א. מבוא

1. החייב יליד 1975, פרוד מאשתו השניה ואב לארבעה ילדים קטינים, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל. ביום 5/10/2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 439,272 ₪ ל-11 שנים. עו"ד כהנא מונה כמנהל מיוחד.

2. בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 500 ₪ החל מיום 1/11/2010 ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

3. נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 4/12/2011 הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך 410,769 ₪ מהם סך של 252,643 ₪ נדרש בדין קדימה על ידי המוסד לביטוח לאומי. זאת בגין חוב מזונות שיצר החייב אשר אין מחלוקת כי לא שילם מזונות ילדיו.

ב. גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1. החייב טוען כי הסתבכותו החלה בשנת 2000 עת החליט לעבוד כעצמאי ופתח פאב באזור הקריות. החייב טען כי גורמים עבריינים השתלטו על העסק והוא כמעט לא היה שותף בניהולו. החייב טען כי בחלוף שנה נסגר הפאב.

2. החייב טען כי הקים שתי חברות באמצעותן ניהל את הפאב ועסק נוסף (קיוסק). החייב טען כי בעקבות כשלון עסקיו ורדיפת נושיו נאלץ להימלט לצפת שם הכיר את אשתו השנייה נישא לה בשנת 2004 ונולדו להם שלושה ילדים.

3. החייב טען כי בזמן שהותו בצפת התמכר להימורים והסתבך בחובות בשל חוסר יכולתו לשלם מזונות לפי דרישת גרושתו הראשונה. בנוסף נטען כי בשל התדרדרות מצבו נאלץ החייב להתגרש גם מאשתו השנייה. החייב אינו מכחיש כי אינו משלם מזונות גם בגין שלושת ילדיו מאשתו השנייה ואולם טען כי העביר לגרושתו השנייה זכויותיו בנכס מקרקעין שרכשו בני הזוג במעלות כתחליף לתשלום המזונות.

4. אין מחלוקת שכנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בדין קדימה האחת מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין חוב החייב עקב אי תשלום מזונות, השנייה על ידי מס הכנסה. גובה תביעת החוב בדין קדימה של מס הכנסה הוא סך של 122,517 ₪.

ג. טענות הצדדים

1. בעלי התפקיד התנגדו נחרצות להכרזת החייב פושט רגל הן בשל אופן הסתבכות החייב בחובות והן בשל התנהלות החייב בהליך. אין מחלוקת כי רק במועד הדיון בעניינו של החייב ביום 5/1/2012 המציא ב"כ החייב אישורים על משלוח הודעות לנושים. במהלך הדיון הודה החייב כי פיגר בתשלום הנדרש לקופת הכינוס ולא הגיש דוחות דו חודשיים במועד.

2. במועד הדיון, ביום 5/1/2012 ביקש החייב וקיבל ארכה להגיש תגובה לעמדות בעלי התפקיד בעניינו ולהסדרת מחדלים.

3. ביום 19/2/2012 הגיש ב"כ החייב תגובתו לעמדת בעלי התפקיד בה נטען כי הוסרו כל מחדליו, הומצאו המסמכים הנדרשים וכי לא היה כל חוב של החייב למס הכנסה.

4. ביום 5/11/2012 הגיש המנהל המיוחד תגובה מסכמת בה שב המנהל המיוחד וחזר על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל.

בעמדה המסכמת חזר המנהל המיוחד על טיעוניו בחוות דעתו הקודמת, הבהיר כי לא הומצאו תשובות של ממש לטענות שהועלו באשר לאופן הסתבכות החייב בחובות ונטען כי גם נכון למועד הגשת העמדה המסכמת צבר החייב פיגורים נוספים בתשלומים לקופת הכינוס איחר בהגשת דוחות ולא המציא אסמכתא כי הוא משלם מזונות.

5. ביום 25/2/2013 הוגשה עמדה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר אשר הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד.

6. ביום 6/6/2013 הגיש ב"כ החייב הודעה כי כל מחדלי החייב הוסרו ואולם לא צורף אישור בעלי התפקיד לעניין. לאור המחלוקת בשאלה האם הסיר החייב מחדליו נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 30/12/2013.

7. במעמד הדיון הובהר כי לא היה ממש בטיעוני החייב כי הסיר כל מחדליו. במועד הדיון הובהר כי יום לפני הדיון שילם החייב בבת אחת שישה תשלומים אותם היה חייב לקופת הכינוס. כן הובהר שהחייב עושה לו מנהג להגיש דוחות דו חודשיים בבת אחת לפרקי זמן גדולים ובכך מונע מעקב מתמיד על התנהלותו הכלכלית בהליך.

מכאן שלאורך כל ההליך לא הוכיח החייב כי הפנים חובותיו בהליך וכי הוא יוכל לנצל הגנת ההליך היה ובקשתו תתקבל.

ד. מסקנה

1. לאחר שבחנתי כל הנסיבות הרלוונטיות, המסמכים והראיות בתיק זה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לטעמי, החייב לא הוכיח כי יצר חובותיו בתום לב. החייב גם לא גילה נכונות כלשהי לעשות מאמץ ולהסדיר חובותיו בדין קדימה.

2. עוד לא סתר החייב הטענות שהושמעו כלפיו כי אינו נושא במזונות ילדיו ובכך יוצר חובות בהליך. גם בדוחות מטעם החייב לא צויין כי החייב משלם מזונות.

3. בנוסף, התנהלות החייב בהליך אינה עולה בקנה אחד עם המצופה מחייב בהליך. למרות כל הארכות שקיבל החייב והעובדה כי בעניינו קוימו שני דיונים במהלכם קיבל החייב התראה כיצד עליו להתנהל בהליך, לא מילא החייב התחייבויותיו ולא התנהל כראוי בהליך.

מכל האמור לעיל עולה כי בפנינו חייב אשר אינו מתאים להליך וגם לא גילה בהתנהגותו כי הוא רוצה יכול ובכוונה עושה השינוי הנדרש בחייו ומשתמש בהגנה הניתנת בהליך זה כדי לפתוח דף חדש בחייו.

4. לפיכך לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך. לטעמי אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.

גם לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הכלכלית הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו או לבצע מעשים אסורים כדי לשרוד כלכלית.

ה. דיון

I כללי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 (2009)).

ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20/11/08.

2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ס-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל" משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ולאור נהלי הרפורמה בהליכי פשיטת רגל שהונהגו במשרדי הכונ"ר נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

3. יש לזכור עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי רק לחייבים אשר הקפידו למלא חובותיהם בהליך בדקדקנות והוכיחו בהתנהלותם כי הם הפנימו חובותיהם בהליך, מתאימים לו והם יודעים לנצל ההגנה הניתנה להם בהליך לשיקום חייהם.

4. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב.

4. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.

בבחנו לבדוק אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

5. בחינת תום לבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ובמועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3/5/09.

6. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 3/5/09.

ומולו ראה גם:

ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 30/4/04.

II המקרה הספציפי

1. במקרה הספציפי שוכנעתי כאמור כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה להתעלם מפגמים שנפלו באופן היווצרות החובות של החייב לאור התנהלותו בהליך ולהעתר לבקשתו.

2. במקרה דנן עסקינן בחייב אשר לא סתר העובדה כי חובותיו נוצרו בין השאר בשל התמכרותו להימורים. מדובר בחייב אשר לא הצליח להוכיח טענותיו לעניין הכישלון העסקי שהוביל ליצירת חובותיו ולא צירף מסמכים רלוונטיים בנוגע לניהול עסקו.

3. בנוסף, לא נסתרה הטענה כי החייב הסתבך בפלילים והורשע במכירת סחורה מזוייפת. כן לא נסתרו הטענות כי החייב לא שילם ואינו משלם מזונות ומרבית חובות (בדין קדימה) הינם בגין תביעות המוסד לביטוח לאומי נגדו להשבת כספי מזונות ששילם המוסד במקומו. בנסיבות העניין כאשר מרבית חובות החייב הן חובות מהם סביר להניח שהחייב לא יופטר אין זה סביר לאפשר ניהול הליך יקר זה בעבורו. אני סבורה כי החייב דנן לא הוכיח קיומן של נסיבות חריגות אשר יצדיקו מתן הפטר לו בבוא היום גם מחובות בגין אי תשלום מזונות.

4. אשר להתנהלות החייב בהליך, מדובר בחייב אשר לאורך תקופה ממושכת בהליך לא מילא חובותיו, לא שילם תשלומים נדרשים לקופת הכינוס ולא הגיש דוחות. החייב עשה כן, והסיר חלק ממחדליו רק בסמוך למועדי הדיון בעניינו וגרם בכך להימשכות ההליך, ולחוסר יכולת לעקוב אחרי התנהלותו לאחר הדיון שב החייב לסורו ושוב חדל מלקיים חובותיו בהליך.

5. החייב לא ספק כל המידע הנדרש ממנו. החייב לא המציא מסמכים נדרשים בנוגע להכנסותיו ולעסקיו. כן לא צורפו מסמכים המאמתים טענתו כי פעל לפירעון חובותיו, לפחות אלו בדין קדימה ולא צירף הסבר מדוע נמנע החייב מתשלום מזונות.

6. מכל האמור לעיל אני קובעת כי עסקינן במקרה דנן בחייב אשר לא הרים נטל ההוכחה להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב או שהוא מתנהל בתום לב בהליך ודין בקשתו להידחות.

ו. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר בעקבות מתאימה.

בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.