נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאורה סולטן-יעבץ

ב"כ הנאשם עו"ד נטלי לוי

הנאשם בעצמו

<#1#>

פרוטוקול

<#2#>

גזר דין

בפני שני תיקים שהדיון בהם אוחד בהחלטת כב' השופט חדש מיום 26.6.11.

בת.פ. 2341/09 הורשע הנאשם ביום 19.1.10 ע"י כב' השופט חדש, עפ"י הודאתו, במיוחס לו בכתב האישום המתוקן הכולל עבירות של איומים ותקיפת סתם של בת זוג, עבירות שבוצעו בחודש ספטמבר 2009.

ביום 11.7.10 נשמעו טיעונים לעונש.

בת.פ. 42846-05-10 נקבע ביום 2.12.10 ע"י כב' השופטת לביא, לאור הודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, כי הוא אכן עבר את העבירות המיוחסות לו, הכוללות עבירות של הפרת הוראה חוקית (4 עבירות) והכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר כלל צירוף תיק זה לת.פ. 2341/09.

בת.פ. 42846-05-10 לא ניתנה הכרעת דין, אלא כב' השופטת לביא קבעה כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, זאת עשתה ע"מ שניתן יהיה לצרף התיק לתיק שבפני. אני סבור שאין בכך כדי למנוע את מתן גזר הדין כעת, לאור דברי הצדדים כי המתינו לקבלת גז"ד בתיק ולא מצאתי בכך כדי לגרום לנאשם לעוות דין (י. קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, הליכים שלאחר כתב אישום א', מהדורה מעודכנת תשס"ט-2009, בעמ' 1497 בסע' 2(א)(3)).

עוד אציין כי ההרשעה בת.פ. 2341/09, הטיעונים לעונש וההחלטה כי הנאשם ביצע המיוחס לו בת.פ. 42846-05-10, נעשו לפני חודש יולי 2012, הוא המועד בו נכנס תיקון 113 לחוק העונשין לתוקפו, ולכן איני נדרש למתן גז"ד במתכונת הנ"ל, אלא במתכונת שהיתה בתוקף עובר לאותו תיקון.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר של שירות המבחן מיום 16.3.10 המפרט את גילו של הנאשם, כי הוא עובד בניקוי חול וצבע באשדוד וכי הוא בעל עבר פלילי.

שירות המבחן מתרשם מאדם בעל דימוי עצמי המסוגל לשלוט בהתנהגויותיו אך שירות המבחן התרשם שהנאשם בעל אישיות ילדותית ודפוסי התנהגות אימפולסיביים, המתבטאים בקושי בשמירה על גבולות ובקושי להסתגלות למסגרות, נוטה להכחיש קיומם של דפוסי התנהגות תוקפניים ולצמצמם.

שירות המבחן מוסיף כי בהיותו נער הנאשם נידון פעמיים על עבירות רכוש, מרמה, תעבורה והפרת הוראה חוקית, נידון פעמיים למאסר בעבודות שירות וגם כבגיר נידון פעמיים. המתלוננת מספרת לשירות המבחן כי הנאשם דחף אותה ונתן לה סטירות אך סירבה להרחיב מאחר שרוצה לשקם יחסיה עמו.

שירות המבחן מתרשם כי הנאשם אינו לוקח אחריות, מכחיש ביצוע עבירת תקיפה ומצמצם חומרת עבירת האיומים בה מואשם.

שירות המבחן מסכם כי קיימים פערים בין האופן בו הנאשם מתנהל לגבי האופן בו תופס תפקודו במספר תחומים, מכחיש קיומה של בעיה בתחום האלימות ושליטה על כעסים ולקח אחריות חלקית על ביצוע העבירות. שירות המבחן נמנע מלהגיש המלצה טיפולית.

בפתח הטיעונים לעונש ביום 11.7.10 ביקשה המתלוננת לומר מספר דברים וציינה כי היא בהריון בחודש חמישי וכי היא והנאשם עתידים להינשא ביום 1.8, כי מערכת היחסים בינה לבין הנאשם השתנתה לטובה, כי הנאשם השתנה לגמרי, אין אלימות יותר וכי היא רואה בה, בילד העתיד להיוולד ובנאשם כמשפחה.

התובעת הציגה את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1) הכולל עבירות הונאה בכרטיס אשראי, גניבת כרטיס אשראי, רכוש, תעבורה והפרת הוראה חוקית.

התובעת פירטה את עברו של הנאשם, את תסקיר שירות המבחן, ועתרה לעונש מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

הסניגור מפרט את התיקון המהותי, לשיטתו, שבוצע בכתב האישום, כי עבירות האלימות בהן הורשע הנאשם הן ברף הנמוך, כי הנאשם היה במעצר מלא 4 חודשים, כי מדובר בזוג צעיר בתחילת דרכו, כי הנאשם בחור צעיר והתנהגותו היתה אימפולסיבית, כי עברו הפלילי של הנאשם אינו בתחום האלימות, כי הנאשם הודה, התנצל, שינה דרכיו וכי יש לתת לנאשם את ההזדמנות להוכיח עצמו.

שירות המבחן הגיש תסקיר משלים מיום 2.11.11, בו מפרט את השינוי שחל בנאשם, הן לאור דברי הנאשם והן לאור דברי המתלוננת. שירות המבחן מפרט כי כנגד הנאשם עומד מאסר מותנה חב הפעלה על עבירות הפרת הוראה חוקית של 3 חודשים (ת.פ. 852/08 בימ"ש שלום אשדוד).

שירות המבחן מתרשם כי הנאשם ערך שינוי בחייו ועל כן ממליצים לתת עדיפות לשיקול השיקומי, שלא להפעיל את המאסר המותנה, ולחילופין להטיל עליו עונש של של"צ בהיקף 140 שעות, ובמקרה שהמאסר המותנה יופעל כי יש לבצעו בעבודות שירות.

אדגיש כי במסגרת הטיעונים לעונש שהתקיימו בפני כב' השופט חדש ביום 11.7.10 וכן בדיון שהתקיים בפני ביום 27.1.13, לא ציינה ב"כ התובעת את קיומו של המאסר המותנה ו/או כי הוא חב הפעלה, אלא התעלמה ממנו לחלוטין.

לאחר ששקלתי את מלוא הטענות ומלוא הנסיבות, אני סבור כי ניתן להסתפק בהטלת עונשים על הנאשם, שהם הצופים פני עתיד.

מחד, הנאשם הודה ומתסקיר שירות המבחן עולה כי שינה דרכיו לטובה ולאור היותו בעל משפחה, עובד לפרנסתה, ומאידך, ב"כ התובעת לא עתרה להפעלת המאסר על תנאי וכלל לא הזכירה אותו וכן, אין להתעלם מהתארכות הדיון בעניינו של הנאשם, כאשר כתבי האישום הוגשו בשנים 2009 ו- 2010, טיעונים לעונש נשמעו ביום 11.7.10 בפני המותב הקודם שדן בתיקים המאוחדים, ורק ביום 27.1.13 נקבע התיק בפני ועשיתי על מנת לסיימו בהקדם האפשרי.

אני סבור כי התארכות ההליכים גרמה לנאשם לעינוי דין ולקחתי בחשבון עובדה זו כאשר באתי להכריע את דינו וכן לקחתי בחשבון כי הנאשם היה במעצר תקופה ארוכה.

אני סבור כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי העומד כנגד הנאשם, אלא מן הראוי יהיה להאריך את תקופת התנאי לתקופה נוספת.

לנוכח האמור לעיל, יוטלו על הנאשם העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי של 6 חודשים, שאותו לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים כל עבירה בה הורשע בתיקים המאוחדים שבפני, זאת למעט עבירה של הפרת הוראה חוקית לה אתייחס להלן.

2. תקופת המאסר על תנאי שהוטל כנגד הנאשם בת.פ. 852/08, והמתייחסת להפרת הוראה חוקית, תוארך לשנתיים נוספות.

3. הנאשם יחתום היום על התחייבות עצמית על סך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה בה הורשע בתיקים המאוחדים שבפני, לתקופה של שנתיים מהיום. אם לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם ל- 50 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תשע"ג, 24/03/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דפנה צדוק