1. התובע, יליד 1987, נפגע בתאונת דרכים ביום 7.5.09. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה וְועדה רפואית קבעה את נכותו המשוקללת של התובע בשיעור 48% (20% בגין שבר באגן, 20% בגין פגיעה נפשית, 10% בגין שבר בשוק, ו-10% בגין צלקות), והפעילה את תקנה 15 במלואה.
2. בקשת התובע שבנדון, למינוי מומחים רפואיים בתחומי הכאב והתעסוקה, הוגשה כחודש וחצי לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות בתיק. התובע טען בבקשתו, כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים עזים, אשר אינם מאפשרים לו תפקוד מינימלי, ובתקופה האחרונה אושר לו שימוש בקנאביס רפואי. התובע טען כי המל"ל לא התייחס לתפקודיות הפגיעה בהיבט של הכאב הנגרם ממנה, וסבר שבהיעדר הערכה של מומחה בתחום רפואת הכאב לא תהיה בפני בית המשפט תמונה שלמה ומדוייקת באשר למצבו. התובע ביקש למנות בנוסף מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, שכן על פי טענתו ועל פי הערכת רופאים תעסוקתיים (מסמכים רפואיים צורפו לבקשה), הוא אינו יכול לעבוד כיום יותר משעות ספורות ביום, וגם זאת רק יומיים או שלושה בשבוע, ולמעשה אינו מצליח להשתלב בשוק העבודה. עוד טען התובע, כי בחודשים האחרונים נבדק על ידי מחלקת שיקום של המל"ל, אשר מצאה כי הוא זכאי לשירותים מיוחדים בשל תפקודו הלקוי. בנסיבות אלה סבר התובע כי יש צורך במינוי מומחה תעסוקתי, אשר יבדוק את התובע ויבהיר מהן האפשרויות הפתוחות בפניו.
3. הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי התובע מנסה להאדיר את הפיצוי באמצעות בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים וטוען שאינו מסוגל לעבוד ולתפקד בעבודה כלשהי, אף שלא הציג ראיה כי פנה לחפש עבודה שמתאימה למצבו ובחר שלא לציין כי השתלב בלימודים באוניברסיטה העברית להשלמת 12 שנות לימוד. הנתבעת התייחסה בתגובתה גם לעיתוי הגשת הבקשה, זמן קצר לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות, וטענה כי לא הוצג כל מסמך חדש המצדיק בשלב זה, לאחר שנים בהן מתבררת התביעה, לפתוח את הדיון מחדש. הנתבעת התייחסה לרקע של התובע בשירותו הצבאי וטענה כי התנהגותו ואופיו של התובע הם שמונעים ממנו למצוא עבודה ולא נכותו עקב התאונה. כן נטען כי רק במקרים חריגים, כאשר יש פגיעה גופנית קשה המשלבת מערכות שונות ועיסוק מיוחד של הנפגע שקדם לתאונה, יש הצדקה למינוי מומחה תעסוקתי, ולא כזה הוא המקרה של התובע. בתגובה לבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב טענה הנתבעת כי פגיעותיו ותלונותיו הסובייקטיביות של התובע בדבר כאבים לכאורה, מתרכזות בתחום האורטופדיה בלבד, ומקרה זה אינו שונה מכל מקרה אחר של פגיעה אורטופדית, בה די בהערכת מומחה בתחום האורטופדיה. הנתבעת טענה, כי התובע התלונן על כאבים בבדיקותיו השונות במל"ל, והוועדה לא מצאה לנכון להתייחס לכאבים אלו באמצעות קביעת נכות רפואית ואף לא המליצה על בירורים נוספים או על מינוי מומחה בתחום הכאב, ולכן אין למנות מומחה בתחום זה על ידי בית המשפט.
4. ראשית אפנה לדון בבקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית. בעניין זה נפסק לא פעם כי מינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית ייעשה רק לאחר שבית המשפט השתכנע שאין בידו הכלים לקבוע את טיבה של המגבלה התפקודית שהנכות גורמת לתובע, בין אם הדבר נובע מאופי הנכות (או מכלול הנכויות והזיקה ביניהן), ובין אם הדבר נובע מאופיו של העיסוק בו מדובר (בר"ע (ירושלים) 674/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב – "הפול" נ' עמויאל (פסק דינו של כב' השופט זילברטל מיום 15.12.08)). בענייננו, בעת התאונה התובע היה צעיר בתחילת דרכו התעסוקתית ולא עסק בעיסוק מיוחד המצריך בחינה על ידי מומחה תעסוקתי. בשלב זה של ההליך, בו טרם נשמעו ראיות, בכללן עדותו של התובע, לא הונחו ראיות בנוגעות לעיסוקו של התובע והשכלתו, וטרם גובשו ממצאים באשר להשלכות התפקודיות שיש לנכותו. מינוי מומחה תעסוקתי בשלב זה עלול להימצא מיותר, שכן ייתכן שלאחר שמיעת הראיות יהיה בפני בית המשפט את הכלים להכריע בדבר ההשלכות התפקודיות של הנכות ללא צורך במינוי מומחה תעסוקתי. נוכח האמור, איני מוצאת מקום למינוי מומחה תעסוקתי, בוודאי לא בשלב זה של ההליך.
5. בהתייחס למינוי מומחה בתחום הכאב קבעה הפסיקה, כי במקרים מתאימים יהיה מקום להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו ותהיה הצדקה למינוי מומחה בתחום הכאב, שכן לעניין זה עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על איכות חייו ותפקודו של האדם הסובל. יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו קיימת תלונה של כאב יש למנות מומחה ייחודי לתחום זה וניתן לרוב להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלוונטיים, או של הוועדות הרפואיות של המל"ל כאשר ההליך מתנהל במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים (רע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים)). בפסיקה מאוחרת יותר חזר כב' השופט ריבלין על הקווים המנחים שהותוו בעניין ציון הנ"ל והוסיף כי "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל, להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי" (רע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים)).
6. עיון במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה מלמד כי התובע מטופל במרפאת כאב מזה כ-3 שנים. במסמכים מצויין כי התובע סובל מ"כאב כרוני קשה" וטופל בנוגדי כאב שונים ללא הטבה במצבו. לפני כשנתיים, ולאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול התרופתיות האחרות, אושר לו טיפול בקנאביס רפואי, בעקבותיו חל שיפור במצבו (במאמר מוסגר אציין כי אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי המסמכים הרפואיים שצורפו הם בבחינת "חוות דעת". מדובר, על פניו, במסמכים שנערכו על ידי גורם אובייקטיבי במהלך הטיפול השוטף בתובע, ללא סממנים של חוות דעת). ממסמכי המל"ל שהוצגו לי (אציין כי לא כל מסמכי המל"ל מצויים בתיק בית המשפט) עולה כי התובע התלונן על כאבים, ובוועדה הרפואית לעררים אף ציין כי הוא משתמש בקנאביס רפואי, אלא שלא ראיתי כי ניתנה לכך התייחסות כלשהי בדיוני הוועדה.
7. נוכח האמור, מצאתי כי קיימת ראיה לקיומו של כאב כרוני נפרד, שלא נדון על ידי וועדות המל"ל ולא בהכרח קיבל ביטוי בקביעת הנכות בתחום האורטופדי. בנסיבות העניין, וכאשר קביעת הנכות נעשתה במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים, לא ניתן גם לפנות למומחה האורטופדי בשאלות הבהרה או לחקרו בנושא זה, לרבות בשאלות הנוגעות לשימוש בקנאביס - הצורך בו, השלכותיו וההוצאות הכרוכות בכך (ר' עמדת הנתבעת בעמ' 4 לפרוטוקול, שו' 27). אוסיף עוד, כי אף אם יש ספק לעניין הצורך והתועלת במינוי כאמור בשלב זה (ואם אין בכך דווקא לסרבל את ההליכים), פועל הספק במקרה זה לטובת התובע, שכן דחיית הבקשה כמוה כנעילת הדלת בפני התובע להוכיח טענותיו במישור זה.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי, בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב בלבד.

הצדדים יודיעו, בתוך 10 ימים, האם ישנה הסכמה לעניין זהות המומחה שימונה.

דיון ההוכחות שנקבע ליום 16.3.15 מבוטל. ב"כ הצדדים ידאגו לעדכון העדים.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.