עסקינן בתביעת שיבוב ע"ס של 670,298 ₪ (!) לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי שהוגשה בגין גמלאות נכות כללית ששילם התובע לנפגע, מורי גרשון (להלן- "הנפגע") ואשר אותן בקש ליחס לשתי תאונות: האחת מיום 5.6.03 (להלן- "התאונה הראשונה") והשניה מיום 27.6.2003 (להלן- "התאונה השנייה").

מבטחות הרכב הפוגע בתאונה הראשונה הן הנתבעות 1 ו- 3 בעוד שמבטחת הרכב הפוגע בתאונה השנייה היא הנתבעת 2.

גם בתיק זה כמו רבים אחרים עלתה, שאלת תחולת ההסכם רב השנים בין המל"ל למבטחות, לאחר ביטולו ע"י המל"ל, סוגייה שהוכרעה בהלכת חנין )רע"א 8354/11 המוסד לביטוח לאומי נ' חנין (לא פורסם, 19.4.2012) ואולם שאלה זו לא הייתה הסוגייה העיקרית שבמחלוקת לאור טענת הנתבעות בדבר העדר קשר סיבתי בין הגמלאות ששולמו לתאונות.

התובע הסכים, לאחר קיומם של שני דיונים בתיק זה, שהתקיימו ביום 24.10.2011 וביום- 7.6.2012 למחיקת התביעה ולכן כל שנותר לי זה לדון בסוגיית ההוצאות, כאשר בענין זה סיכמו הצדדים בכתב.

מובן שאין מקום לקיים "משפט זוטא" בענין סיכוייה של התביעה, לצורך הדיון בשאלת ההוצאות, ואולם, בזהירות הראוייה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, אציין כי בתיק זה לא קיימת בידינו קביעה שיפוטית בתביעת הנפגע לענין הנכות הרפואית כתוצאה מן התאונות ו/או לענין היחס בין נכויות אלו לנכות הכוללת, ועל פני הדברים, מתוך מסמכי המל"ל ניתן לכאורה ללמוד כי הגמלאות שולמו בגין נכויות שכלל אינן קשורות לתאונות נשוא התביעה. לפיכך, איני רואה כיצד הלכת זטולובסקי שינתה את מאזן סיכוייו של התובע להצליח בתיק זה ומדוע סבור התובע כי ממנה עשוייה היתה לצמוח לו הישועה בתיק זה מה גם שהתובע נזכר לטעון טענותיו לענין הנכויות שנקבעו בתביעת הנפגע רק לאחר הגשת התביעה ולאחר שהתחוורו לו הקשיים העומדים בדרכו לאור קביעות הועדות הרפואיות של המל"ל.

מכל מקום משהסכים התובע למחיקת התביעה (וזאת יש להניח לאחר הערכה זהירה של סיכויים וסיכונים) זכאים הנתבעים להוצאותיהם.

בקביעת סכום ההוצאות נתתי דעתי לסכומה הגבוה של התביעה אך בעיקר למידת ההשקעה שנדרשה לניהול התיק עד כה.

בהקשר זה יצויין כי מלבד הגשת כתבי הגנה התקיימו בתיק שתי ישיבות קדם משפט. ישיבות אלו לא היו בעלות אופי "טכני", וב"כ הצדדים נכנסו לעובי הקורה, וטענו לגופו של ענין תוך ניתוח החלטות הועדות הרפואיות של המל"ל ואין להקל ראש במידת ההכנה שנדרשה לקראת דיונים אלו, בפרט, על רקע השליטה שגילו ב"כ הצדדים בחומר הרלבנטי.

עוד יש להזכיר את התגובות המפורטות שהוגשו בתיק, לפי דרישת בית המשפט, כפי שעולה מתוך עיון בתיק וכן את הוצאות איסוף החומר הרפואי.

לפיכך, לבקשת התובע התביעה נמחקת.

לאחר שקילת מכלול נסיבות הענין, ובכלל זה גם השיהוי הרב בהגשת התביעה, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעות 1ו-3 (ביחד) שמקום מושב באי כוחן בירושלים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,500 ₪ ואלו לנתבעת 3 שבאי כוחה חיפאיים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪.

הסכומים שנפסקו ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.