בפני תביעה לתשלום נזקי תאונה מיום 9/11/09.

התובעת טוענת כי המבוטח מטעמה נהג במשאית בכביש המוביל אל הישוב אעבלין וכאשר ביקש לפנות שמאלה , היכן שהיה קו מקווקו המאפשר זאת, שמע לפתע קול בלמים והבחין ברכב מבוטח הנתבעת, כאשר הוא מתקרב לעברו מאחור. התובעת טוענת כי הנהג מטעמה, ביקש לחמוק מרכב מבוטח הנתבעת ולכן מיהר לפנות לשמאל , אך על אף האמור, פגע בו רכב מבוטח הנתבעת וגרם לנזקים אשר הוערכו בידי שמאי התובעת בסך של 6500 ₪.

התובעת טוענת כי נהג הנתבעת אחראי לתאונה ועותרת לחיוב הנתבעת בנזקיה, כמבטחת הנהג.

הנתבעת טוענת כי נהג התובעת עמד בשולי הדרך כאשר נורת האיתות לצד ימין מופעלת. לטענת הנתבעת התרחשה התאונה במרחק לא רב מתחנת הדלק המצויה בימין הדרך. הנתבעת טוענת כי נהגה אשר הבחין במשאית התובעת , הבהב באורות הרכב על מנת להזהיר את נהג משאית התובעת, אך זה החליט לפתע להתפרץ אל הכביש, חסם את דרכו של נהג הנתבעת וכך גרם לתאונה.

הנתבעת טוענת כי האחריות לתאונה הינה על נהג התובעת ולפיכך יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאותיה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מוצאת כי נהג הנתבעת הוא האחראי לקרות התאונה ולפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6500 ₪.

כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות בסך 350 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 1200 ₪.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ב, 12 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.