1. עסקינן בבקשה משולבת לתיקון כתב התביעה על דרך הגדלת סכומה אל מעבר לסכום סמכותו הענינית של בית משפט השלום וכפועל יוצא מכך להעברת ההליך לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי.

2. ראשיתם של דברים בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), שהגיש התובע לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו, על פי הנטען, בתאונת דרכים שארעה ביום 26.10.09 (להלן: "התביעה").

3. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" ולאחר הגשת התביעה נקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100%, קביעה המחייבת בהליך זה מכוח הוראת סעיף 6ב. לחוק.

4. מומחה שיקומי, אשר מונה על ידי בית המשפט, העריך את צרכיו המיוחדים של התובע, לרבות לענין שיקומו המקצועי, התאמת דיור, ניידות ועזרת הזולת.

5. על יסוד כל אלה הגישו הצדדים תחשיבי נזק, תוך שהתובע אמד נזקיו בסכום העולה על 12,000,000 ₪ עובר לניכוי תגמולי המל"ל.

6. בבסיס הבקשות שבפני מונחת טענת התובע כי בעת הגשת התביעה טרם התגבש מצבו הרפואי – תפקודי וכי נוכח קביעת המוסד לביטוח לאומי המחייבת, כאמור, בהליך זה, הרי ש חישוב נזקיו על בסיס נכותו הרפואית והפונקציונאלית עולה על סמכותו הענינית של בית משפט השלום.

7. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לשיטתה נזקי התובע אינם עשויים לעלות על תקרת סמכותו של בית משפט זה, בפרט לאור העובדה כי תגמולי המל"ל עולים כדי 3,500,000 ₪.

8. דומה כי אין עוד חולק על סמכותו של בית משפט זה להורות על תיקון כתב התביעה כך שהסמכות לדון בתביעה על פי כתב התביעה המתוקן תהא מסורה לבית משפט המחוזי (ראה: רע"א 2992/98 ספקטור לודמילה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673), כמו גם על הפסיקה הנוהגת לפיה נתונה לתובע בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף "הברירה לאיזו ערכאה להגישה" וזו "אינה מותנית בהערכות או אף בקביעות המתקבלות במהלך ההליך המשפטי" (ראה: רע"א 8735/00 ידגר סבח נ' ציון חברה לביטוח בע"מ; רע"א 1754/00 יגאל אשורוב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'; ע"א 389/81 שמואל פבריקר נ' ברוך אליה ואח', פ"ד לו(1) 697).

9. בעת הזו ובשים לב לשיעור נכותו הרפואית הצמיתה של התובע כפי שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי (100%), כמו גם לקביעות המומחה השיקומי, סבורה אני כי מבלי להביע דעה או לקבוע מסמרות באשר לתוצאות ההליך המשפטי וסכום הפיצוי שיקבע לתובע בסופו של יום, לא ניתן לשלול על הסף הערכת נזקיו בסכום העולה על גבול סמכותו של בית משפט זה ומשהוגשה הבקשה שבפני בטרם החלה שמיעת הראיות, דומה עלי כי לא יהא בקבלתה כדי לגרום לשיבוש ההליך או כדי לסרבולו ולסבכו.

מנגד, דחיית הבקשה תמנע מעם התובע לקבל יומו בפני הערכאה המוסמכת לפסוק לו פיצוי על פי נזקיו הנטענים ובאיזון האינטרסים השונים יש, לדידי, ליתן בכורה לעניינו של התובע, כאשר "על החשש מפני שימוש לרעה בהבאת עניין בפני בית המשפט המחוזי אף שנושאו מצדיק דיון בבית משפט השלום", כטענת הנתבעת בפני, "ניתן לענות בתום ההליך השיפוטי בדרך של הטלת הוצאות או חיוב באגרות גבוהות", כהוראת סעיף 5(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (ראה: רע"א 8735/00 ידגר סבח נ' ציון חברה לביטוח בע"מ).

10. לאור האמור לעיל מתירה אני את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 1.10.2013 והתביעה תועבר לבית המשפט המחוזי מרכז בכפוף לתשלום הפרש האגרה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקס ובדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים