רקע:

המבקשים מצויים בהליך פשיטת רגל לבקשתם וביום 18.9.11 הוכרזו פושטי רגל, כאשר בית משפט קבע את התשלום החודשי שיש להשית עליהם.

לאחר שצברו החייבים חובות בקופת הכינוס התקיים דיון בפני כב' השופטת י' קראי-גירון ביום 29.10.12, ושוב נבחנה יכולתם הכלכלית בתשלום החודשי, ובהסכמתם נקבע תשלום חודשי של 1,000 ₪ לכל אחד מהם, כאשר 100 ₪ יתווספו לתשלום החודשי על חשבון חוב הפיגורים שצברו.

עתה עותרים המבקשים למתן הפטר ולחילופין ליתן להם ארכה לסילוק חוב הפיגורים, כאשר בגוף הבקשה מציינים המבקשים כי באחרונה חלה ירידה דרסטית בהיקף הכנסות התא המשפחתי, דבר שגרם לפיגורים; דא עקא, שמעבר לטענה כללית זו לא הוגשו בפניי כל אסמכתאות המוכיחות את האמור.

הנאמן מתנגד לבקשה למתן הפטר, ככל שמדובר בבקשה למתן הפטר ולא בהצעת הסדר, בציינו כי הצעת החייבים לתוספת של 20,000 ₪ בקופת הכינוס אינה אלא סילוק חוב הפיגורים ואין בה כל בשורה לנושים בפרעון החובות.

כמו כן מדגיש הנאמן כי החייבים הוכרזו אך לפני שנה וחמישה חודשים, כך שיש לראות את הבקשה כמקדימה את זמנה, במיוחד כאשר אין החייבים מציעים דיבידנד משמעותי לנושיהם.

הכונ"ר מצטרף לעמדת הנאמן.

דיון והכרעה:

הבקשה למתן הפטר לא רק שמקדימה את זמנה אלא שיש לדחותה, עת החייבים צברו חוב בקופת הכינוס ומשום כך אינם עומדים בקריטריונים למתן הפטר, שעה שנוהגים הם בהליך שלא בתום לב.

הטענה כי החייבים אינם יכולים לעמוד בתשלום החודשי נטענה בעלמא, בנסיבות בהן אין כל אסמכתא לטענה כי חלה ירידה דרסטית בהכנסות התא המשפחתי, וסיבתה.

באלה הנתונים, ולפנים משורת הדין, ניתנת לחייבים ארכה של 60 יום לסלק את חוב הפיגורים ודומה כי בקשה נוספת למתן הפטר יש להגיש לאחר שתקופה לא מבוטלת יעמדו החייבים בצו הכינוס וינהגו בתום לב בהליך, כאשר בבקשה שתוגש ייתנו החייבים דעתם להצעה שהציעו בעבר, אף שנדחתה על ידי הנושים בשעתו, בתשלום דיבידנד של 35% מהחובות לאחר בדיקתם.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.