מבוא

1. התובע, מר דניאל סעדה, הגיש כנגד הנתבעת, עיריית נתניה, תביעה על סך 50,000 ₪ בסדר דין מהיר בגין נזקי גוף שלטענתו נגרמו לו בשל נפילה בשוק בנתניה.

2. בהסכמת הצדדים התובענה הועברה לסדר דין רגיל.

3. מטעם התובע הוגש תצהירו וכן תצהיר של חברו מר יצחק גייר.

מטעם הנתבעת, הוגש תצהירו של מר אלי דגן ששימש במועדים הרלוונטיים כמנהל שווקים בעיריית נתניה. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים. כמו כן, זומן לעדות על ידי הנתבעת והעיד בדיון ההוכחות מר ארנון שני, מנכ"ל חברת עופרי ציפויים ורצפות בע"מ אשר ביצעה את הציפוי האפוקסי בשוק בנתניה.

הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה

נסיבות האירוע

4. לטענת התובע, ביום 14.7.09 צעד בשעות הצהריים בשוק בנתניה ביחד עם חבריו. במעבר בין החנויות סמוך ל"תבליני זוארץ" החליק ומעד.

במקום בו החליק המדרכה היתה חלקה ורטובה.

5. לטענת התובע, ממקום התאונה פונה לקופת חולים ומשם למרפאת טראומה ואובחן כסובל משבר ברגל שמאל. כתוצאה מהתאונה שבר את רגלו השמאלית ונזקק לגיבוס.

6. בדיון ההוכחות העיד התובע לעניין נסיבות התאונה כך (ר' עמ' 8 לפרו' הדיון):

"ש. במכתב מאוקטובר 2009 שנגשת לעוה"ד שלך מסרת שהלכת עם שלושה מחברים שלך, הלכת עם שלושה או עם אחד.

ת.אנו הולכים כל פעם ביום רביעי נוסעים לשוק נתניה, עושים קניות, אוכלים והולכים הביתה. אני והחבר שלי יצחק הלכנו קדימה והאחרים היו יותר רחוקים,זה לא שייך, אני והוא הלכנו ביחד והחלקתי.. היה מים ולא יודע מאיפה זה הגיע".

ובהמשך הוסיף התובע והעיד כך (ר' עמ' 10 לפרו' הדיון):

" ש. ראית שאתה הולך על מים.

ת. לא ראיתי שיש מים. שהחלקתי היד שלי הרגשתי שהיא כבר רטובה.

ש. עם איזה נעליים הלכת.

ת.נעלי ספורט, כל הזמן אני הולך עם נעלי ספורט, הייתי עם ניו באלנס".

7. אף חברו של התובע העיד לעניין נפילתו של התובע.

8. הנתבעת טוענת בסיכומיה להבדלים בין העדויות של התובע לעדות חברו, כאשר התובע העיד שהלך לפניו ואילו חברו העיד כי הלך לצידו.

עוד מציינת הנתבעת כי התובע סובל ממחלות שונות.

התובע הינו כבד ראייה.

כמו כן, סובל מסוכרת ולכן נקטעה אצבע בכל אחד מרגליו.

הנתבעת מציינת כי יכול שמעד בשל המחלות מהן סובל.

9. לטענת הנתבעת, כפי שהוצהר בתצהירו של מר אלי דגן, בשוק העירוני בנתניה עובדים במהלך כל שעות הפעילות כשמונה עובדי ניקיון אשר מסיירים בשוק, מנקים את הרצפות ואוספים את האשפה.

עוד ציין כי בשעות הלילה שוטפים את כל שטח השוק.

לדבריו, ריצפת השוק מצופה בציפוי אפוקסי המיועד למקומות כגון שווקים.

הציפוי תקין ואין בו מפגעים.

הקבלן עופרי ציפויים ביצע את הציפוי האפוקסי.

10. לאחר ששמעתי את העדויות, עדותו של התובע כי החליק כתוצאה מרטיבות אמינה עליי. אני מקבלת את דבריו כי חש את הרטיבות בידו לאחר שנפל.

באשר לטענת הנתבעת, הרי שאינני רואה סתירה של ממש בין עדותו של התובע לעדות חברו.

11. לנוכח האמור, אני מקבלת את גרסת התובע כי החליק כתוצאה מרטיבות.

שאלת האחריות

12. נשאלת השאלה האם הוכח כי הנתבעת אחראית בגין הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהארוע.

אין מחלוקת כי הנתבעת הינה האחראית לתחזוקת שטח השוק העירוני. הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית ואף חובת זהירות קונקרטית כלפי הבאים לשוק ובכלל זאת כלפי התובע.

הנתבעת אחראית לכך ששטח השוק ינוקה ויתוחזק באופן ראוי וכי לא יהיו בו מפגעים.

נשאלת השאלה, האם הוכח שהנתבעת הפרה את החובות המוטלות עליה כלפי התובע.

הנתבעת ציינה כי קיים ריצוף אפוקסי והביאה עד לעניין זה.

יש לציין כי בהתאם לעדותו של העד הציפוי נעשה לפני 14 שנים.

עוד העיד כי תוחלת החיים של האפוקסי תלוי בטיפול בו (ר' עמ' 12 לפרו' הדיון).

העד אף העיד כי האחריות לתחזוקה של הציפוי מוטלת על העירייה ולא על חברת עופרי (ר' עמ' 13 לפרו' הדיון).

מר דגן, נציג הנתבעת שהיה בשעתו אחראי על השוק, העיד כי לפני כשנה חודש הציפוי (ר' עמ' 16 לפרו' הדיון).

התאונה ארעה, כאמור, ביום 14.7.09.

13. בכל הנוגע לשמירה על הניקיון בשוק, נציג העירייה מר דגן העיד כי השוק נקי וכי עובדים בשכונה עובדי ניקיון מסביב לשעון.

עוד אישר כי השטיפה של השוק מתבצעת פעם ביום בסוף פעילות השוק.

14. מטעם התובע הוגשו תמונות בהם נראה האיזור בו ארעה התאונה וניתן להבחין בנוזלים ניגרים על גבי הריצפה.

15. סיכומו של דבר, אין מחלוקת הנתבעת אחראית לכך שלא יהיו מפגעים בשטח השוק.

מצאתי כי התובע החליק כתוצאה מרטיבות. התמונות שהציג התובע ממקום התאונה מראות על רטיבות, הגם שלא צולמו בסמוך למועד הנפילה. יש בהן כדי ללמד על מצב הדברים במקום. מהתמונות ניתן ללמוד כי אין המדובר בארוע חד פעמי בו היתה רטיבות במקום. על הנתבעת לתחזק את המדרכות באופן שאף מי שסובל מליקויים בבריאותו יוכל לצעוד בבטחה. לא למותר לציין, כי התובע לא צעד לבדו אלא בליווי חברו.

מאחר ושוכנעתי כי הייתה במקום רטיבות ולא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה את כל הנדרש מבחינת נקיטה באמצעים סבירים על מנת למנוע את הרטיבות שיש בה משום מפגע שעלול להביא לנפילה של עוברים ושבים, אני מוצאת כי מוטלת על הנתבעת אחריות לנזקים שנגרמו לתובע.

אשם תורם

16. יחד עם זאת, על התובע לנהוג בזהירות הנדרשת. התובע העיד כי הינו נוהג לבקר בשוק מדי שבוע עם חבריו. המקום מוכר לו והיה עליו לנהוג בזהירות רבה יותר ולפיכך מצאתי לייחס לו אשם תורם בשיעור של 25%.

גובה הנזק

17. כתוצאה מהתאונה נפל התובע. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי. אובחן אצל התובע שבר ברגל. השבר גובס. התובע העיד כי בשל התאונה נזקק לטיפולים ובין היתר לגיבוס.

התובע לא טוען לנכות צמיתה.

17. התובע טוען כי נזקק לגבס שעלה סך של 1,300 ₪ וצירף קבלה לעניין זה.

18. בכל הנוגע לנזק לא ממוני, התובע הצהיר כי בגין התאונה נאלץ להיות בביתו ללא אפשרות תפקוד ונזקק לסיוע בני משפחתו למשך כחודש ובמהלך אותה תקופה נאלץ לעבור טיפולים וליטול משככי כאבים.

19. לפיכך, אני מוצאת כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, בשים לב לכך שמדובר בשבר ברגל, בסך של 18,000 ₪.

20. בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה, הסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע עומד על 14,475 ₪.

20. לנוכח האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 14,475 ₪ וכן הוצאות משפט (אגרת משפט ושכר בטלה שנפסק לעד) וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.