בפני | כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי | |
התובע | עו"ד פביאן סלמן בתפקידו כמנהל מיוחד של טי אל וי אינווסטמנטס בע"מ (בפירוק) ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר קובי קפלנסקי ואח' | |
נגד | ||
הנתבעת | מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גב' פגי שרון ואח' | |
פסק דין |
בפניי מונחת תביעה חוזית ביטוחית ע"ס 4,452,812$ ארה"ב (16,666,878 ₪ נכון למועד הגשתה), אותה הגיש התובע, עו"ד פביאן סלמן, בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת טי אל וי אינווסטמנטס בע"מ בפירוק (להלן בהתאמה: "מר סלמן" או "התובע" או "המנהל המיוחד" ו"טי אל וי" או "החברה") כנגד הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מגדל").
רקע עובדתי
1. כרמל אחזקות (אי.אל) בע"מ (להלן: "כרמל אחזקות"), הינה חברה שהתאגדה ביום 1.1.1991 כחברה פרטית בשם ביתילי בע"מ. בחודש מאי 1997, הפכה לחברה ציבורית ומניותיה הונפקו בבורסה בתל אביב. ביום 10.5.04 שינתה כרמל אחזקות את שמה לשמה הנוכחי, כרמל אחזקות (אי. אל) בע"מ.
2. כרמל אחזקות עוסקת, באמצעות חברות המוחזקות על ידה במישרין או בעקיפין, ביבוא, שיווק ומכירה של חיפויי רצפה, בשיווק שטיחים המיוצרים בישראל ללקוחות בחו"ל וכן ביבוא, שיווק ומכירה של רהיטים ומוצרים לבית.
3. טי אל וי היא חברה בת, בבעלות מלאה (100%), של כרמל אחזקות.
4. ביום 29.5.2006 חתמה טי אל וי על הסכם עם משפחת Cetinkaya וחברת אטלס התורכית שבבעלות משפחת Cetinkaya (להלן: "אטלס"), להקמת חברה משותפת תורכית בשם Gaya International Hali Sanayi Vi Ticarte Anonim Sirketi (להלן :"גאיה"), לייצור חוטים ושטיחים בתורכיה.
גאיה רכשה מחברת אטלס את פעילות ייצור השטיחים שלה לרבות 2 מפעלי ייצור, כ- 400 עובדים, מלאי שטיחים ומכונות. אטלס נותרה כמשווקת השטיחים של גאיה בתורכיה ובמדינות נוספות.
5. גאיה היא חברה הרשומה בתורכיה ש- 99.8% ממניותיה מוחזקות על ידי טי אל וי.
6. מגדל הוציאה לאשכול החברות של כרמל אחזקות פוליסה מסוג "חבות דירקטורים ונושאי משרה".
7. בשנת 2005 גייסה כרמל אחזקות אגרות חוב (להלן: "אג"ח") מהציבור, ואת הכספים שגויסו העבירה לטי אל וי .
8. במסגרת ההסכם בין טי אל וי למשפחת Cetinkaya ואטלס (להלן: "ההסכם"), התחייבה טי אל וי להשקיע בגאיה סך של כ- 10 מיליון דולר, אשר מומן מכספי תמורת האג"ח שגייסה כרמל אחזקות על פי תשקיף מיום 29.11.05. טי אל וי הפקידה סכום זה בבנק פוזיטיב בתורכיה (להלן: "הבנק") כביטחון לרכישה ולאשראי לזמן קצר שהבנק נתן לגאיה.
9. בגין האשראי שהעמיד הבנק לגאיה נרשם, בין היתר, שעבוד על אותם פיקדונות בדולר ארה"ב, שהוחזקו על ידי טי אל וי בבנק בסך של כ- 10,000,000$.
10. במהלך ספטמבר 2007 התגלו אי סדרים כספיים בגאיה.
11. עקב אי הסדרים שהתגלו, החליטה טי אל וי לסגור את הפעילות בתורכיה לתקופת זמנית ולאחר שהובנו מלוא ההשלכות של אי הסדרים שנמצאו, הפכה סגירת המפעל והפסקת הפעילות של גאיה לסופית, דבר שהביא לחילוט הפיקדון הכספי בסך 10 מיליון דולר ארה"ב, ע"י הבנק.
12. בחודש אפריל 2008, התריעה טי אל וי בפני מגדל על אי הסדרים האמורים.
13. במסגרת דו"ח הדירקטוריון שפרסמה כרמל אחזקות ביום 31.8.08, והכולל בין היתר את הדוחות הכספיים המאוחדים וכן את פעילותה של גאיה, ציינו רו"ח של החברות כי בהעדר תרומה מספקת של מזומנים לפירעון אגרות החוב, קיימת הערת "עסק חי" לכל קבוצת כרמל.
14. ביום 25.12.08, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על ידי כרמל אחזקות, בקשה לאישור הסדר נושים עם נושיה של כרמל אחזוקת -מחזיקי האג"ח, על פי סעיף 350 לחוק החברות- 1999 (להלן: "חוק החברות"), בתיק פש"ר 2704/08. ביום 12.3.09 אישר בית המשפט מפי כב' השופטת דניה קרת מאיר, את ההסדר שהושג בין כרמל אחזקות לבין נושיה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו, נדחתה.
15. במסגרת ההסדר הוסכם בין היתר כי 50% מתגמולי הביטוח בתביעה הנדונה כאן ישתלמו בעין למחזיקי האג"ח. זאת כחלק מהתחייבות כרמל אחזקות, הדירקטורים שלה ונושאי המשרה בהסדר הנושים למצות את זכויותיהם בעקבות האירועים בתורכיה, ובתמורה לכך קיבלו החברות, הדירקטורים ונושאי המשרה באשכול פטור מתביעות נזיקין כנגדם על ידי מחזיקי האג"ח.
16. ביום 30.12.08 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפירוק חברת טי אל וי בהתאם להוראות פקודת החברות [נוסח חדש] , התשמ"ג - 1983. הבקשה הוגשה על ידי כרמל אחזקות בתיק פרק' 3005/08 במסגרתה התבקש מינויו של המנהל המיוחד עו"ד פביאן סלמן.
17. ביום 19.1.10 ניתן צו פירוק על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ע"י כב' השופטת ורדה אלשייך, אשר בעקבותיו מונה התובע כמנהל מיוחד ביום 20.5.10.
18. מגדל ביטחה את כרמל אחזקות מאז שנת 1997 בפוליסה מסוג Corporate Guard for Directors & Officers שמסOfficers anxprv Directors 797 בפוליסה מסוג שמספרה 479372823. במסגרת הפוליסה בוטחו הדירקטורים ונושאי המשרה באשכול החברות של כרמל אחזקות, לרבות נושאי המשרה בחברות הבנות. הפוליסה הרלבנטית לתביעה הינה זו שהוצאה לתקופה מ- 1.6.07- 31.5.08. תחילה הקיף הכיסוי רק פעילות בישראל. לבקשת כרמל אחזקות הוצאה תוספת והכיסוי הורחב לתחולה אקסטריטוריאלית בכל העולם, למעט ארה"ב/קנדה, החל מ- 9.7.07 (להלן: "הפוליסה").
19. במסגרת תפקידו של המנהל המיוחד, הגיש המנהל המיוחד את התביעה המונחת בפניי מכוח פוליסת הביטוח בגין התרשלותם של נושאי המשרה בגאיה וטי אל וי.
20. מטעם התובע העידו התובע עצמו, מר עופר איתני, מנכ"ל ודירקטור בכרמל אחזקות ודירקטור בטי אל וי ובגאיה (להלן: "מר איתני" ), מר רון יוסיפוף, סמנכ"ל כספים בכרמל אחזקות ודירקטור בחברת גאיה (להלן: "מר יוסיפוף"). כן נחקר המומחה פרופ' יוסף גרוס על חוות דעתו (להלן: "פרופ' גרוס"). כן הובאה מטעם התובע גב' עלית כספי מנהלת מרחב עסקים גדולים בנתבעת (להלן: "הגב' כספי"), שהגישה תצהיר מטעם הנתבעת וזאת לאחר שב"כ הנתבעת משכה את תצהירה.
מטעם הנתבעת העידו ונחקרו על חוות דעתם המומחים פרופ' ידידיה שטרן (להלן: "פרופ' שטרן") ומר עודד חיימוב (להלן: "מר חיימוב").
טענות התובע
21. לטענת התובע במהלך ספטמבר 2007, בעקבות תלונה שנתקבלה מספק של גאיה, נערכו בגאיה בדיקות שגילו אי סדרים כספיים שבוצעו על ידי נושאי משרה בכירים - המנהלים התורכיים, בני משפחת Cetinkaya. דירקטוריון גאיה הורה לרואי החשבון המבקרים של גאיה בתורכיה, לבצע ביקורת מיוחדת לעניין אי הסדרים.
22. מדו"ח רואי החשבון התורכיים מ- 22.10.2007, עלה כי שטרות ותשלומים בוצעו שלא על פי אישור מורשי החתימה. מרבית שטרות אלה נמשכו לטובת אטלס על ידי המנהלים התורכיים. חלק משטרות ותשלומים אלה הוסבו לספקים של אטלס, כאשר לגאיה לא הייתה כל מחויבות לשלמם.
23. לטענתו של התובע, מר קינן קיננוגלו, סמנכ"ל ונושא משרה בכיר ששימש גם כסמנכ"ל כספים בפועל של גאיה (להלן: "קינן"), לא מנע את משיכת הכספים הנ"ל, ובמספר מקרים אף חתם על מספר שטרות ודרישות לתשלום שלא בהתאם לאישור החתימה שהוענק לו, וכל זאת בין מתוך רשלנות ובין מתוך מחדל. רשלנותו של קינן גרמה לגאיה ולטי אל וי נזקים כספיים ניכרים.
24. עקב אי הסדרים שנתגלו החליטה טי אל וי לסגור את הפעילות בתורכיה לתקופת מה, לאמוד את הנזקים ולהתארגן מחדש. ב- 4.11.07 התקיימה ישיבת דירקטוריון בגאיה לאחר שהתקבל דו"ח ביניים, של משרד Dentin ve Yeminli Mali Musavirlik AS a member of Grant Thornton Ergin Uluslararas, רואי החשבון של גאיה (להלן: "דו"ח רואי החשבון התורכיים") שבהסתמך על ממצאיו הובאה הערכה של הנהלת החברה לפיה היקף אי הסדרים בגאיה נאמד באותו שלב בסכום של כ- 2.5 מיליון דולר.
25. במהלך שנת 2008 בעקבות גילוי אי הסדרים והפסקת פעילות הייצור של גאיה הגיש בנק פוזיטיב, אליו שועבדו נכסי גאיה, בקשה למימוש השעבודים הרשומים לטובתו על נכסי גאיה והחל במימושם.
26. כרמל אחזקות פעלה להשגת הסדר או פשרה על פי סעיף 350 לחוק החברות בינה לבין בעלי אגרות החוב, לפיו שונו תנאי אגרות החוב וכן שטר הנאמנות שנחתם ביום 28.11.05 בין כרמל אחזקות לבין הנאמן מכוח אגרות החוב.
27. לטענת התובע הפוליסה מעניקה לו את הזכות לקבלת תגמולי הביטוח וזאת מכוח שני סעיפי הכיסוי שבה.
הכיסוי הביטוחי הראשון, נרכש עבור עוולות – "Wrongful Act" של נושאי משרה בגאיה ובטי אל וי ואשר הביאו לנזקים הכספיים שנגרמו לטי אל וי.
הכיסוי הביטוחי השני שנרכש בפוליסה מעניק זכאות לחברה לקבל שיפוי בשל נזקים (Loss) שנגרמו לה כתוצאה מתביעות ודרישות כספיות כנגד טי אל וי והדירקטורים שלה באופן שהביא אף לפירוק החברה והתרוקנות מנכסיה.
28. לטענת התובע מאחר והיה נהיר וברור לנושאי המשרה של החברה, כי נוכח האירועים הם צפויים להיתבע וכי צפויים להיגרם לחברה, וליתר החברות באשכול קבוצת כרמל אחזקות, נזקים כספיים אדירים, נמסרה לנתבעת הודעה "Notice" כמשמעותה בפוליסה. אולם לטענתו, מגדל בחרה להפקיר את נושאי המשרה ונמנעה מליתן עמדתה הברורה האם אחריות נושאי המשרה באשכול, בעקבות אי הסדרים וההתמוטטות בתורכיה, מכוסים בפוליסה.
29. לשיטתו, הנזק שנגרם לטי אל וי עקב רשלנות הדירקטורים ונושאי המשרה שלה, הוא חילוט פיקדון כספי בסך 10 מיליון $, שהופקד על ידי טי אל וי בבנק, העברות לגאיה למימון הון חוזר בסך 13 מיליון ₪ וכן אי סדרים בגאיה שהוערכו בין 2.5 ל- 4 מיליון $. לטענתו נזקי טי אל וי עולים בהרבה על גבול הכיסוי הביטוחי שנרכש בפוליסה ונתבע בתביעה דנן - בסך של 4 מיליון דולר ארה"ב בלבד.
30. לטענת התובע בפוליסה נקבע כי למנהל המיוחד מעמד מוגדר ומוסכם להגשת תביעה לקבלת תגמולי הביטוח וזאת כקבוע בסעיף 3.4(IV) לפוליסה. לטענתו אין לקבל את טענת מגדל כי המנהל המיוחד זכה לסיוע והשתתפות מכרמל אחזקות. העובדה שאגרת בית המשפט שולמה על ידי כרמל אחזקות ואף הופקדה על ידה ערבות להבטחת הוצאותיה של מגדל בהליך זה, אין בה כדי להוות "סיוע" המפקיע את הכיסוי הביטוחי, בהתאם לחריג בעניין זה בפוליסה.
31. לטענת המנהל המיוחד הנתבעת לא הביאה לבית המשפט לעדות ולחקירה נגדית אף לא אחד מאנשיה שהיה מעורב בקבלת ההחלטות בתיק זה. כך לדוגמא טענה כי לא הובא החתם האחראי במגדל על חוזה הביטוח, מר אלי גולן, ולא איש מצוות החיתום במגדל שחתם בשמה על הפוליסה.
העובדה שהנתבעת נמנעה מלהביא לעדות עד רלבנטי שחתם על הפוליסה ו/או החליט בשם הנתבעת כי המקרה אינו מזכה בתגמולי ביטוח, מלמדת כי יש לקבל את התביעה ככתבה וכלשונה.
32. עוד הוא טוען כי במקרה דנן הוכח שהדירקטורים ונושאי המשרה התרשלו באי הפיקוח על משיכת הכספים מקופת המזומנים של גאיה. התרשלותם באה לידי ביטוי בכך שנתנו פנקס המחאות בידי מנהל הכספים של גאיה באופן שאפשר את ריקון קופתה ללא ידיעתם. דבר זה הוא שהביא במרוצת הזמן לחילוט הפיקדון, מבלי שגאיה קיבלה תמורה כספית עבורו. הדירקטורים התרשלו בכך של יצרו מנגנון הגנה ומניעת חילוט הפיקדון הכספי בסך 10 מיליון דולר שחולט עקב נפילת גאיה.
התרשלות נוספת של הדירקטורים התבטאה בהעדר פיקוח על רישום השעבודים שנרשמו על נכסי גאיה בצ'ורלו וקיסרי לטובת הבנק. הטעויות ברישום השעבודים לטובת גאיה, שנעשו בניגוד לדין התורכי, ומתוארות בחקירה שערך המנהל המיוחד, הביאו לשלילת תוקפם של השעבודים ולחוסר יכולתה של גאיה להיפרע מהם.
טענות הנתבעת
33. לטענת הנתבעת התביעה מתבססת על פוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה אשר רכשה כרמל אחזקות על מנת להגן על נושאי משרה בה מפני תביעות של צדדי ג'. אולם הפוליסה אינה מכסה את הפסדיה של כרמל אחזקות או את החברות הבנות שלה, ולא נועדה לשלם תגמולי ביטוח בתביעה שבעלת הפוליסה נהנית ממנה ולפיכך אין לפוליסה כל תחולה בנסיבות העניין.
34. עוד נטען כי הפוליסה אינה מכסה תביעה המוגשת על ידי או בשם החברה או בעלת המניות בה. לטענת הנתבעת מדובר בפוליסה אותה רוכשת החברה בכדי להגן על דירקטורים ונושאי משרה בה, מפני תביעות צדדים שלישיים המוגשות כנגדם. ביטוח זה איננו ביטוח עסקי להפסדי החברה והוא אינו מכסה הפסדים שנגרמו לחברה ו/או לבעלי מניותיה לרבות הפסדים הנובעים מהחלטות עסקיות והשקעות כושלות.
35. בעניינינו מתקיימים החריגים לפוליסה. כך למשל, חריג תביעת בעל המניות. זאת מאחר שהתביעה הוגשה מטעם טי אל וי, אשר מחזיקה ביותר מ- 10% ממניותיה של גאיה. התביעה הוגשה על ידי המנהל המיוחד של טי אל וי, מכוח אחזקותיה במניות גאיה, ומעמדה כבעלת מניות בה ולפיכך, ובהתאם ללשון הפוליסה ולתכליתה, התביעה מוחרגת מכיסוי.
36. כן טוענת הנתבעת כי במקרה זה מתקיים חריג תביעת החברה. על פי סעיף 3.4 לפוליסה אין כיסוי לתביעה המוגשת על ידי/או מטעם "החברה". היות שהן טי אל וי והן כרמל אחזקות (העומדת מאחורי התביעה) נכללות בהגדרת "החברה", אזי אין כיסוי לתביעה המוגשת על ידן או מטעמן.
בעניינינו גם לא מתקיימים הסייגים לחריג כמו למשל סייג (IV) לאותו סעיף 3.4 המוציא מתחולת החריג תביעה המוגשת על ידי מפרק או כונס נכסים של החברה. לטענתה במקרה זה, כרמל אחזקות יזמה את התביעה, עומדת מאחוריה ואף מממנת אותה.
37. יתרה מכך, נטען כי האירועים המתוארים בתביעה אירעו לפני התאריך הרטרואקטיבי, 9.7.07, שממנו הורחבה הפוליסה לכסות גם אירועים שמחוץ לישראל, ולפיכך הם אינם מכוסים במסגרת הפוליסה.
38. עוד נטען כי בהעדר תביעה נגד נושא משרה – אין תחולה לפוליסה. הפוליסה נועדה לכסות את ההפסד שנגרם לנושא משרה או לחברה ששיפתה אותו, בגין תביעה שהוגשה כנגדו במהלך תקופת הביטוח. תביעה זו הוגשה מבלי שהוגשה כל תביעה נגד נושא משרה בחברה ומשכך אין תחולה לפוליסה.
לטענת הנתבעת משבחר המנהל המיוחד שלא לתבוע נושא משרה, הוא מנוע מלתבוע את הנתבעת.
דיון
פוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה
39. הפוליסה הינה פוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה. מדובר בפוליסת אחריות, אשר נועדה להגן על המבוטחים בכפוף לתנאים וסייגים, במקרים בהם מוטלת על המבוטחים חבות כספית כלפי צד שלישי.
המדובר בפוליסה שהינה על בסיס הגשת תביעה (Claims Made) היינו, תנאי לתחולתה של הפוליסה הוא קיומה של תביעה כנגד נושא משרה המבוטח בפוליסה שהוגשה במהלך תקופת הביטוח כהגדרתה כפוליסה.
הכיסוי הביטוחי בפוליסה
40. הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי וזכות לתגמולי ביטוח מכוח שני סעיפי כיסוי:
הכיסוי הביטוחי הראשון- מכסה את האחריות של הדירקטורים ונושאי המשרה בכרמל אחזקות, טי אל וי וגאיה בשל מעשיהם השגויים "Wrongful Act" שגרמו לנזקים כספיים כתוצאה מתביעות שהוגשו נגדם:
"A: DIRECTORS AND OFFICERS LIABILITY
The insurer shall pay the loss of each insured resulting from any claim first made against the insured during the policy period and notified to the insurer during the policy period for any wrongful act in the insured's capacity as a director or officer of the company except for and to the extent that the company has indemnified the insured".
הכיסוי הביטוחי השני מעניק זכאות לאותן חברות לקבל שיפוי בגין נזקים (Loss), שנגרמו להן כתוצאה מתביעות ודרישות כספיות נגד נושאי משרה והדירקטורים שלהן ו/או של חברות אחרות באשכול:
"B. COROPRATE REIMBURSEMENT
The insurer shall pay the loss of the company resulting from any claim first made against the insured during the policy period and notified to the insurer during the policy period for any wrongful act in the insured's capacity as a director or an officer of the company but only when and to the extent that the company is permitted or required by the law, to indemnify the insured for the loss. Subject to the terms and conditions of this policy, the insurer shall advance defense costs resulting from any claim before its final resolution."
41. המונח "Wrongful Act" הוגדר בפוליסה:
"Any actual or alleged breach of duty, breach of trust, neglect, error, misstatement, misleading statement, omission, breach of warranty of authority or other act by the insured in their respective capacities as a director or officer of any outside entity, or any matter claimed against themsolely because of their status as a director or officer of the company."
המונח "Loss" הוגדר בפוליסה:
"damages, judgments, settlements and defense costs; however loss shall not include civil or criminal fines or penalties imposed by the law, non-compensatory damages including punitive or exemplary damages (other than damages awarded for libel and slander), taxes, any amount for which the insured is not legally liable or matters which may be considered uninsurable under the law pursuant to which this policy shall be construed. Damages, judgments, settlements and defense costs incurred in more than one claim against the insured but resulting from one single wrongful act shall constitute a single loss."
המונח תביעה (Claim) הוגדר בפוליסה:
"(i) any suit or proceeding brought by any person or organization against an insured for monetary damages or other relief including non-pecuniary relief;
(ii) any written demand from any person or organization that it is the intention of the person or organization to hold an insured responsible for the results of any specified wrongful act;".
42. יועץ הביטוח , מר חיימוב הבהיר בחוות דעתו:
"לפוליסה שני סעיפי כיסוי. פירוש הדבר, כי ישנם שני שערים מרכזיים דרכם יכול מבוטח להיכנס למסגרת הפוליסה: סעיף כיסוי A- החל על נזקים שנגרמו לנושא המשרה בגין תביעה שהוגשה כנגדו; וסעיף כיסוי B- החל על נזקים שנגרמו לחברה וזאת אך ורק בגין סכומים בהן שיפתה החברה כדין את נושא המשרה בגין נזקיו הנובעים מתביעה שהוגשה נגדו.". (ראה סעיף 9 לחוות הדעת).
משמע, על פניו על מנת שתקום חבות לתשלום תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, על התובע להצביע על תביעה שהוגשה נגד נושא משרה במבוטחות מכוח עוולה שביצע במסגרת תפקידו.
הנסיבות שהביאו לפירוקה של טי אל וי
43. אקדים ואומר כי בסופו של יום לא עמד התובע בנטל ההוכחה להוכיח שאי הסדרים שנתגלו כטענתו הם שהביאו לקריסתה של גאיה ובעקבותיה לקריסתה של טי אל וי. בהקשר זה יוער כי אף קיומם של אי סדרים בגאיה לא הוכח וזאת לאחר שהגורמים שהתבקשו לבדוק זאת לא הובאו לעדות על הדו"ח שהמציאו בעניין זה.
רון יוסיפוף סמנכ"ל הכספים בכרמל אחזקות, טי אל וי וגאיה, בה שימש גם כדירקטור, העיד בסעיפים 19- 22 לתצהירו (סומן ת/2):
"בחודש ספטמבר נודע לי כמנהל כספים של חברות הבת על אי סדרים כספיים בגאיה. מיידית הוחלט כי הנושא ייבדק על ידי משרד רו"ח בתורכיה.
הממצאים שלהם הצביעו על כך שלכאורה הוצאו מגאיה סכומים בסך 2.5 מיליון $ (ארה"ב) ללא ידיעתנו.
...
כסמנכ"ל הכספים של כרמל אחזקות וטי אל וי אני מאשר כי בספרי טי אל וי וכרמל אחזקות נרשם ההפסד בגין סך ההשקעה בתורכיה שנכזבה בסך 53,000,000 ₪ . הפסד זה נובע בין השאר, מאי הסדרים ובגינו נתבעת השבה.
ההשקעה בתורכיה כללה את הרכיבים הבאים:
הפיקדון הכספי שהפקידה טי אל וי שחולט על ידי בנק פוזיטיב בסך 10,000,000$ (ארה"ב).
העברות למימון הון חוזר בסך 13,000,000 ₪ הכוללות, בין היתר, חילוט הערבות על ידי כרמל אולפינים שהסתכם בסך 600,000$ ארה"ב ואי סדרים המוערכים בין 2,500,000- 4,000,000$ ארה"ב.". (ההדגשות שלי – ח.ו.ו.).
משמע, המידע שבידי מר יוסיפוב לא נבדק על ידו אלא הוא סומך על אותם גורמים שהתבקשו לבדוק. יתרה מכך הוא עצמו נוקט במונח "בין השאר" בעת שהוא מעיד על הסיבות שהביאו להפסדים של כרמל אחזקות בעקבות הפעילות של גאיה וטי אל וי. מכאן שאין מדובר בידיעתו האישית של העד.
44. על האופן שבו נתגלו אי הסדרים הכספיים בחברת גאיה העיד מר איתני בתצהירו:
"ב- 19.9.2007 או בסמוך לכך קיבלתי פניה טלפונית ממר הוסנה, מנכ"ל ובעלים של VIRA color, ספקית צבע לחוטים של גאיה בקשר להמחאות שהוסבו לטובתה משוכות על גאיה לפקודת אטלס ושלא היו ידועות לי.
זימנתי בדחיפות את מר הוסנה למשרדי בצ'ורלו כדי לבחון מקרוב את דבריו, הוא סירב להציג בפני את ההמחאות.
בעקבות כך נערכו על ידי ועל ידי רו"ח יוסיפוף, אביב איתני ואיתן כהן בירורים עם בנקים, בתורכיה, במהלכם גילינו שיקים נוספים והעברות כספיות בכמויות גדולות שעוררו אצלנו שאלות וחשדות ביחס לשיקים והעברות כספיות מחשבון גאיה.
...
...
בעקבות ההתפתחויות הנ"ל התקבלה החלטה לפיה יערכו בדיקות חשבונאיות בספרי גאיה אשר הובילו לגילוי אי סדרים כספיים שבוצעו על בני משפחת Cetinkaya, הבעלים של אטלס.
דירקטוריון גאיה הורה לרואי החשבון המבקרים של גאיה בתורכיה לבצע ביקורת מיוחדת לעניין אי הסדרים.
מדו"ח רואי החשבון התורכיים מ- 22.10.2007 עלה כי בוצעו בגאיה אי סדרים כספיים על ידי מנהליה התורכיים שכללו בין היתר את הפעולות הבאות:
בנוסף, נמצא כי קינן קיננגולו, סמנכ"ל ונושא משרה בכירה אשר שימש גם כסמנכ"ל כספים של גאיה (להלן:"קינן") לא מנע את משיכת הכספים הנ"ל ובמספר מקרים אף חתם על מספר שטרות , העברות בנקאיות ודרישות לתשלום שלא בהתאם לאישור זכויות החתימה שהוענק לו וכל זאת בין אם מתוך רשלנות ובין אם מתוך מחדל. מעשיו ורשלנותו של קינן גרמו לגאיה וכפועל יוצא מכך לחברה נזקים כספיים ניכרים." (ראה סעיפים 33- 39 לתצהירו של מר איתני).
על עדותו זו חזר מר איתני גם בחקירתו בפני התובע, במסגרת החקירה שביצע מתוקף תפקידו כמנהל מיוחד (ראה נספח 8 שצורף לת/1- תצהירו של המנהל המיוחד).
מתוך עדותו של מר איתני עולה כי בידיעתו האישית מצוי רק החשש כי שיקים והעברות בנקאיות נעשו שלא בהתאם להתחייבויות. מעבר לכך אף מר איתני סומך על ממצאי החוקרים התורכיים.
45. אותו מידע לא מספק אודות אי הסדרים שהיו בגאיה מסר מר איתני גם בתצהירו שהוגש כנספח ל"בקשה דחופה לכינוס אסיפות- לאישור הסדר או פשרה על פי סעיף 350 לחוק החברות" (ראה נספח 1 לת/1).
46. גם רואי החשבון של טי אל וי, משרד "שפי ניסימוב ושות", בסקירה שהומצאה לדירקטוריון טי אל וי, בטרם פירוקה, קבע:
"ע"פ הדוח שהוגש ל- Gaya נמצא כי שטרות ותשלומים בוצעו שלא ע"פ אישור מורשי החתימה. מרבית שטרות ותשלומים אלו נמשכו לטובת Atlas על ידי בעלי מניותיה. חלק משטרות ותשלומים אלו הוסבו לספקים של Atlas כאשר לחברה, אין כל מחויבות לשלם ל- Atlas מעבר לשימוש בכוח אדם וחרושת אשר בוצעו באופן סדיר לחשבון הבנק של Atlas. בנוסף, נמצא כי מנהל הכספים של Gaya חתם על מספר שטרות ודרישות לתשלום שלא בהתאם לאישור חתימה אשר הוענק לו. היקף אי הסדרים שאירעו מסתכם לסך של כ- 8,700 אלפי ₪." (ראה נספח ב' לנספח 5 לת/1- ביאור מס' 4(4)).
47. באותו מסמך מציינים רו"ח שפי ניסימוב כי הסריקה שהועברה אליהם הינה מצומצמת בהיקפה. כך גם הדוחות של רואי החשבון האחרים אינם עומדים בדרישות התקינה. הם מציינים כי קביעותיהם והערכותיהם נסמכות על דו"ח רו"ח התורכיים.
48. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 20.5.13, ביקש ב"כ הנתבעת להוציא את נספח 19 לתצהירו של מר איתני, דו"ח רו"ח התורכיים. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ראיתי לקבוע : "באשר לדו"ח של רו"ח התורכיים, ככל שאלה לא מתייצבים, יוגש הדו"ח כראיה לכך שמר איתני קיבל אותו ופעל על-פיו. הוא לא יוכל לשמש כראיה לאמיתות תוכן." (ראה עמ' 9 לפרוטוקול).
49. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ושמעתי את העדויות באתי למסקנה כי כל הראיות שהובאו על ידי התובע, במטרה לבסס כביכול את קיומם של אי הסדרים, הן עדויות שמיעה בלתי קבילות.
מעדויות העדים שהינם בעלי עניין - לא הוכח שהיו אי סדרים ובוודאי שלא הוכח שאם היו אי סדרים, הם אלה שהביאו לקריסתה של גאיה.
50. התובע לא זימן למתן עדות את רו"ח התורכיים על מנת שיעידו על הדו"ח. הימנעותו של התובע מהבאת עדים אלו לעדות פועלת לחובתו. על כן אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח ולו כי אי הסדרים הם אלו שהובילו לקריסתה של גאיה ובעקבות כך לקריסתה של טי אל וי.
51. אף אם היה מוכח כי אי הסדרים הם אלו שהובילו לקריסתה של גאיה ובעקבות כך לקריסתה של טי אל וי, היה צריך להוסיף ולבחון מי אחראי לאי הסדרים שבוצעו והאם אותה התנהלותו של אותו אחראי עולה כדי - wrongful act בהתאם לדרישת הפוליסה.
הדירקטורים ונושאי המשרה שלגביהם נטענה אחריות לאי הסדרים
52. בהודעה על מקרה הביטוח ציינה כרמל אחזקות כי: " ...נודע לדירקטוריון כרמל אחזקות על אי סדרים כספיים שבוצעו על ידי מנהליה התורכיים של חברת GAYA..." (ראה נספח 26 לת/3).
53. בכתב התביעה נטען כי אי הסדרים בגאיה, שהביאו לנזקי טי אל וי, אירעו עקב רשלנות נושאי המשרה בטי אל וי וגאיה. וכך נכתב:
"מעשיו ו/או מחדליו של קינן כמפורט לעיל ומעשיהם ומחדליהם של הדירקטורים ו/או נושאי המשרה אשר התרשלו בפיקוחם ו/או נמנעו מלפקח עליו מהוות את המקור ל"מקרה הביטוח" כמפורט להלן, בכיסוי הביטוחי הראשון הנזכר בפוליסה- Directors and officers liability.
כמו כן, בנסיבות שתוארו בפרק הרקע העובדתי לעיל, חילוט הערבות שהופקדה על ידי החברה בבנק פוזיטיב שמומן ע"י חב' טי.אל.וי מכספי כרמל אחזקות ו/ או נושיה , מחזיקי האג"ח של כרמל אחזקות ו/או התשלומים בהם נשאה כרמל אחזקות והדירקטורים שלה כלפי נושיה ו/או התחייבה בהם כלפי נושיה וחיוביה של חב' טי.אל.וי לכרמל אחזקות הינם מקרה הביטוח המכוסה בגדר סעיף ה- REIMBURSEMENT בפוליסה באשר הם נצמחו ונבעו רובם ככולם ממעשיו ו/או מחדליו של קינן ושל הדירקטורים ו/או נושאי המשרה כמפורט לעיל, כל אלה מהווים Wrongful acts במשמעות הפוליסה." (ראה סעיפים 44 ו- 45 לכתב התביעה).
54. לאחר שהנתבעת הגישה כתב הגנה, הגיש התובע כתב תשובה ובמסגרתו הבהיר כי כתב התביעה אינו מייחס רשלנות לקינן בלבד, אלא לנושאי משרה נוספים בגאיה ובטי אל וי שהתרשלו בפיקוחם עליו. (ראה סעיף 22 לכתב התשובה).
55. הנתבעת שלחה לתובע שאלון במסגרתו ביקשה הבהרה מיהם אותם נושאי המשרה הנזכרים בסעיף 22 לכתב התשובה (ראה סעיף 11 לשאלון, מוצג נ/1).
בתצהיר התשובות לשאלון השיב התובע לשאלה זו: "זקי צ'יטינקה" (להלן: "זקי").
56. בעדותו של המנהל המיוחד, כאשר נדרש להסביר מדוע נקב אך ורק בשמו של זקי צ'יטינקה במסגרת תשובתו לשאלון העיד:
"לשאלתך שלעיל ביחס לשאלה 11, אני משיב שאני היום ולדעתי יכול להיות שלא השלמתי כיאות את התשובה , אני בתור מנהל מיוחד רואה את המעשים הרשלניים גם בנושא משרה בטי.אל.וי כמו איתני ויוסיפוב. יכול להיות שהתכוונתי רק למי שהיה בגאיה אבל ברור לי שהמעשים אם הייתי צריך לפרט את האחריות של מנהלי טי.אל.וי, הייתי יכול להעיד שעה על רשלנותם." (ראה עמ' 13 לפרוטוקול).
57. במהלך הדיון התנגדה ב"כ הנתבעת לשינוי החזית של התובע, לפיו ביקש להוסיף נושאי משרה נוספים כלפיהם העלה טענת רשלנות. בהחלטתי במסגרת הדיון קבעתי:
"אכן הערת ב"כ הנתבעת במקומה.
סעיף 22 לכתב התשובה עוסק בדיוק בנושאים בהם דנים סעיפים 43- 45 ואילו תשובה לשאלון שנשלח בעניין סעיף 22 הושבה כך שאותם גורמים שלא הוגדרו בשמות בסעיף 22 לכתב התשובה ובסעיפים 43 ו- 44 לכתב התביעה, מסתכמים לכאורה בקינן ובזאקי.
יחד עם זאת, עיון בכתב התביעה מלמד שבסעיף 39 לכאורה ניתן לקרוא את שמבקש ב"כ התובע למצוא בו ועל- כן בשלב זה של הדיון ראיתי להתיר חקירה בעניין זה. הצדדים יוכלו להידרש לסוגיה זו בסיכומים וככל שאמצא שאכן מדובר בהרחבת חזית אתעלם מאותו פרק בחקירה ולא אתייחס אליו." (ראה עמ' 29- 30 לפרוטוקול).
58. לאחר שעיינתי בשנית בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים וקראתי את טענותיהם בסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי המדובר בהרחבת חזית אסורה אשר איני מתירה אותה. המדובר בנושא שהוא מהותי לתביעה ולא ניתן לקבל כי מדובר בהשמטה מקרית.
התובע שהוא עצמו עורך דין, בחר במסגרת כתבי הטענות שלא לציין את שמות נושאי המשרה כלפיהם טען כי התרשלו (זולת נושאי המשרה התורכיים שאינם נושאי משרה בטי אל וי ובכרמל אחזקות). יתרה מכך גם כאשר נדרש התובע לשאלה ספציפית בשאלון ולאחר שטענות מגדל הונחו בפניו במסגרת כתב ההגנה שהגישה, גם אז ראה להוסיף שם אחד נוסף של נושא משרה נוסף ממשפחת Cetinkaya ולא הוסיף ולו שם אחד של מי מבעלי השליטה בטי אל וי או כרמל אחזקות שהיו גם נושאי משרה בגאיה.
על כן נושאי המשרה היחידים לגביהם רשאי התובע להעלות טענות להתנהגות רשלנית הם קינן קיננוגלו וזקי צ'יטינקה (להלן כאמור: "קינן" ו-"זקי").
הוכחת התנהגותם המעוולת של נושאי המשרה
59. אלא שגם אם הייתי מקבלת את טענת התובע כי ניתן להתייחס לנושאי המשרה הנוספים כאילו נתבעו במסגרת כתבי הטענות, הדבר לא היה מועיל לתובע.
60. לצורך הוכחת אחריותם של מי מנושאי המשרה היה על התובע להוכיח באופן ספציפי כי התנהגותו של אותו נושא משרה מקימה את כל יסודות עוולת הרשלנות ומצדיקה הטלת אחריות אישית עליו (ראה ע"א 313/08 עזמי נשאשיבי נ' איהאב רינואוי, ניתן על ידי כבוד השופט ריבלין ביום 1.8.10).
61. במקרה דנן, לבד מאמירות כלליות שהעלה התובע בדבר רשלנות נושאי המשרה, לא ביסס התובע אמירות אלו בראיות ולא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מי מנושאי המשרה התרשל בהתנהגותו. (ראה בעניין זה הדיון בכל הנוגע להוכחת אי הסדרים).
62. התובע טען כי נושאי המשרה התרשלו באי פיקוח על משיכת הכספים, אולם לא הוכיח עובדות רבות כמו למשל על מי הייתה מוטלת חובת הפיקוח, מהו סטנדרט ההתנהגות הסביר, מיהו אותו אדם עליו לא פיקחו. מנגד הוכח כי הדירקטורים ונושאי המשרה דווקא ייחסו חשיבות רבה לזכויות החתימה הראויות ואף שינו אותן בשעת הצורך (ראה למשל נספחים 9-10 לתצהיר איתני).
63. זאת ועוד, התובע טען כי אי הסדרים נבעו כתוצאה מתשלומים שנעשו בניגוד לזכויות החתימה, כלומר גם לשיטתו של התובע לא הייתה רשלנות בהסדרת זכויות החתימה, אלא רשלנות של הבנק בכך שלא פעל על פי זכויות החתימה וכיבד המחאות בניגוד להן. כך למשל לא הוצג ולו שיק אחד שממנו ניתן ללמוד כי נחתם רק על ידי קינן הגם שסכומו עולה על הסכום שלגביו היה לקינן זכות חתימה בלעדית.
64. באשר לקינן, פירט התובע במסגרת כתב התביעה שורה של מעשים שבוצעו כביכול על ידו שלא כדין (סעיף 43 לכתב התביעה), אולם הודה בחקירתו בפניי כי: "אני לא מכיר את קינן. לא חקרתי אותו לפני הגשת התביעה" (ראה עמ' 13 לפרוטוקול). משמע אותן טענות שנטענו כלפי קינן כביכול כלל לא נטענו מתוך ידיעה אישית ולאחר בירור העובדות לאשורן. מכל מקום לא הובאה על כך עדות או ראיה שלא מפי השמועה.
65. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי קינן וז'קי התרשלו במעשיהם, היינו מילאו אחר הדרישה בפוליסה כי מעשיהם/מחדליהם יעלו כדי wrongful act.
ההודעה על מקרה הביטוח – NOTICE
66. סעיף 5.5 לתנאים הכללים בפוליסה מפרט כיצד יש לדווח על תביעה לפי הפוליסה:
"(i) Notice of a claim or of circumstances which may result in a claim shall be given in writing to Financial Lines Claims, Migdal Insurance Company Ltd…(ii) The company or the insured shall, as a condition precedent to the obligations of the insurer under this policy, give written notice to the insurer of any claim made against an insured, as practical and either:
67. בהמשך מפורטים כל אותם תנאי זמן לקבלת אותה תביעה אצל המבטחת.
68. ביום 7.4.2008 הודיעה כרמל אחזקות על נסיבות שעלולות להצמיח תביעה כנגד מגדל:
"הנדון: הודעה על נסיבות העלולות להוות אירוע ביטוחי
על-פי פוליסה מס' 479372823/07
לביטוח חבות דירקטורים ונושאי משרה
למען הסדר הטוב הרינו להודיעכם כדלקמן:
המכתב נכתב על נייר של כרמל אחזקות ונחתם על ידה ולא על נייר של טי אל וי.
69. בתגובה למכתב זה שלחה מגדל ביום 4.7.2008 את תגובתה להודעה שנמסרה על ידי כרמל אחזקות וזהו תוכנו:
"אנו מאשרים קבלת מכתבכם מיום 7.4.08, ומתכבדים להשיב כדלהלן:
מבלי לפגוע באמור לעיל, נא פרטו האם נשלחו מכתבי דרישה כלשהם לנושאי משרה/דירקטורים בחברה? אם כן- נבקשכם להעביר אלינו העתקי התכתובות.
יצוין, כי התוספת האמורה כוללת תאריך רטרואקטיבי (9.7.07) היינו, כל מעשה/מחדל שבוצע לפני התאריך הרטרואקטיבי אינו מכוסה בפוליסה. כמו כן, הכיסוי הותנה בתאריך המשכיות החל מ- 9.7.07 ובכך שהכיסוי לא יחול על תביעות ו/או נסיבות הידועות למבוטח (ביום 10.7.07) והעלולות להוביל לתביעה. בהתאם כל זכויותינו שמורות.
70. ביום 27.10.08 העבירה כרמל אחזקות מכתב ובו פרטים נוספים. (ראה נספח 28 לת/3).
71. ביום 5.3.09 שלחה כרמל אחזקות מכתב נוסף למגדל בו דרשה לקבל פיצויים ותגמולי ביטוח (ראה נספח 29 לת/3), אולם דרישה זו נדחתה על ידי מגדל במכתבה מיום 22.3.09 (ראה נספח 30 לת/3).
עיון במכתבה זה של כרמל אחזקות מעלה כי התביעות כנגד נושאי משרה הן נגד נושאי משרה שלגביהם לא נטען בתביעה שבפניי שהיו נושאי המשרה הרשלניים. כזכור, נטען כי נושאי המשרה שהתרשלו הם קינן קיננגולו וזקי צ'יטינקה בלבד. יתרה מכך תביעת הבנק כפי העולה מאותו מכתב אינה בגין מעשים רשלניים של עופר איתני ואיתן כהן אלא מכוח חתימתם על הסכמי האשראי.
72. יש לציין שרק במהלך הדיון בתיק שבפניי הסתבר שבין כרמל אחזקות ומגדל התנהל הליך משפטי בבית המשפט השלום בת"א. הליך ששני הצדדים ביקשו לחסותו. לאחר שהדבר נתגלה ונוכח עמדתי, הגישו הצדדים ביום 13.6.13 הודעה מוסכמת לה צורפו מסמכים בדבר תביעה שהוגשה על ידי כרמל אחזקות כנגד מגדל, ובה עתרה לתשלום הוצאות משפט להן נדרשה לצורך הליכים משפטיים בתורכיה. תביעה זו הסתיימה בהליך גישור.
עיון בסעיף 9 לתביעה מלמד כי התביעות שהוגשו כנגד נושאי המשרה בתורכיה והיו עילת התביעה שם, הוגשו נגד עופר איתני ואיתן כהן וכאמור לא כנגד אותם נושאי משרה שלגביהם נטען, בתביעה שבפניי, שמעשיהם הביאו לאותן תביעות שבגינן קרסה גאיה ובעקבותיה טי אל וי.
73. בהתאם להוראת סעיף 5.5 (ii) לפוליסה, מוטלת על המבוטח או החברה חובה למסור הודעה על הגשת תביעה כנגד המבוטח בהקדם האפשרי. מקרה הביטוח על פי הפוליסה, הינו הגשת תביעה נגד מבוטח (נושא משרה).
74. אין חולק כי למונח "תביעה" בפוליסה משמעות רחבה יותר מן המונח "תביעה" אשר הוגשה לבית המשפט, וגם מכתב דרישה אשר הופנה כנגד נושא משרה עשוי להיחשב "תביעה" לצורכי הפוליסה. אולם בעניינינו לא נשלח כל מכתב דרישה כנגד נושאי המשרה קינן וזקי שהם נושאי המשרה שלגביהם נטען כי התרשלו בתביעה שבפניי.
בספרו של י.אליאס, דיני ביטוח, כרך ב' מתייחס המחבר למונח תביעה וכותב:
"בספרות המשפטית הובעה הדעה כי בהיעדר הגדרה נוגדת בפוליסה, יש להעדיף פרשנות שלפיה כל אימת שמוגשת למבוטח דרישה פוזיטיבית לתשלום פיצויים, מדובר ב"תביעה" כמובנו של מונח זה בפוליסת אחריות על בסיס תביעה." (ראה עמ' 1151).
75. ב"כ התובע מתייחס (בעמוד 43 לסיכומיו) לשליחת ההודעה כאילו מדובר על הודעה בדבר נסיבות שעלולות להצמיח תביעה נגד מגדל ולא היא. תביעה במשמעה בפוליסה היא תביעה כנגד המבוטח הוא נושא המשרה.
עיון בהודעתה של כרמל אחזקות מלמד על כך שתחילה לא התייחסה לתביעה ספציפית, אלא דיווחה על חשש מעורפל באשר לאפשרות שתוגשנה תביעות עתידיות. מכאן שהסעיף אותו צריך לבחון במסגרת הפוליסה הוא סעיף 5.5 (iv).
76. עיון בסעיף 5.5 (iv) מלמד שהוא מסדיר שני עניינים: האחד, תוכן ההודעה על נסיבות; והשני, השלכותיה של הודעה שנשלחה כנדרש. (הרלוונטי לדיון שבפניי הוא בעיקר תוכן ההודעה. ברי שככל שההודעה עונה על דרישות התוכן, הרי שההשלכה תהיה שמגדל תהיה מחויבת מכוח הפוליסה גם אם התביעה תוגש בסופו של יום לאחר תום תקופת הביטוח ותסתיים בקביעה כי המבוטח התרשל).
77. תוכן ההודעה- בהתאם לסעיף זה, על ההודעה לכלול את תיאור הנסיבות, הסיבות בגינן צופים החברה /המבוטח כי נסיבות אלו יובילו לתביעה וכן פרטים מלאים באשר למועדים ולאנשים המעורבים.
גם אם הייתי מקבלת את טענת ב"כ התובע (בעמ' 22 לסיכומיו), כי בשלב הראשוני, בה ניתנה ההתראה על נסיבות העלולות להביא לתביעה כנגד נושאי משרה, לא היה עדיין מלוא המידע בפני המבוטח, גם אז אין בידי לקבל כי יש באותם מכתבים של כרמל אחזקות כדי להוות הודעה שתקנה בהמשך זכות לתגמולי ביטוח.
78. המכתב הנוסף, שבו ניתנו פרטים נוספים, כלל כפי שהובהר להלן, פרטים על תביעות נגד נושאי משרה שאינם אלו שלגביהם נטען כי ביצעו wrongful act בתביעה שבפניי. יתרה מכך, לכל היותר עולה מתוך מכתבים אלו כי הוגשו תביעות כנגד נושאי המשרה עופר איתני ואיתן כהן מחמת היותם ערבים לאשראי שניתן לגאיה. עילת תביעה מכוח חתימה על ערבות אינה עולה ברגיל כדי wrongful act. גם התובע לא טען כי עצם חתימת נושאי המשרה על הסכמי האשראי והערבות עם הבנק היוו מעשים רשלניים מצדם.
מכאן שאף המכתב המפורט יותר ששלחה כרמל אחזקות אינו מלמד על הודעה על חשש מפני תביעה כנגד נושאי משרה אשר מכוסה על ידי הפוליסה.
79. אין בידי לקבל אף את טענת ב"כ התובע בסעיף 18 סיפא לסיכומי התשובה ולפיה לא חבה כרמל אחזקות ונושאי המשרה כל חובה לשתף את מגדל בצעדים שעשו להקטנת ניזקם ומניעת הסיכון שתוגש נגדם תביעה על ידי בעל האג"ח.
מקום שכרמל אחזקות חששה שהיא עלולה להיתבע על ידי בעלי האג"ח בוודאי שהיה עליה לשתף את מגדל באותם הליכים ולפחות ליידעה עליהם, על מנת שתהיה למגדל האפשרות לבחון את מהלכיה ולהביע עמדתה בטרם יושג הסדר. זאת בעיקר כאשר ההליכים לקראת הסדר עם בעלי האג"ח התנהלו בסמיכות זמנים למועדי הדיווח של כרמל אחזקות למגדל.
80. מכאן שבעניינינו, ההודעה על נסיבות העלולות להוביל לתביעה, אשר נשלחה על ידי כרמל אחזקות, לרבות המכתב הנוסף מ – 22.3.09, לא ממלאים אחר התנאים המהותיים הדרושים ליצירת הזכות לכיסוי תביעות עתידיות המוגשות עקב הודעה זו לאחר מועד פקיעתה של הפוליסה.
מכל האמור עולה כי החברה לא עמדה בדרישות סעיף 5.5 (iv).
העדר תביעה נגד נושא משרה
81. לטענת מגדל בהעדר תביעה כנגד נושא משרה אין תחולה לפוליסה.
82. מנגד טוען התובע כי הוכח שעקב רשלנות ומחדלים של נושאי המשרה בטי אל וי נגרמו לה נזקים שהינם ברי פיצוי ממגדל.
בטיעונו זה הוא מפנה לחובות המוטלות על דירקטורים מכוח סעיפים 252-254 לחוק החברות שמחילים על נושאי משרה את חובות הזהירות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חובת הנאמנות ותום הלב. הוא מוצא התרשלות בפעולות נושאי המשרה בגאיה שהתרשלו בפיקוח על משיכת הכספים מקופת גאיה כמפורט בפרק המבוא.
הוא מוצא התרשלות נוספת גם בהעדר פיקוח על רישום השעבודים שנרשמו על נכסי גאיה לטובת הבנק. בעניין זה הוא מפנה לפסק דינה של כב' השופטת רות רונן בעניין ת.א. (ת"א) 2163/06 מתוק אפרים ובניו בע"מ נ' רמי אביבי, מיום 2.4.13.
עוד הוא מוצא כי עופר איתני, אביב איתני ורון יוסיפוף עוולו בכך שלא הגנו על כספי הפיקדון שהופקד בחשבון טי אל וי וחולט על ידי הבנק.
83. פרופ' גרוס, המומחה מטעם התובע, מציין בסוף חוות דעתו:
"העולה מכל האמור לעיל ומחומר העדויות שבתיק, כי אין ספק בדבר הכיסוי הביטוחי של הפוליסה את אחריות הדירקטורים ונושאי המשרה בתיק זה.
הדירקטורים שילמו כבר סכומים נכבדים למחזיקי אגרות החוב בגין אחריותם ובהסכם נקבע כי הם לא יתבעו אישית בגין רשלנותם בפיקוח על פעילות החברה בתורכיה." (ראה עמ' 26 לחוות הדעת ת/4).
בחקירתו בבית המשפט העיד פרופ' גרוס:
"... כיוון שלפי העובדות האדם שניהל את גאיה היה לו פנקס שיקים פתוח והוא יכול היה למשוך עד 50 אלף דולר, עצם העובדה שהדירקטורים אפשרו לו להחזיק פנקס עם חתימה אחת שזה לא נשמע בשום חברה, זו רשלנות של הדירקטורים של גאיה ושל טי.אל.וי ושל כרמל.
לשאלתך אני משיב שברור שאם לקוח נופל הוא יכול להביא להתמוטטות חברה בשל הפסקת ההכנסות ולא דווקא בשל רשלנות נושאי משרה." (ראה עמ' 15 לפרוטוקול).
84. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובע. זאת ממספר טעמים:
85. האחד, כי חרף הטיעון היפה באשר לאופן התנהלות אותם דירקטורים, הרי שתביעה או דרישה כלפי נושאי המשרה מצד ג' כלשהו, באותה עילה של התרשלות, לא הוצגה. אף לא הוצג פסק דין אשר מצא לחייבם מכוח אותה התנהגות עוולתית. התובע בחר שלא להגיש תביעה אישית נגד אותם נושאי משרה.
נגד נושאי המשרה, שהוגדרו על ידי התובע בתביעתו (ובהמשך בכתב התשובה ובתצהיר תשובות לשאלון), זקי וקינן, לא הוגשה שום תביעה גם במובנה הרחב. לא הוצגה בפניי כל דרישה בכתב שהופנתה נגד שני נושאי משרה אלה בגין מעשה עוולתי שביצעו ואשר עשויה להיחשב כתביעה. כך גם לא הוכח שטי אל וי נדרשה לשפות נושאי משרה בעקבות פסיקה כאמור כנגד אותם נושאי משרה.
86. השני, אף נגד נושאי המשרה האחרים, שלא נטען לגביהם במסגרת כתבי הטענות כי הם נושאי המשרה שהתרשלו, לא הוכח כי הוגשה תביעה על ידי צדדי ג'. כפי שציינתי בפרק הדן ב"מתן הודעה" לא הוכח כלל כי צדדי ג' טענו כנגד עופר איתני, איתן כהן ואחרים כי התרשלו. כל שנטען כלפיהם, והעולה מתוך המכתבים של כרמל אחזקות, הוא שהם נתבעים על בסיס ערבותם לחשבונה של גאיה. לאור מסקנתי זו לא ראיתי צורך לדון בטענה הנוגעת לזכות תביעה ישירה של צד ג' מכוח סעיף 68 לחוק, שכן גם אותו צד שלישי נדרש להוכיח את אחריות המבוטח שמקימה לו עילה כנגד המבטחת.
מכאן שגם אם הייתי מקבלת את עמדתו של פרופ' גרוס כי מתן פנקס שיקים פתוח עם זכות חתימה למנהל גאיה היה בו משום התרשלות של נושאי המשרה בגאיה וטי אל וי, גם אז אין בכך די כדי להקים את הדרישה על פי הפוליסה שצד ג' כלשהו יגיש תביעה או לפחות דרישה בטענה כי היה במעשים אלו משום wrongful act.
87. שלישית, אין בטיעונו של התובע משום הוכחה ועמידה בדרישות הפוליסה שבעקבות אותם מעשים עוולתיים, שכאמור לא הוכחו, קרסה טי אל וי היינו שנגרם לה נזק כתוצאה מאותה התרשלות נטענת. עופר איתני בתצהירו מספר על קשיים בפעילות גאיה וצורך בהזרמת כספים עוד הרבה לפני שבוצעו אותם מעשים של אי סדרים. קשיים שנבעו למשל מכך שהיקף המכירות בשוק המקומי בתורכיה לא עמד בתחזיות וכי הבנקים לא נענו לבקשות למתן אשראים כל עוד קיים קשר בין נושאי משרה בגאיה לאטלס ועוד (ראה סעיפים 25-32 לתצהירו).
88. כך גם אין בידי לקבל את טענת התובע כי אין הוא מחויב בתביעה נגד נושא משרה ודי שמצא בחקירותיו כי הייתה התרשלות מצד מי מנושאי המשרה. זאת ולו מן הטעם כי התובע מצא לחקור רק את נושאי המשרה הישראלים שכאמור אינן מהווים את נושאי המשרה שלהם מיוחסים מעשים רשלניים על פי התביעה.
89. לאור האמור, בהעדר תביעה כאמור, אין תחולה לפוליסה.
"מבוטח נגד מבוטח"
90. המנהל המיוחד טוען כי הוא רשאי לתבוע את מגדל ישירות מתוקף מעמדו. הוא מפנה לחריג לחריג שבסעיף 3.4(iv) לפוליסה.
91. בהקשר זה הוא טוען כי ברשימה לפוליסה אין כל אזכור על קיומו של החריג של תביעת מבוטח נגד מבוטח וכי מגדל אינה רשאית להסתמך על אותו חריג שכן לא עמדה בדרישות סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").
אומר כבר כעת כי בטענה זו לא מצאתי ממש שכן סעיף 3 מתנה הבלטה של סייגים והחרגות בפוליסה מקום שאלה באות להחריג ולסייג את תנאיה הרגילים של הפוליסה, המצויים במסגרת התנאים הרגילים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, הידועים גם בכינויים – "שרוול" או "ג'קט" של הפוליסה והכוונה לתנאים הכלליים.
במקרה שבפניי עסקינן בתנאים הכלליים שבפוליסה ועל כן הם עומדים בדרישות סעיף 2 לחוק.
92. עוד הוא טוען כי במקרה כאן הוכח כי נושאי המשרה התרשלו כלפי טי אל וי ומכאן שקמה לו עילת תביעה ישירה. בעניין זה הוא מפנה לדבריו של פרופ' גרוס על פיהם החריג לתביעת מבוטח נגד מבוטח בא למנוע מעשי תרמית וכלשונו:
" הסעיף נועד להחריג מצב בו בוצעו מעשי תרמית מטעם המבוטח או גרימת נזק במזיד. מצב שאינו מתקיים בענייננו הואיל ומדובר בפעולות המבוצעות בידי תובע, המנהל המיוחד, במסגרת הליכי פירוק החברה.".
93. מגדל טוענת מנגד כי על פי חריג 3.4 לפוליסה אין כיסוי לתביעה המוגשת על ידי או מטעם החברה, היות והן טי אל וי והן כרמל אחזקות נכללות בהגדרת "חברה" בפוליסה אזי אין כיסוי לתביעה המוגשת על ידן או מטעמן.
94. עוד טוענת מגדל כי הסייגים שנקבעו לחריג זה אינם מתקיימים בעניינינו, לרבות סעיף 3.4 (iv), המוציא מתחולת החריג תביעת מפרק או כונס נכסים של החברה מקום שאת התביעה יזם מבוטח נוסף או שניתן למפרק סיוע ממבוטח נוסף.
95. מגדל לומדת על אותה יוזמה ועל אותו סיוע מן העובדות ולפיהן כרמל אחזקות היא שפנתה וביקשה את מינויו של התובע כמנהל מיוחד על מנת שיוכל להגיש תביעה נגד מגדל לקבלת תגמולי ביטוח; היא זו שמממנת את התביעה ונושאת בעלויות המומחים מטעמו של המנהל המיוחד והאגרות; היא זו שאף הפקידה ערובה להבטחת ההוצאות בהליך זה, כפי שאישר גם המנהל המיוחד בעדותו; המנהל המיוחד שהינו התובע כאן הוא זה שייצג את כרמל אחזקות בבקשה לאישור הסדר נושים; כרמל אחזקות היא הנושה העיקרית של טי אל וי והיא עתידה ליהנות מעיקר הפירות של תגמולי הביטוח הנתבעים וגם העברת חלקם לבעלי האג"ח משרתת את מטרותיה היא.
ב"כ מגדל מפנה לפסיקה זרה שראתה לדחות תביעות מקום שאלו זכו לסיוע מצד המבוטחים.
96. התובע חולק על טענתה זו של מגדל. לשיטתו עיקר מעייניו בהגשת התביעה היו נושיה של טי אל וי ובראשם בעלי האג"ח. עצם העובדה שכרמל אחזקות היא זו שממנה את עלויות הגשת התביעה וניהולה אין בה כדי להוות "סיוע" כפי שפורש בפסיקה. בעניין זה מפנה אף הוא לפסיקה זרה.
97. סעיף 3 לפוליסה דן בחריגים בהם מגדל לא תהיה חייבת בתשלום כלשהו בגין נזק שנובע מתביעה שהוגשה כנגד המבוטח. בין היתר מחריגה הפוליסה תביעות של מבוטח כנגד מבוטח. בענייננו הן כרמל אחזקות, הן טי אל וי והן גאיה מבוטחות על פי הפוליסה.
" Exclusions
The insurer shall not be liable to make any payment for loss in connection with any claim made against the insured:
…
3.4 which are brought by or on behalf of any insured or the company; provided however ,that this exclusion shall not apply to:
…
(iv) any claim brought or maintained by a liquidator, receiver or administrative receiver … on behalf of the company without the solicitation, assistance or participation of any insured or the company."
היינו, חריג לחריג זה היא תביעתו של מפרק או כונס נכסים כאשר התנאי הוא שתביעתו לא תעשה בתמיכה או בסיוע של מי מהמבוטחים בפוליסה.
98. כאמור לעיל לטעמי לא הוכיח המנהל המיוחד כל עוולה מצד מי מנושאי המשרה באופן הנדרש בפוליסה. הרישא לסעיף 3 קובעת במפורש כי תחילה צריך שתהיה תביעה כנגד המבוטח ורק לאחר מכן יכול להתקיים דיון אם מדובר בתביעה שנכנסת לחריגים שבסעיף זה או מוחרגת מאותם חריגים.
99. משמע כדי שהמפרק יוכל להגיש תביעה כנגד מבוטח אחר בפוליסה התנאי הוא, ככתוב ברישא של הסעיף, שעליו להגיש נגדו תביעה. המבוטחים הראשיים בפוליסה הם נושאי המשרה ואף לא אחד מהם נתבע על ידי המנהל המיוחד מתוקף תפקידו.
100. אלא שבכך לא די. צודקת מגדל בטענתה כי בענייננו הוגשה התביעה כנגד מגדל כשהיוזמת ומי שמממנת את התביעה היא כרמל אחזקות:
בעניינינו אנו עולה מהעובדות, כי כרמל אחזקות יזמה את התביעה, סייעה לה, עומדת מאחוריה ומממנת אותה:
"מינויו של עו"ד פביאן סלמן כמפרק זמני נדרש בין היתר על מנת לשקול ולפעול להגשת תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה אחריות דירקטורים ונושאי משרה". (ראה בקשה לתיקון טעות קולמוס (אודות מינוי מפרק זמני), נספח 9 לת/1, בחקירתו של מר עופר איתני).
כל זאת כאשר נושאי המשרה בכרמל אחזקות, שהיו צד להסדר הנושים ונדרשו לתת תמורה כנגד ההתחייבות שלא ייתבעו אישית, הם אותם נושאי משרה גם בטי אל וי.
יתרה מכך על פי אותו הסדר נושים צפויה כרמל אחזקות לקבל סכומים נכבדים מהתביעה, ככל שתתקבל.
101. משלשון הפוליסה ברורה והעובדות הן כאמור לעיל, לא מצאתי צורך לדון באותה פסיקה זרה שהצדדים הפנו אליה, כאשר לא בכל פסקי הדין העובדות מקבילות לאלו שבפניי.
102. אין בידי לקבל את האבחנה שמבקש פרופ' גרוס לעשות באשר לתכלית אותם סעיפי החרגה. איני סבורה, ואף לא נרשם, כי הכוונה רק למעשי תרמית. כוונת החריג למנוע ממבוטח להטיל את כישלון עסקיו על מבטחת. במקרה שלנו כלל לא ברור מה גרם לכישלון עסקיה של גאיה ובוודאי שלא הוכח מה גרם לכישלונה של טי אל וי.
ברי, כי הפוליסה אינה פוליסת הצלה מפני "נזקי פירוק" כדבריו של מר חיימוב (בעמ' 49-48 שורות 22 ואילך לפרוטוקול).
103. כך גם אין בידי לקבל את טיעונו של פרופ' גרוס כאילו הוראה זו אינה מתיישבת עם תקנת הציבור הקבועה בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התש"ל – 1970. בהתניה זו של חברת הביטוח אין כל פגימה מוסרית והיא אינה סותרת את תקנת הציבור ובוודאי שמטרתה אינה בלתי חוקית. היא נועדה להגן על חברת הביטוח מלשמש מקור להחזר כספים בשל עסקים כושלים באצטלא של מעשים רשלניים מצד חלקם של המבוטחים שיש ביניהם יחסים קרובים ואינטרסים כלכליים זהים.
104. התובע טען כי הוא מייצג בתביעה זו בראש ובראשונה את בעלי האג"ח של כרמל אחזקות. לטעמי העובדה שהתובע מייצג גם את בעלי האג"ח אין בה כדי לאיין את העובדה שכרמל אחזקות יזמה את מינויו לצורך הגשת התביעה ודאגה לעלויות המשפטיות. התובע מייצג את האינטרסים של כלל הנושים בטי אל וי לרבות כרמל אחזקות שהינה אחד מהמבוטחים על פי הפוליסה.
גם העובדה שבית משפט של הפירוק אישר הגשת התביעה ואף את מימון הערובה על ידי כרמל אחזקות אינו מלמד דבר למערכת היחסים החוזית שבין הצדדים שבפניי. לנגד עיני בית המשפט של הפירוק עומד הרצון להגדיל ככל הניתן את קופת הפירוק. הוא לא נכנס לדקויות הדרישות על פי הפוליסה והאם טי אל וי עמדה בהן.
105. מכל האמור לעיל עולה כי בעניינינו מתקיים החריג שבסעיף 3.4 שכן לא ניתן לטעון כי תביעת התובע הוגשה ללא יוזמה, סיוע והשתתפות מצד המבוטחת.
חריג בעל המניות
106. לטענת מגדל, הפוליסה אינה חלה גם מן הטעם שהיא מחריגה תביעה המוגשת על ידי בעל מניות המחזיק 10% או יותר ממניות החברה.
107. לטענת התובע חריג זה אינו חל בעניינינו שכן התביעה הוגשה על ידי המפרק.
108. הפוליסה קובעת בעמ' 17 לרשימה כך: (עמ' 25 למוצגי תובע)
"It is hereby understood and agreed that the insurer shall not be liable to make any payment for loss in connection with any claim made against the insured which is brought by or on behalf of whether directly or derivatively any individual or entity that owns or controls (whether beneficially, directly or indirectly) 10% or more of the issued and outstanding voting share capital of the company."
כאמור לעיל, סעיף 2.3 לפוליסה מגדיר את המונח "company" ככולל את בעלת הפוליסה (כרמל אחזקות) ואת החברות הבנות לרבות כאמור טי אל וי וגאיה.
109. התביעה הוגשה על ידי המנהל המיוחד של טי אל וי מכוח אחזקותיה במניות גאיה ומעמדה כבעלות מניות בה. תביעת המנהל המיוחד הינה מתוקף התפקיד שניתן לו בטי אל וי והוא בא בנעליה של זו. אחזקותיה של טי אל וי במניות גאיה עולות בהרבה על 10% ולפיכך בהתאם ללשון הפוליסה ולתכליתה- התביעה מוחרגת מכיסוי.
המועד הרטרואקטיבי לתחולה האקסטריטוריאלית
110. לטענת מגדל האירועים המתוארים בתביעה אירעו לפני התאריך הרטרואקטיבי הקבוע בה, לגבי החברות הבנות ובהן גאיה, קרי ה- 9.7.07, ולכן אותם אירועים אינם מכוסים במסגרת הפוליסה. היא מוסיפה וטוענת כי בעת שהתבקש הכיסוי לתחולה אקסטריטוריאלית גם על פעילות גאיה בתורכיה, כבר ידעה כרמל אחזקות כי מצבה של גאיה בכי רע.
111. כאמור, בתיק זה מדובר בפוליסת claim made אשר מעניקה כיסוי ביטוחי לאירועים שנתגלו ודווחו בעת תקופת הביטוח ויש פחות משמעות למועד שבו בוצעו.
112. לטענת התובע אי הסדרים בגאיה התגלו רק במחצית השנייה של חודש ספטמבר סמוך ל- 20.9.07.
113. אותם נתונים שמגדל מבקשת ללמוד מהם על היווצרותם של אותם אירועים שיכלו לייצר תביעה כנגד המבוטחים, אינם לדעתי מלמדים דווקא על מעשים או מחדלים רשלניים אלא על אי עמידה בתחזיות של כרמל אחזקות ולחילופין תחילתו של הכישלון העסקי של הפרויקט בתורכיה.
לאור המסמכים שהוצגו אני מקבלת כי לראשונה נודע למנהלי גאיה בארץ שהינם גם נושאי משרה בטי אל וי ובכרמל אחזקות על אותם אי סדרים בספטמבר 2007. היינו לאחר המועד שבו הוספה הפעילות האקסטריטוריאלית של גאיה לפוליסה ב – 9.7.07.
114. אלא שכאמור אין בכך כדי לסייע לתובע שכן לא עמד בדרישות הפוליסה והכל כפי שנכתב לעיל.
משכך כל הדיון שערכו הצדדים בהשוואת פרשת ת.א. (ת"א) 2193/06 מתוק אפרים ובניו בע"מ ואח' נ' רמי אביבי ואח', שניתן ביום 2.4.13 מפי כב' השופטת רות רונן, למקרה שבפניי הינו למעלה מן הצורך ולא ראיתי טעם להתייחס אליו במקרה זה שבפניי.
העדר כיסוי ביטוחי לתשלומים על פי הסדר נושים:
115. לטענת התובע הסדר הנושים המגלם את התביעה שנמנעה, על דרך הקטנת הנזק, מכוסה הן בגדר סעיף כיסוי ביטוחי A והן בגדר סעיף כיסוי ביטוחי B , באשר במסגרתו בוצעו תשלומים הן על ידי כרמל אחזקות והן על ידי הדירקטורים ונושאי המשרה על מנת למנוע הגשת תביעה שהייתה צפויה בגין אי מניעת אי הסדרים הכספיים ואובדנם המוחלט של הכספים שהועברו ממחזיקי האג"ח דרך כרמל אחזקות , לטי אל וי ולגאיה.
116. איני מקבלת טענה זו.
117. הפוליסה מכסה אך ורק מעשים שלא כדין שבוצעו על ידי נושאי משרה בחברה בכשירותם כנושאי משרה. כזכור מהות הסיבות שהביאו לקריסתה של גאיה ולמימוש הערבות שנתנה טי אל וי לבנק, לא הוכחו. לא הוכח כי הדבר אירע, כפי שטוען המנהל המיוחד, בשל מעשים רשלניים של נושאי המשרה.
118. נזקם של בעלי השליטה בגין התשלומים ששילמו בהסדר הנושים כלל לא הוכח שכן התשלום בו נשאו היה כנגד הקצאת מניות וכנגד "התספורת" שביצעה החברה לבעלי האג"ח. כך גם לא הוכח שתשלומים אלו נעשו מחמת wrongful acts של נושאי המשרה ולא מחמת כישלון עסקי.
119. זאת ועוד, בעלי השליטה לא הודיעו לנתבעת על כוונתם לחתום על הסדר הנושים, לא עירבו אותה במגעים סביב הסדר הנושים, ולא קיבלו את אישורה להסדר הנושים. זאת בניגוד מוחלט לקבוע בסעיף 5.7 בפוליסה:
"The insured shall not admit or assume any liability, enter into any settlement agreement, stipulate to any judgment or incur any defence costs without the prior written consent of the insurer as a condition precedent to the insurer's liability for loss arising out of the claim.
Only those settlements, stipulated judgments and defence costs, which have been consented to by the insurer, shall be recoverable as loss under the terms of the policy…"
120. עוד יש לציין כי נושאי המשרה בטי אל וי וכרמל אחזקות קיבלו פטור מאחריות לנזקים שגרמו כביכול לכרמל אחזקות, ולכן לא ניתן לתבוע אותם בגין אחריותם זו.
לאור ההתחייבויות לפטור את הדירקטורים ונושאי המשרה בכרמל אחזקות ובטי אל וי מאחריות לנזקים שיגרמו בגין הפרת חובת הזהירות כלפיהם, ממילא התובע אינו רשאי להגיש תביעה בגין אחריות זו, ואין לו כל זכות נגד הנתבעת שביטחה אחריות זו. (ראה ת"א 1920/07 גרינפלד אברהם נ' פסגות מימון ופקטורינג בע"מ, בע"מ 54, ניתן על ידי כבוד השופט פרגו ביום 2.11.10).
121. אני סבורה כי לא סביר לדרוש מחברת הביטוח לשאת בתשלום אותו הסכימו נושאי המשרה לשלם במסגרת הסדר הנושים, וזאת מבלי שהוכחה וכומתה אחריותם לנזק והוכח הקשר הסיבתי שבין מעשיהם או מחדליהם העולים כדי wrongful act לבין הנזקים לצדדי ג' לרבות לבעלי האג"ח, מבלי שהוגשה תביעה נגדם, מבלי שדיווחו לחברת הביטוח על תביעה כלשהי העשויה להיות מוגשת כנגדם, מבלי שדיווחו על משא ומתן בדבר הסדר הנושים ומבלי שקיבלו את אישורה של חברת הביטוח להסדר האמור.
122. על כן גם טענתו זו של התובע ראיתי לדחות.
הימנעות מהבאת עדים
123. שני הצדדים טענו כל אחד כי הצד השני נמנע מהבאת עדים.
כבר קבעתי שאכן אי הבאתם לעדות של רואי החשבון התורכיים הביאה לכך שהתובע כשל בהוכחת טענתו כי אי הסדרים בגאיה נבעו ממעשים או מחדלים רשלניים של נושאי המשרה בה.
מנגד טוען התובע כי מגדל נמנעה מהבאתו לעדות של מר אלי גולן החתם שטיפל בקביעת תנאי הפוליסה. אלא שלאור קביעותיי שלעיל, לא היה באי זימונו לעדות כדי לפגוע בטענות מגדל או להכשילה בהוכחת טענותיה. עיקר טענות מגדל נסמכו על מסמכים ועל אי עמידה בנטל ההוכחה מצד התובע להוכחת תביעתו. אין חולק כי הנטל להוכיח את תביעתו מוטל על התובע ומכאן שאם נדרשה לו עדותו של אלי גולן היה עליו לזמנו להעיד מטעמו. זאת כפי שעשה עם עובדת נוספת של מגדל גב' עילית כספי, שאף מסרה בשעתה תצהיר מטעם מגדל ובסופו של יום לא נקראה להעיד מטעמה של הנתבעת.
סוף דבר
124. התובע כשל בהוכחת זכותו לקבל תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה שהוציאה הנתבעת מכל הטעמים שפורטו לעיל.
125. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 150,000 ₪.
126. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ה, 06 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
| תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
|---|---|---|---|
| 14/10/2010 | החלטה מתאריך 14/10/10 שניתנה ע"י חדוה וינבאום וולצקי | חדוה וינבאום וולצקי | לא זמין |
| 14/08/2011 | החלטה על בקשה של נתבע 1 כללית, לרבות הודעה תשובה לתגובת המשיב לבקשה להפקדת ערובה להוצאות המבקשת 14/08/11 | חדוה וינבאום וולצקי | לא זמין |
| 06/11/2014 | פסק דין שניתנה ע"י חדוה וינבאום וולצקי | חדוה וינבאום וולצקי | צפייה |
| תפקיד | שם | בא כוח |
|---|---|---|
| תובע 1 | טי אל וי אינווסטמנטס בע"מ | משה קפלנסקי |
| נתבע 1 | מגדל חברה לביטוח בע"מ | פגי שרון |