<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד יפעת ביסמוט

הנאשם וב"כ – עוה"ד איריס יערי.

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

ביקשתי לבוא בדברים עם המאשימה, שלחתי את כל החומר, ראש המדור לא חזרה אליי.

ב"כ המאשימה:

מסרתי כבר לחברתי את התשובה, עמדתנו נשארה בעינה, ואנו נבקש לטעון היום לעונש. אנו עומדים על כך שהענישה תהיה לעבודות שירות.

ב"כ המאשימה:

הנאשם הודה והורשע ב-2 כתבי אישום, האחד על מעשה פזיזות ורשלנות. כתב האישום הזה תוקן מאחזקה שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק סם מסוג MDPV חגיגת בכמות גדולה של 508.72 גרם כאשר הסם מחולק ל-14 מנות.

ב"כ הנאשם:

הסם נמחק.

ב"כ המאשימה:

לאחר ששמעתי את הערת בית המשפט, אני משנה מהטיעון שלי לעונש כי לא מדובר בסם, אלא בחומר מסוכן מסוג MDPV וכתב אישום נוסף שמייחס לו עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק כמפורט בכתב האישום, מדובר במספר מקרים רב בנוסף 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית כאשר כל עבירות ההטרדה

ב"כ המאשימה:

הנאשם התקשר מספר רב של פעמים למתלוננת, בסעיף 5 שוב הטריד אותה. לגבי ההפרה באישום השני – 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית, כל ההטרדות עבר כשהייתה לו הוראה חוקית להתרחק ממנה. את כל עבירות ההטרדה עובר הנאשם כאשר מורה בית המשפט על הרחקתו מהמתלוננת, גם כאשר קצינת משטרה מרחיקה אותו מהמתלוננת ב-4 מועדים שונים, התקשר הנאשם והטריד את המתלוננת ב-4 מועדים שונים באותו יום, התקשר עוד 4 פעמים חוץ מפעמים אלו, לאור ההטרדות הללו, הוצא צו ההרחקה ושוב הנאשם מתקשר למתלוננת ללא הרף ואף בחלק מהשיחות גידף אותה ואיים עליה שאם לא תשתוק, הוא ירים עליה יד.

לנאשם עבר פלילי, 2 עבירות לא בתחום כתב האישום. הערך המוגן שבהן הורשע הנאשם זה פגיעה בחרותה בכבודה בזכויות היסוד של המתלוננת שלא יטרידו אותה ושתוכל לחיות את חייה כרצונה. גם לאחר שהחליטה שזה הזמן לסיים את מערכת היחסים עם הנאשם.

הנאשם דרס שוב ושוב את זכויותיה של המתלוננת בכך שלא התרחק ממנה וחרף ההוראות החוקיות שניתנו לו בהזדמנויות שונות ומגופים שונים. דבר שמעיד שהוא אינו חושש מהממוניים על החוק, לא מבית המשפט ולא מקצינת המשטרה שהרחיקו את הנאשם מהמתלוננת.

לעניין התסקירים – ב-27/10/12 שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מתקשה להרחיב את התייחסותו לקשייו ולחלקים הלא מתפקדים בחייו, בעל נטייה לריכוז עצמי ולראיית עצמו כמקור לביטחון וליציבות, מתקשה בקושי אונים.

הנאשם שלל צורך לטיפול בנושא אלימות, וממשיך לצמצם את חומרת מעשיו לטשטש חלקים הקשורים בביצועם, שירות המבחן אומר שהם נמנעו מלבוא בהמלצה בעניינו.

בתסקיר מיום 07/05/12 מדבר פה התסקיר מתרשם באדם שנוטה להציג פסדה חיובית תוך שמתקשה לשתף בקשים מצמצם את חומרת עברותיו ואף את קיומן. הם רושמים שבתסקיר נמנעו מהמלצה טיפולית בעניינו.

בתסקיר מיום 08/02/12 שירות המבחן מתרשם באותם התרשמויות, הוא שוב חוזר על הדברים שהנאשם לא מפנים לא מביע חרטה על מעשיו, הנאשם לא מבין את משמעות העבירות שאותן הוא עובר ועדיין הוא מטשטש את ביצוע העבירות, הנאשם אומר שאינו מתקשה לשלוט בכעסיו, זה לא עולה עם המלצת שירות המבחן לשל"צ ולצו פיקוח, המאשימה סבורה כי לאור אופיו של הנאשם שעומד מולנו היום, זה שלא הביע חרטה, לא נראה שהוא הפנים את חומרת העבירות, תמוהה המלצת שירות המבחן, יש מקום לעונש מוחשי בצורת עבודות שירות, יש בו כדי להמחיש לנאשם את חומרת העבירות ואת השלכותיהן, בהתייחס לכמות החומר שנתפס אצל הנאשם.

סוג החומר שנתפס – בתיק פלילי 40152-05 בית המשפט המחוזי בת"א, אומר שהענישה חגיגת הראשונית בענישה, היא לא צריכה להביא לעונש מקל, החגיגת דומה בענישה ל-MDMA ולא לקנאביס. וגם לגבי הענישה, פה מדובר על חצי מהכמות, שם הושת על הנאשם, שנתיים מאסר למרות המלצה לשירות מבחן.

המאשימה תבקש להשית עליו עונש ממשי ומוחשי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, מאסרים מותנים על כל עבירות הסמים, קנס ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם:

המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת לגבי הפן השיקומי בענישה חברתי מבקשת ענישה מוחשית ממשית בדמות עבודות שירות או ששירות המבחן והמטפלת הקלינית ואני מבקשים עונש מוחשי כשל"צ – 200 שעות מדובר בעונש מוחשי, אך בענישה מוחשית ושיקומית יחד, יבצע את השל"צ, מאסר על התנאי, התחייבות גבוהה, יהיה בפיקוח למשך שנה ולהמשיך בשיחות הטיפוליות בפני הפסיכולוגית הקלינית והקרימינולוגית הקלינית שהוגשו מטעמה חוות הדעת. שנה שלמה אדם נמצא פעמיים בשבוע בשיחות. מדובר במי שמתמחה בקרימינולוגיה, נותנת חוות דעת לשב"ס וגם שירות המבחן מקבל.

יש גם את חוות הדעת הראשונית, הנאשם החל ב-11/11, גב' חיה היכל מתקבלות חוות דעתה לא רק במסגרת ההליך הזה, אלא בית המשפט יכול להתרשם ולראות שהיא הייתה מנהלת מב"ן בשב"ס מטפלת באסירים משוחררים, חוות דעת שלה מתקבלות בדיון על שחרור רוצחים. מוערכת מאוד בתחום, וגם שירות המבחן הפנה אליה.

בעצם זו המחלוקת לגבי הפן השיקומי, גם האינטרס הציבורי מחד להטיל עונש ממשי, מאידך לא לפגוע בתהליך שיקומי שבתיקים רבים... שירות המבחן – של"צ כאשר מדובר בהתנדבות ובפיקוח שירות המבחן – מהווה הליך שיקומי. שירות המבחן רוצה עדיין להישאר בתמונה, אולם טיפול פרטי ופרטני, אך יש פה יותר תועלת מאם היה מגיע לשירות המבחן אחת לחודש.

התיק מתחיל לפני כשלוש וחצי שנים, לגבי כתב האישום כנגד המתלוננת היא הייתה בת זוגו במשך 7 שנים, מדובר במתלוננת שעבדה ליד העסק של הנאשם, היא הייתה ברמנית, אישה קשת יום מחבר העמים, היא התגוררה בביתו של הנאשם במשך 7 שנים כלכל אותה ואף ביתה. האירוע כך מסר אף שירות המבחן ואף בפני המטפלת ובמשטרה, הנאשם נטל אחריות, יחד עם זאת ציין כי היה בסערת רגשות הוא גילה כי היא מנהלת קשרים נוספים מאחורי גבו, והאירועים נשוא כתב האישום אירעו לנוכח השתלשלות אותם אירועים בינו לבין המתלוננת. המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום המתוקן הם כי איים עליה, גם האיומים, הכול כרגיל, שבוע טוב.

האיומים הם בכך שבעובדות 5 הכול כרגיל, שבוע טוב, ב-6 הוא מייחס לה שהיא שקרנית, קילל אותה. לגבי ההפרה שחברתי טענה שאין לו מורה בפניי החלטות שיפוטיות, אני רוצה לציין שגילינו, אני קלטתי את התיק במסגרת יום הקראות, את התיק הנוכחי, וגילינו במסגרת אותו יום שלנאשם יש את התיק השני, עליו הוא שהה כבר 10 חודשים במעצר בית מלא והתיק לא נקבע על ידי המזכירות, 10 חודשים הוא לא הפר מעצר בית, בשל מעשה פזיזות ורשלנות, לאחר מכן שחררתי אותו ממעצר בית לילי, מעולם לא הפר צו, ההפרה המיוחסת היא בסעיף 5 בכך שהוא התקשר למתלוננת וניתק מיד כשענתה, הוא לא איים, לא קילל, רק שמע את קולה, הוא נטל אחריות מלאה גם מתסקיר שירות המבחן לא מדובר באדם עם דפוסים אלימים, אין לו בעברו עבירות אלימות, מדובר בכתב אישום, מבלי להקל ראש, לא ברף הגבוה של ההטרדה והאיומים, חלפו 3 שנים מאז, ניסו ליצור קשר עם המתלוננת ולא הצליחו, אין שום מגע בינו לבין המתלוננת, ואני בטוחה שלו היה שירות המבחן מצליח לאתר אותה, הייתה תומכת בדברים שאני אומרת, שאין ביניהם קשר והיא מחלה לו, ניתן להתרשם כי עשתה עמו עוול, מבלי להקל ראש והדבר כמובן לא היה צריך להוליד כתב אישום, עשתה עוול למי שסייע לה ולבתה.

בקשר ל 43001 – ביום 29/12 כאשר המאשימה הודיעה על תיקון כתב האישום נאמר בשורה 19 עמוד 4 כי ההסדר נבע מקושי ראייתי בשל המקום בו נתפס החומר וכי הוא נכנס לפקודה כחודשיים לפני כן והוא החזיק אותו בטרם הוגדר כסם, כתב האישום תוקן בכך שבאופן אחזקת סם, לעבירת עוון קלה, גם חוות דעת המז"פ לקח שבועות רבים עד שהבינו את מהות החומר, הנאשם עשה כבר בחקירה במשטרה ובפני שירות המבחן והקרימינולוגית כי רכש אותו לצורך פעילות מינית וכי לא עשה בו שימוש לאחר מכן, הוא נתפס במחסן משותף, הוא לקח אחריות על מעשיו. לא עשה בו כל שימוש, לא סיכן, לא הרעיל, וגם המיקום.

יש כאן חלקים בתסקיר שהוא לא מאופיין באימפולסיביות או בסף גירוי נמוך, העונש הוא עונש ממשי ויחד עם זאת יוכל להמשיך את ההליך השיקומי.

תיקים חמורים שהוגדרו כסחר בסמים כאשר החומר הוגדר כסם, עם עבר פלילי מכביד, פסקי דין להעדפת ההליך השיקומי, תיק ניסיון הצתה. הנאשם שהה 10 חודשים במעצר בית.

כב' השופטת לביא כתבה שהוא שוהה 10 חודשים בטעות במעצר בית כי התיק לא נקבע להקראה. מר שרון דהרי ייצג אותו. הנאשם הזה הוא נאשם שעבר תהליך שיקומי במשך שנה, הפסיקה וגם החוק סעיף 85 וסעיף 35 נותנים משקל כבד ורוח הפסיקה היא בכלל לנתינת הליך שיקומי שעבר נאשם.

ב"כ המאשימה:

עבירת האיומים, למרות שכתוב 3 עבירות, התייחסתי רק לאחת, אני מדברת על סעיף 8. לא התייחסתי ל-3 כי כל הקודמות הן הטרדה. המדובר ב-עבירות איומים אחת ומספר הטרדות.

בסעיף 8 בהמשך למה שקרה בתאריך 04/03/09 בהפרש של 3 חודשים, יש את ה-27/06/09 של הטרדות.

הנאשם:

אני מתנצל על כל המקרה, זה היה מעצבים, לא איימתי עליה מעולם. אני מאשר שאני עשיתי את כל הדברים שמופיעים בכתב האישום, לא הייתה לי כוונה ממשית לפגוע בה.

אני מבקש מבית כי יאשר לי של"צ להמשיך לפרנס את משפחתי, ולאפשר לי לעבוד. אני אסכים להמשיך להיפגש עם שירות המבחן ועם הפסיכולוגית שאליה אני הולך פעמיים בשבוע וממשיך לעשות זאת ואני מרגיש שזה תורם לי.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע בתיק שבפניי בעבירות המופיעות בכתב האישום המתוקן וכן בכתב האישום המתוקן בתיק הצירוף שמספרו 43001-1010.

בתיק שבפניי, מדובר בעבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק – גם באישום השני.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום, ביום 28/06/09 בשעות אחה"צ באשדוד, הנאשם נקש על דלתה של בת זוגו לשעבר – המתלוננת – אמר לה "תפתחי את הדלת זה אני", בשעה שאמרה לו המתלוננת כי היא מזמינה משטרה, עזב הנאשם את המקום.

ביום 27/06/09 התקשר מספר רב של פעמים אל המתלוננת באופן שיש בו להפחיד, או להטריד או להרגיז אותה, וכן שאל אותה איך היה בעבודה ובהמשך התקשר אליה וכינה אותה שקרנית, "זונה בת זונה, אמר לה שהיא לא הייתה בעבודה, אלא בים עם גבר אחר.

ובהמשך כתב האישום מתואר כי ביום 04/03/09 הנאשם המתין למתלוננת מתחת לביתה וכשראה אותה חוזרת עם גבר אחר אמר לה "זונה בת זונה, וכן אמר לה ש"אם לא תשתוק ירים עליה יד"וזאת בכוונה להפחידה, על פי האישום השני, ניתן ביום 29/06/09 צו בבית משפט השלום באשדוד לפיו נאסר על הנאשם להטריד את המתלוננת, לאיים עליה וליצור איתה קשר.

ביום 02/07/09 ניתן צו נוסף בהסכמת הצדדים, לפיו נקבע כי צו ההרחקה יעמוד בתוקפו למשך 3 חודשים נוספים וכל בהמשך ביום 29/06/09 הורתה קצינת המשטרה באמצעות כתב ערובה בין היתר על הנאשם שבפניי להימנע מליצור קשר עם המתלוננת.

הנאשם ביום 29/06/09 הפר את ההוראה בכך שהתקשר אל המתלוננת וכן עשה ביום 30/06/09 ב-4 אירועים שונים ובכך הפר את ההוראה החוקית וכן ביום 01/07/09 התקשר פעם נוספת אל המתלוננת. הוסכם על הצדדים כי במועדים אלה, הנאשם רק התקשר וניתק מיד.

ב"כ המאשימה טענה בפניי כי מדובר בעבירות שבוצעו במועדים שונים. כאשר בחלק מהשיחות גידף אותה ואף איים עליה באירוע אחד, עוד נטען כי מדובר בנאשם לו עבר פלילי שכולל 2 הרשעות אף שאינן בגין אירועים דומים, הרי שיש לכך משקל.

ב"כ המאשימה הדגישה את העבודה, כי הוא דרס את זכויותיה של המתלוננת בכך שכנגד רצונה לא התרחק ממנה ואף הוראות חוקיות לא הרתיעו אותו, מכאן עולה כי אין הוא חושש מהממונים על אכיפת החוק ולא מבית המשפט.

לעניין התסקירים נטען כי יש קושי לקבל אותם שכן לא מדובר במי שהפנים בצורה מלאה את חומרת מעשיו ומטשטש את ביצוע העבירות וכן סבורה ב"כ המאשימה, כי המלצת שירות המבחן אינה מספקת כאשר מסתכלים על מכלול האירועים זאת לצד עבירת הפזיזות ורשלנות שעניינה אחזקת חומר מסוכן.

מכל אלה מבקשת המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר שירוצה על דרך עבודות שירות לצד ענישה נלווית לרבות קנס או פיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם הגישה את הפן השיקומי בענישה, כאשר יש לדעתה לקבל את המלצת שירות המבחן. הסנגורית טענה כי מדובר במי שבמשך עשרה חודשים היה בתנאי מעצר בית, כאשר חלה ככל הנראה תקלה בעניינו, והציגה את החלטת כב' השופטת רובין לביא.

עוד נטען כי מדובר במי שמצוי בטיפול של פסיכולוגית קלינית, שהגישה חוות דעת, כאשר הנאשם נמצא פעמיים בשבוע בטיפול פרטי ובהמשך נטען כי מדובר בתיק שהתחיל להתנהל לפני זמן ארוך, זאת על רקע היותו של הנאשם בן זוג של המתלוננת שהינה אישה מחבר העמים וכלכל אותה, הם התגוררו ביחד, והוא ביצע את המעשים על רקע סערת רגשות כאשר גילה שהיא מנהלת קשרים עם בני זוג נוספים מאחורי גבו.

ב"כ הנאשם טענה כי מדובר באדם שלא הפר צו מעולם וגם את מעצר הבית קיים ככתבו וכלשונו. מרבית השיחות שנעשו לא השתכללו לכדי שיחה בין השניים כאשר הוא ניתק את הטלפון מיד. הן נטען כי בעבירת הפזיזות והרשלנות, כתב האישום תוקן, כך שמדובר בעבירה קלה. מדובר היה בחומר שנרכש בתמימות על רקע רצון הנאשם להשתמש בו כמתואר על ידי הסנגורית לצרכים אינטימיים.

הסנגורית הגישה פסיקה. הוגשו תסקירי שירות המבחן וכן חוות דעת פרטית שנערכה על ידי הקרימינולוגית הגב' חיה היכל. המדובר בחוות דעת שנערכה על רקע היכרות עם הנאשם אשר הופיע באופן תדיר לשיחות עם נותנת חוות הדעת. על פי חוות הדעת הענישה המתאימה היא ביצוע של"צ, זאת לצד המשכת השיקום האישי באמצעות שיחות הטיפוליות שמתקיימות בין המטפלת לנאשם מזה חודשים ארוכים. שירות המבחן הגיש את תסקיריו תוך שהתרשם כי על רקע הנפרדות מהמתלוננת והורתה שהנאשם לקח אחריות ובאותה עת חש נבגד הרי שניתן להסתפק בעונש של של"צ לצד צו מבחן כאשר צו המבחן הפיקוחי יעשה על ידי שירות המבחן בהתייחס לכך כי הנאשם ממשיך להיות מטופל אצל הגב' חיה היכל שנשכרה באופן פרטי. כן מדובר בענישה של מאסר מותנה, התחייבות ושל"צ.

לעניין עבירת החומר בו השתמש הנאשם, שירות המבחן דן גם בנושא זה, וההתרשמות כי אין נזקקות ממשית בתחום זה. עולה מהתסקירים מחוות הדעת כי מדובר ככלל באדם נורמטיבי בן 51 אשר השתלב בעברו בעבודות שונות לצרכי פרנסתו וגילה עקביות תעסוקתית וכן כעת עוסק בתחום הנדל"ן ובתחום הפיקוח על עבודות בנייה ושיפוצים בדרום הארץ.

בעברו, עבר פלילי שעניינו עבירות כלכליות, בגין אי הגשת דוחות כספיים, הוא נדון לעונש מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

עולה כי האירועים שאירעו בכתב האישום הינם על רקע תחושה קשה שחווה הנאשם בקשריו עם המתלוננת, תוך שהוא הרגיש נבגד על ידה, הוא היה שרוי בכעס, ולכן ביצע את המעשים כמתואר בכתב האישום.

שקלתי את טיעוני הצדדים ואת האמור בחוות הדעת שהוגשו לי, המדובר באירועים שעל אף חומרתם אין הם ברף הגבוה של עבירת האיום, כאשר האישום הראשון המתוקן בתיק שבפניי, איננו בעל חומרה יתרה, זאת על רקע התחושות הקשות שחש הנאשם, כאשר לימים לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה.

לגבי האישום השני, הרי שמדובר בנאשם שהפר הוראה חוקית שניתנה לו מספר פעמים, ולמרות ההוראה החוקית, ביודעין ובמפגיע התקשר למתלוננת ובכך יש חומרה, יחד עם זאת, מוסכם כי הנאשם התקשר ולא מעבר לכך, קרי לא איים או לא שוחח עם המתלוננת בכך כי מדובר במעשה חמור, כאשר בניגוד לצו והוראה חוקית הנאשם פונה אל המתלוננת.

הערך המוגן בתיק שבפניי הינו פגיעה בהגנה על הפרטיות של המתלוננת, הגנה על כבודה וחירותה זאת לצד החובה של ציות להוראות החוק שיש לה ערך חשוב בפני עצמו שכן כל אזרח חייב לכבד את החלטות בתי המשפט ובהפרתם של חובות אלו יש פגיעה של ממש באכיפת החוק ובכיבוד הצווים של בתי המשפט.

ככלל העונש ההולם הינו, על פי רוב, מאסר בפועל לתקופות קצרות, כל מקרה בנסיבותיו, במקרה שבפניי, מתחם הענישה הראוי הינו בין מאסר מותנה ארוך לבין מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות. על רקע לקיחת האחריות העובדה שהנאשם פועל לשיקומו האישי, תוך שנמצא בטיפול מזה חודשים ארוכים אצל מטפלת שהינה קרימינולוגית שאף הגישה חוות דעת בתיק שבפניי, וזאת בנוסף לתיקון המשמעותי בכתבי האישום, הבעת החרטה והנסיבות הנוספות, מצאתי כי ניתן להקל עם הנאשם ולהימנע ממאסר בפועל בעניינו.

תסקיר שירות המבחן בא בהמלצה מאוזנת, המתאימה לנסיבות תיק זה ואני מקבל את ההמלצה הזאת.

נתתי דעתי לכך שהנאשם שהה בתנאי מעצר בית מלא כ-10 חודשים, בגין תיק הצירוף, וגם לכך יש השלכה על גזר הדין שיינתן בסיכומו של יום.

אשר על כן, לאור מכלול הנסיבות שבפניי, האמור בתסקירים ובטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים, הנאשם יישא בעונש זה, אם יעבור עבירה נוספת בה הורשע.

2. של"צ בהיקף של 200 שעות. השל"צ יבוצע במתנ"ס "תקוותנו" באשדוד בפיקוח שירות המבחן. על הנאשם לבצע את הוראות שירות המבחן, הובהר לו כי ככל שלא יבצע את השל"צ ככתבו וכלשונו, יוחזר לעניין העונש. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום השל"צ, ניתן לעשות זאת לפי הנחיית שירות המבחן.

3. קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים, תשלום ראשון בתוך 30 יום. ככל שהופקדו כספים בתיקים אלה, בהליכי המ"ת הם יחולטו לטובת הקנס והיתרה תושב לנאשם.

4. הנאשם יחתום על התחייבות ע"ס 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה דומה למשך 3 שנים.

5. ניתן צו מבחן פיקוחי למשך שנה כאשר שירות המבחן יפקח על התמדתו של הנאשם בהליך טיפולי אצל המטפלת הפרטית – הגב' חיה היכל, ו/או במסגרת שירות המבחן ככל שיהיה צורך בכך.

זכות ערעור כחוק.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ' חשון תשע"ג, 05/11/2012 במעמד הנוכחים.