בתיק זה הוכרז החייב ביום 1/10/13 כפושט רגל. בתאריך 28/10/13 הוריתי, לבקשת החייב, על עיכוב ביצוע פסק הדין ומתן ארכה להפקדת סך של 100,000 ₪ עד יום 10/11/13. צויין בהחלטה כי ככל שלא תתקבל הודעה עד למועד זה שהסכום אכן הופקד, יבוטל עיכוב הביצוע ופסק הדין יחזור לתוקפו.

החייב הגיש מס' בקשות למתן ארכה להפקדת הסכום. לבקשת החייב, ניתנו מס' החלטות להארכת מועד, אך החייב לא עמד בהן.

בהחלטה מיום 22/12/13 ניתנה לחייב עוד ארכה להפקדת יתרת הסכום עד ליום 25/12/13, בתנאים שנקבעו על ידי הכנ"ר שהתנה את הסכמתו להארכת מועד בכך שבמידה והתשלום לא יבוצע עד מועד זה, תיכנס לתוקף הכרזת החייב כפושט רגל, ללא צורך בבקשה ו/או החלטה נוספת.

ביום 26/12/13 ניתנה לחייב הארכת מועד נוספת, לבקשתו, עד ליום 20/1/14.

אין מחלוקת כי החייב לא הפקיד את יתרת הסכום, ולפיכך, פסה"ד המורה על הכרזתו כפושט רגל נכנס לתוקף.

כעת הגיש החייב הודעה ובקשה בה ביקש שוב עיכוב הכרזתו כפושט רגל וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים. המבקש טוען כי הפקיד את החלק הארי של הסכום שנדרש ונותר חלק זעום שהוא עומד לשלמו במקביל לבירור השגותיו על תביעות החוב.

אני דוחה את בקשתו של החייב.

פסק הדין המכריז את החייב כפושט רגל נכנס לתוקף, לכל המאוחר, ביום 20/1/14 לאחר שהחייב לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו ולא מילא אחר החלטות בית המשפט כמפורט.

בנסיבות אלה, אין מקום לשוב ולהורות על עיכוב ביצוע פסה"ד והבקשה לעיכוב נדחית.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.