בשם התובעים

(הנתבעים-שכנגד): עו"ד נירית היים

בשם הנתבעת

(התובעת-שכנגד): עו"ד ניב סופר

בתאריך 10.2.2013 ניתן (כבוד השופט עודד מאור) פסק-דין חלקי בפרשה זו. לפי הסכמת הצדדים מונתה מומחית, רואת-חשבון, למתן חוות-דעת אשר לחוב-עבר של דמי-שכירות, שחבים הנתבעים-שכנגד לתובעת-שכנגד. ביום 11.12.2014 קבעתי כי ההסכמה שללה את כוחם של הצדדים להעמיד את מסקנותיה של המומחית למבחנה של חקירה נגדית.

מחלוקת שנותרה תיפתר בתשובה לשאלה יחידה, והיא כלום הוסכם בין הצדדים כי בגין מחסן, שבּוֹ עשו הנתבעים-שכנגד שימוש, הם ישלמו דמי-שכירות נוספים; או שמא ניתן להם המחסן לשימוש ללא תשלום, כפיצוי בגין סטייה משטחו של בית-העסק המושכר, כפי שנִּקַב בהסכם-השכירות. מענה לשאלה זו ישיב גם על חלקה האחר של המחלוקת, היינו, אם תשלום ששילמו הנתבעים-שכנגד ביום 31.7.2008, היה תשלום של דמי-שכירות בגין המחסן לבדו, או שהיה זה חלק מדמי-השכירות (כולל דמי-ניהול ואחזקה) למושכר.

בפסק-הדין החלקי נקבע כי לאחר טיעון משלים "לעניין דמי השכירות לגבי מחסן יינתן פסק דין לעניין זה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט" (שם). מאליו ברור, על אף הנוסח המובא, כי הסמכתו של בית-המשפט להכריע על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הקיפה את שני מרכיביה של המחלוקת: אם יש לשלם דמי-שכירות בגין המחסן לבדו, ומה שיעורו של החוב שנותר לגבי המושכר.

לאחר קריאה מקפת של מלוא החומר שבתיק, לרבות כתבי-הטענות, תצהירי העדויות הראשיות, הפרוטוקולים וסיכומי-הצדדים; ולאחר עיון בראיות שכבר צורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי המחסן נמסר לשימושם של הנתבעים-שכנגד שלא כנגד דמי-שכירות נוספים. מכאן, שהנתבעים-שכנגד אינם חבים חוב כלשהו של דמי-שכירות בגין השימוש במחסן לבדו. מכאן, עוד, כי מה ששולם בחשבונית ומספרה 27942 מיום 31.7.2008, שולם כחלק מדמי-השכירות של בית-העסק המושכר, ועל כן יש להפחיתו משיעורו של חוב-השכירות לתובעת-שכנגד. מבין החלופות שבחוות-דעתה של מומחית בית-המשפט, רו"ח חמוטל כהן, מחודש דצמבר 2013, אני מאמץ אפוא את זו הראשונה, על כל מרכיביה לרבות הפרשי-ההצמדה ורבית-הפיגורים.

שום יסוד לא מצוי לחיוב, שביקשה התובעת-שכנגד בסיכומיה, בגין נזקים נטענים ולא היו חלק מן המוסכם בפסק-הדין החלקי. עם זאת, לפי החלטתו של בית-המשפט מיום 21.5.2013, ייתוספו חובות בגין תשלומים שוטפים של צריכת חשמל ומים בידי הנתבעים-שכנגד.

הנתבעים-שכנגד חבים, אפוא, לתובעת-שכנגד את הסכומים האמורים בסעיף החמשי בעמ' 9 לחוות-דעתה של המומחית מדצמבר 2013, בתוספת האמור בסעיף החמשי בעמוד 18 לחוות-הדעת ובצירוף האמור בסעיף החמשי בעמוד 20. ככל שבפועל טרם סולקו החוב או מקצתו ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.

מנוסחו של פסק-הדין החלקי יש מקום למסקנה כי כוונת הצדדים הייתה, שכל צד יישא בהוצאותיו. כך אני פוסק.

המזכירות תמציא פסק-דין זה, תוודא כי הושבו האגרות כאמור בפסק-הדין החלקי ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, שלא במעמד הצדדים.