לפניי בקשתו של נאמן להסדר נושים להורות לחייב לשלם את מלוא הסכום הפסוק בהסדר הנושים המקורי, אגב הצהרה כי לא הושג הרוב הדרוש באסיפת הנושים להצעת ההסדר המתוקנת. עמדת החייב היא כי הושג הרוב הדרוש ולחילופין, ראוי לאשר את הצעת ההסדר, גם בהיעדר הרוב הדרוש.

רקע והליכים קודמים

1. בתיק זה אושר בשנת 2011 הסדר נושים של א.מ.י.ת יועצי תעופה בע"מ (להלן: "החברה"), אשר עסקה בפיתוח מוצרי תעופה, מלט"ים וטילים. בשלב ראשון, על פי הוראות הסדר הנושים, שולם לנושים סכום של שני מיליון דולר על ידי משקיע, אשר רכש את פעילות החברה ואת מניותיה. בשלב שני של הסדר הנושים, נקבע כי סכום של 500,000 דולר ישולם על ידי בעל המניות, אפרים מנשה (להלן: "אפרים"), בהסדר אישי משולב עם החברה, הפוטר את אפרים מדרישות חוב בכלל ובפרט של מחזיקי ערבות אישית שלו. עורך דין שאול קוטלר מונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים (להלן: "הנאמן").
2. אפרים לא עמד בהסדר הנושים משנת 2011 (להלן: "הסדר הנושים המקורי") ועל כן הוגשה ביום 30.6.2013 מטעם הנאמן בקשה למתן הוראות ביחס לאכיפתו או ביטולו של הסדר הנושים המקורי. ביום 29.9.2013 אושרה ארכה בת 18 חודשים לביצוע התשלום, עד ליום 9.1.2015. לאחר מכן ניתנו לאפרים אורכות נוספות והוא הפקיד לקופת ההסדר סך של 100,000 דולר וכן שילם את מלוא החוב לנושה המובטח, בנק לאומי בע"מ. נותרה יתרת חוב לקופת ההסדר בסך של 320,000 דולר ובתוספת ריבית.
3. בשלב מסוים הגיש אפרים לנאמן הצעת הסדר נושים חדשה לסילוק סופי ומוחלט של החובות, כנגד תשלום סך של 50,000 דולר וכן עמידה בהוצאות ההליך עד לסך של 10,000 דולר.
4. ביום 3.1.2021 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בגדרה התבקשו הסעדים הבאים:
5. צו למניעת דיספוזיציה על זכויותיו של אפרים בדירה של הוריו המנוחים ברחוב סולד 44 ברמת השרון (גוש 6418, חלקה 441, תת חלקה 2) (להלן: "הדירה");
6. צו המתיר לנאמן לתפוס חזקה בדירה ולמנוע כניסה של מחזיק לדירה.
7. צו המורה לאפרים לפתוח מכולה שאותרה על ידי הנאמן ברחוב גיסין 88 בפתח תקווה, לדרכי צילום, ספירה ותיעוד המצוי במכולה.
8. צו למניעת דיספוזיציה ברכב מסוג ביואיק לקרוס, שנת 2012, אשר היה רשום על שם אימו המנוחה של אפרים ואשר רעייתו רשומה כבעלים של הרכב בהתאם לפסק דין מיום 14.11.2018, וברכב מסוג מרצדס ספורט, שנת 2015, הרשום על שם ידיד/ נושה של אפרים.
9. צו המורה לפרקליטות המדינה לגלות לנאמן מהו היקף הכספים והנכסים אשר נתפסו על ידי משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי במהלך חקירתו של אפרים.
10. להתיר לנאמן לרשום לגבי הדירה בלשכת רישום המקרקעין את צו הירושה של אביו המנוח של אפרים ולהתיר לנאמן לנקוט בהליך להוצאת צו ירושה לגבי אמו המנוחה ולעתור לפירוק שיתוף בדירה על דרך מכירתה וחלוקת תמורת זכויותיו בדירה לנושים.
11. בבקשת הנאמן נטען כי נושים וצדדים שלישיים פנו אליו בטענה כי אפרים מסתיר מפני נושיו את זכויותיו בנכסים ואת יכולתו הכלכלית האמיתית. כמו כן, נטען בפני הנאמן כי במסגרת עסקת מלטי"ם שאפרים היה מעורב בה ובמסגרתה קיבל סכומים של מיליוני ₪, מתנהלת חקירה, בגינה נעצר אפרים וחולטו כספים רבים שהיו ברשותו וכי הוא יורש של דירת מגוריהם של הוריו המנוחים ברמת השרון. נוכח מידע זה החל הנאמן בחקירה באמצעות חוקר פרטי. בבקשה נכתב כי על פי ממצאי החקירה, אפרים הינו יורש של מחצית זכויות הוריו בדירה אשר שוויה מוערך בכ-4 מיליון ₪. נטען כי בשנת 2003 ניתן צו ירושה של אביו המנוח, אולם זכויותיו של אפרים, אחיו ואמו לא נרשמו ביחס למחצית הזכויות בדירה. עוד נכתב כי אמו של אפרים נפטרה בשנת 2016, אולם לא אותר צו ירושה או בקשה למתן צו לקיום צוואה. בנוסף, צוין כי אפרים ורעייתו נוהגים ברכבי יוקרה הרשומים על שם אחרים וכי אפרים נעצר ונחקר על ידי שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל ומתנהלת חקירה חסויה בעניינו. נטען כי ממצאי החקירה מצביעים על כך כי אפרים הגיש תצהיר במסגרתו בחר שלא לגלות פרטים מהותיים אודות נכסיו ורכושו, על אף שהובהר לו בעת שהגיש הצעת הסדר חדשה כי עליו לפרט את כלל נכסיו, לרבות היקף הכנסותיו. נטען כי אפרים נמצא בהפרה ברורה של הסדר הנושים המתוקן משנת 2015, שנועד לשם הארכת מועד התשלום שנקבע בהסדר הנושים המקורי משנת 2011 וכי הצעת הסדר הנושים שהוגשה בשנת 2017 לא אושרה, כאשר הצעת ההסדר החדשה הוגשה תוך הצהרות שווא שקריות, כאילו אין לאפרים נכסים, זכויות או כספים, וכי הוא אינו עובד ומשתכר מקצבת נכות.
12. בתשובת הנאמן לתגובת החייב (במסגרת בקשה מספר 109) מיום 1.3.2021 הוסיף הנאמן וציין כי בבדיקה משלימה שביצע החוקר הפרטי מטעמו, עלה כי בשנת 2014 הוקצו לאפרים מניות ואופציות בחברה בשם אל אנד לייט אנד סטרונג בע"מ באמצעות נאמן (עו"ד ליאור שפס) וכי שמו מופיע בדיווחים שמסרה חברה זו במסגרת גיוס הון בבורסה בארצות הברית. נטען כי אפרים הודה בקבלת המניות במסגרת בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בת"א 53315-10-12 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. נטען כי אפרים מסר בחקירתו בנוגע לחברה זו כי הוא מכר את מניותיו לילדיו. נטען כי אפרים לא דיווח על עסקה זו בפני הנאמן והנושים. עוד נטען כי בחודש מאי 2015 נמצא דיווח ברשויות בארצות הברית על פיו החברה הנ"ל חתמה על הסכם העסקה עם אפרים ושכרו הועמד על 10,000 דולר בתוספת של 4,300 דולר עבור ששת החודשים הראשונים להעסקתו. לבסוף, נטען בהקשר זה, כי בחודש פברואר 2019 נמכרה פעילות אותה חברה לקונצרן הודי ענק והמניות הועברו לאותו קונצרן.
13. ביום 20.4.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים ונציג הכנ"ר. בסיום הדיון ניתנה החלטה (בבקשה מספר 109) בגדרה נקבע כי יש לאפשר לאפרים להציע הצעת הסדר מעודכנת ובעקבותיה ישלח הנאמן תסקיר לנושים, בגדרו יפרט את החשדות, הראיות ודו"חות החוקר הפרטי, כדי שהנושים יוכלו לקבל החלטה מושכלת בטרם יגבשו את דעתם ביחס להסדר שיוצע על ידי אפרים. עוד נקבע כי הנאמן יכנס אסיפת נושים וידווח לבית המשפט אודות הצבעת הנושים ביחס להסדר שיוצע.
14. ביום 13.10.2021 הגיש הנאמן דו"ח עדכון ובקשה למתן הוראות (בקשה מספר 117). בדו"ח צוין כי התסקיר מטעם הנאמן בצירוף הצעת ההסדר מטעם אפרים נשלחו לנושים, אשר זומנו לאסיפת נושים ביום 25.7.2021 באמצעות היוועדות חזותית. אסיפת הנושים נדחתה לבקשת אפרים ליום 26.8.2021.

תוצאות אסיפת הנושים וטענות הצדדים

1. הצעת אפרים להסדר נושים מתוקן כללה סך של 202,000 ₪ המצוי בקופת הנאמן; תשלום סכום נוסף בגובה של 90,000 דולר; ותשלום הוצאות משפטיות עד 10,000 דולר. על פי ההצעה, הסכום המתוקן ישולם תוך 120 יום ממועד אישור בית המשפט את ההסדר, במקום סך של 320,000 דולר שאפרים היה אמור לשלם לקופה. בנוסף, ישולם לטובת ההסדר עוד סכום של 230,000 דולר שיתקבלו מתביעה שהוגשה על ידו בת"א 53315-1015 מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ, ככל שיתקבלו. סכום זה ישולם לאחר ניכוי ההוצאות המשפטיות ושכר טרחת עורך דין. על פי הצעת ההסדר, לאחר תשלום הסכום המתוקן יופטר אפרים מחובותיו בגין הסדר הנושים של החברה. ההפטר יינתן ללא המתנה לתוצאות התביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
2. עד למועד אסיפת הנושים הוגשו לנאמן שש הצבעות מתוכן ארבעה נושים הצביעו נגד ההסדר ושני נושים הצביעו בעדו. שעות ספורות טרם התכנסות אסיפת הנושים, שלח אפרים 11 טופסי הצבעה התומכים בהצעת הסדר הנושים. באסיפת הנושים שהתקיימה ביום 26.8.2021, נכחו חמישה נושים. בסיום האסיפה, נערכה הצבעה כאשר שלושה מתוך חמשת הנושים ביקשו להודיע על עמדתם הסופית בתוך מספר ימים. ביום 29.8.2021, הודיע חברת להדים בע"מ על תמיכתה בהצעת ההסדר וביום 2.9.2021 הודיע פטרוס אווישן בע"מ גם היא על תמיכתה בהסדר.
3. במסגרת טופסי ההצבעה שהוגשו לידי הנאמן, נמסרה הצבעה התומכת בהצעת ההסדר של הנושה Resillance international (PVT) Ltd מסרי לנקה (להלן: "הנושה מסרי לנקה"). במועד אסיפת הנושים התייצב עורך דין רונן שחר, בא כוח הנושה מסרי לנקה, אשר העלה על הקו נציג מטעם הנושה. באסיפת הנושים טען עורך דין שחר כי ההסכמה להצעת ההסדר הוגשה מבלי שהוא מודע לכך ואף ביקש כי הנציג מטעם הנושה מסרי לנקה ידבר בעצמו. בשל קשיים טכניים אשר הקשו על שמיעת הנציג, ביקש עורך דין שחר למסור את עמדתו בתוך מספר ימים. ביום 5.9.2021 הודיע עורך דין שחר כי הוא פוטר מהייצוג של הנושה מסרי לנקה. לאור זאת, התבקש עורך דין שחר לקשר ישירות בין הנאמן לנושה על מנת שניתן יהיה ליצור עמה קשר לקבלת עמדתה. ביום 9.9.2021 נשלח מייל לנושה מסרי לנקה ועד למועד הגשת הבקשה למתן הוראות לא התקבלה תשובה. משום כך, הצבעת הנושה נפסלה על ידי הנאמן וזאת עד לבירור עמדתה וזהות הגורם המוסמך מטעמה.
4. בטופסי ההצבעה שהוגשו על ידי אפרים, נכלל טופס הצבעה בגדרו הצביעו אפרים ואחיו דוד בשם אימם המנוחה, אשר הייתה נושה במסגרת הסדר הנושים המקורי. הצבעה זו נפסלה על ידי הנאמן משום ניגוד עניינים, ואף נטען שלתצהיר שהוגש מטעם יורשי המנוחה לא צורף צו ירושה או כל מסמך אחר המעיד על זכאותם להצביע בשם אימם.
5. הנאמן ערך תחשיב של ההצבעות, כאשר התחשיב הראשון כלל את הצבעת הנושה מסרי לנקה כתומך, והשני ללא הצבעת הנושה מסרי לנקה, כדלקמן:

תחשיב ראשון:

תחשיב שני:

לטענת הנאמן, הצעת הסדר הנושים אומנם קיבלה יתרון מספרי מתוך הנושים שהצביעו בפועל אולם לא קיבלה את הרוב הנדרש מבחינת ערך הנשייה. נטען כי יש להורות לאפרים לשלם את מלוא החוב הפסוק בסך 1,563,132 ₪ ובהעדר תשלום, עליו יהיה לעמוד בפני תוצאות הליכי הגבייה. לטענת הנאמן, ניתן יהיה לממש חלק מדירת המגורים ברמת השרון וכן לעקל סכומים נכבדים שכנראה נתפסו בשלב זה על ידי המדינה.

1. אפרים הגיש תגובה בכתב לדו"ח מטעם הנאמן ובגדרה התבקש בית המשפט לדחות את עמדת הנאמן ולאשר את רצון רוב נושי החברה (כ-70%) לקבל את הצעת ההסדר המתוקנת. בכל הנוגע להצבעת הנושה מסרי לנקה, ציין אפרים כי טופס ההצבעה וחתימתו של נציג הנושה, שהוצג לנאמן לפני מועד האסיפה הכללית, גובו באישור נוטריון מקומי אשר אישר את חתימת נציג הנושה. נטען כי הנאמן קיבל מספר הודעות דוא"ל ששלחה הנושה מסרי לנקה למשרדו של הנאמן, על פיהם היא תומכת בהצעת ההסדר באופן חד משמעי: ביום 26.8.2021, שלח נציג הנושה מסרי לנקה דוא"ל לפיו היא מסכימה להצעה (העתק ההודעה צורף כנספח 4 לתגובת אפרים). ביום 11.9.2021, שלח הנציג של הנושה מסרי לנקה הודעה נוספת בדוא"ל ישירות לנאמן בגדרה הביע באופן מפורש את תמיכתה בהצעת ההסדר (העתק ההודעה צורף כנספח 5 לתגובת אפרים). ביום 9.11.2021, שלח הנציג של הנושה מסרי לנקה הודעת דוא"ל לנאמן ולעורכת דין ממשרדו, בגדרה שב וחזר על הסכמת הנושה להצעת ההסדר וציין כי הסכמה זו נשלחה כבר בעבר. לאור האמור, טען אפרים כי יש לאשר את הנושה מסרי לנקה כמי שתומכת בהצעת ההסדר.
2. בתגובתו של אפרים, נכללה התייחסות להצבעת שני נושים שהתנגדו להסדר עובר לקיומה של האסיפה והם עורך דין הראל כהן ועורך דין שלמה זאב וורטהיים. שני נושים אלה אוחזים בנשייה בשיעור של כ-25% מהיקף הנשייה המאושרת. נטען כי התנגדותו של עורך דין כהן נמסרה ללא נימוק בעוד שבהתנגדותו של עורך דין וורטהים צוין כי יש להמתין עם הסדר הנושים עד למתן פסק דין בתביעה הנזכרת בהצעת ההסדר. לטענת אפרים, עורך דין כהן שהתנגד עתה להצעת ההסדר, הוא זה שבראשית הדרך ייצג את החברה ואת אפרים בבקשת הפירוק שהוגשה נגדם, הוא זה שהגיש התנגדות בשם החברה להליך הפירוק והוא זה שאף הגיש עבורה את הבקשה להקפאת הליכים. נטען כי עורך דין כהן יחד עם עורך דין וורטהיים הגו, ערכו והגישו את הצעת הסדר הנושים לחברה, שכללה בתוכה מתן הפטר לאפרים. עוד נטען כי כיום יש לאפרים נושים חדשים בסכומים ניכרים (בסך שהוערך על ידי אפרים בכ-1.2 מיליון ₪) ואם ההסדר ייכשל, לנוכח התנגדותם, אזי ייאלצו שני נושים אלו לחלוק דיבידנד עם הנושים החדשים, מכל סכום כספי שיתקבל בעתיד מאפרים. כלומר, נטען שמצבם של נושים אלו יורע והם יזכו לדיבידנד נמוך יותר בכל חלופה אחרת. עוד נטען כי עורך דין וורטהיים טען בדיון שהתקיים ביום 9.1.2011, כי הוא מייצג את המשקיע ומקבל ממנו את שכרו (שכר טרחה בסדר גודל של כ-150,000 דולר בתוספת מע"מ) וכיום הוא מחכה לתוצאות התביעה שמנהל אפרים כנגד אותו משקיע, כך שאם יזכה אפרים בתביעה, עורך דין וורטהיים יקבל דיבידנד מתוך אותה תביעה. נטען כי אין מקום לכך שעורכי דין שמייצגים את החברה או את בעל המניות בהליך של הסדר נושים ביד אחת, יתבעו אותו ביד השנייה ואף יגבו כספים מהמשקיע, שכיום מסוכסך עם אפרים, כאשר בפרק זמן מסוים הם יילחמו עבור השגת הסדר נושים ובזמן מאוחר יותר, עת נותק הייצוג המשפטי, הללו יהפכו את עמדתם ויתנגדו להצעת ההסדר. נטען כי מדובר בניגוד אינטרסים של מי שייצג בעבר את החברה ואת בעל המניות וכן מדובר בהפרת חובת הנאמנות ופגיעה ביחסים בין עורך הדין ובין מי שהיה לקוח. לטענת אפרים, השיקול כנגד הצעת ההסדר ששקלו נושים אלו הוא שיקול הנובע משיקולים זרים, בניגוד לחובת הנושים להצביע באסיפה בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוח הנושה (סעיף 350(א2) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")). לאור האמור, טען אפרים כי יש להתעלם מהצבעת אותם שני נושים, אשר עשו שימוש לרעה בכוחם למטרות זרות או בחוסר תום לב. לטענת אפרים, ככל שבית המשפט יפסול את הצבעתם של נושים אלה, ומאידך תאושר הצבעת הנושה מסרי לנקה, ותאושר הצבעתם של אפרים ואחיו, אזי יתקבל הרוב הדרוש לאישור הסדר הנושים, ברוב של 88.8%.
3. בכל הנוגע לפסילת הצבעתם של אפרים ואחיו, נטען כי הנאמן לא הסביר מדוע הצבעה זו פסולה בעיניו ועולה לכדי ניגוד עניינים המצדיק את פסילת ההצבעה. לטענת אפרים, עוד בעבר ניתנה הסכמה של אימו המנוחה להסדר הקודם ולגבי הצבעה קודמת זו לא נטען מאומה מצד הנאמן. לאור האמור, נטען כי הנאמן מושתק כעת מלטעון לניגוד עניינים, מקום בו לא הועלתה הטענה בעבר. עוד נטען כי אין מניעה כי נושה של החייב שנשייתו אושרה, הגם שהוא בן משפחה, יצביע בעד הצעת הסדר נושים. בכל הנוגע לטענת הנאמן כי לטופס ההצבעה לא צורף צו ירושה או צו קיום צוואה, הצביע אפרים על כך שבמסגרת בקשת הנאמן (מספר 109) צוין כי על פי ממצאי החקירה, אפרים הינו יורש ממחצית מנכסיי הוריו המנוחים. נטען כי מדובר בעמדות סותרות מצד הנאמן, דבר המעיד על זכאותם של אפרים ואחיו להצביע בשם אימם המנוחה.
4. לחילופין, טען אפרים כי גם אם בית המשפט יותיר על כנם את הצבעתם של עורכי הדין כהן וורטהיים ויאשר את הצבעתם של אפרים ואחיו ושל הנושה מסרי לנקה, יתקיים רוב מספרי של 16 נושים בעד לעומת חמישה נושים מתנגדים, כאשר ערך הנשייה של הנושים שהצביעו בעד הצעת ההסדר יעמוד על 68.1% ובמקרה כזה רשאי בית המשפט לאשר הסדר נושים, גם כאשר לא הושג הרוב הדרוש לאסיפת הנושים, בנסיבות שבהן אחוז התומכים בהסדר נמוך במעט מהדרוש. לטענת אפרים, בכל הליך אחר שיינקט צפוים הנושים לקבל תמורה מופחתת באופן משמעותי ועל כן ההסדר המוצע עולה ביתרונותיו על כל חלופה אחרת.
5. עורך דין וורטהיים הגיש תגובה בכתב ביחס לטענותיו של אפרים. נטען בתגובה כי בדיון מיום 9.1.2011, ייצג עורך דין וורטהיים נושה, שהוא אזרח זר, שזהותו ידועה לאפרים, ולא את המשקיע. לעניין שכר הטרחה טען עורך דין וורטהיים כי הוא מייצג את עצמו. בכל הנוגע לשכר הטרחה בגין ניהול המשא ומתן עם המשקיע, הוסכם כי לאור הקשיים של החברה, המשקיע ישלם לעורכי הדין שכר טרחה במידה ויעלה בידם לאשר את הסדר הנושים של החברה בבית המשפט. בסופו של דבר, המשקיע שילם לעורך דין הראל ולעורך דין ורטהיים ביחד שכר טרחה כולל של 150,000 דולר. נטען כי בין אפרים לבין עורך דין ורטהיים אין יריבות או טינה אישית או מסחרית. לטענת עורך דין ורטהיים, במהלך התקופה בה היה אפרים במשרדו, הוא הציע לאפרים לתווך בעסקה שפרטיה ידועים להם. לאור האמור, התבקש בית המשפט להביא בחשבון את הצבעת עורכי הדין במניין הקולות הכשרים. אפרים הגיש תשובה בכתב לתגובת עורך דין ורטהיים ובגדרה טען כי מקור הצבעתם של עורכי הדין הוא בסכסוך בינם לבין אפרים ומכאן המניעים הפסולים העומדים מאחורי התנגדותם להצעת ההסדר הנוכחית. עוד נטען כי בהסדר המתוקן משנת 2015 הצביע עורך דין ורטהיים בעד ההסדר, ולכן שינוי החזית בהסדר הנוכחי הינו תמוה. לטענת אפרים, מאחורי ההתנגדות עומד מניע פסול של נקמנות אישית ואף קיימת דרישה לא רשמית כי הוא יפדה את ההתנגדות "מתחת לשולחן".
6. ביום 21.12.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו טען בא כוח הנאמן כי גם אם היה מושג הרוב הנדרש באסיפת הנושים, גם אז לא היה מקום לאשר את ההסדר החדש לאור התנהלותו של אפרים. בא כוח הנאמן ביקש כי בית המשפט יסמיך את הנאמן להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בעניינו של אפרים. בא כוח הכנ"ר טען בדיון כי הואיל ואפרים לא עמד בהסדר שאושר בעבר, ניתן להסיר את עיכוב ההליכים ולאפשר לכל נושה לפעול כחוכמתו, כאשר לנאמן אין יותר תפקיד לגבי החייב, לאחר שיחלק את הסכום שמצוי בקופה (כ-202,000 ₪). נטען כי יש לאפשר לאפרים ארכה נוספת ואחרונה על מנת שישפר את הצעתו לנושים לאור הממצאים שהתגלו, כגון זכויותיו בדירה ברמת השרון. עוד טען הכנ"ר כי בכל הנוגע לחובותיו של אפרים לנושים חדשים שזכרם לא בא בהסדר הנושים המקורי, הרי שמסגרת תיק זה אינה מתאימה לטיפול בהם.
7. לשאלת בית המשפט בדיון בדבר שווי הדירה ברמת השרון, טען בא כוחו של אפרים כי היא שווה רק 2.8 מיליון ₪ ולא כ-4 מיליון ₪ כפי שטען הנאמן. עוד נאמר, כי לאפרים זכויות בשמינית בלבד, לאור צוואת האם שאותרה, על פיה הורישה את זכויותיה לנכדיה, ילדיו של אפרים ושל אחיו.
8. ביום 17.1.2022, הוגשה הודעת עדכון מטעם אפרים בגדרה נכתב כי נמסר לבא כוח הנאמן כי התביעה שהגיש אפרים כנגד המשקיע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדחתה בפסק הדין (ת"א 53315-10-15 אפרים מנשה נ' יוויז'ן אייר בע"מ ואח' (26.12.2021)) וכי אפרים שיפר הצעתו והעמידה כעת על סך 150,000 דולר בהתאם לשער הדולר היציג בשנת 2011 (3.9 ₪ לדולר), דהיינו, שיפור של 275,000 ₪ לעומת ההצעה המתוקנת. נמסר כי הצעתו המשופרת של אפרים לא התקבלה על דעת הנאמן. עוד נכתב בהודעת העדכון כי כל סכום שנתפס בידי המשטרה וישוחרר לידיו של אפרים, ישמש להשלמת הסדר הנושים עד למלוא גובה ההסדר (320,000 דולר).
9. הנאמן הגיש ביום 30.1.2022 תגובה להודעת העדכון בגדרה נמסר כי הנאמן פנה לנושים שהתנגדו להצעת ההסדר בצירוף הודעת העדכון, לצורך קבלת עמדתם ביחס להצעתו החדשה של אפרים. נכתב בתגובה כי ביום 25.1.2022 וביום 27.1.2022 השיבו הנושים והבהירו כי הם מתנגדים נחרצות להצעת ההסדר החדשה מטעם אפרים. נטען כי בהינתן האמור, הרי שגם להצעה החדשה של אפרים אין את הרוב הנדרש על פי דין לאישורה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הן בדיונים בעל פה והן בכתובים, הגעתי לידי מסקנה כי יש לדחות את עמדת אפרים ולקבל את עמדת הנאמן, הכל כמפורט להלן:

תשתית נורמטיבית

1. סעיף 350(ט) לחוק החברות מסדיר את התנאים לאישור פשרה או הסדר של חברה המצויה בחדלות פירעון עם נושיה. הסעיף קובע את שיעור המניין החוקי לאישור הצעה בעניינה של החברה בקרב נושיה ובעלי מניותיה כדלקמן:

"(ט) אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף".

במילים אחרות, הצעה לפשרה או להסדר בחברה שנקלעה לקשיים כלכליים תהא בעלת תוקף מחייב כלפי החברה והנושים מסוג מסוים אם באסיפת אותו סוג הסכימו רוב המשתתפים להצעה, ואם בידי אותו רוב לפחות 75% מהערך המיוצג בהצבעה, קרי מתוך סך החובות או הון המניות, בהתאם לאסיפה. פשרה או הסדר כאמור מחייבים גם את אישור בית המשפט להצעה.

ככלל, בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש כקבוע בסעיף 350(ט) לחוק (ראו: דברי כב' השופטת ו' אלשיך בפש"ר 1048/02 מדרשת רופין להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי רופין עמותה רשומה בפסקה 17 (17.9.02) וכן דברי כב' השופטת לושי-עבודי בפר"ק (ת"א) 44247-06-17 סוהו אילת השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב, פסקה 60 (14.10.18); וכן את דברי הנשיא (דאז) א' אורנשטיין בפר"ק (ת"א) 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (2.9.18)).

1. עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר הצעה לפשרה או להסדר בחברה, אף אם זו לא אושרה בקרב כל אספות הנושים או בעלי המניות, בתנאים מצטברים שעיקר מטרתם היא שמירה על זכויות הנושים כולם. סמכות זו מוקנית לבית המשפט לפי סעיף 350יג לחוק, אשר מורה כדלקמן:

"(א) על אף הוראות סעיף 350(ט), פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה יחייבו את החברה ואת כל הנושים או את בעלי המניות או הסוג שבהם, ואם היא בפירוק – את המפרק וכל משתתף, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור באותו סעיף בכל אסיפות הסוג, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(1) יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה;

(2) בית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש, על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם ובכלל זה כי מתקיים המפורט להלן:

(א) אם לא יאושרו הפשרה או ההסדר לא יהיה מנוס מפירוק החברה והתמורה שהוצעה לסוג שלא הסכים לפשרה או להסדר אינה נמוכה בערכה מהסכום שאותו סוג היה מקבל בפירוק החברה;

(ב) לגבי אסיפת סוג של נושים מובטחים שלא הסכימו לפשרה או להסדר – נקבע לגבי כל אחד מהנושים כאמור כי ישולמו לו באופן מיידי ערך החוב המובטח או תשלומים דחויים בשווי ערך החוב המובטח, ונקבעו דרכים להבטחת פירעון התשלומים האמורים או כי הוא יקבל נכס בשווי ערך החוב המובטח; בפסקה זו, "ערך החוב המובטח" – סכום החוב המובטח בנכס המשועבד במועד אישור הפשרה או ההסדר על ידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו;

(ג) לגבי כל אסיפת סוג של נושים שלא הסכימו לפשרה או להסדר – הם מקבלים תמורה השווה למלוא סכום החוב שאושר להם, בתשלום מיידי, בתשלומים דחויים, בקבלת ניירות ערך או בכל דרך אחרת או שבעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט שלא לאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה, גם אם מתקיים בהם האמור באותו סעיף קטן, מטעמים אחרים, ורשאי בית המשפט להביא במסגרת שיקוליו, בין השאר, עניינים שאינם נוגעים לנושי החברה, ובכלל זה עניינים הנוגעים לעובדי החברה או לציבור.

(ג) בית המשפט לא יאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה אם שוכנע כי תמורה שהוצעה לנושה שלא הסכים לפשרה או להסדר נמוכה בערכה מהסכום שאותו נושה היה מקבל בפירוק החברה, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה הסכימה לפשרה או להסדר."

משמע, סעיף 350יג לחוק קובע מספר תנאים מצטברים שבהתקיימותם רשאי בית המשפט לאשר פשרה או הסדר על אף שלא אושר ברוב הנדרש של הנושים, והם: האחד, יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אספות הסוג יחד הסכימו להצעה; השני, שבית המשפט שוכנע, ככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; השלישי, כי החלופה לאי אישור ההסדר היא פירוק וחלופה זו לא תיטיב יותר עם הנושים המתנגדים; והרביעי, ככל שהנושים שלא הסכימו להסדר אינם מקבלים את מלוא חובם, בעלי המניות אינם מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות (ראו והשוו: דברי כב' השופט ד' מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ) בהקפאת הליכים נ' Hadassah Women's Organization of America Inc, בפסקה 24 (22.5.2014) ובפר"ק (י-ם) 35902-10-15 רבקה וינברג נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (9.10.16).

1. על פי הפסיקה, אישור הסדר על ידי בית המשפט בניגוד להצבעת נושי החברה הוא החריג ועל פי רוב, יש לקבל את עמדת הנושים. כך נאמרו הדברים מפי כב' השופט ד' מינץ בפר"ק (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבניין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (23.10.12):

"ככלל ההלכה מקדמת דנא היא כי שאלת כדאיותו של ההסדר והאם הוא עדיף על פירוק, מסורה בידי הנושים. בית המשפט אינו מתערב בדרך כלל בשיקולי הכדאיות של הנושים אשר אישרו את ההסדר גם במקרים בהם לבית המשפט תמיהות וספקות באשר לכדאיות זו. יש לזכור כי לבית המשפט אין יתרון על פני הנושים בשאלת בחינת כדאיות ההסדר. להיפך, על פי רוב, הנושים עצמם מצויים בעמדה טובה יותר מבית המשפט לבחינת כדאיות ההצעה עבורם והם מודעים לכלל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחת מהדרכים העומדות בפניהם, בדרך של הסדר כמו גם בדרך של פירוק".

מן הכלל אל הפרט

1. תחילה, יש לבחון האם הושג הרוב הדרוש על פי סעיף 350(ט) לחוק החברות. לשם כך יש להתייחס להצבעותיהם של הנושה מסרי לנקה, עורכי הדין, וכן אפרים ואחיו.
2. בכל הנוגע להצבעת הנושה מסרי לנקה, המסקנה היא כי אין לפסול את הצבעתה. בהקשר זה הוצג בפני הנאמן טופס הצבעה בגדרו, הצביעה נושה זו בעד הצעת ההסדר (טופס הצבעה צורף כנספח 3 לתגובת אפרים לדוח מטעם הנאמן), ביום 26.8.21 שלח נציג נושה זו הודעת דוא"ל בדבר הסכמה להצעה (נספח 4 לתגובת אפרים הנ"ל), ביום 11.9.21 שלח נציג הנושה הודעה נוספת בדוא"ל התומכת בהצעת ההסדר (נספח 5 לתגובת אפרים הנ"ל), וביום 9.11.21 שלח נציג הנושה פעם נוספת הודעת דוא"ל לנאמן בגדרה שב וחזר על הסכמת הנושה להצעת ההסדר (נספח 6 לתגובת אפרים הנ"ל). בנסיבות אלה יש לאשר את הנושה סרי לנקה כמי שתומכת בהצעת ההסדר.
3. בכל הנוגע להצבעת עורכי הדין, טען אפרים כי יש להתעלם מהצבעת שני עורכי הדין הואיל והם עושים שימוש לרעה בכוחם למטרות זרות או בחוסר תום לב, בניגוד להוראת סעיף 350 (א2) לחוק החברות. אינני סבור כי יש לקבל את עמדת אפרים בהקשר זה. טען אפרים, כי לא יעלה על הדעת כי עורכי הדין אשר יצרו במו ידם את ההסדר הראשון והסכימו לו, יהפכו עורם ויתנגדו באופן נחרץ להסדר הנוכחי. הנושא שעל הפרק הינו, האם יש לדבוק בהסדר המקורי שמשמעותו כי על אפרים להוסיף ולשלם סכום של 320,000 דולר, או שיש לאשר את הצעת ההסדר על פיה, אפרים ישלם סכום נמוך יותר (90,000 דולר) ממה שהתחייב לו. מכאן, שאין מדובר במקרה בו נושה "הופך עורו" ולא ניתן לומר כי התנגדות נושים אלו להצעת ההסדר, איננה עניינית. אינני מקבל כי התנגדותם של עורכי הדין מונעת משיקולים לא ענייניים שמקורם בסכסוך בין עורך דין ללקוח. כל נושה המצביע באסיפה, מצוי בסכסוך עם החברה החייבת, ובית המשפט אינו אמור לקבל החלטות עסקיות במקום הנושים, אף אם הם בוחרים לאשר הסדר גרוע או לדחות הסדר טוב, בהתאם לשיקול דעתם (ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004); ע"א 3782/09 לגין ריזוט מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.2.14)).
4. בכל הנוגע להצבעתם של אפרים ואחיו בעד הצעת ההסדר, יש מקום לפסילת הצבעתם. לא יכול להיות ספק, כי אפרים ואחיו נמצאים בניגוד עניינים כאשר על הפרק עומדת הצעתו של אפרים, לסטות מן ההסדר המקורי שאושר באופן שהנושים יקבלו ממנו סכום מופחת לעומת הסכום שהתחייב לו, וכאשר על הפרק עומדת האפשרות לפירוק שיתוף של שני האחים, בעלי הזכויות בדירת המגורים של הוריהם. בהקשר זה ציין אפרים, כי להסדר המקורי ניתנה הסכמתה של אמו המנוחה ז"ל, ואילו הנאמן קיבל ללא התנגדות את הצבעתה. יש הבדל בין הצבעת האם (הנושה), לבין הצבעת אפרים עצמו, הגם שהיא נעשית בשמה ובמקומה. בעניין אחד צודק אפרים והוא נוגע לטענת הנאמן, כי לטופס ההצבעה של האחים לא צורף צו ירושה או צו קיום צוואה המעיד על זכאותם להצביע בשם אמם המנוחה. הנאמן אינו יכול להחזיק בחבל משני קצותיו, דהיינו, גם לטעון כי אפרים הינו יורש של מחצית מזכויות הבעלות בדירת הוריו המנוחים, וגם לטעון כי אפרים ואחיו אינם יורשים. יחד עם זאת, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כי יש לפסול את הצבעתם של אפרים ואחיו, כאמור לעיל.
5. מסקנת הדברים היא, כי יש לחשב את הצבעות הנושים כדלקמן: יש לקחת בחשבון את הסכמת הנושה מסרי לנקה בעד הצעת ההסדר, כמו גם את הצבעת עורכי הדין שהצביעו נגדו ואין לקחת בחשבון את הצבעת אפרים ואחיו בעד הצעת ההסדר. בהתאם לכך, הצביעו נגד הצעת ההסדר חמישה נושים, בעוד ש-13 נושים הצביעו בעד הצעת ההסדר. מבחינת סכומי הנשיה, הצביעו נגד הצעת ההסדר נושים שסכום נשייתם הוא 1,736,205 ₪ (32%), בעוד שהצביעו בעד הצעת ההסדר נושים שסכום נשייתם עומד על 3,662,925 ₪ (68%). לפי נתונים אלה, הצעת הסדר הנושים של אפרים קיבלה יתרון מספרי מתוך אותם נושים שהצביעו בפועל, אולם לא קיבלה את הרוב הנדרש מבחינת ערך הנשיה.
6. לטענת אפרים, גם במקרה כזה רשאי בית המשפט במקרים חריגים לאשר הסדר נושים, גם כאשר לא הושג הרוב הדרוש באסיפת הנושים, במיוחד כאשר אחוז התומכים בהסדר נמוך מעט מהדרוש. אפרים הפנה לפסיקה, בגדרה אישרו בתי המשפט הסדרי נושים שלא זכו לרוב הדרוש של המשתתפים ממגוון טעמים, המבוססים על יתרונות ההסדר ובהעדר חלופה אחרת. בהקשר זה טען אפרים, כי עם חלוף השנים מצבו האישי והכלכלי לא הוטב, אלא הורע: "כוחו אינו כבעבר, ויכולתו ליצר הכנסה כפי שהכניס בעבר, אינה קיימת עוד, וגם לכך יש ליתן את המשקל הראוי".
7. לדידי, עמדה זו אין לקבל. במקרה הנוכחי אין ספק כי אפרים הסתיר מנושיו ומן הנאמן את זכויותיו בדירת המגורים שהייתה בבעלות הוריו. צו הירושה של אביו המנוח ניתן בשנת 2003, אולם אפרים נמנע מרישום הצו לגבי הדירה, למרות שעל פי הצו הוא ירש את זכויות אביו ביחד עם אחיו ואמו. אמו של אפרים נפטרה בשנת 2016, מבלי שאפרים הגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה, או למתן צו ירושה על פי דין. רק לאחר הגשת הבקשה מטעם הנאמן ביום 1.3.21, אותרה לפתע צוואת אמו המנוחה, בחלוף כ-5 שנים מאז פטירתה וגם לאחר זאת, לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה. המסקנה היא, כי לאפרים זכויות בדירת המגורים אותן הוא הסתיר מנושיו ומהנאמן. זאת ועוד, מן הפרסומים שהוצגו בדיון שהתקיים ביום 21.12.21 (סומנו מש/1) עולה, כי פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד אפרים כתב אישום בכפוף לשימוע, בפרשה ביטחונית במסגרתה עלה חשד, כי אפרים ביחד עם אחרים מכר טילים לסין המיועדים לצבא הסיני, כאשר התמורה של העסקאות עומדת על מיליוני דולרים. כמובן שלאפרים וליתר החשודים בפרשה עומדת חזקת החפות, אולם אין מחלוקת, כי המשטרה תפסה סכומים גבוהים שהיו בחשבונו. בהקשר זו טען בא כוחו בדיון מיום 21.12.21, כי – "הכספים היו בחשבונו. יומיים לפני שנתפסו, ואם לא היו נתפסים הנאמן היה מקבל העברה בנקאית". הקושי בעמדת אפרים נעוץ בכך שהעסקאות בהן מדובר, הוסתרו מן הנושים ומן הנאמן, לרבות העובדה שהגיעו לחשבון הבנק של אפרים סכומי כסף ניכרים כתוצאה מאותן עסקאות. גם אם נתעלם מרכישת הרכב בסך של 150,000 ₪, וגם אם נתעלם מן הדיווח לרשויות האמריקאיות בדבר שכרו של אפרים בחברה האמריקאית, עולה בבירור כי בשעה שהוגשה מטעם אפרים הצעה להסדר בשנת 2015, במסגרתה הוצהר על ידו כי אין לו נכסים, זכויות או כספים וכי הוא אינו עובד ומשתכר מקצבת נכות, התמונה הייתה שונה לחלוטין, תוך הסתרת זכויותיו ופעילותו כאמור. בנסיבות אלה, העולות כדי חוסר תום לב, לא ניתן לקבל כי מדובר במקרה חריג המצדיק את אישור הסדר הנושים, אף כאשר הרוב הדרוש לאישורו לא הושג.
8. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי אין לאשר את הצעת ההסדר. על הנאמן לחלק את הסכום שנותר בקופה לנושים ולאחר מכן ניתן יהיה לשחררו מתפקידו. כתוצאה מן האמור, צו עיכוב ההליכים נגד אפרים – מבוטל, והנושים יוכלו לפעול לפי שיקול דעתם. הצווים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד, יעמדו בתוקפם במשך 60 ימים מהיום, על מנת שלא ניתן יהיה לשנות את המצב הקיים, בטרם יהיה סיפק בידי הנושים לפעול ולנקוט בהליכים מתאימים, אם יחליטו על כך.
9. על אפרים לשלם לנאמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום. לאחר מועד זה, יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.