בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה במהירות של 68 קמ"ש וזאת בדרך עירונית בה המהירות המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט, הנאשם הגיש בקשה להישפט כפר באשמה והראיות נשמעו ביום 1.3.2011.

מאחר ובאותה עת נדון נושא מדידת המהירות בתיק עקרוני בפני בית המשפט העליון, לעניין הצורך בכיול מכשירי מדידת המהירות, החלטתי לעכב את מתן הכרעת הדין. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון ברע"פ 70983/10 מדינת ישראל נ' ארנה דרייזין כי אין צורך בכיול, ולפכיך הוריתי על זימון הצדדים לשימוע הכרעת הדין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

למעשה טענתו של הנאשם הייתה כי האט לאחר שראה את שלט הגבלת המהירות, לאחר שחצה את פסי הרכבת לכיוון מקום עמידת השוטר. הנאשם טען כי הגיע למקום מדרך בין עירונית "השוטר עמד קצת אחרי הפנייה שמאלה לבית העלמין, לכיוון כיכר שטראוס".

בכך נתפס הנאשם לטעות. התמרור אליו מתייחס השוטר בדוח, תמרור הכניסה לדרך עירונית, מוצב לפני פסי הרכבת ולפני פניית הנאשם שמאלה. מהירות הנאשם נמדדה באוזר זה, ממרחק של כ – 250 מ' מהניידת ולא בסמוך לה כפי שהוא סבור.

בעניין זה אני מעדיף באופן ברור את גרסת השוטר שהעיד כי מהירותו של הנאשם נמדדה ממרחק 250 מ' כ – 750 מ' אחרי התמרור, על פני עדותו של הנאשם, אשר סתר עצמו ותחילה אישר כי חלף על פני תמרור כניסה לדרך עירונית, ולאחר מכן ניסה לטעון כי הדרך שלפני פסי הרכבת הינה בין עירונית.

מעבר לטענה כי מהירותו נמדדה בדרך בין עירונית לא העלה למעשה הנאשם טענה אחרת כנגד העבירה שיוחסה לו, אישר כי נהג, פחות או יותר, במהירות שנמדדה, ולא העלה כל טענה אחרת שיכולה להקים חשש כי נפלה שגגה במדידה בידי השוטר.

מנגד השוטר רשם בדוח והעיד על דרך המדידה בצורה מקצועית וברורה ולא מצאתי סיבה שלא לקבל גרסתו.

לאור כל האמור לעיל, השתכנעתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, ואני מרשיע אותו בביצועה.

ניתנה היום, 12 בספטמבר, במעמד הנאשם וב"כ המאשימה עו"ד עוידה

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות.

נוהג משנת 94' לחובתו 12 הרשעות אחרונה משנת 2006.

אבקש להטיל על הנאשם קנס.

הנאשם:

אני מבקש להקל בקנס בגלל שאני נהג עם הרבה שנים. אני לא עושה עבירות.

גזר דין

כאמור לעיל, המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט אשר הקנס המקורי שבצידה הוא בסך 250 ₪. יחד עם זאת, כבר נפסק לא אחת כי מרגע שהגיש הנאשם בקשה להישפט הקנס המקורי אינו רלוונטי עוד עונשו ייגזר על פי כלל הנסיבות ובדרך כלל יהיה כבד יותר לעומת הקנס שיכול היה לשלם לו היה נמנע מניהול ההליך.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 600 ש"ח או 2 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם עד יום 1.11.12.

הנאשם יפנה למזכירות בשעות הקבלה, לשם קבלת שוברי תשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, 12 ספטמבר 2012, במעמד הנאשם וב"כ המאשימה עו"ד עוידה.

חתימה