1. לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.
2. התובעת טענה כי עת הוסע רכבה בחצור הגלילות, הוא נפגע מרכב הנתבעות, אשר הגיע מימין. לטענתה הנתבעת 1 שנהגה ברכב הסתכלה לנתיב הנגדי ולא נתנה לרכבה זכות קדימה ולפיכך ארעה ההתנגשות.
3. בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי רכב הנתבעים הוסע בנתיבו כדין. רכב התובעת הגיח משמאל ופגע ברכב הנתבעות שהיה בכיכר.
4. בדיון שהתקיים שמעתי את עדותה של הנתבעת 1. הנהג ברכב התובעת לא התייצב למסירת עדותו.
5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדותה של הנתבעת 1 ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.
6. בעדותה הנתבעת 1 אמרה כי היא הגיעה לכיכר והיא נכנסה אליה רק לאחר שזו הייתה פנויה. לדבריה היא נכנסה בנסיעה איטית לכיכר, כאשר לפתע הנהג ברכב התובעת הגיע במהירות והתנגש עם רכבה. היא חזרה ואמרה שהיא בדקה היטב כי אין רכב מכיוון נסיעת רכב התובעת וכי כאשר היא נכנסה לכיכר זו הייתה פנויה.
7. כאמור לעיל הנהג ברכב התובעת לא התייצב למסירה עדותו ולפיכך גרסתה של הנתבעת 1 לא נסתרה. בהעדר עדותו של הנהג, לא ניתן לדעת כיצד הוא התנהל עובר לתאונה. כך למשל לא ניתן לדעת האם רכב התובעת הגיע למקום התאונה במהירות איטית באופן כזה שהנתבעת 1 יכולה הייתה להבחין בו ולהימנע מהתאונה, שאז ייתכן והיה מקום לייחס לה אחריות כלשהי, או האם הוא הגיע במהירות שאינה סבירה ושאינה מתאימה לתנאים במקום, באופן שיסביר מדוע הנתבעת 1 לא הבחינה ברכב עובר לתאונה. מאחר שלא ניתנה לבית המשפט האפשרות להתרשם מאופן נהיגתו והתנהלותו של הנהג עובר לתאונה, אזי ספק ככל שישנו פועל לחובת התובעת ומוביל לדחיית התביעה.
8. סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 500 ₪ ובהוצאות הנתבעת 2 בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א סיון תשע"ג, 20 מאי 2013, בהעדר הצדדים.