פסק - דין

רקע כללי

1. בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, עבודה בשעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות.

2. הנתבעת 1 עסקה בתקופה הרלבנטית לתביעה במתן שרותי שטיפה וניכוי כלי רכב (להלן - הנתבעת). הנתבע 2 היה בתקופה הרלבנטית לתביעה מנהל ובעל המניות היחיד של הנתבעת (להלן - הנתבע).

התובע 1 הועסק בנתבעת מיום 1.4.07 ועד ליום 15.3.10; התובע 2 הועסק בנתבעת מיום 1.4.05 ועד ליום 15.3.10; התובע 3 הועסק בנתבעת מיום 1.2.06 ועד ליום 15.3.10 והתובע 4 הועסק בנתבעת מיום 1.7.08 ועד ליום 15.3.10.

3. בין הצדדים נטושות מספר מחלוקות ובכלל אלה –

• האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבע.
• מה היו נסיבות סיום העבודה של התובעים (והאם הם זכאים לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת).
• האם התובעים הועסקו בשעות נוספות.
• וכן שאלות הנוגעות לתשלום זכויות סוציאליות שונות כמו הפרשות לפנסיה, החזר הוצאות נסיעה, פדיון ימי חופשה, דמי חגים ודמי הבראה.

הכרעה

זכאות התובעים לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת

4. גרסת התובעים ביחס לנסיבות סיום עבודתם היתה כי לקראת סוף שנת 2009 החלה הנתבעת לשבץ אותם לעבודה באופן חלקי ולהלין את שכרם, כאשר עקב כך הם פנו לנתבעת בכתב באמצעות בא כוחם בבקשה לתקן את המחדלים.

במסגרת המכתב האמור, מחודש 1/10, צוין כי החל מחודש 10/09 צמצמה הנתבעת את שבוע העבודה של התובעים אשר הועסקו עד אז במשרה מלאה והלינה את שכרם (ראה – נספח ב1 לכתב התביעה המהווה גם נספח לתצהירי התובעים).

התובעים פנו במכתב נוסף בעניינים אלה שוב באמצעות בא כוחם גם ביום 21.2.10. מכתב במסגרתו צוין כי הנתבעת אף אינה משלמת לתובעים זכויות סוציאליות נוספות כמו דמי חגים, תשלומים בגין שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, הוצאות נסיעה ודמי הבראה.

5. לגרסת התובעים, בעקבות פניות אלה פיטרה הנתבעת לאלתר את התובעים 1 ו-2 ואף שלחה להם מכתב פיטורים.

אין חולק כי התובעים 1 ו-2 קיבלו מכתב פיטורים בו נכתב כך: "עקב שינוי וצמצומים במבנה חברת "עדירן מנהרות רחיצה בע"מ" ברצוני להודיע לך על הפסקת עבודתך החל מיום 10.3.10".

במסגרת אותו מכתב הודתה הנתבעת לתובעים על תקופת עבודתם והביעה שביעות רצון מעבודתם (ראה – נספחים ג1 ו- ג2 לכתבי התביעה ואשר צורפו גם לתצהירים).

לפיכך טענו התובעים כי הם זכאים לפיצויי פיטורים נוכח העובדה שהם פוטרו ע"י הנתבעת: (התובעים 1 ו-2 קיבלו מכתב פיטורים ואילו התובעים 3 ו-4 פוטרו בכך שהנתבעת לא שיבצה אותם לעבודה).

התובעים 3 ו-4 טענו לחילופין כי הם זכאים לפיצויי פיטורים בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתם או עקב נסיבות בהן לא ניתן היה לדרוש מהם לעבוד אצל הנתבעים.

6. הנתבעים טענו מנגד, כי יש לדחות את התביעה לתשלום פיצוי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת ביחס לכל התובעים וזאת מהטעמים הבאים:

אשר לתובע 1 – הודתה הנתבעת כי הוא אכן פוטר מעבודתו, אולם לשיטתה, לנוכח הפרות המשמעת של תובע זה אשר נהג במשך תקופה ארוכה לאחר לעבודתו או לא להגיע לעבודה כלל, הרי שאין הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

אשר לתובע 2 – טענה הנתבעת כי הנ"ל פוטר על פי בקשתו.

ביחסים לתובעים 3 ו-4 – נטען כי הם נטשו את עבודתם מיוזמתם בלא שהודיעו על כך לנתבעת. עם זאת הודתה הנתבעת כי היא הסכימה לשלם לתובעים 1 ו-2 פיצויי פיטורים על אף שלא היו זכאים להם וזאת כנגד חתימתם על כתב ויתור, אולם הנתבעים 1 ו-2 סירבו לעשות כן.

7. אשר לדעתנו יאמר - כי יש לקבל את התביעה לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת המתייחסת לכל התובעים וזאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן:

אשר לתובע 1, הרי שהנתבעת לא הכחישה כאמור כי התובע זה קיבל לידיו מכתב פיטורים ובכך פוטר. טענות הנתבעת לפיהן התובע עבר עבירות משמעת בשל איחוריו המצדיקים לשיטתה שלילת פיצויי פיטורים לא הוכחו ונטענו באופן סתמי. מכל מקום אף לו היה מוכח כי התובע איחר לעיתים לעבודה, הרי שלא הוכח היקף איחוריו ו/או היעדרויותיו ובוודאי שלא הוכח היקף המצדיק שלילה של פיצויי הפיטורים וזאת גם אם ניתן לראות באיחורים/ היעדרויות מעת לעת כעבירת משמעת המצדיקה שלילת פיצויי הפיטורים.

אשר לתובע 2, לגביו נטען כי נמסר לו מכתב פיטורים לפי בקשתו, הרי שהחזקה היא כי במכתב פיטורים יש ללמד על הנסיבות האמתיות של הפסקת העבודה ומשכך הנטל להראות כי הוא אינו משקף נסיבות אלה, מוטל על הנתבעת, אשר לא עמדה בנטל זה.

אשר לתובעים 3 ו-4, הרי שלאור מכלול הנסיבות נראה כי יש מקום לקבל את גרסתם כי הם פוטרו על רקע העובדה שהנתבעת הפסיקה לשבץ אותם לעבודה או הפחיתה באופן משמעותי את היקף העסקתם.

גרסה זו מתיישבת אף עם עדותו של הנתבע אשר העיד על צמצום משמעותי בנפח הפעילות של הנתבעת בסוף שנת 2009 ובתחילת 2010, כאשר לדבריו מתוך 4 תחנות שטיפה שהפעילה הנתבעת, נמכרה אחת בשנת 2008 ואילו תחנה שניה נסגרה בסוף שנת 2009 והתחנה השלישית ברעננה נמכרה בתחילת שנת 2010, כאשר התחנה האחרונה והרביעית נמכרה אף היא בתחילת שנת 2010.

מעבר לכך יאמר – כי מקובלת עלינו גרסת התובעים, לפיה הם היו זכאים לתשלום פיצויי פיטורים מחמת העובדה שלא שולמו להם מלוא הזכויות על פי החוק ובכלל אלה: ביצוע הפרשות לקרן פנסיה ותשלום בגין שעות נוספות – וכי הדבר אף לא תוקן חרף מכתבי ההתראה וכן, נוכח העובדה ששכרם הולן בתקופה האחרונה לעבודתם בשל הקשיים אליהם נקלעה הנתבעת. קשיים אשר הובילו בסופו של יום למכירת הפעילות של הנתבעת (ראה - עמ' 17 לפרוטוקול ש' 25-30).

8. לאור כל האמור, הרי שהתובעים זכאים לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת מן הנתבעת וזאת, בהתאם לסכום הנתבע בכתב התביעה ובהעדר תחשיב נגדי, כדלקמן:

• התובע 1 זכאי לסך של 10,587 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, ולסך של 3,850 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת.
• התובע 2 זכאי לסך של 24,375 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, ולסך של 4,875 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת.
• התובע 3 זכאי לסך של 18,062 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, ולסך של 4,335 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת.
• התובע 4 זכאי לסך של 7,873 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, ולסך של 4,499 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת.

זכאות התובעים לתשלום בגין שעות נוספות

9. התובעים העידו כי הם הועסקו במתכונת עבודה קבועה כדלקמן:

בחודשי הקיץ הם עבדו לטענתם בימים א-ה בין השעות 7:30 ועד 19:00 ובימי ו' בין השעות 7:30 עד 17:00; ואילו בחודשי החורף הם עבדו בימים א-ה בין השעות 7:30 ועד 18:00 ובימי ו' בין השעות 7:30 ועד 16:00.

10. הנתבעת טענה מנגד כי התובעים "באופן כללי לא עבדו שעות נוספות" וכי היא לא דרשה את עבודתם בשעות נוספות, וכן טענה כי במקרים רבים בשל רצון של התובעים להמשיך ולקבל טיפים מלקוחות הנתבעת, נשארו התובעים על דעת עצמם בעבודה על מנת להגדיל את הכנסתם מתשלום הטיפים.

אשר לדעתנו יאמר – כי סבורים אנו שיש לקבל את גרסת התובעים באשר לעבודתם בשעות נוספות. כידוע הנטל להראות את שעות העבודה רובץ לפתחה של הנתבעת אשר לא הציגה כרטיסי נוכחות של התובעים. מעבר לכך, מעדות הנתבע עולה כי תחנות השטיפה היו פתוחות מהשעה 6:00 ועד 19:00 (ראה – עמ' 14 לפרוטוקול ש' 10-11). שעות העבודה בתחנה היו בתקופת החורף מ- 7:30 עד 18:00 ובקיץ מ- 7:30 עד 19:00 ובימי ו' מ- 7:30 עד 16:00 (ראה – עמ' 16 לפרוטוקול ש' 1-4).

בחקירתו הנגדית העיד אמנם מנהל הנתבעת כי התובעים לא עבדו במהלך כל שעות הפעילות, אך מנגד ציין כי התובעים נשארו "מבחירתם" לעבוד שעות נוספות וכי הוא לא נדרש להעסיק עובדים אחרים תחתם בשעות אלה (ראה – עמ' 16 לפרוטוקול).

11. בנסיבות אלה אנו מקבלים את גרסת התובעים ביחס למתכונת עבודתם. בהתאם למתכונת זו היו אכן התובעים זכאים לתשלום עבור שעות נוספות בהתאם למספר ימי העבודה שעבדו כמפורט בתלוש השכר, כדלקמן:

• התובע 1 זכאי לסך של 56,929 ש"ח בגין עבודה בשעות נוספות.
• התובע 2 זכאי לסך של 128,253 ש"ח בגין עבודה בשעות נוספות.
• התובע 3 זכאי לסך של 91,237 ש"ח בגין עבודה בשעות נוספות.
• התובע 4 זכאי לסך של 35,505 ש"ח בגין עבודה בשעות נוספות.

זכאות התובעים לתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה

12. מהראיות עולה כי הנתבעת לא הפרישה עבור התובעים הפרשות לקופת הגמל בהתאם לצו ההרחבה המחייב ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה.

לאור זאת יש לקבוע כי התובעים זכאים לביצוע הפרשות לקרן הפנסיה בהתאם לצו זה, וכן לתשלום פיצוי בגין הפסד זיכוי במס, וזאת כדלקמן:

• התובע 1 זכאי לסך של 1,941 ש"ח.
• התובע 2 זכאי לסך של 2,461 ש"ח.
• התובע 3 זכאי לסך של 2,188 ש"ח.
• התובע 4 זכאי לסך של 2,270 ש"ח.

זכאות התובעים לתשלום הוצאות נסיעה

13. התובעים עתרו להחזר הוצאות נסיעה מעבר לסכומים ששולמו להם בגין הוצאות אלה. זאת על בסיס הטענה כי הוצאות הנסיעה היו גבוהות מן התקרה הקבועה בדין. דא עקא שהתובעים לא הצביעו על עילה מכוחה הם זכאים לתשלום הוצאות נסיעה מעבר לסכום המירבי כאמור.

זכאות התובעים לתשלום דמי הבראה, דמי חגים וחופשה

14. באשר לדמי הבראה - עיון בתלושי השכר של התובעים מלמד כי לא שולמו להם מלוא דמי ההבראה להם היו זכאים, לפיכך התובעים זכאים לתשלום בגין דמי הבראה, כדלקמן:

• התובע 1 זכאי לסך של 1,332 ש"ח.
• התובע 2 זכאי לסך של 612 ש"ח.
• התובע 3 זכאי לסך של 1,524 ש"ח.
• התובע 4 זכאי לסך של 1,945 ש"ח.

15. באשר לדמי חגים ופדיון חופשה – הרי שהתובעים ביססו את תביעתם לתשלום הפרשים בגין דמי חגים על הטענה לפיה הם הועסקו באופן סדיר ובמשרה מלאה כעולה מתלושי השכר. עיון בתלושי השכר של התובעים מלמד כי התובעים לא קיבלו את מלוא התשלום המתחייב בגין דמי חגים וכן את מלוא התשלום לו היו זכאים בגין פדיון חופשה משכך התובעים זכאים בגין רכיבים אלה לסכומים כדלקמן:

• התובע 1 זכאי לסך של 2,980 ש"ח בגין דמי חגים ולסך של 4,262 ש"ח בגין פדיון חופשה.
• התובע 2 זכאי לסך של 6,882 ש"ח בגין דמי חגים ולסך של 379 ש"ח בגין פדיון חופשה.
• התובע 3 זכאי לסך של 5,521 ש"ח בגין דמי חגים ולסך של 7,137 ש"ח בגין פדיון חופשה.
• התובע 4 זכאי לסך של 2,737 ש"ח בגין דמי חגים ולסך של 3,317 ש"ח בגין פדיון חופשה.

זכאות התובעים לתשלום פיצויי הלנת שכר

16. מהתביעה עולה כי הנתבעת הלינה מעת לעת את שכרם של התובעים. משכך הפיצוי המידתי בנסיבות הענין מסתכם בסך של 4,000 ₪. 1,000 ₪ לכל תובע. זאת מעבר להפרשי הצמדה וריבית.

זכאות התובעים לתשלום בגין הפרשי שכר

1. יש לדחות רכיב תביעה זה בהעדר הוכחה.

זכאות התובעים 3,1 ו-4 לתשלום פיצויי בגין אי מתן תלוש שכר

1. התובעים 3,1 ו-4 טוענים כי הנתבעת לא מסרה לידם תלושי שכר בגין חודשים כדלקמן: התובע 1 – בעבור חודש מרץ 2009, התובע 3 – בעבור חודש פברואר 2010 והתובע 4 – בעבור חודש ינואר 2010. אנו סבורים כי יש לדחות תביעה זו בהעדר הוכחה.

זכאות התובעים לתשלום בגין גילום המס

19. אנו סבורים כי יש לדחות רכיב תביעה זה בהעדר כימוי.

הרמת מסך

20. התובעים טענו כי יש להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבע אשר היה המנהל ובעל המניות היחיד של הנתבעת במהלך התקופה הרלבנטית. שכן, הנתבע עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת על מנת להונות את התובעים ולשלול את זכויותיהם.

כמו כן, טענו כי מייד לאחר פיטוריהם הנתבע מיהר להעביר את המניות בנתבעת לאדם אחר וזאת כדי להתחמק מאחריותו האישית.

לכשעצמנו איננו סבורים כי התובעים הצביעו על נסיבות המצדיקות הסטה של מסך ההתאגדות. מהראיות אכן עולה כי הנתבעת נקלעה לקשיים וכי עקב כך פוטרו התובעים, אולם אין ראיות לכך שהנתבע נקט בדרכי תחבולה, הונה את התובעים או נקט באמצעים בלתי חוקיים על מנת לקפחם ולשלול את זכויותיהם.

סוף דבר

21. לאור כל האמור לעיל, הרי שאנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעים, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פס"ד זה, את הסכומים הבאים:

פיצויי פיטורים

• לתובע 1 - סך של 10,587 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 24,375 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 18,062 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 7,873 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

חלף הודעה מוקדמת

• לתובע 1 - סך של 3,850 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 4,875 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 4,335 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 4,499 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

תמורה בגין שעות נוספות

• לתובע 1 - סך של 56,929 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 128,253 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 91,237 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 35,505 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה

• לתובע 1 - סך של 1,941 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 2,461 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 2,188 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 2,270 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

דמי הבראה

• לתובע 1 - סך של 1,332 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 612 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 1,524 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 1,945 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

דמי חגים

• לתובע 1 - סך של 2,980 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 6,882 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 5,521 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 2,737 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

פדיון חופשה

• לתובע 1 - סך של 4,262 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 2 - סך של 379 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 3 - סך של 7,137 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.
• לתובע 4 - סך של 3,317 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.3.10 ועד למועד התשלום בפועל.

פיצויי הלנת שכר

• לתובע 1 - סך של 1,000 ₪.
• לתובע 2 - סך של 1,000 ₪.
• לתובע 3 - סך של 1,000 ₪.
• לתובע 4 - סך של 1,000 ₪

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 43,000 ש"ח (בחלוקה שווה) בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

22. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, 19.6.14, בהעדר הצדדים.

נטע רות, שופטת

נ.צ. מר אלכסנדר ליפשיץ

נ.צ. (ע) גב' נירית אשכר-טולקובסקי

קלדנית: דפנה ענוה-רז