פסק דין זה עניינו בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח עפ"י פוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסוי ביטוחי המכונה "נספח מזור 18", המקנה כיסוי ביטוחי נוסף למקרה של גילוי מחלות קשות, ובכלל זה התקף לב (להלן: "נספח מזור").

השתלשלות האירועים בתמצית:

1. התובע יליד 1950, מורה נהיגה במקצועו, רכש בשנת 2000 אצל הנתבעת 1 (להלן: "מגדל"), באמצעות הנתבעת 2 (להלן: "לעד סוכנויות"), פוליסת ביטוח חיים. העתק הפוליסה המקורית הוצאה ביום 21.8.00 ונשלחה ישירות אל התובע.

2. ביום 21.11.01 עבר התובע התקף לב ואושפז בבית החולים "אסף הרופא", שם עבר צנתור.

3. לאחר התקף הלב שהה התובע באי כושר עבודה מלא למשך כחודש ימים, שלאחריו שב לעבודתו.

4. במקביל לשובו לעבודה, פנה התובע ללעד סוכנויות וזו פעלה - באמצעות מנהלה ובעליה מר אייל מקייס - מול מגדל לקבלת תגמולים מכוח הפוליסה. סה"כ התגמולים שקיבל התובע ממגדל בגין אובדן כושר עבודה עמד על 2,315 ₪.

5. כעבור כעשר שנים, התברר לתובע כי מַכָּרָה שעברה אף היא התקף לב קיבלה ממגדל תגמולים בסכום ניכר, וזאת בשל העובדה כי גם הפוליסה שלה כללה כיסוי ביטוחי מסוג נספח מזור.

6. בעקבות המידע האמור, פנה התובע אל מגדל וביקש לקבל לידיו עותק מהפוליסה העדכנית שבבעלותו. משקיבל לידיו עותק מהפוליסה הוא הופתע, לטענתו, לגלות כי הפוליסה כוללת, החל מתאריך 1.5.01, גם כיסוי ביטוחי מסוג נספח מזור.

7. התובע פנה אל סוכן הביטוח לקבלת התכתובות המצויות בתיק ונדהם לדבריו לגלות, כי ביום 6.2.02 דחתה מגדל את תביעתו מכוח נספח מזור (להלן: "מכתב הדחייה הראשון"). הנימוק לדחייה היה כי: "לצערנו לא התקיימו כל התנאים לאישור תביעת נספח מזור, האירוע שעברת אינו כולל הופעת גלי Q".

מכתב הדחיה נשלח לתובע באמצעות לעד סוכנויות, אשר אותו אודות האמור במכתב הדחייה.

8. כאמור, ביום 9.2.10 פנה התובע למגדל במכתב דרישה לקבלת תגמולי הביטוח עפ"י נספח מזור בגין התקף הלב שעבר. פנייתו זו סורבה ביום 14.4.10 (להלן: "מכתב הדחייה השני") בטענה כי: "לא מתקיים מקרה ביטוח עפ"י הגדרתו בפוליסה". עוד נטען כי לאור חלוף הזמן הרי שמדובר בכל מקרה בתביעה שהתיישנה.

9. לאור סירובה של מגדל לפצותו בהתאם לנספח מזור, הגיש התובע ב - 2.6.10, ובחלוף כשמונה שנים וחצי מאז קרות שלקה בהתקף לב, את התביעה שבפניי.

טענות התובע:

10. עד 12/2009 ומסיבות שאינן תלויות בו, נעלמו ממנו העובדות המקימות את עילת התביעה, שכן מגדל פעלה בניגוד לחובתה כמבטחת ולא המציאה לידיו עותק מהפוליסה המתוקנת שכללה את התוספת בגין נספח מזור, כאשר בו בעת גבתה פרמיה חודשית בגינה, והכל בהתאם לקבוע בסעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

11. לפיכך עד שלא קיבל לידיו עותק מפוליסת הביטוח המתוקנת ונודע לו כי היא כוללת כיסוי ביטוחי מסוג נספח מזור, לא נולדה כנגד הנתבעות עילת תביעה עפ"י נספח מזור.

12. עוד טען התובע כנגד מגדל, כי זו האחרונה שלחה לו את מכתביה באמצעות לעד סוכנויות . אף מכתב לא נשלח ולא מוען ישירות אליו וגם אין כל אשרור לקבלת המכתבים על ידו או ע"י מי מטעמו.

13. כנגד לעד סוכנויות טען התובע, כי זו התרשלה והפרה את חובת הזהירות כלפיו בכך שלא עדכנה אותו בדבר הוספת נספח מזור לפוליסה ובכך שלא הביאה לידיעתו את העובדה כי מגדל דחתה את תביעתו בנוגע לזכויותיו עפ"י נספח זה.

14. לאור כל האמור טען התובע כי בנסיבות האמורות יש להחיל את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") שעניינו "התיישנות שלא מדעת" ולקבוע, כי תקופת ההתיישנות חלה מהיום בו גילה את זכאותו לתבוע מכוח נספח מזור, קרי ב- 12/2009. לשון אחר - מאחר והתביעה עפ"י נספח מזור הוגשה ב- 06/2010, הרי שהיא טרם התיישנה.

15. בכל מקרה, מאחר ולעד סוכנויות הינה שלוחה של מגדל ולאור הקבוע בדין, כי "שלוחו של אדם - כמותו", יש לחייב את מגדל ואת לעד סוכנויות ביחד ולחוד בגין הנזקים שנגרמו לו.

טענות מגדל:

16. דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. עסקינן בתביעה לתגמולי ביטוח אשר תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חוזה הביטוח הינה 3 שנים. לא זו בלבד שמועד זה חלף זה מכבר, הרי שחלפה לה גם תקופת ההתיישנות מכוח הדין הכללי העומדת על 7 שנים. לשון אחר, משעה שהתביעה שבנדון הוגשה לאחר כשמונה שנים וחצי מאז קרות מקרה הביטוח הנטען, ברי כי התיישנה.

17. חזקה על התובע שהיה מודע לכיסויים הביטוחיים הכלולים בפוליסה, ובכלל זה להוספת כיסוי ביטוחי מסוג נספח מזור, אשר התבצעה בהתאם לבקשתו, שהרי למן הוספת כיסוי זה לפוליסה שילם התובע דמי ביטוח חודשיים גבוהים יותר.

18. התובע קיבל מדי שנה, במסגרת דיווחים שנתיים, פירוט של הכיסויים הכלולים בפוליסה שברשותו וכן פירוט של סכומי הביטוח ודמי הביטוח ששולמו על ידו, ובכלל זה בגין נספח מזור.

חזקה על כל אדם כי הוא קורא את המכתבים הממוענים אליו ואם דבר מה אינו נהיר לו -הוא פונה לשולח שואל ומברר. לפיכך, ומשעה שהתובע לא שאל ולא דרש הוא מושתק כיום מלטעון כל טענה כנגד אי ידיעה אודות זכותו לתבוע עפ"י הפוליסה והכיסויים הכלולים בה, לרבות ובעיקר עפ"י נספח מזור.

19. התובע כן קיבל לידיו עותק מהפוליסה המתוקנת שכללה את נספח מזור, בדיוק כשם שקיבל לידיו עותק מהפוליסה המקורית.

20. במקרה דנן אין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, זאת מאחר ולא התקיימו התנאים להחלתו. כך בין השאר, התובע היה מודע לפוליסה ולכיסויים הביטוחיים במסגרתה, ולמצער היה עליו לדעת על כך, כיוון שכאמור הוספת הכיסוי בגין נספח מזור נעשתה בהתאם לאישורו והוא אף שילם תוספת לדמי הביטוח עקב ההוספה האמורה, וכן קיבל עדכונים שנתיים.

21. סוכן הביטוח, במסגרת לעד סוכנויות שבבעלותו, פעל כשלוח של התובע ולא כשלוח של מגדל (המבטחת). לפיכך משעסקינן ברשלנות רבתי מצדו של הסוכן, אין לחברת הביטוח כל אחריות למעשיו ולמחדליו של הסוכן. במילים אחרות, נוצר ניתוק יחסי השליחות המאפיינים יחסי סוכן ביטוח/סוכנות ביטוח - מבטחת, ומשכך אין היא חייבת בגין מחדליו.

22. הימנעותו של התובע מלהעיד עדים חיוניים, כגון: בתו, חתנו, רואה החשבון שלו, יועץ המס שטיפל בענייניו בשנת 2001, המַכָּרָה שטען כי לקתה בהתקף לב וקיבלה כספי ביטוח בהתאם לנספח מזור, ראוי שתיזקף לחובתו. [ראה בעניין זה ראה האמור בספרו של י. קדמי, על הראיות (דיונון 1991, חלק ב') 917; 548/78 שרון נ. לוי פד"י לה(1)736, 760, מצוטט בהסכמה בע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ. טלקר חברה בע"מ פד"י מד' 4, 595, 602)].

טענות לעד סוכנויות:

23. התביעה הוגשה בחוסר תום לב ואין לתובע כל עילת תביעה כנגד לעד סוכנויות, שכן היא אינה צד לחוזה הביטוח בינו לבין מגדל ואין לה כל חבות כלפי התובע.

24. התובע ידע על קיומו של כיסוי ביטוחי מסוג נספח מזור בפוליסה, שכן הוא זה שביקש את הכללתו של נספח זה בפוליסה.

25. הובא לידיעת התובע, כי מגדל דחתה את תביעתו עפ"י נספח מזור, ולפיכך אין לייחס ללעד סוכנויות, אשר פעלה במלוא המרץ לקבלת הפיצוי בעבור התובע, כל רשלנות.

הראיות:

26. מטעם התובע העידו:

א. התובע בעצמו. תצהירו על נספחיו הוגש וסומן ת/2.

ב. אשתו של התובע. תצהירה על כל נספחיו הוגש וסומן ת/1.

27. כמו כן, צירף התובע חוות דעת רפואית ממנה עולה, כי האירוע הלבבי שעבר ביום 21.11.01 עונה על הקריטריונים המפורטים בנספח מזור ומשכך הוא בא בגדר מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסה.

28. מטעם מגדל הגישה תצהיר הגב' ריקי לוי אלגרט. במהלך דיון ההוכחות משך בא כח מגדל את תצהירה של גב' אלגרט. יחד עם זאת ובד בבד עם משיכת התצהיר נתקבלו במהלך הדיון שני נספחים מתוך אלה שצורפו לתצהירה האמור (ג/1 ו- ג/5).

29. מגדל לא צירפה חוות דעת נגדית מטעמה ובהודעותיה מיום 11.4.11 ומיום 31.1.12 חזרה בה מההכחשה לפיה התובע לא עבר אירוע לבבי העולה כדי מקרה ביטוח עפ"י נספח מזור. לשון אחר – מוסכם על מגדל כי התובע אכן עבר אירוע לבבי העולה כדי מקרה הביטוח כמפורט בנספח מזור.

30. מטעם לעד סוכנויות העיד סוכן הביטוח, אייל מקיס, אשר כבעליה של לעד סוכנויות וכמי שהיה בפועל בקשר עם התובע ייצג אותה בעצמו. תצהירו על נספחיו הוגש וסומן נ/1.

31. מששוב אין מחלוקת בדבר קרות מקרה הביטוח בהתאם נספח מזור, הרי שהשאלות בהן עלי להכריע הן שתיים:

הראשונה במישור הפרוצדוראלי: האם התביעה התיישנה כטענת מגדל שאז דינה להידחות, או שמא יש להחיל את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות כטענת התובע שאז דינה להתקבל.

השנייה במישור המהותי: ככל שטענת מגדל בדבר ההתיישנות תתקבל וייקבע כי אין תחולה לסעיף 8 דלעיל, דהיינו כי התביעה כנגד מגדל תדחה - יש לדון בשאלה האם לעד סוכנויות התרשלה, ואם כן - האם יש בהתרשלותה זו כדי גרימת נזק לתובע בגינו היא חייבת לפצותו.

דיון:

התיישנות כן או לא:

32. התובע טוען כי אמנם התביעה מטעמו הוגשה כ- 8 שנים וחצי לאחר שלקה בהתקף לב, אלא שבנסיבות העניין יש להחיל את כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, זאת מאחר והנסיבות המקימות את עילת התביעה – דהיינו זכאותו לפיצוי עפ"י נספח מזור - נודעו לו רק ב - 12/2009, עת קיבל לידיו לראשונה עותק מהפוליסה המתוקנת וגילה כי היא כוללת את נספח מזור.

לפיכך, מאחר והתביעה הוגשה בשנת 2010, הרי שהיא לא התיישנה.

33. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה." (ההדגשות אינן במקור – מ.ס.ש.).

34. השאלה בה עלי להכריע הינה אפא האם עומדת לתובע ההגנה הקבועה בסעיף 8 דלעיל, קרי: הארכת תקופת ההתיישנות באופן שיהא בו כדי לקבל את התביעה כנגד מגדל?

35. מרוץ ההתיישנות מתחיל כאשר התגבש בידי תובע הכוח לתבוע. כלומר, כאשר עילת התובע מתגבשת לכדי עילה קונקרטית שמכוחה יוכל, הלכה למעשה, לפנות לביהמ"ש ולהגיש תביעה [ר' ע"א 2919/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל (פורסם במאגר משפטי)] (להלן: "פס"ד אנרגיה אטומית").

36. עוד נקבע בפס"ד אנרגיה אטומית, כי במסגרת סעיף 8 לחוק ההתיישנות נבחנת הידיעה בפועל של התובע עפ"י מבחן סובייקטיבי ואילו הידיעה בכוח נבחנת על פי המבחן האובייקטיבי של האדם הסביר והאמצעים הסבירים, תוך התחשבות בנסיבות העניין, להבדיל מתכונותיו ונסיבותיו האישיות של התובע.

עוד נקבע בהקשר זה, כי: "רק אי ידיעה אשר עומדת במבחני סבירות אובייקטיביים תפעיל את עילת ההשהיה. מדובר באמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר" [ראה ע"א 393/08 שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, ניתן ביום 23.2.10, פסקה 24 לפסה"ד – כב' הש' ג'ובראן].

לעניין טיב הידיעה הנדרשת נקבע, כי בכדי שמירוץ ההתיישנות יחל, צריך שיתקיים "קצה חוט או סברה", דהיינו שבנסיבות העניין אדם סביר היה מגיש תביעה. במקרים בהם התובע חשד או צריך היה לחשוד, ייראו בכך "קצה חוט" המתחיל את מרוץ ההתיישנות.

עוד נקבע, כי הנטל להוכיח קיום תנאיו של כלל הגילוי המאוחר מוטל על הטוען לו. משכך, כל ספק לגבי קיומם של התנאים תפעל לחובתו [ראה ע"א 4381/08 קופת חולים כללית נ' אהרון מוסקוביץ, (פורסם במאגרים) ניתן ביום 16.1.2012].

37. לאור העקרונות הללו, נבחן להלן את המקרה שלפנינו.

האם התובע ידע בפועל כי הפוליסה שברשותו כוללת נספח מזור?

38. בתצהירו טוען התובע [הערה: כל ההדגשות מכאן ואילך אינן במקור, אלא אם צוין אחרת - מ.ס.ש.]:

"ויודגש כי לא הייתי מודע כלל וכלל לקיומו של נספח נוסף בפוליסת הביטוח אשר הוצאה לי על ידי מגדל, וסוכנות הביטוח אף לא עדכנה אותי בעובדה כי הפוליסה שונתה ולעובדה כי היא פנתה למגדל על מנת לקבל את תגמולי הביטוח וסורבה." (סעיף 22).

"עד לקבלת הפוליסה המתוקנת, לא קיבלתי מעולם כל עדכון בדבר שינוי הפוליסה אשר הוצאה לי על ידי מגדל וכן לא קיבלתי מעולם כל דיווח ו/או עדכון הן ממגדל והן מסוכנות הביטוח בנוגע לסירובה של הראשונה לפצותי." (סעיף 23).

"ברצוני להדגיש כי מעולם לא הוחתמתי על טפסי ביטוח בנוגע להרחבת פוליסת ביטוח החיים שלי ולהוספת רכיב "נספח מזור 18", וכן מעולם לא עודכנתי על ידי חברת הביטוח מגדל לקיומה של הרחבה זו, ולא קיבלתי פוליסה מתוקנת עד שביקשתי ישירות מחברת הביטוח באמצעות ביתי עינת." (סעיף 26).

"מעולם לא קיבלתי את מכתב הדחייה מחברת הביטוח מיום 06/02/2002 שכפי שניתן לראות נשלחה רק לסוכן הביטוח ולא אלי, שלא הייתי כלל מודע אז לקיומו של כיסוי כזה ולעובדה שסוכנות הביטוח הגישה בשמי תביעה וסורבה." (סעיף 27).

ובחקירתו הנגדית העיד:

"ביטוח מחלות קשות נודע לי ב – 2009 שיש לי אותם אך לא בשם מחלות קשות. אם הייתי יודע הייתי עירני ולא מתעורר אחרי 9 שנים. קראתם לזה בשם אחר" (עמ' 13 לפרוטוקול)

39. במהלך חקירת אשת התובע ע"י מר מקייס בשם לעד סוכנויות, היא נשאלה האם קיבלה לידיה את מכתב הדחייה הראשון מיום 6.2.02 או עודכנה לגבי תוכנו והשיבה:

"ש. אני מראה לך את הנספח ח' שצורף לתיק המוצגים מטעם התובע מצוין פה בכתב ידה של המזכירה אביבה שבו היא מתייחסת לזה שהיא עדכנה את אותך אודות קיומו של מכתב הדחיה מפברואר 2002. האם את זוכרת את המסמך או את שיחת הטלפון?

ת. אני לא קיבלתי מסמך כזה. אני זוכרת שיחת טלפון שניהלתי עם המזכירה שלך, לפיה מגיע למשה כסף ואני צריכה להמציא לה אישורים של מס כדי שנוכל לקבלו...

ש. האם נכון שתוכן המכתב המתייחס לדחיית התביעה לפי מכתב נספח מזור, הוסבר לך טלפונית?

ת. לא. הוסבר לי שאני צריכה להביא אישור ניכוי מס במקור.

ש. האם קיבלת את המכתב הזה?

ת. אני אישית לא קיבלתי. אני לא יודעת של מי הפקס המופיע. אני לא יודעת אם יועץ המס שלי קיבל, סביר להניח שכן. (פרוטוקול, עמ' 10 ש' 6-2; 14-10 וכן עמ' 7 ש' 16-15).

40. מעדויות התובע ואשתו - אשר לא נסתרו ומשכך לא מצאתי כל סיבה שלא לקבלם - עולה כי הם לא קיבלו לידיהם עותק מהפוליסה העדכנית בה נכלל נספח מזור ולא עודכנו בדבר קבלת מכתב הדחייה הראשון בכלל ובאשר לתוכנו בפרט.

בהינתן כל האמור אני סבורה, כי לא ניתן לייחס לתובע ידיעה בפועל של העובדות המהוות את עילת התובענה וזאת עד אשר קיבל לידיו עותק הפוליסה העדכנית ב- 12/2009.

יחד עם זאת ומאחר ובמסגרת הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות נבחנת גם ידיעה אובייקטיבית של האדם הסביר ולא די בהעדר ידיעה סובייקטיבית של תובע ספציפי, יש להמשיך ולבחון האם ניתן לייחס לתובע ידיעה בכוח?

דהיינו, האם בהינתן עובדות המקרה שלפנינו, אדם סביר צריך ויכול היה לדעת את העובדות המהוות את עילת התובענה במועד מוקדם יותר באופן השולל ממנו את חזקת אי הידיעה הקבועה במסגרת הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

האם התובע צריך ויכול היה לדעת כי הפוליסה העדכנית כוללת בתוכה נספח מזור?

41. בתצהירו מציין התובע (בסעיף 24) כי:

"מידי שנה בשנה קיבלתי מחברת הביטוח מכתב "מצב ביטוח" שכלל את רכיבי הפרמיות ששילמתי לצורכי מס, שהועבר לרואה החשבון שלי במסגרת הדו"ח השנתי שלי, כפי שיתר האישורים שהתקבלו במועד זה הועברו לרואה החשבון שלי."

42. ומעדותו עולה:

"ת. לפני התאריכים האלה היה אצלי סוכן הביטוח שיזם פגישה, שעדיין לא קבעתי כלום אני מ2008 יודע שמישהי שהיה לה התקף לב זכתה בפיצוי לפי פוליסה נספח מזור, אחרי זה אני בדקתי את פוליסת הביטוח שלי וידעתי שלא מגיע לי, ולא פניתי שנה שלמה לסוכן ביטוח ושאלתי אותו האם מגיע לי אם לאו, כשהוא יזם פגישה איתי למטרה אחרת, הוא הציג בפניי שאני מבוטח ביטוח מחלות קשות, והוא לא אמר נספח מזור, ואז שאלתי אותו האם זה אותו הביטוח שאותה עובדת שלי זכתה לפיו בכסף (ריקי), והוא אמר לי כן, הוא שאל אם היה לי אותו דבר, אמרתי שכן, שאל למה לא תבעתי, עניתי לו שאני לא ידעתי מה לתבוע." [פרוטוקול, עמ' 15 ש' 31-27, עמ' 16 ש' 2-1].

"ש. לא התקשרת לסוכן לברר אם יש לך "מחלות קשות" או נספח מזור?

ת. לא התקשרתי ולא שאלתי.

ש. אתה כותב בסעיף 12 שרק שנה לאחר מכן בחודש אוקטובר 2009 נפגשת עם הסוכן לפגישה שגרתית שהוא יזם?

ת. כן הוא יזם.

ש. אם לא היה יוזם אתה גם לא היית יוזם?

ת. נכון." [פרוטוקול, עמ' 18 ש' 32, עמ' 19 ש' 6-1].

43. ובאשר לעלייה בתשלום הפרמיה החודשית לאחר הכללת נספח מזור בפוליסה העיד:

"ש. אני אומר לך שפרמיית הביטוח עמדה בהתחלה על 250 ₪ ומחודש מאי 2001 היא קפצה ועמדה על סדר גודל של 400 ₪ בקירוב, זאת אומרת עליה של כחמישים אחוז, אני שואל האם כשהייתה עליה הזאת אתה פנית לסוכן וביררת אתו מהיכן היא נובעת?

ת. לא פניתי לסוכן.

ש. האם כאשר קיבלת את הדוחות השנתיים ממגדל פנית לסוכן בשאלות?

ת. לא

ש. ולמגדל?

ת. לא." [פרוטוקול, עמ' 19 ש' 31-24].

44. גם אשת התובע לכל אורך חקירתה העידה, כי:

א. לא הבינה את תוכנה של הפוליסה וגם לא טרחה לברר;

ב. לא ידעה את שיעור החיוב החודשי ואף לא העמיקה בכך, שכן מסרה את כל החומר שקיבלה לידי רואה החשבון מבלי להתעסק בזה;

ג. קיבלה לידיה דיווחים שנתיים ממגדל אודות הפוליסה (מצב ביטוח) אשר בהם הופיעה המילה "נספח מזור" ולצד זה ריכוז סכומים [וראה עדותה עמ' 3 ש' 17, 19, 26 ; עמ' 5 ש' 6, 13, 20, 22, 26 ; עמ' 6 ש' 3, 10 ; עמ' 7 ש' 29, 31 ; עמ' 8 ש' 1).

45. מן המקובץ כאמור עולה, כי הן התובע והן אשתו נקטו בעצימת עיניים, לא ערכו בירורים מתבקשים ולא נקטו בכל האמצעים הסבירים שעמדו לרשותם, זאת שעה שאין חולק כי התובע קיבל ממגדל דיווחים שנתיים אודות הפוליסה שברשותו, דיווחים שכללו גם פירוט כל התשלומים החודשיים ששילם התובע ובכלל זה גם אלו ששילם בגין נספח מזור.

46. ועוד, הגם שכאמור הוספת הכיסוי הביטוחי בגין "נספח מזור" גרמה להעלאת שיעור הפרמיה החודשית באופן משמעותי (מ- 250 ₪ לכ- 400 ₪ בחודש), לא מצאו התובע ו/או אשתו לברר פשר התוספת אותה נתבקש התובע לשלם בגין הוספת כיסוי זה.

47. התנהגותם זו בלתי סבירה בכלל, ומשעה שאשתו של התובע הינה מנהלת חשבונות במקצועה ואף העידה כי סייעה לבעלה בפעילות השוטפת בכל הנוגע לעריכת דיווחים לשלטונות המס בפרט (פרוטוקול, עמ' 2 ש' 9, 15-12).

48. זאת ועוד, בהתייחס לטענת התובע ולפיה רק בעקבות האירוע הלבבי שעברה אותה מַכָּרָה שלו הוא החל לערוך בדיקות לגבי הכיסויים הכלולים בפוליסה שבבעלותו, יש לזכור כי גם אז, כפי שעולה מעדותו, לא נחפז לפנות אל סוכן הביטוח או אל מגדל בשאלות אודות הכיסויים שרכש אלא עשה כן רק כשנה אחרי ובעקבות פגישה יזומה מצד סוכן הביטוח.

49. מן המקובץ עולה, כי התובע אכן ישן על זכויותיו פעם אחר פעם, שעה שלא פעל לקבלת חוות דעת רפואית לשם הגשת תביעה והכל בתוך המועדים הקבועים בחוק.

בפעם ראשונה - בתקופה שמן התקף הלב שעבר ועד שנודע לו אודות מקרה המַכָּרָה; בפעם שניה - מאז היוודע לו מקרה המַכָּרָה ועד שהחל בבירור זכויותיו מכוח הפוליסה שברשותו; ובפעם שלישית - מרגע שנודע לו כי הפוליסה שברשותו כללה במועדים הרלוונטיים גם נספח מזור ועד למועד להגשתה בפועל של התביעה שבפניי.

50. במצב דברים זה ולאור התנהלות התובע כמפורט לעיל אני סבורה, כי לא ניתן להחיל את החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

לא זו אף זו, גם אם שוכנעתי כי התובע לא קיבל לידיו עותק מהפוליסה המתוקנת ו/או ממכתב הדחיה הראשון וגם לא ידע שמכתב דחייה שכזה קיים בכלל וכי במסגרתו נדחתה תביעתו עפ"י נספח מזור בפרט, הרי שממכלול הראיות שפורטו בהרחבה לעיל, עדיין עולה כי בידי התובע היה את אותו "קצה חוט" שאיפשר לו להגיש את תביעתו על בסיס נספח מזור במועד, ומשכך חלה על תביעתו, במועד בו הוגשה בפועל, התיישנות.

51. סיכום בייניים: בהינתן כל האמור עד כאן אני קובעת כי התביעה כנגד מגדל לפיצוי התובע עפ"י נספח מזור התיישנה.

52. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין, כי לדידי יש בהתנהלות התובע ואשתו, בנסיבות כפי שפורטו לעיל, משום התנהגות בלתי סבירה ועצימת עיניים בוטה, באופן שמונע ממנו "ליהנות" מהפרשנות המוצעת לעניין הגילוי המאוחר עפ"י סעיף 8 לחוק ההתיישנות [ראה דברי הש' א' רובינשטיין בע"א 4381/08 קופת חולים כללית נ' מוסקוביץ, ניתן ביום 16.1.2012, ופורסם במאגרים המשפטיים]

53. משזוהי הקביעה אליה הגעתי, הרי שכעת עלי לדון בתביעת התובע כנגד לעד סוכנויות.

האם לעד סוכנויות התרשלה כלפי התובע?

54. סוכן הביטוח טען להעדר יריבות בין לעד סוכנויות שבבעלותו לבין לתובע. אינני מקבלת טענה זו. "כלל ידוע הוא, כי בעל מקצוע חב חובת זהירות כלפי אדם הנזקק לשירותיו המקצועיים. עקרון זה הוחל אף לגבי סוכני ביטוח" [ראה תא (חי') 10711/01 מזגני אלימפוס בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ והאזכורים המובאים בו: ע"א 3214/98 אמנון שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ, פ"ד נח(4) 445, עמ' 456-455; המ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ, פ"ד ח 1317; ע"א 341/80 עלי נ' ששון, פ"ד לו(3) 281, 288; ע"א 855/86 מוריה נ' איסחרוב, פ"ד מב(2) 201].

55. ברע"א 5695/06 בהא סייף נגד פוזי מרעי ואחרים [פורסם במאגרים המשפטיים] נקבע כי קיימת חובת זהירות מושגית של סוכן ביטוח כלפי מבוטח.

56. משעה שסוכן הביטוח הינו שלוח של המבטחת, הרי שהוא חב חובת זהירות כלפי המבוטח. לשון אחר - מקום שבו יימצא כי סוכן הביטוח התרשל כלפי המבוטח הרי שניתן לחייב את המבטחת מכוח אחריות שילוחית ובמקרים קיצוניים של רשלנות רבתית מצד הסוכן (כגון: פזיזות או עצימת עיניים) או חריגה מהרשאה, הרי שניתן אף לחייבו באופן אישי בגין נזקיו [ראה שלום (ת"א) 38612/03 ספיר אורן נ' גלעדי ירון ומנורה חברה לביטוח בע"מ].

57. הפרת חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבטחת עלולה לגרום לחיובו ברשלנות (ראה סעיף 16 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכן ת.א. (חי') 10711/01 מזגני אולימפוס בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [פסקה 10 לפסה"ד].

כמו כן, עלול שלוח להתחייב עקב שליחותו בפיצויים כלפי צד שלישי עקב מעשה עוולה אותו עשה עקב שליחותו [ראה ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' דוד קסטרו, פד"י לז(4) 673].

58. התובע ואשתו העידו כי היה זה מר מקייס שטיפל בכל ענייני התובע אל מול מגדל [ראה עמ' 7 ש' 12-4 לפרוטוקול וכן, עמ' 21 ש' 10-5 לפרוטוקול]. עדותם זו לא נסתרה.

על אף האמור טען סוכן הביטוח בכתב הגנתו, כי חזקה על התובע שהיה מודע לכיסויים במסגרת הפוליסה או למצער היה צריך להיות מודע לקיומם (סעיפים 23, 29 ו- 31 לכתב ההגנה מטעמו).

59. אין מחלוקת, וכך גם עולה מעדותו של סוכן הביטוח, כי נספח מזור לא נכלל במסגרת הפוליסה המקורית אלא נרכש ע"י התובע באמצעות סוכן הביטוח במועד מאוחר יותר במסגרת ערב מכירות טלפוני שערכה מגדל (פרוטוקול, עמ' 27 ש' 4-3).

מנגד, לא הוכח כי התובע אכן קיבל לידיו עותק מהפוליסה המתוקנת. משנשאל על כך סוכן הביטוח הוא השיב כי אין בידו אישור המעיד על שליחת הפוליסה המתוקנת לידי התובע (פרוטוקול, עמ' 29 ש' 8-7).

60. כן לא הוכח, כי התובע קיבל לידיו עותק ממכתב הדחיה הראשון, או למצער כי עודכן בדבר תוכנו של מכתב הדחייה ובכלל זה לעניין שלילת הכיסוי הביטוחי בגין נספח מזור.

61. כל שהוכח, כפי שהדבר עולה מהמסמכים שצורפו, כי מכתב הדחייה מוען לתובע באמצעות סוכן הביטוח, ואין מחלוקת שהסוכן, כמי שכאמור שטיפל בענייני התובע אכן קיבלו לידיו בפועל (פרוטוקול, עמ' 31 ש' 19-18).

עוד הוכח כי התובע ומי מטעמו (אשתו ויועץ המס) עודכנו על ידי אשתו של סוכן הביטוח (שעבדה כמזכירתו בלעד סוכנויות) בדבר קבלת התביעה בגין אובדן כושר עבודה ובדבר העובדה כי עליו להמציא מסמכי ניכוי מס במקור (ת/4 וכן נספח ו' לכתב התביעה), וזאת בכדי שניתן יהיה להעביר לידיו את הפיצוי המגיע לו בגין אובדן כושר עבודה.

מנגד, לא הוכח כי הסוכן או אשתו עדכנו את התובע או את אשתו לגבי דחיית התביעה בגין נספח מזור על ידי מגדל.

62. האמור נתמך בעדות סוכן הביטוח ממנה לא ברור, אם אכן פעל לשם קבלת פיצוי עפ"י נספח מזור. הסוכן אף לא זכר לומר בוודאות אם תבע גם בגין נספח מזור אם לאו (פרוטוקול, עמ' 24 ש' 24-23) וכן לא היה ברור מעדותו, האם היה מודע לכך כי התביעה בגין נספח מזור נדחתה (פרוטוקול, עמ' 18-15).

63. נקודה נוספת, גם העובדה כי סוכן הביטוח נמנע מזימון אשתו, אשר שימשה כמזכירתו בזמנים הרלוונטיים ואשר טיפלה באופן ישיר בתובע לעדות (פרוטוקול, עמ' 28 ש' 6, 25-24) נזקפת לחובתו ויש להחיל את החזקה כי לו הייתה מגיעה לעדות יכול והדבר היה פועל נגדו (לעניין זה ראה הפסיקה שאוזכרה בסעיף 22 דלעיל).

64. לאור האמור עד כאן, הרי שאין מנוס מהקביעה כי לעד סוכנויות אשר טיפלה בתביעות התובע למגדל עפ"י פוליסת הביטוח לרבות לפי נספח מזור, התרשלה רשלנות בוטה והפרה כלפי התובע חובות בסיסיות. כך למשל, בין היתר, וכפי שצוין לעיל לא הועברה לתובע עותק הפוליסה העדכנית, לא הועבר אליו מכתב הדחיה הראשון והוא גם לא עודכן, כי תביעתו עפ"י נספח מזור נדחתה ע"י מגדל.

התנהגות זו מצד לעד סוכנויות, היה בה כדי לפגוע באפשרות התובע לממש את זכויותיו אצל מגדל עפ"י נספח מזור, במסגרת המועדים הקבועים בחוק, ואולם אין בה כדי לגרוע מחלקו של התובע עצמו באי מיצוי זכויותיו עפ"י נספח מזור, הכל כפי שפורט בהרחבה לעיל.

65. לאור כל האמור, ובמיוחד לאור דבריי לעיל בעניין עצימת עיניו של התובע, ראיתי במכלול הנסיבות, להעמיד מצד אחד את רשלנותה של לעד סוכנויות על 50%, ואילו מצד שני את אשמו התורם של התובע על 50% גם כן.

סוף דבר:

66. התביעה כנגד מגדל נדחית. התובע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד של מגדל בסך כולל של 7,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלומו המלא בפועל.

67. התביעה כנגד לעד סוכנויות מתקבלת באופן שהיא חייבת בפיצוי התובע בשיעור של 50% מ:

א. הפיצוי לו הוא זכאי עפ"י הקבוע בנספח מזור.

ב. הפיצוי לו הוא זכאי בגין החזר פרמיות ממועד קרות מקרה הביטוח ועד למועד מתן פסק הדין.

68. החיובים המפורטים בסעיף 67 לעיל יוצמדו לשיעור המדד הקבוע בנספח מזור וזאת עד לתשלומם המלא בפועל. כמו כן, יישאו סכומים אלה ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלומם המלא בפועל.

69. עוד אני מחייבת את לעד סוכנויות לשלם לתובע:

א. שכ"ט עו"ד בשיעור 23.6%

ב. הוצאות משפט על פי קבלות, לרבות החזר בגין חוות דעת ואגרת בית משפט.

סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל.

70. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים וכן ישירות לתובע לכתובתו רח' החבצלת 16 באר יעקב - בדואר רשום, כמקובל.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.