טענת התביעה כי אולי הרגיש טוב ושהוא מסוגל לנהוג מאחר ששתה אלכוהול שגרם לו להרגיש כך, ענה כי הפסיק לשתות שעתיים וחצי לפני שהחל בנהיגה ואף ישן 45 דקות לפני הנהיגה.

עוד השיב הנאשם כי הוא לא יודע אם מישהו מהחברים, שאיתם הוא לא בקשר היום, זוכר כי הוא הפסיק לשתות בשעה 22:00, אך הוא יכול להביא אותם להעיד. הנאשם ניסה לעשות סדר באמרותיו השונות בקשר לשתיית אלכוהול עובר לעצירתו. תחילה ענה לתביעה כי השיב לשוטר עם עצירתו "כן שתיתי אבל מזמן" (עמ' 7 ש' 15) והבהיר כי תשובתו הראשונית לשוטר ניתנה בתשובה לשאלה האם הוא שתוי ועל כך השיב בשלילה. זאת, רק לאחר שהשוטר הבחין בבקבוק הוודקה ברכבו, כפי שהובהר בחקירה החוזרת. עת נשאל על הסתירה בין תשובתו השניה לשוטר ששתה חצי בקבוק בירה לבין אמירתו בחקירתו הנגדית כי שתה וודקה, השיב "אמרתי וודקה ועוד כל מיני משקאות" (עמ' 7 ש' 23) וענה כי הוא לא זוכר אם שתה גם וודקה וגם בירה או לא. כשהטיח בפניו התובע כי טען ששתה יותר מחצי בקבוק בירה, השיב הנאשם כי "אין לי מה לומר" (עמ' 8 ש' 23).

בחקירתו הנגדית ענה הנאשם לתביעה כי הוא יודע שאסור לשתות ולנהוג ואף אישר כי אלכוהול משפיע על אופן נהיגתו. עוד טען "אם הייתי יודע שאני הולך לנהוג לא הייתי שותה" (עמ' 8 ש' 31 – 32), אך לא רצה להשאיר את רכבו במקום הבילוי. כמו כן, על אף שהגיע לחברים עם רכבו, לטענתו, הוא וחבריו סיכמו מי ישתה ומי ינהג. רק לאחר הסיכום עם החברים, לפיו הוא לא ינהג חזרה הביתה, פנה אליו החבר.

לעניין בדיקת המאפיינים, הנאשם השיב כי על אף היותו בחור חזק, נכשל בהליכה על הקו בשל הרוח. אך עת נשאל איך הרוח השפיעה על כישלונו במבחן הבאת האצבע אל האף השיב "לא זוכר" (עמ' 8 ש' 15).

הנאשם אף לא ידע להשיב מדוע לבסוף לא הסיע את החבר, שביקש ממנו להסיעו וטען שהיו במקום מכוניות נוספות. אז נשאל למה הפסיק לשתות ועל כך השיב "יש לי הסכם עם המשפחה שאני חוזר הביתה בשעה הזאת וגם הייתי צריך לקום לעבודה למחרת" (עמ' 8 ש' 3).

עוד אישר הנאשם את טענת התביעה כי השוטר טיפל בכל הארוע לבדו ורק בסופו של הארוע הועבר לטיפולו של הקצין יונס.

דיון והכרעה

השוטר עצר את רכבו של הנאשם במסגרת מבצע לאכיפת נהיגה בשכרות שהתקיים במקום. מהמסמכים שהוגשו ומעדותו לפניי התרשמתי כי מרגע עצירתו של הנאשם בשעה 01:35 עת עלה החשד לנהיגתו בשכרות ועד להעברתו לעריכת שימוע במקום על ידי הקצין יונס, השוטר ביצע לנאשם את כל הבדיקות לפי סדרן עפ"י החוק והנהלים.

ודוק, בשעה 01:43 עוכב לצורך בדיקת השכרות, לאחר מכן נערכה לו בדיקת המאפיינים בין השעות 01:43 - 01:50, שאותה לא צלח ועל כן התרשמותו של השוטר, לפיה לא ניתן לקבוע אם הנאשם תחת השפעת אלכוהול אינה ברורה. עם זאת, אינני יכולה לקבל את מסקנת ההגנה, לפיה כשלונו של הנאשם בביצוע הבדיקות נבע מכך שנשבה רוח חזקה, משום שבדיקת הבאת אצבע לאף איננה יכולה להיות מושפעת מהרוח. נהפוך הוא, בדיקת המאפיינים כשלעצמה מצביעה על היותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול, כפי שציינה התביעה בעמ' 3 – 4 לסיכומיה.

לאחר מכן ובין השעות 01:54 – 01:56, נערכה לנאשם בדיקת הינשוף, לפיה התקבלו שתי תוצאות נשיפה, שהנמוכה מביניהן 360 מיקרוגרם, נרשמה בכתב האישום. זאת ועוד, בין עצירתו לבין בדיקת הינשוף חלפו מעל 15 דקות, כנדרש בחוק, שבהן שהה תחת פיקוחו של השוטר. בזמן זה השוטר וידא כי הנאשם לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא.

נוכח האמור לעיל ובשונה מעדותו של הנאשם לפניי, לפיה הבדיקות נערכו שלא כסדרן והשוטר פעל בחוסר ידע מקצועי (ראו עמ' 5 – 6 לסיכומי ההגנה), התרשמתי כי השוטר עשה את עבודתו במקצועיות ובמיומנות, תוך שהוא מקפיד על מילוי רוב רובם של הטפסים בזמן אמת. ת/1 נרשם בסוף הארוע, ובצדק. לא ניתן לכתוב כתב אישום והזמנה לדין בטרם בוצעה, למשל, בדיקת הינשוף ונמצא כי תוצאותיה מצביעות על נהיגה בשכרות.

אף אם נכחו במקום שוטרים נוספים, לא היתה להם כל נגיעה לטיפול בנאשם, שנעשה כולו, מתחילתו ועד לשימוע על ידי השוטר. על כן אף בטענה זו, כפי שפורטה בעמ' 2 – 3 לסיכומי ההגנה, לא מצאתי ממש.

אשר על כן, אני מקבלת את עדותו של השוטר כמהימנה, ואת האמור במסמכים שערך כמשקף את התנהלות הדברים לאשורם. התרשמתי משוטר מקצועי ואמין ועל כן אני מעניקה לעדותו את מלוא המשקל הראייתי.

לא כך התרשמתי מגרסת הנאשם, כי שיפורט להלן ובשונה מן הנטען בעמ' 3-4 לסיכומי ההגנה. ראשית, הן מדברי השוטר והן מעדותו לפניי עלה כי הנאשם מבין היטב את השפה העברית ומדבר בה באופן שוטף.

הנאשם סתר את עצמו כפי שהדבר משתקף במסמכים שערך השוטר, ומגמה זו של סתירות בדברי הנאשם המשיכה אף בעדותו לפניי הן ביחס לדבריו המצוטטים על גבי הטפסים והן ביחס לדבריו שלו במהלך עדותו. סתירות אלו באו לידי ביטוי במספר נקודות מהותיות; החל מסוגית שתיית האלכוהול בכללותה, דרך סוג המשקה ששתה וכמותו וכלה בצורך בהחלפת החבר בנהיגה חזרה. כמו כן, הנאשם טען כי הוא זוכר מצויין את כל הארוע, וענה בדייקנות על שאלות מסוימות, אך התחמק ממתן תשובות לשאלות אחרות.

בדבריו לשוטר טען בתחילה כי לא שתה כלל ואולם מיד לאחר ביצוע בדיקת הינשוף השיב כי שתה חצי בקבוק בירה (ראו ת/1, ת/2, ת/5 ו – ת/7). בעדותו לפניי ניסה להסביר את תשובותיו הסותרות לעניין השתיה בכך ששאלתו הראשונה של השוטר היתה האם הוא שתוי ולכך השיב בשלילה. אך שאלתו של השוטר היתה ברורה וההגנה אף לא ראתה לנכון לעמת את השוטר עם סוגיה זו בחקירתו הנגדית. זאת ועוד, בחקירתו הראשית סיפר הנאשם מיוזמתו כי עם עצירתו התגלה ברכבו בקבוק וודקה, ובחקירתו הנגדית כבר השיב ששתה גם בירה וגם וודקה (עמ' 6 ש' 1, עמ' 7 ש' 23). בהמשך חקירתו הנגדית, הנאשם חזר והתחמק ממתן תשובות ישירות ביחס לכמות המשקאות ששתה ולסוג המשקאות ששתה.

הנאשם טען כי הפסיק לשתות אלכוהול בשעה 22:00 לערך, עת ביקש ממנו חברו שיחליף אותו בנהיגה חזרה, למרות שמתלכתחילה סוכם כי הנאשם לא ינהג חזרה, ואז אף ישן כ – 45 דקות. עוד לשיטתו של הנאשם, שעתיים וחצי לאחר שהפסיק לשתות הרגיש שהוא בסדר ומסוגל לנהוג. זאת, על אף שהודה כי יתכן והאלכוהול גרם לו להרגיש כך. עם זאת, כשעומת עם העובדה כי לבסוף לא הסיע את חברו ברכבו, אלא רק את חברתו, ענה כי היו מכוניות נוספות במקום והחבר נסע ככל הנראה באחת מהן. בהמשך, סיפק הנאשם הסבר שונה לנהיגתו חזרה, הנעוץ בהסכם עם משפחתו על חזרתו בשעה מסוימת והצורך לקום למחרת לעבודה, כמו גם אי רצונו להשאיר את רכבו במגדל העמק (ראו גם עמ' 4 – 5 לסיכומי התביעה).

יצויין כי על אף שהנאשם טען ששהה בחברת חברים ועת נעצר רכבו שהתה איתו חברתו, הוא לא מצא לנכון להביאם כעדי הגנה לחיזוק גרסתו. הוא טען כי איננו בקשר עימם יותר מאחר שגרמו לו לסטות מדרך הישר ולצרוך אלכוהול, מה שאיננו מקובל על משפחתו, אך בכל זאת יכול להביאם כעדים.

אף לטענותיו כי השוטר אינו מיומן בביצוע בדיקות השכרות, כמו גם ביצוע הבדיקות על ידי שוטרים נוספים ולא לפי סדרן, לא מצאתי כל בסיס בחומר הראיות. נהפוך הוא, לפי רישומיו של השוטר ועדותו לפניי הבדיקות בוצעו בהתאם לדרישות החוק והנהלים.

ניתן לרכז חלק מהסתירות בתקציר שלהלן:

• בסעיף 3 לת/2 השיב כי לא שתה אלכוהול כלל והחל בנסיעתו מיפיע.
• בתחקור (ת/2) השיב כי שתה חצי בקבוק בירה, בפאב במגדל העמק שם היה עם חברתו, ומשם נסע לבית מלון בעפולה.
• בעדותו הראשית לפניי טען ששתה עם חברים. הא ותו לא.
• בחקירתו הנגדית השיב כי שתה וודקה ובירה בדירה של חבר עם חברים נוספים, והפסיק לשתות כדי לחזור לביתו (בהתאם להסכם עם משפחתו) משום שהיה אמור לקום לעבודה למחרת.

ריכוז הסתירות דלעיל מצביע על מידת מהימנותו הנמוכה של הנאשם יותר מכל תיאור מילולי אחר. אני סבורה שלא ניתן לסמוך כל ממצא על דבריו של הנאשם, ואני דוחה את שלל גרסאותיו על הסף.

לאחר שהענקתי לעדותו של השוטר ולמסמכים שהוגשו באמצעותו את מלוא המשקל הראייתי, לעומת גרסתו הבלתי אמינה של הנאשם ולאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה של התביעה, אני קובעת כי התביעה הרימה את הנטל המונח על כתפיה והוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, אשר יוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, במעמד הצדדים.