1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה, ביום 3.10.10. פסק הדין ניתן על ידי כב' הרשם אוחיון, ואילו הבקשה לביטולו הובאה בפני, מאחר וכב' הרשם אוחיון אינו משמש עוד כרשם ביהמ"ש.

בהתאם לפסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבות, שהן יורשותיו של המנוח ראיק ג'ובראן (להלן: "המנוח"), סכום של 34,113 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2. לטענת המבקש, לא קיבל לידיו את כתב התביעה. עם זאת, המבקש מודה, כי כתב התביעה הומצא לידי בנו. בדיעבד התברר לו, כי בנו החליט לטפל בעצמו בעניין, מאחר והמבקש הינו אדם מבוגר. בנו של המבקש אף פנה ללשכת ההוצאה לפועל, לאחר שנפתח תיק לביצוע פסק הדין, לקח שוברי תשלום, והחל לשלם.

לטענת המבקש, לא נותר חייב למנוח דבר. אמנם, המבקש רכש מהמנוח סחורה חקלאית בשנים 2003-2004, אלא שנהג לשלם תמורת הסחורה, בסמוך לקבלתה. עוד טוען המבקש, כי לאחר שהתברר שסחורה שסיפק לו המנוח לא היתה תקינה, סוכם בינו לבין המנוח, כי ההזמנות הבאות שיבוצעו, בתחילת 2004, יהיו על חשבון הפיצוי לו היה המבקש זכאי. המנוח נפטר, מבלי שהצדדים הספיקו להסדיר את העניין סופית.

המבקש טוען, כי התביעה נסמכת על כרטסת של המנוח, אשר אינה מוכיחה קיומו של חוב. עוד הוא טוען, כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. היורשות קיבלו צו ירושה עוד ב-2006, אך הגישו את התביעה רק בשנת 2010, ובכך נגרם לו נזק ראייתי.

3. המשיבות מתנגדות לביטול פסק הדין. לטענתן, פסק הדין ניתן כדין, לאחר שכתב התביעה הומצא לידי בנו של המבקש. המבקש עתר ללשכת ההוצאה לפועל לקבלת צו תשלומים, ואף ביצע תשלומים על חשבון החוב, וכעת – באיחור ניכר – הוא מבקש להחזיר את הגלגל אחורנית ולהביא לביטול פסק הדין. לטענת המשיבות, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, ולו בשל האיחור הרב בהגשתה.

לטענת המשיבות, לא הגישו את כתב התביעה בשיהוי. כאשר המנוח נפטר התברר להן, כי נותרו לקוחות רבים שהיו חייבים לו כספים, דוגמת המבקש, והכנת התביעות ארכה מספר שנים. לטענת המשיבות, אין בפי המבקש טענת הגנה אמיתית.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. דין הבקשה להיבחן תחת הכותרת של בקשה על פי שיקול דעת ביהמ"ש. אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, כאשר כתב התביעה הומצא לידי בנו של המבקש, כדין.

6. אין ספק, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר. היא אמנם אינה נושאת כותרת "בקשה להארכת מועד", אך מתוכן התצהירים, הן של המבקש והן של בנו, ברי כי המבקש עותר להארכת המועד. המבקש ובנו מודים בכך, כי כתב התביעה התקבל, אך בשל טעות מצדו של הבן לא הוגש כתב הגנה, ובהמשך אף החליט הבן לטפל בעניין בדרך של הגשת בקשה למתן צו תשלומים, לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל, ותשלום החוב בשוברים – הכל מבלי ליידע את המבקש.

הארכת המועד המבוקשת היא לפרק זמן ארוך של כשנתיים. ביטול פסק הדין לאחר פרק זמן כזה, ולאחר שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל בקשה לקביעת צו תשלומים, ואף החל החייב לפרוע את חובו, מהווה פגיעה של ממש באינטרס ההסתמכות של המשיבות, אשר רשאיות היו להניח, לאור כל אלו, כי החוב אכן הפך חלוט, וכי המבקש אינו מתנגד לדרישתן.

יחד עם זאת, המכשולים הפרוצדורליים אינם צריכים להוות מחסום בפני בירור טענותיו העובדתיות של המבקש בביהמ"ש. המבקש מעלה טענת הגנה כנגד החוב, המבוסס אך ורק על כרטסת הנהלת החשבונות של המנוח, כאשר המבקש טוען, כי כל חוב שהיה – נפרע. נראה כי יש ליתן גם למבקש לקבל את יומו בביהמ"ש בטענות אלו.

6. נוכח פרק הזמן הארוך שחלף מאז מתן פסק הדין, והפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבות, כאמור לעיל, אני סבורה כי ראוי לבטל את פסק הדין בכפוף לחיוב משמעותי בהוצאות.

לפיכך, אני קובעת, כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, יבוטל פסק הדין.

כל סכום ששולם במסגרת תיק ההוצאה לפועל ייחשב כתשלום על חשבון הוצאות אלו, כך שעל המבקש לשלם כעת את ההפרש בלבד, עד לסך של 10,000 ₪.

עם ביצוע התשלום יודיע על כך המבקש, ופסק הדין יבוטל. ככל שלא תוגש הודעה על ביצוע התשלום עד ליום 30.5.13, ייחשב המבקש כמי שזנח את בקשתו לביטול פסק הדין, וזה יעמוד על כנו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ג, 10 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.