1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
2. התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה מיום 26.3.2006. על פי הנטען בכתב התביעה, במועד האמור עסק התובע יחד עם עובדים אחרים בהובלת כיסאות מחוף המלון לשטח המלון. עגלת הכיסאות פגעה ברגליו של התובע.
3. אצל התובע אובחן שבר בבסיס עצם המסרק. התובע טופל בבית חולים באמצעות גבס ולא אושפז. ביום 24.4.2006 הוסר הגבס מרגל התובע והוא החל בטיפולי פיזיותרפיה.
4. התובע לא חזר למקום עבודתו לאחר התאונה.
5. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. לא נקבעה לתובע נכות במל"ל. בשל הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שקבע לתובע נכות זמנית בשיעור 100% למשך חודש וחצי ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור 50% למשך חודש וחצי נוספים. המומחה מטעם בית משפט קבע, כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה.
6. התובע טוען, כי יש להטיל אחריות לנזקיו על המעביד שלא נתן לו הוראות וכלי עבודה מתאימים והטיל עליו יחד עם עובדים אחרים לסחוב כיסאות רבים ולהעבירם ממקום למקום.
7. התובע מבקש פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר ואובדן כושר השתכרות לעתיד, הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכאב וסבל. בסיכומיו, העלה התובע לראשונה טענה, כי נרשם ללימודים באוניברסיטת חיפה של מינהל שירותי בריאות ושילם 11,000 ₪. בשל התאונה לא התחיל התובע את לימודיו וכספו לא הוחזר לו. בנוסף, מבקש התובע החזר בגין שכר טירחת המומחה מטעמו וחלקו בשכר טירחת המומחה מטעם בית משפט.
8. מנגד טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה מאחר והתובע נדרש לבצע פעולה פשוטה של העברת כיסאות ממקום למקום באמצעות עגלה והוא נפגע מאחר ולא נזהר בעבודתו. מדובר בפעולה פשוטה שאינה מצריכה הדרכה מיוחדת ואם התובע היה פועל כעובד סביר ופוקח עיניו, התאונה הייתה נמנעת. עוד ציין, כי אין כל תיעוד רפואי מאז 2006 המעיד, כי התובע ממשיך לסבול מכאבים ונראה, כי לתובע לא נותרה כל השפעה תפקודית מהתאונה, בשים לב שמאז 2007 התובע משרת כחייל בקבע. הנתבע מבקש לקזז את שכר טירחת המומחה מטעמו וכן חלקו בשכר טירחת המומחה מטעם בית משפט מכל פיצוי שייפסק לתובע בשים לב לקביעת חוות הדעת ולפיה לא נותרה לתובע נכות. לגבי טענת התובע לפיצוי בגין שכר לימודים בו נשא, טוען הנתבע, כי אין כל קשר סיבתי בין התשלום לתאונה ולא הייתה כל מניעה שהתובע יחל בלימודיו ואם לא כן, יכול היה לקבל את כספו בחזרה.
9. לאחר שקילה ובחינה של כל טענות הצדדים ועיון במסמכים שצורפו אני קובעת כדלקמן:
10. לפיצוי התובע בגין נזקיו נשוא התאונה, ישלם הנתבע סך של 23,000 ₪ מעבר לתגמולי המל"ל.
11. בנוסף, מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכר טירחת עו"ד בשיעור 17% מהסכום לעיל בתוספת מע"מ כחוק וכן החזר אגרה ששולמה משוערכת להיום.
12. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
13. בנסיבות העניין ונוכח הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.