1. בתיק זה הוגשה תביעת שיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בגין סכום של 24,074 ₪.

2. בסעיף 13 לכתב התביעה נאמר כי עד ליום 2.1.2010 חל בין התובע לנתבעות הסכם. הסכם זה בוטל בהודעה שהוצאה על ידי התובע, והוא איננו חל על התביעה בתיק זה.

3. התובע טוען כי אם תתקבל טענת הנתבעות כי ההסכם חל בנסיבות המקרה, אזי על הנתבעות לפצות את התובע בשיעור של 55% מן הגמלאות, בצירוף הריבית ההסכמית, וזאת מיום הוצאת הדרישה, 11.2.2009, ועד לתשלום בפועל. סכום הדרישה הינו 12,046 ₪.

4. הנתבעות בכתב הגנתן טענו כי על היחסים בין הצדדים חל ההסכם ההיסטורי ואין התביעה נסמכת על סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

5. עוד טענו הנתבעות כי מדובר בתאונה בשירות המעביד, באופן השולל מהתובע את זכות החזרה.

6. הנתבעות טענו כי ביטול ההסכם באופן חד-צדדי אינו תקף והביטול אף לא יחול למפרע. התאונה אירעה ביום 26.5.2003, וההסכם בוטל ביום 17.1.2009.

7. בתיק לא נערכו דיונים, שכן הצדדים הסכימו להמתין להכרעת בית המשפט העליון בסוגיית תחולת ההסכם.

8. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, לפיה ביטול ההסכם לא יחול על תאונות שאירעו קודם לביטול, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, לפיו, התביעה תידחה, והצדדים יגישו סיכומים לעניין שכר הטרחה וההוצאות, עליו עומדות הנתבעות.

9. בא כוח התובע טוען בסיכומיו כי התביעה הוגשה בסמוך להתיישנות, כמו תביעת הנפגע עצמו, שכן התובע המתין להכרעת בית המשפט העליון בשתי סוגיות משפטיות מהותיות:

א. תחולת ההסכם על התביעה.

ב. הבעלות הקובעת לעניין רכב מעביד – בעלות רשומה או בעלות קניינית, שכן הרכב של נהג הנפגע לא היה רשום על שמו אלא על שם אביו.

10. מאחר שהתובע הינו גוף ציבורי, מחובתו הייתה להגיש את התביעה גם כאשר קיימות מחלוקות משפטיות או עובדתיות העומדות בבסיס תביעתו.

11. ההכרעה בסוגיות שפורטו לעיל בסעיף 9 ניתנו: לעניין תחולת ההסכם, ברע"א 8354/11 המוסד לביטוח לאומי נ' ארטור חנין, ולעניין בעלות קניינית ברכב המעביד, ברע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל. שתי החלטות אלה ניתנו לאחר הגשת כתב התביעה.

12. התובע מוסיף וטוען כי אף לאור הפסיקה בעניין הבעלות הקניינית לעניין רכב המעביד, לנוכח חזקת הרישום במשרד הרישוי על שם אביו של הנפגע, היה על הנתבעות לסתור חזקה זו ולהוכיח כי הרכב היה בבעלות קניינית של הנפגע.

13. למרות זאת ויתר התובע על תביעתו, כדי לחסוך בהוצאות.

14. בא כוח התובע מצטט פסקי דין דומים, בהם או שלא נפסקו כלל הוצאו או שנפסקו על פי גובה הסכום שנתבע.

15. הנתבעות טוענות כי כבר בכתב ההגנה ציינו מפורשות מדוע יש לדחות את התביעה, כפי שפורט לעיל. בין השאר, מאחר שעל פי ההסכם נשללת מהתובע זכות החזרה וכי מדובר בתאונה בשירות המעביד באופן השולל מהתובע את זכות החזרה. כמו כן, ביטול ההסכם נעשה באופן חד-צדדי, אך לא ניתן לבטלו באופן רטרואקטיבי.

16. לטענת הנתבעות, התובע בחר להתעלם מטענותיהן וגרר אותן להתדיינות משפטית.

17. בא כוח הנתבעות מסכם טענותיו בכך שמלכתחילה לא היה ממש בתביעה.

18. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אמנם הייתה מחלוקת בתיקים רבים באותן שאלות משפטיות, שהוכרעה על ידי בית המשפט העליון רק לאחר הגשת התביעה, ואמנם כגוף סטטוטורי היה מקום שתוגש התביעה. עם זאת, לנוכח הגשת התביעה פעלו הנתבעות לקבלת דוחות חקירה והגישו כתב הגנה. עובדות אלה מצדיקות תשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

19. ההוצאות בתיק הן 814 ₪ בגין דוחות חקירה. סכום התביעה הינו 24,074 ₪. 10% מסכום זה ייפסקו כשכר טרחת עו"ד.

20. המסקנה הסופית היא כי על התובע לשלם לנתבעות סך של 3,221 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.