כללי

1. מונחת לפני תביעה כספית חוזית ונזיקית לתשלום פיצויים בטענה להתקנה לקויה של מערכת חימום תת רצפתי (להלן: "המערכת") בבית התובעים.

רקע

1. התובעים רכשו מהנתבעת 1 (להלן: "ארדר") מערכת לחימום תת רצפתי לביתם. הסכם רכישת המערכת נחתם ביום 30.6.08. בו ביום קיבלו התובעים מפרט להתקנת המערכת בביתם וכן תעודת אחריות. התובעים שילמו את התמורה במלואה ובנוסף, שילמו סכומים נוספים שנדרשו לצורך עבודות חשמל לבעלי מקצוע אחרים.

האחריות אשר ניתנה על ידי ארדר במסגרת תעודת האחריות שנמסרה לתובעים, חלה הן על המערכת עצמה והן על התקנתה, כפי שעולה מפורשות מן הרישא לתעודת האחריות (ראו נספח 3 לתצהיר התובעים).

1. במסמך ההזמנה (מצורף גם הוא כנספח 3 לתצהיר התובעים) צויין מפורשות כי ההזמנה כוללת "התקנת בידוד תרמי על הרצפה (פוליסטירן / פוליאוריטן / רונדופאן)" ועל ההזמנה חתום מנהל אזור הצפון בארדר. כמו כן, בסעיף 2 להזמנה נדרשו המזמינים, התובעים בענייננו, להותיר "מרווח גובה מתאים של 2 ס"מ להתקנת הבידוד התרמי".

ביום 23.2.09 הותקנה על ידי ארדר המערכת התת רצפתית בבית התובעים בסיומה בוצעה "בדיקת רציפות" המהווה תנאי לריצוף הבית מעל למערכת.

ביום 20.4.09 הותקנו אביזרי הפעלת המערכת בביתם של התובעים.

1. בין לבין, ביום 31.3.09 נחתם הסכם בין הנתבעת 1 לנתבעות 2-3 (להלן: "ביתק" ו"שאב-קל" בהתאמה) לפיו רכשו ביתק ושאב-קל את הפעילות העסקית של ארדר.

במסגרת הסכם הרכישה, נטלו על עצמן ביתק ושאב-קל, בין היתר, את ההתחייבות כדלקמן:

"קבוצת בן חיים – הראל מתחייבת לקבל על עצמה את כל ההתחייבויות חלות על קבוצת ביתא בגין הממכר, אלו הנובעות מתנאי תעודות האחריות התקניות בלבד והמתייחסות למוצר ולמערכות הקשורות בהפעלתו בלבד, החל ממועד העברת החזקה בממכר, ומתחייבת לספק לכל לקוחות העבר שירות מיטבי".

בהמשך, צויין על ידי הצדדים להסכם הרכישה, כי רשימת הלקוחות המחזיקים בתעודות אחריות תקפות נמסרה לביתק ולשאב-קל.

1. לטענת התובעים, לאחר התקנת המערכת וכבר בסמוך לסיום התקנת הריצוף בביתם, החלו להתגלות ליקויים כדוגמת התפוררות הרובה ושקיעה של חלק מהמרצפות. ליקויים אלו נצפו רק באזורים בהם הונחה תשתית מערכת החימום התת רצפתי.

התובעים טענו כי מערכת החימום התת ריצפתי הונחה בצורה רשלנית באופן שהריצוף אינו יציב וגורם, מלבד לליקויים אשר פורטו, גם לצבירת לחות תחת המרצפות, לחות אשר התפשטה לכיוון קירות הבית וגרמה להתפוררותם.

התובעים טענו בסעיף 13 לכתב התביעה, כי התברר להם שבמקום להניח את הבידוד כפי שהוסכם במסגרת הסכם הזמנת המערכת, הונח בידוד אחר, שהוא גמיש ולא יציב.

1. התובעים פנו אל הנתבעים ושטחו טענותיהם אלו בדבר הליקויים. בהתאם לכך, התקיימה ביום 11.8.09 פגישה בבית התובעים בה נכחו גם מנהל הביצוע ומנהלת קשרי לקוחות מטעם הנתבעות ובמהלכה נבחנו הליקויים ונשלפו מספר אריחים לצורך בדיקתם.
2. ביום 14.9.09 בוצעה בדיקה של האריחים בחברת איזוטופ וממצאיה העלו כי דגימות הריצוף תקינות. בהמשך, לאחר שמומחה מטעם הנתבעות הגיע לבדוק את בית התובעים, הודיעו הנתבעות לתובעים כי הן מכחישות חבות כלשהי לתקלות בבית התובעים.
3. התובעים פנו לקבלת חוות דעת מקצועית מהאדריכל קובי ברבן הוא אשר פיקח על ביצוע עבודות הבניה בביתם של התובעים. האדריכל ברבן קבע כי מערכת החימום הותקנה על שכבת בידוד דקה בניגוד למוסכם בעת רכישת המערכת ובניגוד לאמור במפרט אשר נמסר לתובעים במעמד החתימה על ההסכם עם ארדר. המומחה ברבן קבע כי כתוצאה מהתקנת שכבת בידוד דקה מזו המוזכרת במפרט, התשתית אינה יציבה וכתוצאה מכך נגרמו הליקויים עליהם הצביעו התובעים כגון ריצוף לא יציב, התפוררות הרובה, שקיעות של מרצפות וצריכת חשמל מוגברת.

אחר זאת פנו התובעים לפתחו של בית המשפט.

1. כתב התביעה הראשון הוגש כנגד ארדר בלבד. חודשים ספורים לאחר שהוגשה התביעה, תוקן כתב התביעה לבקשת התובעים באופן שנוספו גם ביתק ושאב-קל, זאת לאחר שנודע לתובעים על רכישת ארדר על ידי ביתק ושאב-קל.
2. ביום 16.1.11, בהעדר כתבי הגנה מטעם הנתבעות 2-3, לבקשת התובעים נתן המותב הקודם אשר דן בתיק, פסק דין בהעדר הגנה.

ביום 11.2.11 לבקשת הנתבעים ואחר שהוגשו תגובת התובעים בוטל פסק הדין אשר ניתן בהעדר כתבי הגנה.

בראשית שנת 2012 הועבר התיק לשמיעה בפני.

1. לאור הפער שבין חוות דעת המומחים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס ד"ר אורי קורין וחוות דעתו הוגשה בתאריך 13.1.13. המומחה מטעם בית המשפט קבע בסעיף 18 בפרק סיכום ומסקנות, על יסוד בדיקות שערך, כי אין בסיס לטענה לתקלות בריצוף שהן באחריות הנתבעות:

"הריצוף בבית תקין ולא נגרמו לו שקיעות. הרטיבות מתחת לריצוף היא הגורם להתפוררות הרובה. מקור רטיבות זו היא חדירת מים דרך המישקים בין האריחים בחדרי האמבטיה. התקנת הריצוף בוצעה כפי שמפורט על ידי קבלן הריצוף מטעמם של התובעים, והנתבעות אינן אחראיות להתקנת הריצוף ולתקלות הנובעות מהתקנה זו....

17.2 (צ"ל 18.2- ר.ג.מ) יריעת הבידוד התרמי שהותקנה מתחת למערכת החימום התת ריצפתי, הינה בעובי קטן בהרבה מעובי יריעת האיטום שהובטחה. כתוצאה מכך ההתנגדות התרמית האופיינית של הרצפה קטנה פי 2.5 בקרוב מההתנגדות התרמית שהובטחה. הדבר גורם להפסדי חום מוגדלים עקב מעבר חום אל התשתית שמתחת לבידוד התרמי. יחד עם עצם השימוש ביריעת בידוד תרמי מסוג "פוליציב" בעובי 5.5 מ"מ לא גרם נזק איזה שהוא לריצוף והסיבה לנזק ברובה נובעת מהרטיבות הקיימת מתחת לריצוף ולא משכבת הבידוד התרמי שהותקנה מתחת לריצוף. הנתבעות הן שאחראיות להתקנת יריעת הבידוד בעובי הקטן מזה שהובטח."

בהמשך חוות הדעת, חישב המומחה את עלות תצרוכת החשמל העודפת בשל התקנת הבידוד התרמי בעובי נמוך משהובטח.

1. התיק נקבע לשמיעת ראיות.

לאחר שמיעת עדות המומחה מטעם בית המשפט, לבקשת הצדדים, ניתנה להם על ידי בית המשפט הצעה לסיום התיק.

ביום 10.3.15 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה התובעים יפוצו בסך של 55,000 ₪ כאשר לסכום זה יתווספו הוצאות, עלות חוות דעת מומחים ושכ"ט עו"ד.

מאחר שבין הנתבעות לא הושגה הסכמה בדבר חלוקת האחריות, הסכימו הנתבעות (ראו הודעות מיום 1.2.15 ומיום 9.3.15) כי על יסוד הראיות שהוגשו ולאחר שיוגשו גם סיכומי הצדדים, יינתן פסק דין שיקבע את חלוקת החבות בין הנתבעות בתיק.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובעים טוענים כי הנתבעות הפרו התחייבויותיהן כאמור בהסכם רכישת המערכת זאת בהתאם לאמור בין היתר בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ו-1973, חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968, חוק המכר התשכ"ח-1968 דיני עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979 ועוד.

עוד טוענים התובעים כי בהתאם לאמור בסעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי), מאחר וביתק ושאב-קל רכשו את פעילותה העסקית של ארדר אשר כאמור ממנה נקנתה המערכת, חבות כלפיהם הנתבעות כולן, יחד ולחוד. אשר על כן, טענו התובעים, כי יש לחייב את הנתבעות בסכום המוסכם בהתאם להצעת בית המשפט, ביחד ולחוד, זאת גם לפי האמור בסעיף 11 לפקודת הנזיקין לפיו מעוולים במשותף יחויבו ביחד ולחוד.

התובעים טוענים כי חלק מן ההתקנה בוצעה על ידי ארדר, אך שלב ההתקנה הסופי בוצע על ידי ביתק ואף שולם לזו האחרונה יתרת התשלום עבור המערכת בסך של 5,000 ₪ (ראו קבלה זמנית מס' 0608 צורף כנספח לתצהיר התובעים).

1. ארדר טענה כי משמכרה את פעילותה העסקית לביתק ולשאב-קל, נטלו הן על עצמן את האחריות לטיפול ופיצוי בלקוחות אשר התקשרו בעסקאות עם ארדר עובר למועד רכישתה. המועד הקובע, לטענת הנתבעת הינו 31.3.09, מועד הרכישה.

יתרה מכך, טענה ארדר, מרבית ההתקנה בוצעה על ידי ביתק ושאב-קל ולכן הן נושאות באחריות הישירה לכשל, ככל שקיים.

טענת התובעים לפיה שכבת הבידוד שהותקנה שונה מזו אשר הובטחה, כפי העולה מחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, מהווה הרחבת חזית אסורה מאחר שלא נטענה על ידי התובעים אלא הועלתה לראשונה על ידי המומחה ולפיכך יש לדחות את הטענה מטעם זה בלבד. כך גם לעניין טענת צריכת חשמל עודפת אשר נובעת מהתקנת בידוד לא מתאים, גם דינה להידחות מהטעם שלא הועלתה בכתבי הטענות.

ארדר טענה כי המומחה מטעם בית המשפט קבע מפורשות בחוות דעתו, כי המערכת תקינה ועובדת כראוי ועל כן לא חלה עליה אחריות לפצות בגין נזק כלשהו.

מעבר לכך, בכתב האחריות אשר נמסר לתובעים צוין במפורש כי המזמינים אחראיים על פיקוח וביצוע הכנות הקשורות לבעלי המקצוע השונים. לאור קביעות המומחה, כי התפוררות הרובה והליקויים הנוספים עליהם הצביעו התובעים אינם נובעים כלל ועיקר מהמערכת, פעילותה ומרכיביה אלא מקורה בטיב עבודתם של אנשי המקצוע אשר שכרו התובעים ובהעדר פיקוח מתאים.

לפיכך, יש לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לארדר.

1. ביתק ושאב-קל טענו כי ההסכם אשר נחתם לרכישת ארדר הינו הסכם לרכישת פעילות, מוניטין, זכויות קניין רוחני, מלאי והרכוש הקבוע. לטענתן, אין בהסכם זה כדי להוות הסכם מיזוג או הסכם לרכישת מניות ארדר, אלא מדובר בהסכם לרכישת פעילותה העסקית של ארדר. אשר על כן ופועל יוצא מכך, ארדר עודנה ישות משפטית חיה ולפיכך יש לחייבה בנזקים אשר נגרמו לתובעים כתוצאה מפעילותה שלה ואשר אינה קשורה במוצר עצמו היינו מערכת החימום התת רצפתי אשר כאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, הינה תקינה ועובדת כראוי. הסכם הרכישה, כך טענו, מטיל עליהן אחריות כלפי לקוחות קיימים בכל הקשור לתעודות אחריות תקינות בלבד שהעניקה ארדר ואשר מתייחסות להפעלת המערכת בלבד. ביתק ושאב-קל טוענות כי הן קיבלו אחריות מיצרן המערכת ובהתאם, התחייבותן כלפי הלקוחות, אך לא מעבר לכך.

בנסיבות התיק כאן, טענו ביתק ושאב-קל כי התקנת המערכת על ידי ארדר הסתיימה קודם לחתימת ההסכם ביניהן וארדר אף הספיקה לערוך בדיקת רציפות בבית. לפיכך, משעה שביתק ושאב-קל לא היו מעורבות בהתקנת המערכת בבית התובעים, אין להטיל עליהן כל אחריות בגין אי תקינות כלשהי.

האחריות אשר נטלו על עצמן ביתק ושאב-קל נקבעה בהסכם הרכישה ומשלא דובר על אחריות בגין התקנה לקויה, אין לחייב את ביתק ושאב-קל באחריות שכזו.

משעה שלתובעים סופקה מערכת תקינה, כפי שעולה מחוות דעת המומחה, דין התביעה נגדן להידחות.

אשר לטענת התובעים לפיה חבות הנתבעות כלפיהם ביחד ולחוד, טענו ביתק ושאב-קל כי אין המדובר בחיובים זהים זאת מאחר ובין התובעים לארדר נחתם הסכם שונה מזה אשר נחתם בין הנתבעות לבין עצמן, אשר על כן, דין הטענה להידחות.

הטענה להרחבת חזית התביעה

1. טענת ארדר כי התובעים הרחיבו את חזית המחלוקת בכך שטענו לצריכת חשמל מוגברת, הגם שלא העלו טענה זו קודם לכן בכתב התביעה, דינה להידחות.

עיון בחוות דעת המומחה מטעם התובעים, אשר צורפה לכתב התביעה המתוקן, מלמד כי בסעיף 18 לחוות הדעת ציין המומחה כך:

"הותקנה שכבת ספוג דקה של 4 מ"מ, הסופגת לחות ולכן הינה בעלת כושר בידוד נחות משמעותית- בהשוואה לשכבת בידוד תרמי בעובי של 20 מ"מ כמובטח. בכך, יגרם אובדן חום ובזבוז אנרגית חשמל יקרה"

התובעים, אשר עתרו בכתב התביעה להחלפת כל המערכת וכפועל יוצא גם כל העבודות הכרוכות בכך, לרבות ריצוף הבית, טענו בסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן כי שכבת הבידוד הדקה אשר הונחה, בניגוד למוסכם, גורמת לאובדן חום ולבזבוז אנרגית חשמל.

1. המומחה מטעם בית המשפט, מר קורין, מצא כי הרטיבות מתחת לריצוף היא הגורם להתפוררות הרובה, כאשר המקור לרטיבות הוא חדירת מים דרך המישקים בין האריחים בחדרי האמבטיה.

עם זאת, מצא המומחה את טענת התובעים, אשר התבססה על חוות דעת המומחה מטעמם, כי עובי שכבת הבידוד שהונחה, בניגוד למוסכם, גורמת להפסדי חום מוגברים, כטענה מוצדקת ואף הבהיר וכימת את הפסדי החום.

המומחה קבע כי חומר הבידוד אשר הונח תחת מערכת החימום אכן אינו תואם את המפרט אשר נמסר לתובעים במעמד החתימה על ההסכם בינם לבין ארדר והוא אף אינו עונה לדרישות התקן הישראלי ת"י 1555 (ראו סעיף 14 לחוות הדעת). חומר הבידוד אשר הונח בפועל, דק מזה שהובטח, גורם להפסדי חום "בשיעור ניכר מהפסדי החום שהיו צפויים על פי הבידוד שתרמי שהובטח" (ראו בסעיף 16 לחוות הדעת).

1. אוסיף ואומר כי הדיון האמור בשני הסעיפים האחרונים הוא מעבר לצורך, שכן כאמור, בין הצדדים הסכמה על גובה הפיצוי לתובעים והמחלוקת המצויה כאן בפניי נוגעת אך ורק לאופן חלוקת התשלום בין הנתבעות.

טענות אלו של ארדר, להרחבת חזית, אינן ברורות, בשים לב להסכמות הצדדים בתיק.

נוכח כל האמור לעיל, נדחית הטענה להרחבת חזית.

העובדות הצריכות לדיון

1. מן המסמכים אשר הוגשו לעיוני עולה התמונה העובדתית כדלקמן:

א. הצעת המחיר אשר ניתנה לתובעים על ידי ארדר נושאת תאריך 10.6.08.

במועד זה מסרו התובעים 8 המחאות על חשבון עלות המערכת כמפורט להלן:

2.8.08 סך של 2,500 ₪.

2.9.08 סך של 2,500 ₪.

2.10.08 סך של 2,500 ₪.

2.11.08 סך של 2,500 ₪.

2.12.08 סך של 2,500 ₪.

2.1.09 סך של 2,500 ₪.

2.2.09 סך של 2,500 ₪.

2.3.09 סך של 2,500 ₪.

בתאריך 20.4.09 מסרו התובעים 2 המחאות נוספות כדלקמן ובכך השלימו את התשלום עבור המערכת כולה:

2.4.09 סך של 2,500 ₪.

2.5.09 סך של 2,500 ₪.

ב. בכתב האחריות שנמסר לתובעים על ידי ארדר נכתב מפורשות כי האחריות היא למשך שלושים שנים והיא חלה על גופי החימום ועל ההתקנה.

ג. בהסכם אשר נחתם בין הצדדים כאמור, ביום 30.6.08, מפורטים הפרמטרים הכלולים בה ובין היתר, כך הוסכם, מחוייבת ארדר ב"התקנת בידוד תרמי על הרצפה (פוליסטירן / פוליאוריטן / רונדופאן)". עובי הבידוד נלמד מהנחיות ארדר אשר באות לידי ביטוי בסעיף 2 להסכם המחייב הותרת מרווח של 2 ס"מ עבור הבידוד. מעבר לכך, לחוות דעת המומחה מטעם התובעים צורף פרוספקט של ארדר בו נכתב מפורשות כי שכבת הבידוד, עובייה 2 ס"מ.

ד. התקנת המערכת בוצעה, מטבע הדברים, קודם להתקנת הריצוף בבית התובעים. לטענת התובעים, אשר לא נסתרה, עוד ביום 23.2.09 הותקנה המערכת בביתם וניתן האישור לכסותה בריצוף, זאת לאחר שארדר ביצעה את "בדיקת הרציפות" הנדרשת.

הסכם העברת הפעילות מארדר אל ביתק ושאב-קל נכרת רק בשלהי חודש מרץ 2009, ומכאן עולה כי התקנת שכבת הבידוד בוצעה על ידי ארדר ואילו אביזרי המערכת החיצוניים הותקנו בחודש אפריל 2009, כבר לאחר העתקת הפעילות לביתק ולשאב-קל.

המסקנה האמורה אינה נלמדת רק ממהלך הדברים ההגיוני של הדברים ומטענות התובעים, אלא גם מתנאי התשלום אשר נקבעו במסמך נושא תאריך 3.7.8 (ראו נספח 4 לתצהיר התובעים) לפיהם 90% מסכום התמורה יתבצע טרם שלב התקנת גופי החימום ויתרת הסכום בשיעור של 10% הנותרים ישולמו טרם התקנת וסתי החום. תנאים אלו מתיישבים עם תאריכי ההמחאות אשר נמסרו במועדים השונים כאשר 8 ההמחאות, שולמו בתאריך 30.6.08, ו-2 המחאות נוספות נמסרו רק בתאריך 20.4.09 (ראו נספח 2 לתצהיר התובעים).

כלומר, מרבית התמורה שולמה קודם להתקנת המערכת התת רצפתית והיא שולמה לארדר. היתרה, בסוף חודש אפריל 2009 שולמה לביתק ולשאב-קל, כאשר הותקנו אביזרי ההפעלה.

ה. אין מחלוקת בין הצדדים כי הבידוד אשר הונח על ידי ארדר שונה מזה שעליו הוסכם.

עוביו 5.5 מ"מ בלבד ולא 2 ס"מ כמובטח. כתוצאה מכך, כפי שקבע המומחה וגם ביחס לכך אין בין הצדדים מחלוקת, צריכת החשמל גבוהה מזו שהיתה עתידה להיות אם היה מונח הבידוד שעליו הוסכם. סוג הבידוד אשר הונח גורם לתצרוכת חשמל עודפת כפי שקבע המומחה ומכאן נגזר הפיצוי שעליו הוסכם בין הצדדים.

ו. ביום 31.3.09 נמכרה פעילותה העסקית של ארדר לביתק ולשאב-קל.

במסגרת ההסכם נמכרה מלוא הפעילות העסקית השוטפת, לרבות המלאי, הציוד והריהוט, הכל כמפורט בסעיף 5.1 להסכם וזאת מן המועד הקובע, המבואר בסעיף 7.1 להסכם, הוא 31.3.09.

ביתק ושאב-קל נטלו על עצמן התחייבויות הנובעות מתנאי תעודות האחריות התקניות בלבד והמתייחסות למוצר ולמערכות הקשורות בהפעלתו בלבד (ראו סעיף 4.3 להסכם).

1. מלשון ההסכם עולה כי ביתק ושאב-קל רכשו את פעילותה העסקית של ארדר ולא את ארדר בעצמה. יוצא כי אין המדובר ברוכשת הנכנסת בנעלי החברה הנרכשת באופן שהיא נוטל לעצמה את הזכויות והחובות של החברה הנרכשת.

מסעיף 4 להסכם-"התחייבות קבוצת בן-חיים-הראל" ניתן ללמוד כי הנתבעות קיבלו על עצמן התחייביות אשר "נובעות מתנאי תעודות האחריות התקניות בלבד והמתייחסות למוצר ולמערכות הקשורות בהפעלתה בלבד, החל ממועד העברת החזקה בממכר ומתחייבת לספק לכל לקוחות העבר שירות טכני" (ראו סעיף 4.3). מסעיף 4.4 ניתן ללמוד כי "... קבוצת בן-חיים-הראל מתחייבת בזאת ליתן ללקוחות את השירות כמתחייב מתעודות האחריות הנ"ל, למעט במקרים בהם הוענקה תקופת אחריות קצרה יותר"

במסקנה האמורה, כי ביתק ושאב-קל רכשו פעילות עסקית בלבד, תומך גם סעיף 6.16 להסכם הקובע "כמו כן ולהסרת ספק, יתרות זכות וזכויות תביעה הקיימות לקבוצת ביתא כנגד צדדים שלישיים, הקודמים למועד חתימת הסכם זה, יוותרו בידי קבוצת ביתא".

מסעיף זה עולה כי יתרות זכות וזכויות תביעה הקיימות לארדר יוותרו בידיה גם לאחר העתקת הפעילות בהתאם להסכם.

דיון ומסקנות

1. כאמור מעלה טוענת ארדר כי משמכרה את פעילותה העסקית לביתק ולשאב-קל, במסגרת הסכם הרכישה, התחייבו האחרונות "לטפל ו/או לפצות בגין עסקאות שנעשו לפני מועד 31.3.09" (ראו סעיף 3-5 לכתב ההגנה) אשר על כן, טענה ארדר, כי מיום 31.3.09 רובצת על ביתק ושאב-קל החבות "מכל מין וסוג שהיא" (ראו סעיף 5 לכתב ההגנה).

ארדר הוסיפה וטענה כי משעה ש"מרבית ההתקנה", כך כלשונה, בוצעה ביום 20.4.09, יש להטיל את האחריות על ביתק ושאב-קל.

1. אומר מיד, הטענה כי "מרבית ההתקנה" בוצעה ביום 20.4.09 על ידי ביתק ושאב-קל אין בה ממש. בהתאם לעובדות כפי שהוכחו בפניי, עיקר ההתקנה ובהתאמה עיקר התשלום בוצעו עוד בתקופת ארדר. רק האביזרים החיצוניים הותקנו על ידי ביתק ושאב-קל וזאת גם בהתאמה לתנאי התשלום שנקבעו על ידי ארדר בעצמה והוכתבו לתובעים על ידה במסגרת הזמנת המערכת.

טענת ארדר, אם כן, כי יש להטיל אחריות על הכשל בהתקנה על ביתק ושאב-קל אשר ביצעו את "מרבית ההתקנה", לטענתן, היא נטולת בסיס עובדתי כלשהו.

התקנת שכבת הבידוד בניגוד להסכם בוצעה על ידי ארדר עוד קודם לרכישתה על ידי ביתק ושאב-קל ואין ארדר יכולה לבוא כעת בטענה כי לא היא שביצעה זאת.

1. עיון בהסכם רכישת המערכת מלמד כי ארדר התחייבה להתקין שכבת בידוד מסויימת בבית התובעים. בניגוד להתחייבותה, הותקנה שכבת בידוד דקה מן המובטח. שימוש בחומר אחר מזה המובטח והמוצג בשלב חתימת ההסכם מהווה הפרה של ההסכם ואף של חובת הגילוי הנובעת גם מן החובה לקיים הסכמים בתום לב. יש להצר על כך שארדר לא מצאה לנכון לעדכן את התובעים, בזמן אמת, או אף לאחר מכן, בכוונתה להניח יריעות בידוד אחרות מאלו עליהן הוסכם.

יוצא כי הגם שמערכת החימום אשר סופקה מופעלת באופן תקין, אזי תפקודה שונה מזה שעליו הסכימו הצדדים ושונה ממה שציפו התובעים, שכן נגרמת צריכת חשמל עודפת.

ארדר טענה כי שכבת הבידוד אשר הונחה מיוצרת מחומר משובח, היא הותקנה בבתים רבים בלא שנשמעו תלונות. טענה זו אין בידי לקבל. קביעת המומחה כי השימוש בשכבת בידוד שונה מן המוסכם גורם לניצול עודף של חשמל אינה במחלוקת.

1. התנהגותה של ארדר מהווה הפרת ההסכם עם התובעים והיא עולה גם כדי הטעייה צרכנית והפרת חובת הגילוי כפי האמור בפרק ב' בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 ובהקשר זה אפנה לסעיפים 2(א) ו- 4 לחוק.

ההתנהלות המתוארת מעלה לפיה הונח בבסיס מערכת החימום חומר בידוד תרמי שונה בתכונותיו ובעוביו מזה אשר עליו הוסכם, בלי אישור התובעים, עונה על יסודות עילת ההטעיה.

יוצא כי הוכחה עילת התביעה לתובעים הן מכוח חוק החוזים והן מכוח חוק הגנת הצרכן.

1. התובעים טענו כי הנתבעות שלושתן הן מעוולות במשותף, כמשמעות המונח בסעיף 11 לפקודת הנזיקין. טענה זו דינה להידחות. אין המדובר במי שביצוע מעשה במשותף, ודאי שלא מדובר במקרה שבו לא ניתן להבחין בין חלקו של כל אחד במעשה. כאמור מעלה, התקנת שכבת הבידוד בוצעה על ידי ארדר בלבד. משעה שהפיצוי בתיק זה מוענק בגין כשל זה בלבד, זאת לאחר שהוסכם בין הצדדים כי אין מחלוקת שהמערכת פועלת באופן תקין ולא הועלתה כל טענה אחרת כנגדה, אזי הכשל היה ונותר אצל ארדר ואצלה בלבד. התקנת האביזרים הנלווים על ידי ביתק ושאב-קל אין בה כשלעצמה, כדי להטיל עליה אחריות בגין שכבת הבידוד שהותקנה.

יתרה מכך, ביתק ושאב-קל גם לא יכולות היו לדעת אודות שכבת הבידוד שהותקנה בניגוד למוסכם, שכן עבודה זו בוצעה עוד קודם לרכישת הפעילות העסקית של ארדר.

1. האם בהתאם להסכם שנחתם ביום 31.3.09 בין הנתבעות, מוטלת על ביתק ושאב-קל האחריות לנזק שנגרם לתובעים בגין התקנת שכבת הבידוד בניגוד למוסכם?

גם לשאלה זו יש להשיב בשלילה.

לשון ההסכם מלמדת כי הנתבעות רכשו את פעילותה העסקית של הנתבעת. הנתבעות התחייבו כלפי לקוחות העבר של הנבעת אך ביחס למערכות תקינות בהתאם לתעודות אחריות תקינות. יוצא כי ההסכמה בין הנתבעות היא שהאחריות המועברת לביתק ולשאב-קל היא רק ביחס למערכות תקינות ואין בהסכם הרחבת האחריות כלפי כל הלקוחות באשר הם וכלפי כל ליקוי שהוא, אלא בתחום של תקינות המערכת ובהיקף של תעודת האחריות בלבד.

חיזוק למסקנה זו מצוי גם בהסכמת הנתבעות שבאה לידי ביטוי בהסכם והנוגעת ליתרות זכויות ולזכויות תביעה שקיימות לארדר כלפי צדדי ג', כאשר הוסכם בין הצדדים כי אלו יוותרו בידי ארדר. מכאן מסקנתי כי אם מדובר בכשל בהתקנת המערכת, כפי שעסקינן כאן, ולא בליקוי במערכת עצמה, האחריות הבלעדית היתה ונותרה על ארדר.

מסקנתי אם כן, על יסוד ההסכם שנכרת בין הנתבעות, כי ביתק ושאב-קל רכשו את פעילותה העסקית של ארדר בלבד ואין בהסכם הרכישה כדי להטיל על ביתק ושאב-קל חיובים הנובעים מהפרת ההסכם שבוצעה על ידי ארדר, בכך שהתקינה שכבת בידוד דקה מן המובטח.

הסכם רכישת הפעילות העסקית לא הביא למיזוג החברות וארדר לא חדלה מלהתקיים.

סוף דבר

1. בשים לב לנימוקי כמפורט מעלה, אני מורה על קבלת התביעה ביחס לארדר בלבד ועל דחייתה ככל שהיא נוגעת לביתק ולשאב-קל.
2. הנתבעת 1 תישא במלוא סכום הפיצוי כפי שהוסכם בין הצדדים, סך של 55,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הוצאות ניהול ההליך בסך של 9,000 ₪ (סכום הכולל אגרות וחוו"ד מומחים) וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ + מע"מ כחוק.

כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד נתבעות 2-3 בסכום כולל של 10,000 ₪+ מע"מ.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ל' תשרי תשע"ו, 13 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.