ב

קשה לאישור הסדר פשרה, לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006.

עילת התביעה נסבה על מנהגה של המשיבה, המספקת למנוייה שידורי טלוויזיה בלוויין, להשיב ללקוחותיה כספים עודפים שגבתה מהם בערכם הנקוב. ביום 22.10.09 חויב בטעות חשבונו של המבקש בסכום של 22.90 ₪ תמורת צפייה בסרט שהיה זכאי לצפות בו חינם. המבקש פנה למשיבה ובעקבות זאת זוכּה חשבונו לחודש העוקב, נובמבר 2009, באותו סכום. היה זה סכום הקרן, ולא נוספו עליו ריבית והפרשי הצמדה כחוק. למבקש נגרם נזק בסך 12 אגורות, ובבקשת האישור טען כי המשיבה התעשרה שלא כדין, הפרה את החוזה שכרתה עם לקוחותיה והסבה להם נזק כמפורט לעיל. המשיבה השיבה כי היא פועלת על-פי תנאי הרישיון שניתן לה, והמְאסדר אשר ניסח אותו נמנע מהחלת החובה לשערך סכומים שהיא משיבה ללקוחות אם גבתה יָתר על המידה. מכל מקום טענה כי בסכומים פעוטים עסקינן, כך שהתביעה עניינה בזוטי דברים.

לאחר שנשמעו כמה דיוני קדם-משפט ולובנו השאלות המשפטיות והעובדתיות שהתיק מעורר, הגישו הצדדים הסדר פשרה. בהסדר הוסכם כי המשיבה תפתח מערכות מחשב ותתאים את הקיימות ברשותה כדי שתוכל להוסיף לסכומים העודפים שתשיב לזכאים ריבית והפרשים להבא. את עלותו של צעד כזה אמדו הצדדים ב-320,000 ₪ לערך. בדיון שאליו זימנתי את הצדדים לאחר שהוגש ההסכם נבחנה האפשרות לשפר את תנאי ההסדר. ביום 10.01.12 הגישו הצדדים תוספת להסדר הפשרה. לפי ההסכמה בתוספת, הפיצוי בעד הנזק שנגרם ללקוחות המשיבה יתגלם בהטבה, והיא האפשרות לצפות חינם בסרט הקולנוע ,הערת שוליים', אשר זכה בתשעה פרסי אופיר, לרבות הפרס לסרט הטוב ביותר, ובפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן, והיה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר, בערוץ מיוחד שיוקצה לשם כך – או בסרט אחר, אם בינתיים יתארכו הליכי אישור ההסדר וזכויות המשיבה באותו סרט תפקענה. שווי ההטבה, לגרסת המשיבה, היה כעשרה מיליון ש"ח. ההסדר המתוקן אושר לפרסום ראשון, ובד-בבד נשלח לבחינת היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי התנגד לאישור ההסדר. עמדתו הייתה שיש להשיב ללקוחות המשיבה את הפרשי השערוך של הסכומים העודפים שנגבו מהם. לשיטתו גם היה מקום למנות בודק להסדר שיחווה דעתו על סבירות שווי הפשרה מן ההיבט הקבוצתי, וכן בשאלה אם מדובר בהפרשים פעוטים שיש לראותם כזוטי דברים, כטענת המשיבה, או שמא סכומם הכולל משמעותי עד כדי כך שעל סמכוֹ יהיה ניתן לומר עד כמה הולם הפיצוי את הנזק שאונה לחברי הקבוצה.

הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה נדונו לפניי ביום 21.05.12, בדיון שבו השתתפה גם באת-כוחו. שבוע לאחר הדיון, ביום 28.05.12, התקבלה בתיק הודעה מאת המשיבה, שלפיה בבדיקות שערכה נמצא שערך הנזק שנגרם לכלל חברי הקבוצה במשך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור אינו עולה על 600,204 ₪, וכי הענקת סרט ששווי הצפייה בו 22.90 ₪ לכ-580,000 לקוחותיה כ,,מתנה'' היא בבחינת הטבה ששווייה עולה על עשרה מיליון ש"ח. כעבור ארבעה ימים מיניתי את רו"ח אהוד רצאבי כבודק להסכם הפשרה.

חוות הדעת, אשר הוגשה ביום 18.12.12, דנה בשתי סוגיות: היחס שבין היקף הסכומים העודפים אשר נגבו מלקוחות המשיבה ולא הוחזרו להם לבין ההטבה המוצעת, ועד כמה מעשית האפשרות להשיב לכל מנוי את הסכומים העודפים שנגבו ממנו. הבודק קיבל נתונים מן המשיבה, בחן את סבירותם ומצא כי הם ,,[...] משקפים בצורה נאותה את תמונת חיובי היתר''. חישוב מדויק יותר שערך הניב את התוצאה 750 אלף ש"ח, ששיעורה גבוה מאומדן הנזק שחישבה המשיבה – מעט יותר מ-600 אלף ש"ח, כאמור לעיל – בעשרים אחוז. כאשר צירף הבודק ריבית והפרשי הצמדה עד למועד החישוב שלו, הוא הגיע לכ-1.05 מיליון ש"ח. לסכום זה יש להוסיף כ-225 אלף ש"ח – סך הסכומים העודפים שגבתה המשיבה מאז הוגשה בקשת האישור ועד היום שבו הגיש את חוות הדעת. אם כן סכום הנזק מראשית התקופה הנדונה ועד שניתנה חוות הדעת הוא 1,280,000 ₪ בקירוב.

על השאלה אם כדאי ונכון יהיה להשיב לכל מנוי את הסכומים העודפים שנגבו ממנו – וכזכור, במרב המקרים מדובר באגורות בודדות – השיב הבודק בשלילה. על-פי בדיקה מדגמית שערך, ל-2,075 מתוך 2,813 מנוייה של המשיבה (כ-74%) נגרם נזק בסכום שאינו עולה על שקל אחד. הנזק שנגרם ל-639 (כ-23%) נאמד ב-1–5 ₪, ואילו ל-81 מנויים (כ-3%) – בטווח של 5–20 ₪. סכום הנזק הממוצע למנוי עולה כדי הסך של 1.6 ₪ לערך. לפיכך הגיע הבודק למסקנה שמבחינה כלכלית לא יהיה כדאי להשיב לכל מנוי ומנוי את סכומי היתר, שכן התשומות אשר יחייבו האיתור וההשבה תעלינה על הנזק שנגרם. הוא הדין, אליבא דבודק, בקבוצה נוספת, אשר כוללת לקוחות בודדים, שמחבריה נגבה סכום עודף ממוצע של 300 ₪.

בדיון יום 17.03.13 הודיע בא-כוח המשיבה כי מרשתו השלימה את התקנתה של תכנת המחשב המסייעת בזיכוי הלקוחות בהפרשים, וכן קיבל את הצעת בית המשפט לבדוק אילו סרטים מן העת האחרונה ניתן לשדר למנויים כהטבה. מקץ שלושה ימים חזרו הפרקליטים עם רשימה, שמתוכה נבחר הסרט ,כוננות עם שחר', אשר בחודש שעבר זכה בפרס אוסקר על עריכת צליל והיה מועמד בקטגוריות הסרט, התסריט והשחקנית הראשית הטובים ביותר. הסרט יהיה זמין לצפיית מנויי המשיבה כולם ללא תשלום במשך כל שעות היממה, בערוץ נפרד, למן יום 11.04.13 ולמשך חודש ימים.

הודעה בנוסח שהגישה המשיבה לאישור ביום 21.03.13 תוקרן בכל הערוצים מיום 04.04.13 ועד ליום 15.04.13. למן יום 11.04.13 ועד לסוף תקופת ההטבה תופיע בכל הערוצים כתובית המפנה לצפייה בסרט ללא תשלום, בלחיצה על כפתור מתאים בשלט הרחוק. הקבוצה תכלול כל אדם או אישיות משפטית אחרת אשר המשיבה גבתה ממנו סכום כסף עודף, אם שלא כדין ואם בניגוד להסכם, ואשר קיבל ממנה החזר בגובה הקרן בלבד, ללא ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

אני סבורה כי ההסדר המתוקן הוא הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אין ספק כי את הסכומים העודפים שגבתה המשיבה היה עליה להשיב בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, ומשלא עשתה כן היה הכרֵח למדוד כמה כסף לא הוחזר למנויים שמהם נגבו סכומי יתר. אכן ברוב המקרים היו הסכומים זניחים, אך סכומם המצטבר, לפי בדיקת הבודק, מסתכם בכ-1.28 מיליון ש"ח. כפי שבואר לעיל, איתור כל חבר וחבר בקבוצה, חישוב הסכום המגיע לו והשבתו יצריכו השקעה העולה לאין שיעור על סכום הנזק, ועל-כן נסיבות העניין מצדיקות מתן הטבה העולה בשווייה על חלקה המז'ורי של הקבוצה (להוציא הלקוחות הבודדים שעניינם הוזכר). ההטבה ניתנת לכלל מנוייה של המשיבה, ואף אם יצפו בסרט אך כתשעה אחוזים מהם ייחשב הדבר להשבה של סכום הנזק שנגרם לקבוצה במלואה. על כל פנים יש להניח ששיעור הצפייה בו יהיה גבוה מזה, הואיל והסרט הוא סרט חדש אשר זכה בפרס יוקרתי והקרנתו בקולנוע טרם הסתיימה. משכך, בראות עיניי, דרך הפשרה כפי שבוארה עד הנה היא הדרך היעילה וההוגנת ליישוב המחלוקת בתיק.

גם הסכומים שעליהם הסכימו הצדדים כגמול וכשכר טרחה ראויים, והם עומדים ביחס הולם להיקף הפיצוי בתיק. אני פוסקת אפוא למבקש גמול בסך 30,000 ₪ (כולל מע"מ, לפי הצורך), ולבא-כוחו – 170,000 ₪, בתוספת מע"מ. מחצית מן הסכומים תשולם בתוך 15 יום מהיום, והיתר – לאחר שבית המשפט יאשר את הדוח על הוצאת פסק-הדין אל הפועל. הצדדים ידווחו תוך 15 יום מתום הביצוע. מאחר שאופן פרסום דבר הפשרה וההטבה שכבר פורט יעיל ואפקטיבי יותר מפרסום בעיתונות המודפסת, אני רואה בו פרסום שני, ושוב אין צורך בפרסום מודעה נוספת.

תזכורת פנימית – ביום 30.05.13.

ניתן בלשכתי היום, י"ג ניסן תשע"ג (24 במרס 2013).

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים. הצדדים ישלחו העתקים למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.