עניינה של התביעה הינו מערך הסכמי שמתייחס לקרקע בתחום המועצה האזורית משגב.

1. התובע, מר חוסין מג'דוב (להלן: "התובע") הגיש את כתב התביעה בחודש מאי 2010, כאשר לטענתו, בשנת 2004 פנה אליו הנתבע מס' 1, מר גאנם אבו ריא, אשר שימוש בעבר כעו"ד (להלן: "הנתבע 1") והציע לו לרכוש עבורו מגרש אשר אמור להיות חלק מעסקה מורכבת יותר שכרוכה בקניה ומכירה של קרקעות, עסקת חילופין עם מינהל מקרקעי ישראל ועוד.
2. לטענת התובע, הוא מסר לידי הנתבע 1 אשר ייצג אותו, 230,000 ₪ כתמורה לרכישת הקרקע במסגרת העסקה המורכבת שאמורה היתה להיחתם, ולטענתו הוא אף הוסיף ושילם לו בשלב מסוים סכום נוסף של 22,000 ₪ לגבי העסקה - כך שבסך הכל העביר התובע לנתבע 1 סך כולל של 252,000 ₪.
3. מוסיף וטוען התובע בכתב התביעה כי הוא מעולם לא קיבל לידיו את הקרקע שהובטחה לו וכי הכספים שהוא העביר לנתבע 1 נשארו בכל העת בידי הנתבע 1.
4. לטענת התובע, הנתבע 1 ביצע כלפיו "תרגיל עוקץ" (וראו את סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן והוא עותר בכתב התביעה לחיוב הנתבע 1 בהשבת הסכומים שהוא שילם לו (252,000 ₪), בתוספת 60% מהסכום כפיצוי על אובדן רווח צפוי מהשקעת הכספים בנכס חלופי מניב, או בבחינת ריבית לגבי הסכום, בהתאם לשיעור הריבית המקובל בבנקים על אשראי חריג, או ריבית פיגורים (סעיף 15 לכתב התביעה המתוקן). התובע חישב שהסכום שעל הנתבע 1 להשיב לו מסתכם בכ-403,000 ₪, נכון ליום הגשת התביעה; ובנוסף, עותר לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות (לרבות שכר טרחת עורך דין).
5. באשר לנתבעים 2 ו-3, האחים אסעד ובדיע פרחאת (להלן: "הנתבעים 2 ו-3") – טוען התובע כי הם אלו אשר רשומים כבעלים של חלק מהקרקע אשר אמורה היתה לעבור ידיים במסגרת ביצוע העסקה המורכבת ולכן טוען שגם כנגדם יש מקום לתת סעד שיחייב אותם לפצותו במלוא סכום התביעה, שכן לשיטתו, הנתבעים 2 ו-3 היו שותפים ביחד עם הנתבע 1 באותה "קנוניה" נטענת ואף קיבלו לידיהם כספים מתוך הכספים ששילם התובע לנתבע 1.
6. הנתבע 1 בכתב הגנתו מכחיש מכל וכל את טענות התובע וטוען כי לא בוצע "תרגיל עוקץ", כי לא היתה קנוניה וכי הוא ביצע את כל הפעולות שהיה עליו לבצע במסגרת המערך החוזי המורכב שהוכן סביב העסקה האמורה.
7. לשיטתו, כל הכספים ששילם התובע הועברו ליעדם ושימשו לצורך קניית הקרקע המובטחת וכי ניתן גם היום להשלים את העסקה ולהעביר על שם התובע את הזכויות באותו תא שטח שאותו הוא ביקש לקנות. נתבע 1 מדגיש כי על הקרקע הרלבנטית נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע, כך שזכויותיו מוגנות וכי לא נגרם לו כל נזק. לטענת הנתבע, כל טענותיו של התובע לגבי עסקת חליפין מורכבת אינן מבוססות, כי המדובר בעסקה פשוטה לרכישת שטח קרקע וכי התובע היה זה אשר החליט להפר את תנאי העסקה, לרבות בשל נושא המיסוי. עוד מציין הנתבע את חלוף הזמן בין מועד ביצוע העסקה (2004) לבין הגשת התביעה (רק בשנת 2010) וטוען כי השיהוי מכרסם בגרסת התביעה לגבי ההפרה וה"קנוניה".
8. הנתבעים 2 ו-3 בכתב הגנתם מכחישים אף הם את הטענות המיוחסות להם וטענו כי אין לייחס להם כל אחריות לגבי המחלוקת שבין התובע לבין הנתבע 1.
9. האמור לעיל הינו רק קצה קצהו של הקרחון ובבחינת תמצית בלבד של טענות הצדדים. לצדדים בתיק זה היו טענות מורכבות ורבות, אין צורך בשלב הזה לפרט אותן, והאמור מעלה מהווה רק רקע לצורך קבלת תמונה כללית לגבי טענות הצדדים בתחילתו של הדיון.
10. כבר משעה שהחלנו לברר את הטענות ההדדיות, הועלו הצעות פשרה שונות ומגוונות ונעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לנסות ולהביא את הצדדים לכדי הבנות, בסיועם האדיב של באי כוחם של הצדדים. לצערי, בשלבים הראשונים לא ניתן היה לגשר על הפערים (ואולי זה המקום להזכיר שהתובע והנתבע 1 הם קרובי משפחה והיו שיקולים "מתחת לפני השטח" שלא ניתן היה לבטל). בהתאם, התקיימו כמה ישיבות הוכחות אשר במהלכן שמענו מספר רב של עדים ונותחו מספר רב של מסמכים, לרבות חוזי מכר רלבנטיים ועוד.
11. בשלב מסוים, באמצע פרשת הראיות, ביום 16/5/2012 (לפני כשנה) הצעתי לצדדים לשקול פשרה כך שהתובע יוותר על הזכויות בקרקע, העסקאות תבוטלנה והסכומים ששולמו יושבו לידיהם. הצעה זו היתה תחילתו של מהלך, אם כי רק לאחר שהסתיימה פרשת הבאת הראיות הצליחו הצדדים להגיע להבנות לגבי הסדר במתווה כאמור, שיש בו כדי לענות על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. עיקר ההסדר הינו שלמעשה יושבו לתובע הכספים אשר הוא נתן בידי הנתבע 1, בכל הנוגע לעסקה הנטענת ובמקביל, תימכר הקרקע לגורמים אחרים, תוך שהתובע יסכים לבטל את הערת האזהרה שרשומה לטובתו על הקרקע (על מנת לאפשר את מכירתה לקונה חדש). בנוסף, הוסכם שהתביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 תידחה, ללא צו להוצאות. הצדדים העלו את ההסכמה על הכתב בדיון ביום 17/4/2013 ושוב ביום 26/5/2013.
12. בין התובע לבין הנתבע 1 נותרה מחלוקת רק באשר לסכום המדויק שיש להשיב לתובע, כאשר התובע עותר להוספת הפרשים לגבי סכום הקרן שניתן בשעתו לנתבע ואילו הנתבע טוען שיש להשיב את הסכום בערכים כפי שהיו במועד שבו הכספים ניתנו.
13. באי כוחם של הצדדים פירטו את טיעוניהם בהקשר זה בדיון שהתקיים ביום 26/5/13.
14. לאחר שעיינתי בתיק, לרבות בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהצטבר עד כה בתיק, לאחר ששקלתי בכובד ראש את טיעוני הצדדים, ולאור ההסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה, על מנת לחסוך את המשך ההליכים ואת הצורך בהגשת סיכומים - אני מורה כדלקמן:

(א) התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית, ללא צו להוצאות.

(ב) התובע יחתום על מסמך לביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובתו על הבעלות של התובעים בחלקה 12 גוש 19033 בלשכת רישום המקרקעין נצרת (להלן: "המגרש"), הערת אזהרה מיום 17/8/2009 וכל הערת אזהרה אחרת. מסמכי הביטול יכללו ייפוי כח לטובת עורכי הדין שייצגו את הצדדים בתיק זה – עו"ד זידאני ו/או עו"ד קאסם – כך ששני עורכי הדין יוכלו לבצע את מחיקת הערת האזהרה, ביחד או לחוד. מסמכי הביטול יופקדו בנאמנות בידי עו"ד קאסם – תוך 14 יום מהיום.

(ג) הנתבע 1 ישלם לתובע סכום של 340,000 ₪ (להלן: "סכום ההשבה") בתוספת שכר טרחת עו"ד על דרך הפשרה בסך 25,000 ₪ (כולל מע"מ) ובתוספת 8,000 ₪ בגין החזר חלקי של האגרות ושאר ההוצאות (להלן: "הוצאות המשפט").

(ד) סכום ההשבה ישולם בתוך 90 יום מהיום (על מנת לאפשר שהות לסיים את עסקת המכר לגבי המגרש אשר ככל הנראה תתבצע בעת הקרובה ואשר תמורתה אמורה לסייע בתשלום הסכום כאמור). לסכום ההשבה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מלאים כחוק, החל מיום 16/7/20013 ועד התשלום בפועל. יובהר כי אף אם לא תחתם כל עסקה לגבי המגרש או אם התמורה בהתאם לעסקה שכזו תשולם בעוד זמן ממושך – יש לשלם את סכום ההשבה תוך 90 יום מהיום.

(ה) הוצאות המשפט ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

(ה) עו"ד קאסם ו/או עו"ד זידאני יעשו שימוש במסמכי ביטול הערת האזהרה רק לאחר שישולם לתובע סכום ההשבה או לאחר שהסכום יופקד בידיהם הנאמנות. ככל שהסכום יתקבל במסגרת מכר המגרש – יש לוודא כי כספי התמורה יועברו לחשבון נאמנות אשר ממנו ניתן יהא להעביר את הכספים לתובע.

(ו) מוצהר בזאת כי כל החוזים שנחתמו בין הצדדים לתיק זה מבוטלים ובטלים, בהתאם להסכמות.

(ז) באשר לחוזה שנחתם עם מר אבו נימר סאלח - הנתבעים 2 ו-3 ביקשו מבהמ"ש להורות על ביטולו של הסכם זה, אך לא אוכל לעשות כן הן בשל העדר סמכות, הן בשל שלא התבקש סעד שכזה במסגרת כתבי הטענות והן כיון שמר אבו נימר סאלח לא היה צד להליך. אני בטוחה שהצדדים יכולים להסדיר בעצמם את הבעיה.

ניתן היום, ז' תמוז ז' תמוז תשע"ג, 15 יוני 2013, בהעדר הצדדים.