הבקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ודחיית מועד הדיון נדחית.

בית המשפט הורה לתובעת להגיש תצהירי עדיה בתוך 60 ימים בישיבה שהתקיימה ביום 24.5.12 והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 18.4.13.

על פי החלטתי, על הנתבעים להגיש תצהירי עדיהם בתוך 60 ימים לאחר מכן.

התובעת לא הגישה תצהיריה במועד שקבע בית משפט ועד מועד זה ואף לא פנתה בכל בקשה להארכת מועד. כעת פונה בבקשה להארכת מועד, קרוב לשבעה חודשים לאחר המועד בו נקבע, כי עליה להגיש תצהירי עדות.

מאחר ואף אם התובעת תגיש תצהיריה היום, לא יעלה בידי הנתבעים להגיש תצהיריהם עובר לישיבת ההוכחות מאחר ונותרו פחות מ- 60 ימים עד מועד הדיון, התוצאה היא, כי לא ניתן יהיה לקיים את ישיבת ההוכחות במועד שנקבע, אך ורק בשל מחדל התובעת.

בנסיבות אלו ולאחר שהתובעת לא מספקת כל נימוק המצדיק את האיחור בהגשת התצהירים ולאור העובדה שמחדל התובעת לא מאפשר שמיעת ישיבת ההוכחות שנקבעה לפני חודשים רבים, מורה על מחיקת התביעה בשל אי קיום החלטת בית משפט במועד ללא כל נימוק המצדיק זאת.

מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ₪. לאחר ששקלתי את גיל התובעת, קובעת, כי ההוצאות הן מותנות בהגשת התביעה בשנית. הגשת התביעה בעתיד בשנית מותנות בהצגת אישור תשלום ההוצאות בגין הליך זה.

הדיון הקבוע מבוטל. ניתן לסגור את התיק.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.