ביום 6.2.13 הגיש הנושה בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב וביטול צו כנוס מחמת העובדה כי החייב אינו ממלא את חיובי צו הכינוס, צבר חוב פיגורים משמעותי בתשלומים החודשיים (בסך 12,000 ש" למועד הבקשה), וצו הכינוס מעכב את הנושה מלפעול נגד החייב לגביית החובות, דבר הגורם לנושה נזק כשמנגד נהנה החייב מהגנת הפקודה.

בקשתי את תגובת החייב ואת תגובת המנהל המיוחד.

החייב לא הגיב לבקשה, הגם שזו הומצאה לו כדין (אישור מסירה הוגש לבית המשפט).

המנהל המיוחד הצטרף לבקשה, מהנמוקים המפורטים בבקשת המבקש, ואף הוסיף כי אף הוא כבר הגיש בקשה לביטול הליכי הפש"ר (בקשה 3) והגם שניתנה לחייב אפשרות להגיב הוא לא עשה כן הגם שהבקשה הומצאה לו.

המנהל המיוחד אף ציין כי "פנה ותזכר את ב"כ החייב... במספר הזדמנויות באשר לתגובה הנדרשת ומחדלי החייב, אך ללא הועיל" (סעיף 6 לתגובה).

צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 6.9.10.

החייב לא הוכרז במועד הדיון שנקבע בנושא הבקשה להכרזתו פושט רגל מאחר שלא עמד בחיובי ההליך, צבר חוב פיגורים, לא הגיש דוחות ולא המציא למנהל המיוחד מסמכים שנדרש.

בהסכמת הצדדים ניתנה לחייב ארכה בת 60 ימים למלא את הנדרש ולהסיר את החיובים.

החייב לא הסיר את המחדלים, ולהפך, עם חלוף הזמן ובהעדר קיום החיובים תפח חוב הפיגורים והוא עומד עתה על 12,000 ₪ בגין 24 תשלומים.

לא רק זאת אלא שהחייב חדל מהגשת דוחות חודשיים, מאז חודש יוני 2011 (!), הגם שפעולת הגשת הדוחות כלל אינה כרוכה בעלויות.

במצב דברים זה – נראה כי אין לי אלא לקבל את בקשת הנושה ובקשת המנהל המיוחד ולבטל את ההליכים מחמת ניצולם לרעה.

החייב חוסה זמן ארוך תחת הגנת הפקודה ואינו ממלא את מעט החיובים שהוטלו עליו, גם את ההזדמנויות שניתנו לו לא ניצל, ואף לא הגיב לבקשות המנהל המיוחד והנושה הגם שהתאפשר לו לעשות כך.

אני מבטלת לאלתר את הליכי הפש"ר מחמת ניצולם לרעה.

ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הפקודה יוסרו בחלוף 45 ימים.

המזכירות תבטל את הדיון הקרוב.

ניתנה היום, כ"ט סיון תשע"ג, 07 יוני 2013, בהעדר הצדדים.