1. דבורה שמואל (להלן- התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכרה בפגיעה בכתף ימין, במרפקים ובכפות ידיו כפגיעה בעבודה - על פי תורת המיקרוטראומה.

2. לאחר בחינת טענות הצדדים נקבע כי יש למנות מומחה רפואי לצורך הכרעה בשאלות הרפואיות הנוגעות לתובע.

3. בתאריך 15.9.12 מונה ד"ר אנג"ל דוד לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה) ,לשם מתן חוות דעת רפואית.

העובדות הרלבנטיות שהועברו למומחה-

4. התובע עובד בחברת "קלאסיקת השיפוץ בע"מ" החל מחודש 2/08 .

5. התובע ביצע עבודתו בימים א'- ה' בין השעות 6.30 – 17.30. כמו כן לעיתים עבד ביום ו'.

6. במשך כ- 75% מזמן העבודה עסק התובע בעבודות שינוע אשר כללו הרמה של משא כבד בעיקר ארגזים, תוך שימוש בשתי הידיים , כפות הידיים והזרועות על מנת להעמיס את המשא אל טרקטורון או אל משטחים וכן לפרוק את המשא עם הגעתו ליעד. כמו כן, נדרש להרמת כלי עבודה, שולחנות , כסאות ארונות וכספות כבדות.

פעולות אלה ביצע התובע כאמור במשך כ- 75% מזמן העבודה. ביתר הזמן ביצע התובע עבודות גינון נקיון ובינוי.

השאלות עליהן נדרש המומחה להשיב-

7. מהי המחלה ממנה סובל התובע?

8. האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע (לרבות תקופת העבודה ומהותה) לבין המחלה ממנה סובל הוא?

9. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם מחלת התובע מקורה בתהליך תחלואי או שהינה תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומה) – פגיעות זעירות וחוזרות בגפיים העליונות של התובע אשר ניתן לאתר בזמן ובמקום? ככל שנקבע כי היו פגיעות זעירות וחוזרות, האם מחלת התובע הינה תוצאה של אותם פגיעות זעירות מצטברות ?

10. במידה ויקבע כי קיים קשר סיבתי כאמור, האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

להלן תשובות המומחה-

11. "מחלות רבות מאד רשומות בתיקו הרפואי של התובע:

תסמונת תעלה קרפאלית, תסמונת לכידה של עצב אולינארי במרפקים , סינוביטיס ופגיעה בגיד מיישר בשורש כף היד, שינויים ניווניים במרפקים , שינויים ניווניים בבסיסי האגודלים בידיים, כאבי כתפיים וקרע בשרוול המסובב , כאבי צוואר, כאבי גב תחתון, כאבי ברכייים ושינויים ניווניים בהן.

12. מחלותיו קדמו לתקופת עבודתו הנידונה ומופיעות ברישומים בתיקו עוד קודם לה. עבודתו המתוארת בהחלטה לא גרמה למחלותיו הנ"ל ותרומתה להתפתחותה ?(אם בכלל) הינה פחותה בהרבה מהשפעת המצב הקודם".

13. התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה. לאחר קבלת תגובת הנתבע לבקשה, הופנו למומחה השאלות הבאות-

א. מצ"ב נספחים שסימונם א' ו ב' , כב' המומחה מתבקש להשיב האם יש במסמכים אלה כדי לשנות עמדתו.

ב. בשים לב לאמור בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה בתאריך 18.1.10 "כאב בכתף ימין מספר שנים ללא חבלה מקדימה" , נא ענה מחדש על שאלות ב- ד בהחלטת בית הדין מתאריך 15.9.11.

ג. בשים לב לממצאי CT מרפקים בתאריך 18.8.08 וכן לאמור בגיליון סיכום ביקור מרפאת כף יד בי"ח שיבא מתאריך 21.2.10 – נא ענה מחדש של שאלות ב- ד בהחלטת בית הדין מתאריך 15.9.11.

להלן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה –

14. "עברתי על המסמכים הנוספים שסומנו א' ו ב'.

אין בהם מידע שלא הופיע במסמכים שעמדו בפני קודם. אין שינוי בתשובתי.

א. התובע סבל ממחלות רבות באזורים שמוזכרים בשאלה: תסמונת תעלה קרפאלית בשתי הידיים. תסמונת לכידה שחל עצב אולינארי בשני המרפקים. שינויים ניווניים בבסיסי האגודלים בשתי הידיים. שינויים ניווניים בשני המרפקים , קרע בגיד השרוול המסובב בשתי הכתפיים, סינוביטיס ופגיעה בגידים בשורש כף יד שמאל.

ב. אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלתיו. מחלותיו מופיעות ברישומים הרפואיים עוד לפני עבודתו בחברת "קלסיקת השיפוץ". תסמונת תעלה קרפאלית ופגיעה בעצב אולינארי במרפקים רשומה כבר בנובמבר 06 ונותחה משמאל בדצמבר 06. פגיעה ניוונית בבסיסי האגודלים מופיעה כבר ברישומים בשנים 94, 03, 04 ו 06. כאב בכתף ימין רשום באוקטובר 94 ובכתף שמאל באוגוסט 04. זיז אקרומיאלי נראה בכתפיים באפריל 06. בנוסף, לגבי הפגיעות העצביות והשינויים הניווניים אין בעבודתו בתקופה המתוארת גרימת נזקים הפיכים במידה שתצדיק הכרה בקשר סיבתי ביניהם.

ג. ".

ד. מחלותיו קדמו לתקופת עבודתו. השפעתה עליהן הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים".

15. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

תמצית טענות התובע-

16. המומחה טעה שעה שלא התייחס בתשובותיו לממצאים הרפואיים שהוצגו בפניו. המומחה מציין בתשובותיו כי עבר על המסמכים הנוספים שסומנו (א'וב') אך בפועל בתשובתו אין כל התייחסות לצילום הכתפיים מיום 25.9.08 בו אובחן כי התובע סובל בכתף ימין מקרע מלא דרגה 1 ברוחב 0.8 ס"מ על רקע טנדינוזיס ובכתף שמאל – קרע חלקי גדול על רקע טנזינוזיס. כמו כן, אין התייחסות לעובדה כי ממצאים אלו אובחנו לאחר תחילת עבודתו של התובע ואין התייחסות לבדיקת CT מיום 18.8.08 בה אובחנה היצרות ניכרת מימין ומשמאל במרפקיו של התובע.

17. לאור האמור, מבוקש לקבל את התביעה חרף חוות דעת המומחה הרפואי. לחילופין מבוקש למנות מומחה נוסף .

תמצית טענות הנתבע-

18. המומחה השיב לשאלה השנויה במחלוקת הן בחוות הדעת והן בתשובות לשאלות הבהרה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים והמקבלת את טענות הנתבע במלואן.

19. לאור חוות הדעת המפורטות והמנומקות היטב של המומחה ומשלא קיימת כל הצדקה לסטות ממסקנותיו ,יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה-

20. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעתו של המומחה מטעמו הינה בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו: דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]).

21. כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

22. בנסיבות העניין שבפנינו, חוות דעתו של המומחה , יחד עם חוות דעתו המשלימה

מספקות מענה לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי. תשובות המומחה מבהירות ומנמקות ובאופן חד משמעי ברור ונהיר מדוע לא התקיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלותיו.

23. אשר לטענת התובע כי המומחה לא נתן דעתו לממצאים הרפואיים שהוצגו בפניו המתייחסים לתקופה שלאחר תחילת עבודתו בחברת "קלסיקת שיפוץ" – לא מצאנו ממש בטענה זו. בפתח חוות הדעת המשלימה הבהיר המומחה את הדברים הבאים:"עברתי על המסמכים שסומנו א וב' ."ובהמשך קבע – "אין בהם מידע שלא הופיע במסמכים שעמדו בפני קודם. אין שינוי בתשובותי".

עוד קבע המומחה בהתבסס על מכלול המסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניו כי מחלות התובע מופיעות ברישומים הרפואיים עוד טרם עבודתו בחברה "קלסיקת השיפוץ" ,כל זאת לאחר שפירט את המחלות.

לפיכך ועל יסוד האמור לעיל ,סבורים אנו כי אין לקבל את טענת התובע כי המומחה לא התייחס בתשובותיו לממצאים הרפואיים שהוצגו בפניו. ודוק; מדובר בעניינים שברפואה בהם בית הדין אינו מוסמך להתערב.

24. הלכה פסוקה היא כי בדרך כלל בית הדין יאמץ דעתו של בעל המיומנות הרפואית שמונה על ידו להכריע בשאלות, שהכרעה בהן דורשת מיומנות רפואית. בנסיבות המקרה שבפנינו ,לא מצאנו טעם ממשי לסטות מהלכה זו .

סוף דבר-

25. התביעה להכרה במחלות התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטרואמה, נדחית.

משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי , אין צו להוצאות.

ניתן היום ,כ"ג חשון ,תשע"ג (8 נובמבר 2012) בהעדר הדדים וישלח אליהם.