1. התובעת הגישה ללשכת ההוצל"פ בחיפה בקשה לביצוע שני שיקים בחתימתו הנטענת של הנתבע. שיק אחד, ומספרו מסתיים במספר 411, על סך 2,600 ₪. השיק השני, ומספרו מסתיים במספר 410, על סך 2,400 ₪. השיקים נחזים כשיקים מחשבונו של הנתבע ונטען שהם נחתמו על ידו. שני השיקים ערוכים לפקודת בני אבו עאטף (להלן – "המסב") ומוסבים מאחוריהם על ידי המסב לזכות התובעת.

2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים האמורים. הוא טען כי הכיתוב על גבי השיק אינו בכתב ידו, וכיום נהיר כי הצדק עמו בעניין זה. בלב התנגדותו הייתה הטענה כי השיקים לא נחתמו על ידו, וממילא חתימותיו מזויפות.

3. המלצתי, וחזרתי והמלצתי לנתבע להיות מיוצג על ידי עורך דין. הוא בחר שלא לעשות כן.

4. משטענת זיוף החתימות עומדת בלב הגנתו של הנתבע מיניתי את גב' פנינה אריאלי כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הגרפולוגי לעניין טענת הזיוף הנטענת. הונחה בפניי חוות דעתה של המומחית, המפורטת והמנומקת. מחוות דעתה של המומחית עולה כי עמדו לפניה, כמסמכים להשוואה, מניין של 29 מסמכים שונים בחתימתו של הנתבע. לנוכח העובדה שהחתימות שבמחלוקת הן משנת 2005 עמדו בפניה חתימות להשוואה הן מהשנים 2003, 2006-2005, 2009, 2010 ו- 2011. אכן בלב הנמקתה של המומחית עמדו להשוואה שיקים שמספריהם 405, 406, 409, 412, 413, 416 ו- 417, דהיינו שיקים האופפים והסמוכים לשיקים נשוא המחלוקת.

5. משכל אלו עמדו לנגד עיניה שקלה המומחית כי לנוכח העובדה שחתימת הנתבע פשוטה וקלה לחיקוי וקיימים בה מעט מאפייני כתב, היא בחנה "מאפיינים ייחודיים, שנכתבים בצורה לא מודעת, כגון – קרסי פתיחה, אורך קווים, יחס לקו השורה ולולאות". משום כך היא מצאה "בנוסף לדימיון הצורני בין החתימות שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה... התאמה גם במאפיינים הבלתי מודעים... כמו כן בחתימות שבמחלוקת לא נמצאו סימני זיוף, כגון רעד, מעצור או היסוס כלשהו" (סעיף ד').

המומחית סיכמה איפוא כי "קיימת סבירות גבוהה מאוד (דרגה 2) שחתימה א/1 נחתמה על ידי יוסי כהן" וכן כי ישנה "מסקנה בדרגת סבירות גבוהה מאוד שחתימה א/2 נחתמה על ידי יוסי כהן". המומחית הוסיפה כי היא הורידה "דרגה אחת מדירוג המסקנות עקב זאת שהחתימות שבמחלוקת הן פשוטות, לא מורכבות וקיימים בהם מעט מאפייני כתב".

6. הנתבע התרעם על מסקנותיה של המומחית בפנייתו מיום 9.10.11. הוא התקומם על כך שהמומחית ביססה מסקנותיה על השיקים מהסדרה הנדונה. בתגובה לכך הגיבה המומחית כי בניגוד לטענתו של הנתבע השיקים הנדונים כובדו על ידי הבנק ולא הוגשה בגינם כל תלונה למשטרה, אף כל הליך משפטי. ואולם המומחית הוסיפה והבהירה כי מסקנותיה מבוססות אף על נתונים נוספים. כך, לעניין מאפיינים ייחודיים שנמצאו באשר לכל חתימה וחתימה.

7. משאלו הם פני הדברים, דומה שניתן היה להכריע את הדין על יסוד הנתון האמור בלבד. חרף זאת, ולדרישת הנתבע, הונחו בפניי תצהירי עדויות ראשיות, שלא העלו ולא הורידו דבר ממאזן שיקוליי. אכן התובעת הסבירה הכיצד הגיעו השיקים האמורים לידיה, וזאת בעקבות שירותי חקירה נטענים שהיא סיפקה למסב. הנתבע, הן בתצהירו והן בסיכומיו, מבהיר כי הוא לא מבין מה הקשרים שהיו בינו לבין התובעת המזכים אותה להגיש התובענה שבפניי.

8. עסקינן במושכלות יסודיים של דיני שטרות. השיקים שבפניי נחזים כשלמים ותקינים על פי מראיהם. משום כך נזקפים לחובתו של הנתבע מכלול החזקות על פי פקודת השטרות [נוסח חדש]. וכך, משעה שמוכחת חתימתו של הנתבע על השיקים האמורים, בניגוד להכחשתו, הרי בהתאם לסעיף 29(א) לפקודה הנ"ל "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". משמע, השיק נשען על ערך במסכת היחסים בין הנתבע לבין המסב.

ומשהוסב השיק לתובעת, כך מורה סעיף 26(ב) לפקודה הנ"ל, הרי "משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן". בהתאם לסעיף 28 לפקודה הנ"ל התובעת היא בבחינת "אוחז כשורה". שהרי היא קיבלה את השטר, "כשהוא שלם ותקין לפי מראהו", ולא הוכח שהיא לא נטלה את השיקים "בתום לב ובעד ערך", ובשעה שסיחרו לה אותם לא הייתה לה "כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה".

אכן, במצב דברים זה, וגם ככל שקיימות טענות לנתבע ביחסיו עם המסב, וברי שאין בדעתי ובסמכותי להידרש לכך במסגרת זו, הרי התובעת, הן כאוחזת בעד ערך, ובוודאי כאוחזת כשורה, מתגברת על כך.

9. אכן המומחית אימצה את גרסתו של הנתבע שהכיתוב על גבי השיקים לא נעשה על ידו, ופשיטא הוא נעשה על ידי המסב, ואולם אין בכך להעלות או להוריד משעה שלב הגנתו של הנתבע, שהכחיש את חתימתו, קורס לחלוטין, משעה שיש בדעתי לאמץ את חוות דעתה של המומחית. לא הונחו בפניה כל שאלות הבהרה, היא לא נדרשה להיחקר על חוות דעתה ומדיניות שיפוטית ראויה היא, בהעדר נתונים חריגים, שבית המשפט יאמץ את חוות הדעת של מומחים המתמנים על ידו בתחומי מומחיות שמטבע הדברים אינם בתחום מומחיותו של בית המשפט.

10. לנוכח כל אלו בדעתי להיענות לתביעה. נלמד מן החומר שבפניי שכל אחד מבעלי הדין שילם למומחית סך 3,200 ₪. התובעת זכאית כמו כן לפסיקת שכ"ט עו"ד לנוכח ההליכים שבפניי. לעניין מכלול שיקוליי בסוגיה זו, גם כשמדובר בתביעות בסכום נמוך, מופנים בעלי הדין לפסק דיני ב-ת.א. 17048/06 מזרב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו"). נתון זה הולך ומתעצם מקום שמסתבר שבעל דין מתנער ומתכחש לחתימתו, וממילא מייחס לזולתו טענה חמורה של זיוף, שאין לה כל יסוד.

11. לפיכך הנני מורה על המשך הליכי הוצל"פ נגד הנתבע בתיק הוצל"פ 02-24980-10-0 בחיפה. על החוב הפסוק מכוחו של תיק זה יש להוסיף סך 3,200 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת חוות הדעת, 5.10.11 ועד מועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. מלוא הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

12. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ התובעת ולנתבע.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"ד, 31 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא