המל"ל דחה את בקשת התובע לקבל מענק נכות בשל המועד בו הוגש – האם בדין נדחתה תביעתו? זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. ביום 17.10.01 הגיש התובע למל"ל תביעה להכיר בו כנפגע בעבודה.

2. ביום 20.11.01 הכיר הנתבע בתביעה כתאונת עבודה (חבלה בצד ימין).

3. חברת הביטוח של הרכב ניהלה חקירה כנגד התובע בטענה כי התובע ביים את התאונה. חברת הביטוח פנתה למשטרה והגישה תלונה. המשטרה חקרה את התובע והחליטה להגיש כתב אישום. התובע הואשם כי ביים את התאונה.

4. ביום 26.2.09, בסוף ההליך הפלילי, זיכתה השופטת ליאורה פרנקל את התובע מחמת הספק.

5. ביום 17.3.09 פנה התובע לנתבע על מנת שיקבעו לו אחוזי הנכות. הנתבע זימן את התובע לועדה רפואית.

6. הועדה הרפואית קבעה לתובע 10% נכות החל מיום 1.3.02.

7. ביום 13.7.09 נדחתה תביעתו של התובע למענק נכות על יסוד סעיפים 296(ב) ו- 107 לחוק הביטוח הלאומי.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, המל"ל טעה בהפעלת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי בעניינו שכן החוק לא חל רטרואקטיבית והתיקון נכנס לתוקף לאחר התאונה שקרתה לתובע. לכן, רכש התובע זכות קנוייה לפני התיקון בחוק. על הנתבע היה להביא בחשבון את נסיבות המקרה (התנהלות ההליך הפלילי כנגד התובע) והוא לא עשה כן.

עוד טוען התובע כי בעניינו חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות ולכן רק מיום שועדה רפואית הכירה בתובע כנכה(בשנת 2009), קמה לתובע זכות לקבל מענק ובכל מקרה יש לפרש את טענת ההתיישנות על דרך הצמצום.

לטענת הנתבע, התיקון לחוק קובע כי התיקון יחול על כל התביעות שהוגשו מיום 1.7.03 ועל כן חל בעניינו של התובע התיקון לסעיף 296. התובע הגיש תביעתו לאחר כ- 7 שנים ולא נחסמה דרכו של התובע להגיש את תביעתו לקביעת דרגת נכות לפני כן. ההליך הפלילי שנוהל נגד התובע אין בו כדי להאריך את המועד להגשת תביעתו.

הכרעה:

לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו לתיק ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

1. על פי חוק הביטוח הלאומי, על נפגע בעבודה להגיש תביעה להכרה בו כנפגע בעבודה. לאחר שאושרה תביעתו ואם נותרה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה עליו להגיש תביעה נוספת לקביעת אחוזי נכות וכך קובע סעיף 104 (א) לחוק הביטוח הלאומי:

נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.

קביעת אחוזי הנכות נקבעת ע"י ועדה רפואית. על פי דרגת הנכות יקבע אם המבוטח יקבל מענק או גמלת נכות.

2. סעיף 296 (ב) קובע: כי מבוטח זכאי לגמלה בעבור 12 חודשים טרם הגשת תביעתו:

הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור

סעיף 296 דן בשיהוי ולא בהתיישנות והוא חל על כל התביעות שהוגשו מיום 1.7.03. מאחר שתביעתו של התובע הוגשה בשנת 2009 ודאי שהסעיף חל בעניינו.

3. מאחר שהתובע זכאי למענק ולא לגמלה קובע סעיף 107 לחוק כי גובה המענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ- 20% יהיה :

סכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.

4. בעב"ל 96/03 דוד פריג' נ' המל"ל (ניתן ביום 31.12.03 – פורסם במאגרים האלקטרונים), קבע ביה"ד הארצי את האבחנה בין זכאות לגמלה וזכאות לתשלום גמלה, כאשר זכאות לגמלה נקבעת עת מבוטח עונה על תנאי הדין המזכים אותו בגמלה וזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שלמבוטח קמה הזכאות לגמלה, אולם היא מותנית בין השאר במועד הגשתה (ס' 296 לחוק) (עמ' 6 לפסק הדין).

5. התובע נחקר לראשונה במשטרה בחודש 12/03 כך שאף לשיטתו יכול היה להגיש תביעתו לקביעת דרגת נכות מיום שהוכרה תביעתו ביום 12.11.01 ועד 12/03 או בסמוך לכך, אולם בחר שלא להגיש תביעתו וסיבותיו עימו וכלל לא ברור מה מנע מהתובע להגיש תביעתו בזמן ההליך הפלילי עצמו ולא הובאה כל ראיה בעניין זה.

זאת ועוד, טופס התביעה מולא ע"י התובע ביום 7.2.06, לאחר הגשת כתב האישום והוגש על ידו רק כעבור שלוש שנים. מדוע נהג התובע כך? לתובע הפתרונים.

6. לתובע נקבע שיעור נכות המזכה אותו במענק בלבד לכן משהתביעה הוגשה לאחר שתמו 12 החודשים ממועד העילה, קרי 1.3.03, יש להפחית את החודשים מאותו מועד עד להגשת התביעה בפועל. במקרה דנן חלפו 6 שנים שהם למעלה מהמועד שנקבע (43 חודשים) בחוק. אשר על כן התובע אינו זכאי כלל למענק.

7. לא נעלם מעייננו כי על פי החוק מצבו של נפגע בעבודה אשר זכאי לגמלה שונה ממצבו של נפגע בעבודה הזכאי למענק וקיימת אנומליה בשני מצבים אלו. בעוד שנפגע בעבודה הזכאי לגמלה יוכל להגיש תביעתו לקביעת אחוזי נכות, ויהיה זכאי לגמלה גם לאחר שנים רבות (שנה רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה), הרי שנפגע בעבודה הזכאי למענק אשר יגיש תביעתו לקביעת אחוזי נכות לאחר 43 חודשים לא יקבל בפועל את המענק בגלל ההפחתה על פי החוק. אולם אלה דברי המחוקק וכל עוד לא שונה החוק, על המל"ל לנהוג על פיו, כפי שעשה כן במקרה דנן.

8. במקרה דנן, הן על פי סעיף 296 (12 חודשים) והן פי סעיף 107 (43 חודשים), התובע איננו זכאי למענק.

9. התובע הגיש תביעתו לאחר חלוף התקופה הקבועה בחוק ומהחודש שבו נוצרו לגביו התנאים המזכים במענק, לכן בדין נדחתה תביעתו .

סוף דבר

10. התביעה נדחית.

11. משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי- אין צו להוצאות.

12. ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-דין זה.

ניתן היום, ‏ט"ז תשרי תשע"ג (‏02 אוקטובר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.