1. בפניי תביעה בהליך של סדר דין מהיר לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 50,000 ש"ח עבור נזקים שנגרמו לו, כטענתו, כתוצאה מעבודת חשמל רשלנית אשר ביצע בעסק שלו.

2. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק, לאחר הגשת סיכומים בכתב ועל סמך החומר שבתיק בית המשפט, וכאשר לצדדים לא תהיינה טענות בדבר אי הבאת עדות או ראייה על ידי הצד שכנגד.

יצויין כי בהתאם להחלטתי מיום 2.1.13 הוסיפו שני הצדדים בעלי הדין והגישו סיכומי תשובה.

3. במהלך חודש 6/07 רכש התובע נכס ברחוב המלאכה 10 בחיפה, לשם הפעלת קייטרינג (להלן: "העסק"). התובע פנה לנתבע, חשמלאי מוסמך במקצועו, על מנת לבצע עבודות חשמל בעסק. יצויין כי עוד בטרם הקמת העסק היה הנתבע אחראי למערכת החשמל בנכס בו הוקם וכאשר במקום פעלה חברת ביטוח.

בסיום עבודתו מסר הנתבע לתובע "אישור תקינות מערכת חשמל" מיום 25.6.07, בו הוא מאשר כי ביצע בדיקה של מערכת החשמל במקום ומצא אותה תקינה ומתאימה לדרישות חוק החשמל בישראל. (להלן: "האישור").

4. לטענת התובע בתמצית, בחודש 1/08 נערכה בעסק בדיקה שגרתית של חברת החשמל ובה נמצא כי אין התאמה בין גודל חיבור החשמל שאושר וסופק לעסק בעבר לבין מצב המתקן בפועל, וכי קיים פער בין גודל החיבור והנתיך הראשי לבין התקן המתאים לחיבור כפי שמופיע אצלה, וכי המפסק הראשי הותקן שלא כדין (להלן: "בדיקת חברת החשמל").

הנתבע ביצע עבודות חשמל רשלניות בעסק ועליו לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך. אישור התקינות שהנפיק הנתבע לא היה אמת, שכן המערכת לא היתה תקינה בשל העדר הארקה ובשל השינוי שביצע הנתבע בלוחות החשמל.

התובע שכר את שירותיו של הנתבע מחמת היכרותו של מערכת החשמל במקום ובמטרה להתאים אותה לצרכי העסק כאשר הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יבצע בדיקות מקיפות ויוודא כי מערכת החשמל בעסק תקינה ועונה על דרישות החוק וחברת החשמל. העבודות הסתיימו בסוף חודש 6/07, ובתמורה התובע שילם לנתבע סך של 8,000 ש"ח כולל מע"מ (מתוכם סך של 6,000 ש"ח עבור חומרי גלם).

לאחר סיום העבודות, קפץ פיוז בעסק והנתבע נקרא ע"י התובע ו"טיפל" בבעיה ע"י כך שהוא החליף את הנתיך הראשי לזרם של 63 אמפר (במקום 40 אמפר), לאחר מספר חודשים, התפוצץ שקע בעסק וגרם להפסקת חשמל והשבתת העסק. התובע פנה לנתבע בסמוך לקרות האירוע וביקש כי יתקן את הנזקים אך משסירב והתנער מאחריותו, הזמין התובע את שירותיו של מר אוחיון פנחס אשר בדק את מערכת החשמל, אישר את הליקויים וביצע בה את התיקונים הנדרשים. התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 50,000 ש"ח וזאת בגין כל אלה:

• השבת הסכום ששולם לתובע – סך של 8,000 ש"ח.
• הוצאות הגדלת המפסק באמצעות חב' החשמל – סך של 5,375.52 ש"ח.
• הוצאות תיקון מערכת החשמל – סך של 19,057 ש"ח.
• הוצאות עבור ייעוץ משפטי – סך של 5,000 ש"ח.
• אובדן זמן, שעות עבודה, הוצאות טלפון וכדו' – סך של 10,000 ש"ח.
• הפסדי השתכרות ועוגמת נפש – סך של 10,000 ש"ח.

5. לטענת הנתבע בתמצית, יש לדחות את התביעה על הסף ולחייב את התובע בהוצאות משפט גבוהות. התביעה נשענת על עדות התובע שהינה עדות יחידה של בעל דין. לא צורפה לתביעה חוות דעת מקצועית להוכחת הליקויים הנטענים במערכת החשמל. דו"ח הבדיקה של מר אוחיון אינו מהווה חוות דעת לצורך הוכחת הטענות, מה גם ולא הוכח כי מדובר בחשמלאי מוסמך אשר בדק את אותה המערכת נשוא התביעה.

יש לדחות את התביעה גם בשל העדר הקשר בין הטיפול שביצע הנתבע בעסק התובע בשם "כחול לבן אירועים" ברחוב המלאכה 10 חיפה, לבין הליקויים הנטענים שנמצאו בבדיקת חברת החשמל בחברה בשם "חביב כחול לבן אירועים בע"מ" ברחוב בשן 1 חיפה.

התובע זימן את הנתבע לביצוע עבודות חשמל בסיסיות בעסק ובתמורה שילם לו סך של 1,000 ש"ח, ולא 8,000 ש"ח כטענת התובע. הנתבע התקשר עם התובע וביצע עבודות חשמל כאשר העסק היה בשלבי הקמה מבלי שידע כי בכוונת התובע לחבר רכיבים חשמליים זוללי חשמל במערכת שאינה מיועדת לכך, והכל במטרה לחסוך בהוצאות המתחייבות מהגדלת הספק המערכת, הן בתשלום לחברת החשמל והן בתשלום לחשמלאי מוסמך.

הנתבע מכחיש כי הוא הגיע לעסק והחליף את הנתיך וטוען כי התובע פנה בראשונה אליו בנושא התביעה רק בחודש 11/09, תוך שיהוי של כ-30 חודשים, ובכך נגרם לנתבע נזק ראייתי, מה גם וממועד הנפקת אישור התקינות בעלי מקצוע אחרים טיפלו במערכת החשמל.

התובע לא הגיש כל אסמכתא לתמיכה בטענתו בדבר הפיצוץ בשקע, לא הציג כל אסמכתא לתשלום הנטען בסך של 8,000 ש"ח לנתבע ולא הוכיח שנגרם לו הפסד בהכנסות העסק. העובדות מצביעות על כך שהתובע התקין באופן פרטיזני חיבור 63*3 אמפר, במקום חיבור 40*3 שהיה במקום במטרה לחסוך את העלויות הגבוהות של עדכון החיבור בחב' החשמל, ייקור תעריפי החשמל ועלות שדרוג מערכת החשמל.

הנתבע מפנה גם כן לכך כי במכתב הדרישה אשר נשלח אליו על ידי ב"כ התובע מיום 18.11.09 הוא נדרש לשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח, סכום אשר צמח ללא כל ביסוס ל-50,000 ש"ח במסגרת התביעה.

6. שקלתי מכלול טענות הצדדים ועיינתי במוצגיהם, ולאור כל אלה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,500 ש"ח.

לאור הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ‏ט' ניסן תשע"ג, ‏20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.