בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפיברומיאלגיה ודחיית מועד ההוכחות הקבוע ליום 7.7.16. בהחלטתי מיום 1.6.16 נתתי זכות תשובה לנתבעת עד ליום 7.6.16 , וכן זכות תשובה לב"כ התובע עד ליום 14.6.16. המזכירות נתבקשה לקבוע בדק למתן החלטה ליום 15.6.16.

בתיק מצויה תגובת הנתבעות ולא מצויה תשובת ב"כ התובע.

בתביעה זו מונה פרופ' גנאל כמומחה אורתופדי מטעמו של ביהמ"ש, אשר קבע לתובע 8% נכות בגין הגבלת תנועה סיבובית בכתף שמאל, 5% נכות הגבלה בתנועת קרסול שמאל, וכן 10% נכות בגין צלקות בגוף.

ב"כ התובע מציין בסעיף 3 לבקשה כי: "מזה זמן" התובע החל לסבול מכאבים מפושטים ממפרקי הידיים בשורש כף היד, בקרסוליים, בעמ"ש צווארי וגבי. ב"כ התובע איננו מציין את התקופה המדויקת בה החל התובע לסבול מכאבים מפושטים כמפורט לעיל, ועל מנת לעמוד על פירוש הביטוי "מזה זמן" עיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו.

מעיון בנספחים 1 ו-2 מיוני וספט' 2014 עולה כי התובע ביקר במרפאת כאב. מועדים אלה הינם לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית שהוגש באפריל 2014. התובע לא ביקש לתקן את תצהירו, ואולם נושא הראומטולוגי לא עלה במסמכים אלה, רק במסמך מיום 17.11.14 – נספח 3 הובאה לראשונה המלצה על בדיקה במרפאה לפיברומיאלגיה. בינואר 2015, הופנה התובע לרופא מייעץ בתחום הראומטולוגי, ואכן רק במרץ 2016 בסמוך להגשת הבקשה, עולה כי לראשונה הועלה חשד בדבר פיברומיאלגיה.

התובע בעצם טוען להחמרת מצבו, וטוען לקשר סיבתי בין החמרה זו לבין התאונה נשוא התאונה מיום 7.11.09. הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי, לטענתה התובע מעולם לא ביקש מינוי בתחום זה במסגרת בקשתו למינוי מומחים רפואיים. הוא נבדק בידי מומחה בימ"ש בדצמבר 2012, כ-3 שנים לאחר התאונה, והתלונן על כאבים בכתף וקרסול שמאל בלבד, מבלי להתלונן על כאבים מפושטים. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי גם באפריל 2014 בעת שהגיש התובע תצהיר עדות ראשית לא פרט מאומה לגבי כאבים מפושטים. הנתבעת מלינה על כך כי התובע הגיש בקשתו בסמוך למועד ההוכחות ולא בסמוך לבדיקתו הראשונה בשנת 2014. עוד טוענת הנתבעת, כי התובע נחבל בתאונות נוספות ביולי 2010 ובאוק' 2010, וכן בשתי תאונות דרכים נוספות באוק' 2011 ובנוב' 2011, וכי אין לדעת אם ההתדרדרות במצבו לא שייכת לאירועים אלה.

אכן, תמהני מדוע לא הוגשה בקשה להחמרת מצבו של התובע כבר באמצע שנת 2014, אולם כפי שציינתי לעיל המועד הראשון בו הועלה חשד לתסמונת הפיברומיאלגיה היה בסוף שנת 2014 בתחילת 2015, כ-5 שנים ממועד התאונה נשוא התביעה. שאלת הקשר הסיבתי, האם תסמונת זו ככל שהיא קיימת, שייכת לתאונה נשוא התביעה, או שייכת לתאונות אחרות שאירעו במהלך השנים בין 2009 לבין 2015, היא שאלה שיש להניח לפתחו של מומחה ביהמ"ש. גם השאלה – האם הכאבים המפושטים מקורם בתסמונת פיברומיאלגיה אם לאו, היא שאלה שעל מומחה ביהמ"ש להכריע.

בנסיבות אלה, אין מנוס אלא למנות מומחה נוסף לאור ההחמרה שארעה באמצע שנת 2014. מכאן, אף ניתן להבין מדוע לא התלונן התובע על תחום זה בעת הגשת התביעה בשנת 2010, ולא בעת בדיקתו בשנת 2012 בפני מומחה אורתופדי או בעת הגשת תצהיר עדות ראשית באפריל 2014.

אני ממנה מומחה בתחום הראומטולוגי כשבשכרו תישא הנתבעת. ככל שלא תיקבע נכות או שלא ייקבע קשר סיבתי בתחום זה, ביהמ"ש ינכה את מלוא עלות שכה"ט מכל סכום פיצוי שייפסק לתובע.

מועד ההוכחות הקבוע ליום 7.7.16 – יבוטל.

התיק ייקבע לקדם משפט ליום 5.10.16 שעה 09:00.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ו, 19 יוני 2016, בהעדר הצדדים.