<#1#>

נוכחים:

ב"כ החייב:     עו"ד חוסאם סבית ועו"ד בן פורת אלברט, עו"ד אהרון שוורץ

ב"כ הכונ"ר:    עו"ד ארז רון

הנאמן בעצמו, עו"ד מזור ליאור

החייבים בעצמם

בא כח הנושה, בנק לאומי – עו"ד גיבלוב

פרוטוקול

עו"ד סבית:

אני חוזר על הערעור ועל התגובה. בערעור התייחסנו ל – 6 נושים וכעת אנו מצמצמים רק ל – 3. אני משאיר את הערעור ביחס לנושים: חברת הראל (ביחס לחייב), גב' שגב (ביחס לחייבת) ונקש (ביחס לחייב).

אני מבקש להזכיר את המצב הרפואי הקשה של החייבת. התיעוד הרפואי הובא כבר. אבק כי הדברים האלה יהיו בפני בית המשפט.

לפני שנתחיל, אני חייב להביע פליאה ומורת רוח מהתנהגות של הנאמן בכל הקשור בתיק. בעינינו ההתנהגות של הנאמן מאז תחילת התיק היא בעייתית בכמה מישורים. אני מבקש מחברי שיציג את ההחלטות, הרי נאמן מחוייב לתת נימוק. אני לא ראיתי החלטות, ראיתי פעם טבלה שאומרת ככה וככה פניתי וביקשתי אין ספור פעמים שאקבל את המינימום הדרוש כדי לקבל את יומנו, גם בתגובה הוא לא צירף החלטות. כעת פתאום יש ואני שמח. זאת בעיה אחת.

בעיה שניה – ההחלטות בתביעות החוב החלו בשנת 2013 לגבי החייבת בחודש יוני 2013 ולגבי החייב בחודש אפריל 2014 ואילו הנאמן רתם את העגלה לפני הסוס והחל את הליכי פירוק שיתוף בדירה בשנת 2012 ואני חושב שזה מעשה שלא יעשה, כי לפני שמתחילים לממש צריכים לדעת מהם החובות.

ביחס להראל – הראל הוא נושה של החייב. ביחס לנושה זה אותה תביעת חוב הוגשה גם ביחס לחייבת וגם ביחס לחייב ולגבי החייבת היא נדחתה ולגבי החייב לא נדחתה. ההסבר היחיד שלי הוא שהנאמן שכח שבא לתת החלטה בתביעת החוב ביחס לחייב הוא שכח שדחה את תביעת החוב ביחס לחייבת. הנאמן בתורו מביא הסבר אחר. הוא אומר שביחס לחייבת לא צורפו על ידי חברת הביטוח הראל מסמכים ואילו לגבי החייב צורפו. התשובה שלי על הטענה הזו היא כדלקמן: 1 קשה להאמין שחברת ביטוח כמו הראל שמגישה תביעות חוב זהות ביחס לאותו חוב, פעם תצרף מסמכים ופעם לא. ונגיד ונאמר שבאמת לא צורפו מסמכים, ביהמ"ש בתוך עמו חי, כשרואים חוסר מסמכים פונים לנושה ומבקשים השלמת מסמכים וזה מקובל. כך שההסבר שפה צורפו מסמכים ושם לא, זה לא הסבר בעיני. אנו סבורים שהיה מן הראוי לדחות את תביעת החוב של הראל באותה מידה כפי שנהג הנאמן ביחס לחייבת.

אני לא ראיתי שום הנמקה או הסבר מצד הנאמן אילו מסמכים נקודתיים שגרמו לו לקבל ביחס לחייב ולדחות ביחס לחייבת. להגיד באופן כללי מסמכים, זה לא נראה לי.

לגבי שני הנושים הנותרים, הסיפור דומה. אתייחס אליהם ביחד. שגב ונקש. ביחס לשני נושים אלו, החליט המנהל המיוחד לעשות הרמת מסך. הפסיקה ברורה בהקשר זה. תביעות חוב שבמהותן הן נזיקיות מצריכות בירור עובדתי מעמיק ועל פי ההלכה הפסוקה, אין הנאמנים רשאים לאשרם, אלא במקרים חריגים. שוב אני חוזר לתיאור המקדמי שלי, לא קיבלנו החלטות מנומקות, מה גם לנו ביחס לשני נושים אלה לאשר. שתי תביעות אלו לגרסתי הן במהותן נזיקיות ושתיהן הרמת מסך, כי החובות שם קשורים בחברה שהפעילו בני הזוג החייבים. עוד נקודה, הנאמן התעלם מכל לוחות הזמנים שקובע הדין לגבי מועד הגשת תביעת חוב. מהחומר שצילמנו מהכונ"ר למדנו שחלק מתביעות החוב הוחזרו לנושים כי הוגשו באיחור. לא ראינו שום בקשה עם תצהיר שמפרט מדוע ניתנה הארכת מועד. והדברים נאמרים שבעתיים כאשר הנאמן ראה לנכון לפנות לחייבים בדרישה לקבלת תגובתם לתביעות החוב רק שנה וחצי לאחר קבלתן. יש פה 90% מהנושים מסכימים להסדר נושים מוצע. יש שתי תביעות חוב מטעם בנק לאומי. תביעה אחת בוטלה מתוך התחשבות במצב הבריאותי של החייבת והתביעה השניה המטופלת על ידי משרד עו"ד זר, היתה פניה למנהלת על מנת שיסכימו ואין לי עדיין תשובה סופית. הבנתי מחברי שהוא עדיין לא יודע אם יש הסכמה. נושים רבים ומהותיים הסכימו כבר. ולמעשה שלוש החלטות האלה נשוא הערעור למעשה הן מסכלות את ההסדר שהוא בהישג יד.

עו"ד בן פורת:

הצטרפתי לתיק. השותף שלי שוורץ הוא קרוב משפחה של החייבת ובנסיבות הענין החלטנו לסייע למשפחה ככל שניתן ולקחנו פרו בונו. אני מראה ששתי תביעות החוב של הראל הן זהות. מראה את תביעת החוב של החייבת שלגביה הנאמן דחה וזו תביעת החוב של החייב שלגביה אישר.

אין שוני בין תביעות החוב. אני רוצים להסביר לגבי שלושת הערעורים האחרים למה ירדנו מהם... הצענו הצעת הסדר, הנושים האלה שהגישו ערעורים מוכנים לקבל את ההצעה והסכמנו לרדת מהענין ומי שלא הסכים הם השלושה האלה. כ – 91% מהנושים מסכימים להצעת ההסדר, אנו רוצים לסייע למשפחה.

ביום חמישי האחרון היתה שיחה עם הנהלת המרחב של בנק לאומי, הסכימו לקבל 10 אחוז מהחוב. הנושא הזה עדיין לא סגור, בין באי כוח של בנק לאומי, כי הם רוצים להשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, כל זה קרה ביום חמישי האחרון.

יש לנו רצון להגיע להסכם כולל, לשלם את ה- 10 אחוז.

עו"ד מזור:

החלטות בתיקי החייבים הומצאו כדלקמן: החלטות בתיק החייבת, שאנו גם מערערים עליהם, הומצאו ב- 30/6/13 לב"כ החייבת, החלטות בתיק החייב הועברו ביום 2/4/2014 לב"כ החייב. בשני מחזורי הבדיקה, בוצעה פניה קודם לכן אל אותו בא כוח לקבלת טיעון והתייחסות מטעמו ביחס לתביעות החוב. מדובר בעו"ד סבית. אם אנו הולכים בגישה הגמישה הזו, שבה מועדים קצובים בהוראות, זה פחות רלוונטי, יכול להיות שהדברים יהיו רלוונטיים לב"כ בנק לאומי, ושאותו מנהל מיוחד שמנסה לסכל את ההסדרים כפי שנטען פה, דחה בהעדר ביסוס תביעת חוב על סך 930,000 ₪ בתיק של החייב לנושה בנק לאומי. הבנק נושה בחייבת, אבל בתיק של החייב, יש חוב גדול משמעותית יותר, הוא נדחה עקב העדר ביסוס.

לגבי תביעות החוב – אם היינו שומעים טיעון כלשהו לגבי הסוגיות שהועלו, בין חצי שנה לשנה וחצי אחרי המועד האחרון בתביעות החוב, היינו עושים עוד בדיקה אם היינו נדרשים, אבל לא כך היה הדבר. הועלו בפנינו טענות לנשייה לרבות תיק ההוצל"פ שמנהלת הראל נגד החייבת ונגד החייב, בסופו של יום, על סמך הנתונים שהוצגו אושרה תביעת חוב בסך שנקוב בתביעה שלי.

לגבי החייבת הוצא בשלב מסויים דרישה לביסוס נוסף שלא נענתה מתוך נוהל משרדי יצא לאחר מכן החלטה שהפכה חלוטה בדבר דחייה.

את אותה דרישה, לפי הבנתי, לא שלחנו בתיק של החייב, כיוון שיש תיק הוצל"פ, יש מסמכים, מי שסבר שצריך השלמה בתיק של החייבת ולא הוציא דרישה נוספת, יכול להיות שאם רוצים דרישה נוספת, צריך להוציא את זה בשני התיקים. להכריע בתיק החייב ובתיק החייבת מחדש.

יש כאן מלאכת בדיקה שנעשית ע"י צוות, יש במשרד 2 עובדות כפופות שאמונות על מלאכת הוצאת המכתבים והדרישות בתיק החוב. לאור אי קיום דרישת ביסוס, אכן הייתה דחייה אחת. אם רוצים לעשות בדיקה, צריך לעשות אותה בשני הכיוונים. בטח כאשר טוענים בשתי החלטות שהפכו חלוטות.

מדובר באותו חוב. מדובר בפסק דין עם בקשה לביצוע.

לגבי הנושים נקש ושגב – אני מפנה לתגובה שלי, פירטתי את המסמכים והאסמכתאות שהוצגו, על בסיסן מצאנו לאשר חיוב אישי. אציין כי החייבים שעומדים בצורה דווקנית על סוגיית המועדים וטענו גם פה לאיחור של אותם נושים, התברר שאת ההודעות בתיק החייבת, זה התיק הרלוונטי על צו הכינוס, המציאו לאותם נושים שנה , למעלה משנה לאחר תחילתו, לכן נעתרתי לבקשה להארכת מועד של שני הנושים.

אמרה ב"כ החייבים עצמו, כי מדובר היה בחברה משפחתית. החייב והחייבת הם החברה, הם חזותה ופעילותה. נכון לפני חודש, שעובדת המשרד שלי חיפשה שערים חשמליים לצורך התקנה, והרימה טלפון שמצאה במקרה, ענתה לה החייבת ונתנה לה הצעות מחיר, למרות מחלתה.

בנסיבות שהוצגו, חתימת החייבת על המסמכים מחשבון שהיא מורשית חתימה בו, משכה גם שיקים, נמצא שיש מקום לאשר את תביעות החוב, מה גם שלמרות הפנייה אל ב"כ החייבת באותם עניינים לאותן תביעות, לא הועלתה טענה בדבר העדר חבות אישית של החייבת לשני הנושים הרלוונטיים.

בנסיבות האלה, אני סבור שגם מהבחינה הפרוצדוראלית וגם מהבחינה המהותית, אין בסיס אמיתי לערעורים.

זה לא נכון שמדובר בתביעות נזיקיות אלא בתביעות מסחריות, של גורמים שהתקשרו הם קיבלו הזמנות חתומות לגבי עבודות שהם הזמינו, העבודות הנ"ל לא בוצעו. הטענה ששולמו כספים ומכאן הנשייה.

ב"כ הכונ"ר:

אני מפנה לזה שעל פי פקודת פשיטת הרגל, אין הוראה מפורשת שמפנה מעמד לחייב לערער על תביעות חוב של בעל תפקיד. אלא מה, על פי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, נפגע פושט רגל , נושה או אדם אחר... בפסיקה שקיימת, אמרו שזה לא סביר שחייבים יערערו חדשות לבקרים בתביעות חוב ויתחילו להיכנס לקוצו של יום, אלא מה, במקרים בודדים שבהם ההכרעה בתביעת החוב מהווה חלק מהותי ממסת החובות, נניח שמדברים על חצי מיליון ₪ ומתוך זה יש תביעת חוב של 300,000 ₪, וכאן יש איזה שהיא בעיה בשיקול הדעת וההכרעה, יכול להיות שיש כאן מעמד לחייב לערער על הכרעת הדין, במועדים שנקבעו בפקודה.

עד כמה שאני יודע, בפסיקה התייחסנו לעניין ואמרו שעצם העובדה לא נותנת לחייב או לנושה, המועדים בעינם עומדים. ההלכה גם אושרה בבית המשפט העליון, זה נקבע בע"א 173/84 יהושע בן ציון נ' גורלי. בית המשפט העליון אישר את ההחלטה בע"א 5000/92.

כשאני מסתכל על תביעות החוב כאן (27,000 ₪) והתביעה הנוספת של שגב (23,000 ₪) תביעה שלישית של נקש (21,000 ₪) , מתוך תביעות חוב שאצל החייבת מיליון ₪ ואצל החייב כ- 200,000 ₪ אחרי שהוחזרה תביעה של 930,000 ₪ של בנק לאומי.

עו"ד סבית:

אני לא קיבלתי את ההחלטות על תביעות החוב.

הנאמן:

אני שלחתי 3 פעמים בכל אחד מהתיקים. יש בפני בית המשפט אישור פקס מ- 30/6/13 של 11 עמודים של החלטות שנשלחו למר סבית.

עו"ד בן פורת:

הוא היה צריך לצרף אותם במסגרת התגובות שלו.

לאחר הפסקה:

עו"ד בן פורת:

לאחר ששמענו את בית המשפט, אנו חוזרים בנו מהערעור ונגיש הצעת הסדר תוך 30 ימים מהיום.

פסק דין

לאור האמור, אני מורה על דחיית הערעור, ללא צו להוצאות.

רשמתי לפני כי החייבים יגישו הצעת הסדר תוך 30 ימים מהיום.

תזכורת מעקב: 30 ימים.

הפרוטוקול הוקלד בתוכנת ה – WORD. המזכירות מתבקשת לסרוק הפרוטוקול למערכת נט המשפט.

ניתן והודע היום, 07.12.14, במעמד הנוכחים.

<#2#>

ניתנה והודעה היום ט"ז כסלו תשע"ה, 08/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סוזן איציק