<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד תמיר גינדין ועו"ד יניב פרטוק

ב"כ הנאשם עו"ד אלעד רט

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

עדת אופי גב' גבריאלה ביורק מוזהרת כחוק לומר אמת: כאני בת 42, הגעתי מפולין, אני עו"ד סיימתי לימודים משפטים אני לא עובדת בתחום הפלילי. יש לי משרד בתחום האזרחי.

יש לי ילד אחד בן 7, אני גרושה, את הבת הזוג של הנאשם.

את הנאשם אני מכירה כשנה וחצי, הוא שכר חדר אצל חברה שלי, שמעתי עליו כבר אז דברים טובים, אמר שהוא מוכן לעזור, איש מאד רגוע, בן אדם נעים הליכות, עדין , לפני כשבעה חודשים הקשר שלנו הפך להיות קשר של ידועים לציבור, בני זוג ואנחנו גרים יחד.

הוא בן אדם הכי רגוע שפגשתי בחיים שלי. הוא מעולם לא הרים קול. יש לו שני ילדים בני 10 ו – 16 משלו. ראיתי את האינטראקציה שיש ביניהם זה משהו נפלא. הבן שלי בן 7 קורא לו אבא, למרות שיש לו אבא והוא יודע מי האבא שלו. זה מעיד על הרבה דברים.

אני יודעת שמה שאני אומרת לא מתיישב עם כתב האישום, ערכתי איתו המון שיחות לפני שנכנסתי לקשר כזה כמו שאני איתו עכשיו, ואני בן אדם שלא מחליף בני זוג בקלות, ניהלתי איתו המון שיחות.

הוא בן אדם שהגיע לישראל בשנת 92 עם אשתו, אין לו פה קרובי משפחה, כל חייו היו סביב האשה ושני הילדים. בשנת 2009 הוא התגרש וקרס עולמו בגירושין, הוא איבד עבודה, לא ידע מה הוא עושה פה למעשה. כל מה שנשאר לו זה מסמכים שהביא מחו"ל, ועל רקע אובדן המסמכים קרה האירוע הזה, שהוא אירוע נקודתי מבחינתו , זה קרה לפני שנתיים וחצי, כרגע חייו אחרים לחלוטין. הוא במסגרת חיי נישואים וגם מצא עבודה חדשה וקבועה.

<#2#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: הגענו להסדר שהתביעה תעתור לעבודות שרות, מאסר על תנאי קנס ופיצוי במידה והתסקיר יהיה חיובי. שליחה לתסקיר לא לבחון כמה הבחור יפה, אלא על זה שהוא היה אלים ושהוא אולי צריך טיפול. לצערי שרות המבחן בסיכומו בעמוד האחרון הדברים מלמדים אחרת על אותו נאשם. הציעו לו להשתלב בקבוצות טיפוליות בעבירות אלימות, הוא הגיע ובראיון הקבלה הוא מכחיש שיש לו בעיות כלשהן של שליטה או דחפים, רואה עצמו כמי שמנהל אורח חיים הוא ביקש לסיים את ההליך מבלי צורך בטיפול, זאת בניגוד לדעת קציני המבחן שסבורים שכן יש מקום לטיפול. אנו לא רואים את התסקיר כתסקיר חיובי.

עמדתנו למאסר בפועל ומאסר על תנאי.

נכון הדברים ששמענו מפי עדת האופי זה בסדר , אך הנאשם ביצע כאן עבירות מאד חמורות, מדובר על אדם שנחמד כפי שטוענים כאן, הגיע לתוך דירה ופגש בחבר , איים עליו כי אם יזמין משטרה הוא יהרוג אותו, חנק אותו, היכה אותו באגרופים בפנים, בראשו ובגופו, מציג תמונה.

זה לא היה בדיוק אירוע רגיל. הוא השאיר חבלה , הנאשם יליד 70' לא נמצא הרבה זמן בארץ, הנאשם נעדר עבר פלילי, יחד עם זאת מדובר פה בעבירות חמורות כפי שגברתי רואה. יום אחד הוא קם ומכה את חברו בצורה אלימה, הוא משאיר חבלות קשות, אך האינטרס הציבורי בתיק זה גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם יהיו אשר יהיו. הנאשם לא מבין שיש לו בעיה.

הוא הגיע לשרות המבחן ואומר כי אין לו בעיה.

אנו מבקשים עונש קונקרטי, מאסר בפועל, מאסר על תנאי קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם: כ אנו סבורים כי המקרה הזה ואני אציג פסיקה, יכול להצדיק גם אי הרשעה, בודאי שניתן להסתפק פה בענישה הצופה פני עתיד של מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי למתלונן, נבקש כי הפיצוי יהיה כזה שהנאשם יוכל לעמוד בו.

אני חולק על התביעה כי מדובר בתסקיר שלילי, התסקיר שלילי בנוגע לבקשתי להמנעות מהרשעה, הוא חיובי לגבי לקיחת אחריות, הודאתו בכתב האישום, העובדה שאינו אלים מטבעו.

אני מבקש לפתוח בנסיבות חייו האישיות של הנאשם שהן הרקע לאירוע בגינו הורשע.

הנאשם נישא לאשה יהודיה באוקראיינה, הוא עצמו לא יהודי, שם הוא גדל, שם התחנך ושם גדל , הוא קשר את חייו בחייה ובעקבות כך עלה לישראל לפני 20 שנה.

לשני בני הזוג נולדו שני ילדים – היום בני 10 ו – 16. בשנת 2009 הנאשם עבר משבר אישי קשה , הקשר בין השניים עלה על שרטון , הוא השאיר לאשה כמעט את כל הרכוש, נותר ללא כלום, ללא דירה, ללא משפחה, ללא הילדים, בארץ זרה , בחברה שונה, הוא בדכאון והתקשה לתפקד, בעקבות כך איבד את מקום עבודתו. הוא נאלץ לגור תקופה מסויימת ברחוב, נפל בצר לו לסמים ולטיפה המרה, בתקופה הזו הוא ביקש מהמתלונן שישמור בביתו את מעט הרכוש שהיה לו ובעיקר את המסמכים האישיים , כעבור תקופה הוא הגיע לדירת המתלונן על מנת לקחת את אותם מסמכים שהיו כל חייו, המתלונן השיב לו כי אינם ברשותו והוא לא יודע מה עלה בגורלם, זה הרקע לאירוע, המסמכים האלה שהיו כל עולמו, על רקע זה והמצב הנפשי, המשפחתי והכלכלי הוא איבד את העשתונות, תקף את המתלונן, אמר לו את אותם 2 משפטים מיותרים, כמובן שאין בכך כדי להצדיק את המעשה שהוא חמור, אך אפשר להבין איך הוא הגיע למצב כזה. לאחר מכן בא שוטר לעצור אותו, הוא הזדהה בשם אחר בשניה ראשונה, אבל מיד כבר במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה הודה הנאשם בשמו המלא. מבלי להקל ראש מדובר באירוע יחיד, נקודתי וחד פעמי של תקיפה.

מדובר בנאשם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, ללא הרשעות קודמות, שמענו את זוגתו והיא סיפרה כי האירוע יוצא דופן. הוא שיקם את חייו, מנהל קרוב לשנה האחרונה מערכת זוגית יציבה, החל לעבוד כמנופאי בעבודה מסודרת. בת זוגו עו"ד במקצועה, מספרת איזה אדם עדין הוא, איזה אבא הוא, ואם היה חשש כי מדובר באדם מסוכן הרי שלא היתה נותנת לו לגור יחד עם בנה בן ה – 7.

מדובר באדם סגור שמתקשה להיפתח וזה גם ענין תרבותי.

באשר לנושא הטיפול – די קשה לי , כי ליוויתי את אנדריי בחודשים האחרונים, קשה לי מה שכתבה שרות המבחן, הוא הסכים לטיפול כפי שכתבה קצינת המבחן, הוא התקשר אלי אחרי הפגישה איתה, היא שאלה אותו איזה טיפול לדעתו הוא צריך לעבור, הוא אמר שאם הוא יצטרך טיפול הוא יעבור, מבחינתו הוא לא זקוק לטיפול, שכן מדובר באירוע חד פעמי.

בשנתיים האחרונות הנאשם נקי לחלוטין. הוא במצב אחר לחלוטין. היתה תקופה מאד מסויימת שנמשכה כמה חודשים ולכן קצת קשה לי עם הדברים שכותב שרות המבחן.

הנאשם עובד בעבודה שדורשת תעודת יושר. גם אם יוטל עליו מאסר בעבודות שרות, האיש באופן ודאי ייפגע , עד שסוף סוף חייו עלו על מסלולם זה יביא לנסיעה, הוא יצטרך לאבד את מקום עבודתו.

אבקש לקחת בשיקול לקולא את הודאתו המיידית, לקיחת אחריות, לא מדובר בתיק שהיה נקי מקשיים ראיתיים , כאשר הורד ענין הגניבה הנאשם הודה. מדובר בחלוף זמן של שנתיים וחצי מאז ביצוע העבירה, מדובר באירוע ספונטני, אלו שיקולים שהחוק לוקח כשיקולים לקולא.

החבלה אינה מהרף הגבוה, לאור כל השיקולים עליהם עמדתי, בעיקר כברת הדרך שעבר הנאשם, חריגות האירוע בנוף חייו זה מסוג התיקים שניתן לתת משקל לשיקומו מבלי למצות עמו את הדין.

לגבי מדיניות ענישה נוהגת – יש לי פה אסופת גזרי דין כולם מקרים יותר חמורים מהמקרה הזה, לפעמים גם עבר פלילי, עבירות נוספות, חבלות ופציעות יותר חמורות, שהסתיימו ללא הרשעה, בודדים מהם הסתיימו במאסר על תנאי , לאור אחידות הענישה ושיוויון בין הנאשמים אני מבקש להתחשב בכך ולא למצות הדין עם הנאשם.

באם הנאשם יורשע נבקש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד לצד פיצוי.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הינו בן 42 שנים ללא עבר פלילי הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, תקיפה חבלנית

והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

כעולה מכתב האישום המתוקן, הגיע הנאשם לדירה בה התגורר בעבר כדי לקחת חפצים, שם פרץ ויכוח בינו לבין הדייר – המתלונן על העלמותו של תיק מסמכים. בנסיבות אלה איים הנאשם על המתלונן כי אם לא ימצא את התיק יהרוג אותו, לאחר מכן שב וחזר על האיום בהקשר של הזמנת משטרה ובהמשך לכך תקף את המתלונן בכך שחנק אותו , היכה אותו באגרופיו בפניו, חבט ראשו בקיר וקרע את חולצתו.

למתלונן נגמרו נפיחות וחבלה מדממת מתחת לעין שמאל וכן סימנים אדומים ושריטות בחלקי גופו.

במועד אחר מאוחר יותר, ביקש שוטר מהנאשם להזדהות והנאשם מסר שם כוזב. רק במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה מסר את פרטיו הנכונים.

כאמור לנאשם אין עבר פלילי. התקבל בעניינו של הנאשם תסקיר שרות המבחן אשר מתאר את תולדות חייו, הנאשם עלה ארצה מרוסיה לפני כ – 20 שנה וזאת יחד עם אשתו וילדיו, בתקופה הרלוונטית סמוך לאירועים עבר משבר בזוגיות, כמפורט בתסקיר שהוביל לגירושיו, בתקופה הרלוונטית חי חיים של דר רחוב לאחר שפוטר מעבודתו והיה מוצף רגשות שליליים.

העבירה נעברה על רקע תקופה משברית זו כאשר חשש שכל מסמכיו האישיים הלכו לאיבוד, מה ששולל את בסיס קיומו בישראל.

שרות המבחן תיאר כי בתקופה האחרונה הנאשם מקיים חיים נורמטיביים לרבות קשר זוגי עם בת זוג חיובית המתארת אותו כאדם רגוע ומתפקד באורח נורמטיבי, כמו כן השתלב בעבודה.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם בעל אישיות מופנמת וסגורה והתקשה לקבוע , נוכח גישתו של הנאשם, האם יש לנאשם דחפים אלימים או שמדובר באירוע חריג בתקופה משברית בחייו.

הנאשם הביע נכונות להשתלב בטיפול אך כשהחל בראיון הקבלה בקבוצה ביטא עמדה לפיה אין לו בעיות שליטה בדחפים וביקש לסיים את ההליך ללא הטיפול הקבוצתי.

שרות המבחן נמנע בנסיבות אלה מהמלצה טיפולית.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת הראיות לעונש, אני סבורה כי מאחר ומדובר באירוע חריג בתולדותיו של הנאשם, המתגורר בישראל כבר 20 שנה, לא הורשע בעבירות נוספות לפני או אחרי האירוע נשוא תיק זה שהינו משנת 2010, ניתן לסיים את ההליך בענישה הצופה פני עתיד לצד פיצוי משמעותי למתלונן.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון.

8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

פיצוי למתלונן בסך 2,000 ש"ח , ההפקדה בתיק בסך 500 ש"ח תועבר על חשבון הפיצוי והיתרה תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.2.13.

המוצגים יושמדו / יחולטו לפי שיקול דעת המשטרה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ג, 06/12/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלינור אבורוס