לאחר שעיינתי בתיק ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית-משפט של מי שאינו בעל-דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). תקנה 4(א) קובעת כי:"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין".

תקנה 4(ד) לתקנות מפרטת את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר הנדון, וקובעת כי:"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות. תקנות אלו, כך נפסק, מתוות מסלול תלת שלבי לבחינה של בקשה לעיון:

(א) האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש? ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה -

(ב) האם העיון מוצדק? בהקשר זה נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון נוכח עיקרון פומביות הדיון. לפיכך, הנטל הוא על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו בהתקיים טעם כבד-משקל המונע את העיון. עם זאת, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים (כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים), וההכרעה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי. כאשר לאחר איזון נקבע כי קיימת הצדקה עקרונית לאפשר את העיון –

(ג) כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים הנוגדים? במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 393-394 (2005)).

יישום אמות המידה האמורות בנסיבות המקרה דנן מוביל למסקנה כי יש מקום לכאורה להיעתר לבקשת העיון.

ההליך התנהל בדלתיים פתוחות והסתיים בפשרה בשלב מוקדם בטרם הוגשו הראיות ולא נמצאה מניעה שבדין לעיון המבוקש. כמו כן, מבקש העיון הרים את נטל ההנמקה המוטל עליו, שהינו כאמור נטל קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון (ראו בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקאות 25-26 (8.10.2009)), בציינו כי העיון נדרש לו על מנת לבחון מסמכים בתיק לצורך הליך אותו הוא מנהל בין היתר נגד מקצת מהנתבעים. עיינתי בחומר שבתיק ולא מצאתי כי יש בו מסמכים העשויים לפגוע בפרטיותו של מאן דהוא, וכי קיים טעם כבד משקל המצדיק למנוע את העיון המבוקש.

אשר על כן, בכפוף להתנגדות מי מהצדדים בתובענה ובתוך 7 ימים, יינתן היתר לעיון ולצילום של תיק בית-המשפט בהליך שבכותרת. העיון ייעשה במזכירות בית-המשפט לפי הנוהל המקובל ובתיאום מראש.

ניתנה היום, א' באייר תשע"ג (11.4.2013).