ובעניין:

התובע בתיק 44780-02-11 מוטי גנון

נגד

הנתבעת בתיק 44780-02-11 חנה ימין

הרקע

1. לפנינו תביעות הדדיות של הצדדים, שהדיון בהן אוחד.

2. התובעת/הנתבעת שכנגד בת.א. 37933-05-10 (להלן – חנה) , המכונה בפי כל הצדדים "חני", הינה עובדת המוסד לביטוח לאומי, וגרושתו של יורם ימין (להלן – יורם או הבעל ).

הנתבעת/התובעת שכנגד בת.א. 37933-05-10 (להלן- חגית) הינה רעייתו של מוטי גנון, התובע שכנגד בתיק 37933-05-10 והתובע בת.א. 44780-02-11 (להלן – מוטי), שהינו בן דוד של חנה.

אמו של מוטי, הגב' מרים גנון, הינה חמותה של חגית ואחותה של אמה של חנה.

חגית עובדת בשע"מ ביחד עם יורם, בעלה לשעבר של חנה.

התביעה בת.א. 37933-05-10

3. ביום 24.5.10 הגישה חנה תביעה כנגד חגית וכנגד משטרת ישראל, בטענה כי בחודש אפריל 2010 חגית הגישה נגדה תלונת סרק למשטרת ישראל על פיה יוחסה לחנה שיחת טלפון ביום 6.4.10 אל בתה בת ה-13 של חגית, שבה הוטרדה הקטינה על ידי חנה (להלן – התלונה).

הואיל ולטענת חנה, שיחת הטלפון לא הייתה ולא נבראה, והיא סבלה קשות מהחקירה שנערכה לה במשטרה , לטענתה, על לא עוול בכפה – הגישה את התביעה כנגד חגית על סכום של 70,000 ₪.

4. יצוין, כי ביום 19.6.12 הוגש כתב תביעה מתוקן, כנגד חגית בלבד, ומשטרת ישראל נמחקה.

5. בכתב התביעה המתוקן טוענת חנה כי בעלה יורם נהג, בתחילת שנת 2010, לבלות עם חגית ביחידות, ללא בעלה מוטי.

כתוצאה מכך ניסתה חנה, ללא הצלחה, להשיג את חגית על מנת להודיע לה שהקשר הזה לא מקובל עליה.

במסגרת זו מודה חנה כי ניהלה שיחה עם מוטי, בעלה של חגית, ועם דודתה, מרים גנון, אמו של מוטי וחמותה של חגית, אך מעבר לכך לא התקשרה יותר לביתה של חגית.

בסעיף 39 לתצהירה טוענת חנה, כי כל מטרתה הייתה להפסיק את הקשרים והבילויים המשותפים של חגית עם יורם ולהביא לשיקום משפחתה, מבלי לפגוע או להעליל על חגית.

6. לטענת חנה, על אף שכאמור היא לא התקשרה יותר לביתה של חגית – זומנה לחקירה ביום 7.4.10 בעקבות התלונה שהגישה חגית, לפיה ביום 6.4.10 אחרי הצהריים התקשרה חנה לביתה של חגית ממספר חסום, הזדהתה כחני, והטרידה את בתה הקטינה של חגית, שחר, שהייתה באותה עת בת 13 , בשאלות על מקום המצאה של חגית.

חנה מכחישה כל קשר לשיחה שיוחסה לה על ידי חגית.

7. בסעיף 12 לכתב התביעה המתוקן טוענת חנה , כי כתוצאה מהתלונה וחקירת המשטרה, אשר פורסמו במקום עבודתה, נגרמו לה נזקים כבדים וטראומות קשות המתבטאים, בין היתר, בחוסר שינה, חרדות, אי תפקוד, תחושת אשמה עצמית, פגיעה בשמה הטוב, חשש לאבד את מקום העבודה, והיותה מושא ללעג ולקלס בקרב סביבתה הקרובה.

8. חנה טוענת כי מדובר בתלונת שווא, וכי חגית ביצעה כלפיה עוולת נגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין, הפרה חובה חקוקה בכך שמסרה תלונה למשטרה בידיעה שהיא כוזבת, ועברה על חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק יאסור לשון הרע או החוק) בגין פרסום כוזב ופגיעה בשמה הטוב של חנה.

לחלופין, טוענת חנה , כי חגית במעשיה התרשלה כלפיה, וכי מעשיה ומחדליה של חגית מהווים עוולה חוקתית לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

9. יצוין, כי מסעיף 32 לתצהירה של חנה עולה כי היא ובעלה יורם התגרשו בחודש פברואר 2012, כשנתיים לאחר שהוגשה התביעה בת.א. 37933-05-10, לאחר שעוד בחודש יולי 2010 , זמן קצר לאחר הגשת התביעה על ידי חנה, בחודש מאי 2010, עזב יורם את הבית.

עוד יצוין, כי מחקירתה הנגדית של חנה (פרוטוקול עמ' 12 שורות 19 – 32, עמ' 13 שורות 24-32, ועמ' 14 שורות 21 – 31) עולה , כי לא חגית היא זו שגרמה לגירושין.

חנה אמרה כי היו לה חשדות "אבל כלפי הרבה נשים. הוא היה רודף שמלות ולא האשמתי לרגע את חגית" (פרוטוקול עמ' 12 שורות 20 – 21).

התביעה שכנגד בת.א 37933-05-10

10. במסגרת התביעה שכנגד, שהוגשה ביום 19.8.10, טוענים חגית ובעלה מוטי כי מעולם לא הייתה כל מערכת יחסים פסולה בין חגית לבין יורם בעלה של חנה, ואף על פי כן לא חדלה חנה מהשמצות פרועות כלפי חגית, המשיכה לעסוק ברכילויות, ולהשמיע בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע אותה כי משפחתה נהרסת ונישואיה מתפרקים בגלל חגית.

11. לטענת חגית, בסעיף 13 לכתב התביעה שכנגד, שיחת הטלפון נשוא התלונה שלה במשטרה , שהגיעה אל בתה הקטינה הייתה מבחינתה "הקש ששבר את גב הגמל" ופנייתה למשטרה נועדה להפסיק את הטרדותיה של חנה ולהפסיק את הפגיעה המתמשכת בחגית ובמשפחתה.

12. לטענת התובעים שכנגד, בסעיף 15 לכתב התביעה שכנגד, עצם הגשת התביעה על ידי חנה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ונועד לפגוע פגיעה קשה בחגית, כהגנה מפני הליכים שחגית נקטה , וכדי להניא אותה מהגשת תביעת נזיקין נגד חנה.

13. התובעים שכנגד טוענים כי במעשיה ו/או במחדליה של חנה, ובמיוחד בכל הקשור להפצת השמועות הזדוניות בדבר מערכת יחסים פסולה ובלתי מוסרית בין חגית לבין יורם, לרבות הצגתו של מוטי, בעלה של חגית, כגבר חלש ונלעג שאשתו "מצמיחה לו קרניים" והוא מתנהג כעיוור או טיפש – יש משום ביצוע של עוולת הוצאת דיבה ורשלנות.

לחלופין נטען, כי חנה ביצעה עוולה של תרמית כאשר פרסמה טענות כוזבות , ואף פעלה בזדון ובמתכוון או לחלופין בפזיזות וברשלנות כשלא היה אכפת לה אם טענותיה והמצגים שהציגה הם אמת או כזב.

כתוצאה מכך, נגרמו לתובעים שכנגד, לטענתם, נזקים קשים והם נקלעו על לא עוול בכפם למצב שבו הם צריכים כל פעם מחדש להוכיח כי "לא היו דברים מעולם", וכי מדובר בסיטואציה של "עשן ללא אש" ובסיפורי סרק שחנה, הקנאית והנקמנית, המציאה.

14. בסעיף 19 לכתב התביעה שכנגד העמידה חגית את תביעתה, משיקולי אגרה, על סכום של 150,000 ₪ , ואילו מוטי העמיד את תביעתו על סכום של 75,000 ₪.

15. כמו כן מבקשים התובעים שכנגד, בסעיף 21 לכתב התביעה שכנגד, להורות לחנה לפרסם התנצלות פומבית , בכתב ובעל פה , שבה יוכחשו הדברים המשמיצים כפי שהיא פרסמה , וכן להורות לחנה לחדול מכל הטרדה ופגיעה בפרטיותם של חגית ומוטי ובשמם הטוב, ולהימנע מיצירת קשר עמם או עם בני משפחתם הקרובים.

התביעה בת.א. 44780-02-11

16. במסגרת תביעה זו, שהוגשה בנפרד על ידי מוטי בעלה של חגית ביום 23.2.11, חוזר מוטי למעשה על כל הטענות שפורטו בכתב התביעה שכנגד ומעמיד את תביעתו, משיקולי אגרה, על סכום של 75,000 ₪.

דיון והכרעה

17. ראשית ייאמר, כי הואיל והתביעה של מוטי בת.א. 44780-02-11 "נבלעה" למעשה בתוך התביעה שכנגד אשר הוגשה במסגרת ת.א. 37933-05-10 הן על ידי חגית והן על ידי מוטי – הרי שדינה של התביעה הנפרדת בת.א. 44780-02-11 להידחות על הסף, וכל אשר עלינו לבחון הוא את התביעה והתביעה שכנגד בת.א. 37933-05-10.

18. לאחר עיון בכל כתבי הטענות והסיכומים , ולאחר שמיעת העדויות - מצטיירת התמונה עגומה של רקע נפיץ ביחסים שבתוך המשפחה המורחבת, אשר כתוצאה מכך נפתחו ההליכים ההדדיים שלפנינו.

19. מצד אחד ניצבת חנה, אשר במשך שנים התמודדה עם מצב שבו בעלה יורם נהג בה בזלזול מופגן, היה יוצא לבילויים, נופשונים, וטיולים של עובדי שע"מ שבהם השתתפה גם חגית , מבלי לשתף את חנה , רעייתו החוקית, והיה כדבריה "רודף שמלות" (פרוטוקול עמ' 12 שורה 21).

לפי דברי יורם עצמו (פרוטוקול עמ' 44 שורות 2-6) , בחודש מרץ 2010 גילתה חנה כי הוא, כדבריו, "מתהולל בחוץ", ופתח בתביעת גירושין.

הדבר הכניס את חנה למשבר עמוק עוד יותר והיא ניסתה לעשות הכול על מנת להציל את נישואיה, כאשר החשד המרכזי מבחינתה נפל על חגית.

לטענת יורם בתצהירו , סעיף 3.3 , המשברים בינו לבין חנה היו עמוקים במשך כ- 26 שנים והיא לא השלימה עם החלטתו להתגרש "וניסתה להחזיר את הגלגל לאחור וכשהיא לא הצליחה היא הגיבה בסערה, תוקפנות, מרירות ונקמנות", ופגעה ביורם ובסובבים אותו, לרבות הטחת האשמות כלפי חגית שהיא מנהלת מערכת יחסים פסולה עם יורם, מתנהגת בצורה מופקרת, ובוגדת בתוך המשפחה (ראה גם סעיף 4.1 לתצהירו של יורם).

20. מצד שני ניצבת חגית, שבעלה מוטי הוא בן דוד של חנה.

חגית עובדת בשע"מ ביחד עם יורם , והוגדרה על ידו כ"אשה שמחה וחייכנית וטמפרמנטית והיא הייתה המוקד בסביבה שלה, אישה חיה" (פרוטוקול עמ' 43 שורות 28-29).

אף כי לא הוכח שהיו יחסים אינטימיים בין חגית לבין יורם – לא שוכנעתי כי התנהגותה של חגית הייתה ללא רבב, כנטען על ידה, וזאת , בין היתר, כפי שהעולה מסרט מסיבת הבת – מצווה של בתה של חנה, שבו נראים חגית ויורם רוקדים צמודים, וכפי שעולה מעדותה של אילנית סטופאי לפיה הם היו "מרוחים אחד על השני, (פרוטוקול עמ' 16 שורות 8 – 9), ומעדותה של שרה מזרחי (פרוטוקול עמ' 28 שורות 5-6).

21. על רקע זה ניתן להבין שחנה חשדה בחגית וניסתה לעשות הכול על מנת להציל את נישואיה ובמסגרת זו "ירתה לכל הכיוונים האפשריים", ובין היתר ניסתה לשוחח עם חגית עצמה, עם בעלה מוטי, עם דודתה (חמותה של חגית) , ואף פנתה לעובדת הרווחה במקום עבודתה במוסד לביטוח לאומי, רחל פקר, (פרוטוקול עמ' 19-21), ואפילו לעובדת הרווחה בשע"מ, מרים חי (פרוטוקול עמ' 50 שורות 2-12).

יצוין, כי מרים חי אמרה בעדותה כי חנה הודתה בפניה בשלב מסוים שהחשדות כלפי חגית לא היו נכונים, שכן "היא הלכה לחוקר והתברר לה שזה לא חגית, היא גילתה משהו אחר" (פרוטוקול עמ' 50 שורות 14 – 16).

22. ניסיונותיה של חנה להציל את נישואיה לא צלחו, ובחודש יולי 2010 עזב יורם את הבית והחל בזוגיות עם רחל קלריס, אותה הכיר עוד קודם לכן, כדבריו, במסגרת "סטוצים, מפגשים" (פרוטוקול עמ' 42 שורות 27-32 ועמ' 43 שורות 1-3).

23. חשיבותה של רחל קלריס היא בכך, ששיחת הטלפון נשוא התלונה של חגית למשטרה, שבעקבותיה הוגשה התביעה של חנה , נעשתה, על פי הדו"ח של בזק שהוגש לתיק , מטלפון שמספרו 052-2401918 , אשר היה בבעלותה של רחל קלריס בתקופה הרלבנטית, ולא מטלפון של חנה.

24. עיון בתלונה שהוגשה על ידי חגית מעלה כי מדובר בתלונה על "הטרדות באמצעות טלפון".

בעדות הפתוחה של חגית שצורפה לתלונה נאמר, כי התקבלה שיחה מטלפון חסוי, "ומעבר לקו הייתה בחורה שהזדהתה כחני ימין ושאלה את הבת שלי בשם שחר שאלות אישיות עלי כולל זמני יציאה וחזרה שלי מהבית".

בתלונה נאמר שאין זו הפעם הראשונה שחנה התקשרה אל חגית, וכי היא התקשרה גם לחמותה במשך שבוע, כל בוקר.

כאשר נשאלה חגית על ידי החוקר מה הביא את חנה להתקשר ולהטריד – ענתה:

"היא קנאית מאוד והיא משוכנעת שלי ולבעלה בשם יורם ימין שעובד איתי ועם בעלי בשע"מ יש רומן".

במילים אחרות, התלונה לא התייחסה רק לשיחה עם הבת הקטינה אלא גם לשיחות אחרות שניהלה חנה עם בני המשפחה האחרים, ואשר היוו, בעיניה של חגית, הטרדה מאיימת.

25. גם אם לא הוכח ששיחת הטלפון בוצעה על ידי חנה, הרי ששוכנעתי כי אכן הייתה בפועל שיחה לבתה של חגית , והדוברת הזדהתה בשם "חני" (ראה עדותה של רחל סלמן, פרוטוקול עמ' 45 שורות 27 – 30).

בהקשר זה ראיתי לקבל את עמדתה של חגית כי אירוע זה, שהיא ראתה בו ניסיון לגרור את ילדיה לתוך הסכסוך עם חנה, סימן עבורה חציית קו אדום ברור, והביא אותה להגשת התלונה במשטרה , וזאת על מנת להרחיק את חנה מעולמה של משפחת גנון.

מדובר בהגנה על אינטרס לגיטימי של חגית, וניתן גם להבין, בהקשר זה, את אי הבאתה של הבת לעדות (גם אם במועד בירור התביעה כבר הייתה בגירה), וזאת על מנת להרחיקה מן הסכסוך.

26. אמנם בהתאם לפסיקה, תלונה המוגשת למשטרה עשויה להוות פרסום הנופל לגדר פרסום לשון הרע בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור פרסום לשון הרע, אולם נראה כי במקרה דנא הדברים שנכללו בהודעתה של חגית בעת הגשת התלונה היו אמת, ולכן הם חוסים בצל ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק.

27. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".

הכלל שנקבע בפסיקה הוא שיש לבחון את הפרסום בשלמותו , והימצאותו של פרט שגוי במכלול פרטים אמתיים אינו משמיט את הבסיס להגנה (ראה ת.א. 35912-12-10 מ.א. נגד ר.ר. פורסם ב"נבו" ביום 17.9.15).

גם אם במקרה שלפנינו התברר בסופו של דבר שהשיחה לא בוצעה על ידי חנה אלא על ידי רחל קלריס (אולי בהוראתו של יורם על מנת ל"סבך" את חנה בהקשר לתביעת הגירושין או מכל מניע אחר) – עדיין אין בכך כדי לפגוע באמיתות הדברים שאמרה חגית בתלונתה, כי חנה מטרידה את משפחתה.

חגית האמינה בתום לב ובאופן סביר כי הפרטים שהיא מוסרת בעניין השיחה עליה דיווחה לה בתה הם אמת, ולא הייתה לה כל סיבה לחשוד בקיומה של מניפולציה כלשהי.

28. זאת ועוד, לא הוגשה כל ראיה כאילו התלונה הוגשה באופן זדוני, כאשר חגית ידעה שמדובר בידיעה כוזבת.

לפיכך, עומדת לחגית גם הגנת תום הלב , כמשמעה בסעיפים 15(3) ו – (8) לחוק איסור לשון הרע.

הרקע הנפיץ של מערכת היחסים בין הצדדים הוא שחיזק את אמונתה של חגית בנכונות טענותיה, ותרם לתחושתה שיש להפסיק את "מחול השדים" באמצעות הגשת התלונה נגד חנה.

גם אם התברר לאחר מעשה כי חגית טעתה בניתוח הנתונים והמסקנות שהסיקה בעקבות קבלת השיחה מהילדה – הרי שמדובר בטעות סבירה בתום לב , שאין בה כדי לגרוע מכנות אמונתה של חגית שיש מקום להגשת התלונה.

29. משקבעתי כי עומדת לחגית הגנת תום הלב – הרי שעלינו לבדוק האם הוכיחה חנה קיומה של אחת משלוש חלופותיו של סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע – כי מדובר בתלונה שאינה אמת, שהתלונה הוגשה בזדון וללא אמונה בנכונות ובכנות התלונה, וכי הייתה כוונה על ידי התלונה לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על ידי סעיף 15.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי חנה הוכיחה את אחת החלופות האמורות, ומשכך - קמה לחגית חזקת תום הלב.

30. לפיכך, אני קובעת כי דין התביעה להידחות, ועל כן מתייתר הצורך לבחון את השאלה האם הוכיחה חנה את הנזק הנטען על ידה.

31. מאידך, גם התביעה שכנגד דינה להידחות.

אמנם החשד של חנה שחגית מנהלת רומן עם יורם לא הוכח, אולם לא ניתן להתייחס לחגית כאל האישה "ההגונה והחסודה כמצופה מאשת איש", כמתואר בסיכומיה.

גם אם לא מדובר באשה מופקרת והוללת , כדברי חנה – הרי שהתנהלותה של חגית לאורך כל הדרך מעידה כי אין המדובר ב"טלית שכולה תכלת", ונראה שכל המוסיף בעניין זה – גורע.

אין לחגית להלין אלא על עצמה כי התנהגותה הובילה למצב שאליו נקלעה.

32. לא ראיתי גם לקבל את עמדתה של חגית כי השיחות של חנה לבעלה מוטי ולאמו לא היו שיחות תמימות של בקשת עזרה אלא שיחות שלמטרתן לגרום לקרע ולמשבר ביחסיהם של חגית ובעלה, כתגובת נקם על מערכת היחסים הפסולה שחנה ייחסה לחגית.

דווקא שוכנעתי כי ההפך הוא הנכון - כפי שנאמר לעיל, חנה הגיבה ברגשנות יתר ועשתה כל שביכולתה על מנת להציל את נישואיה , ולכן ביקשה עזרה מכל כיוון (על אף שבסופו של דבר לא הצליחה למנוע את הגירושין) , ולא היה בכוונתה דווקא לפרק את נישואיה של חגית.

33. בנסיבות אלה, אין מקום לפיצוי כלשהו לחגית ולבעלה מוטי, ודין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר

34. לאור כל האמור – אני קובעת כדלקמן:

א. התביעה בת.א. 44780-02-11 - נדחית על הסף.

ב. הן התביעה בת.א. 37933-05-10 והן התביעה שכנגד – נדחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ו, 24 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.