בפניי בקשה של מי שאינם בעלי דין בתיק זה לעיין בו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה (שרק היא, מבין בעלי הדין בתיק, הגישה תגובה), נחה דעתי כי מן הדין לקבל את הבקשה.

על בקשה לעיין בתיק בית משפט חלות הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"). תקנה 4 לתקנות מתייחסת לבקשה לעיון של מי שאינו בעל דין. תקנה 4(ד) קובעת:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לא אחת, כי נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות לעיין בתיק בית משפט. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון. זכות זו יש לאזן בכל מול פגיעה אפשרית בבעלי הדין או באינטרס הציבורי. במקרה שבו לא ניתן להצביע על פגיעה כזו, ואף לא על כך שהעתרות לבקשה דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה, יש להעתר לבקשה.

כך באו הדברים לידי ביטוי ברע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.6.15):

"תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטתנו המשפטית המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כידוע, פומביות הדיון חובקת גם את זכות העיון, וחולשת על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי (ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009) פסקה 20; ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני, פ"ד מ(2) 497, 500 (1986)).

כאמור, בחינת בקשות לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות נעשית במסלול תלת-שלבי. כפי שציין בית המשפט המחוזי אין בענייננו איסור שבדין על העיון ובכך עברנו את משוכתו של השלב הראשון. עתה נותר לבחון אם אמנם מתן זכות עיון כמבוקש עלול להסב פגיעה למי מבעלי הדין (כאמור בתקנה 4(ד) לתקנות) או לאינטרס הציבורי (כאמור בתקנה 4(ה) לתקנות), ואת האיזון בין פגיעות אלו לזכות העיון. ודוק: כפי שציינה השופטת א' חיות בדיון בבקשה דומה, על-פי התקנות "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון" (ע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.2004), פסקה 5; ההדגשות הוספו). לאמור, עריכת איזון בין פגיעה אפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון לבין זכות העיון נדרשת רק מקום בו ישנו חשש לפגיעה כאמור (ההדגשה אינה במקור)" (פסקאות 10-11 להחלטה).

בבקשתם מציינים המבקשים, כי העיון דרוש להם לצורך ביסוס עילת התביעה במסגרת תביעה שהגישו נגד המשיבה בבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 39873-02-18 (להלן: "התביעה במחוזי").

ואילו המשיבה טוענת, כי המבקשים הגישו במסגרת התביעה במחוזי בקשה לגילוי מסמכים, שבה עתרו לחייב את המשיבה לגלות להם את המסמכים שבהם הם מבקשים עיון במסגרת בקשה זו. בית המשפט המחוזי דחה בקשתם, בקובעו כי המבקשים לא הצביעו על רלוונטיות של המסמכים, וכי נראה לכאורה כי מדובר ב"מסע דיג". בהסתמך על החלטה זו טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הצביעו על עניין מוצדק לעיין בתיק, ולכן מן הדין לדחות את בקשתם.

אין בידי לקבל את עמדת המשיבה. התנאים למתן צו גילוי מסמכים במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים, הינם שונים מהתנאים למתן צו עיון בתיק בית משפט. בעוד שבמסגרת בקשה לגילוי מסמכים על מבקש הגילוי להצביע, בין היתר, על רלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך, במסגרת בקשה לעיון נקודת המוצא היא, כאמור, כי גם מי שאינו בעל דין זכאי לעיין בתיק מכוח עקרון פומביות הדיון. רק במקרה שבו ניתן להצביע על פגיעה אפשרית באינטרס של בעל דין או באינטרס הציבורי, נדרש בית המשפט לשאלה אם יש מקום למנוע את העיון, או לסייגו.

במקרה זה לא הצביעה המשיבה על פגיעה כלשהי באינטרס שלה או באינטרס הציבורי. לפיכך יש מקום להעתר לבקשת העיון.

אשר על כן אני מתירה למבקשים לעיין בתיק.

על מנת לאפשר למשיבה לערער על ההחלטה, אם רצונה בכך, לא תאפשר המזכירות את העיון עד יום 25.3.19. אם תודיע המשיבה על הגשת ערעור, תעכב המזכירות את מתן העיון עד למתן החלטה בערעור. אחרת תאפשר המזכירות את העיון החל מיום 25.3.19.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.