החייב הגיש ביום 21/12/14 בקשה להפחתת צו התשלומים, רטרואקטיבית וכן בקשה למתן הפטר.

הליך הפש"ר המתנהל הוא לבקשת נושה.

הבקשה להפחתת צו התשלומים:

החייבים, החייב מס' 2 (להלן , גם : "המבקש") ואביו המנוח הוכרזו כפושטי רגל ביום 12/12/11.

לטענת המבקש, החייבים שילמו את התשלומים כסדרם עד חודש נובמבר 2013 וכשפנו לכנ"ר בבקשה שימציא להם שוברי תשלום נוספים, נמסר להם כי צו התשלומים הועמד על סך 4,000 ₪, לאחר שהתקבלה החלטה בהעדרם.

החייבים הגישו, ביום 12/6/14, בקשה ובקשה מתוקנת לביטול ההחלטה שהורתה על הגדלת צו התשלומים ולביטול פקודת המאסר שהוצאה נגדם.

ביום 18/6/14 ניתנה החלטה (כב' השופטת הלמן) שהורתה על עיכוב ביצוע ההחלטה המורה על פקודת מאסר,בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪, סכום שהופקד על ידי החייבים בקופת בית המשפט.

החייב טוען כי מצבו הכלכלי הינו בכי רע ואין הוא יכול לעמוד בצו התשלומים שנקבע. הוא עובד כשכיר, משתכר 5,000 ₪, צו התשלומים שנקבע עולה בהרבה על יכולתו הכלכלית ואינו הוגן. עקב הכנסותיו הדלות לא יכול היה לעמוד בצו התשלומים.

תגובת הנאמן :

ביום 2/12/10 נחקרו החייב ואביו המנוח (שבעניינו מתנהל תיק פש"ר 16945/06/10) במשרד הנאמן. בסיום החקירה נדרשו להמציא מסמכים שונים אך לא עשו כן.

בין לבין התקבל מידע חדש אודות החייבים, עסקיהם ונכסיהם. החייבים זומנו מס' פעמים לחקירה נוספת, אך לא התייצבו.

לאחר מס' חודשים פנו החייבים לנאמן וביקשו לאפשר להם לתקן את מחדליהם. הם התייצבו לחקירה נוספת ביום 13/4/11 והמציאו דוחות עבור חודשים ינואר – מרץ 2011 בלבד. הדוחות היו לקוניים ולא גובו באסמכתאות. בסיום החקירה, שוב נדרשו החייבים להמציא מסמכים שונים, אך לא עשו כן .

בנוסף לאי המצאת המסמכים, מסרו החייבים מידע שאיננו נכון/חלקי/מתחמק. החייבים טענו כי הם מגוררים בישוב "רהט" בדרום, אך לא המציאו כל אסמכתא על כך. החייבים "מתאימים" את סכום ההוצאות בדוחות באופן זהה להוצאות. הנתונים בכל הדוחות הינם זהים. השינוי היחיד הוא התאריך שאליו מתייחסים הדוחות.

בתשובה לשאלת הנאמן בחקירתם ,האם הם עדיין עוסקים בייצור או במסחר בשמן, השיבו החייבים בשלילה וטענו כי אינם קשורים כלל לעסקי השמן (שכלל יבוא שמן מהשטחים ושיווקו לסביבה), אולם ראיות ומסמכים מצביעים על כך שהמצב העובדתי שונה. כשהוצגו בדיון בפני החייב מסמכים, כולל צילום והקלטה המתעדים אותו עוסק ומוכר שמן ממרתף ביתו של בנו ג'ירייס חנות, גרם החייב להפסקת החקירה . ההכנסות והפדיון מהעסק היו בעיקפים גדולים. אין לקבל את ניסיונו של החייב להיותו שולי ו"איש קש" בעסק שהפעיל אביו המנוח. שמו התנוסס על שם החברה.

הנאמן מבקש להזכיר כי חודשים ספורים לפני כניסת החייבים להליך פש"ר הם התחייבו כלפי בנק מרכנתיל דיסקונט לשלם מדי חודש סך של 60,000 ₪ ויותר על חשבון פירעון חובם לבנק, כעולה מנספח 4 לתגובה.

לאחר הדיון, במעמד הצדדים ניתנה החלטה ביום 25/1/12 בבקשתו של הנאמן מיום 1/2/11 להגדלת צו התשלומים. צו התשלומים הועמד על סך 2,000 ₪ לחודש, החל מיום 1/2/11. בהחלטה נוספת/החלטת הבהרה הועלה צו התשלומים ל – 4,000 ₪ החל מיום 1/5/12.

בניגוד לטענת החייבים לפיה הם לא היו מודעים ולא ידעו על ההחלטה, החייבים הגישו בקשות להפחתת צו התשלומים שנקבעו בהחלטה האחרונה. בקשות מ - 2/13 ו – 1/14.

אין בנימוקי הבקשה, שינוי נסיבות המצדיק שינוי החלטת בית המשפט ועל כן יש לדחות את הבקשה.

לאחר הגשת תגובת הנאמן לעניין הפחתה רטרואקטיבית, הגישו החייבים בקשה נוספת למתן הפטר.

הבקשה למתן צו הפטר והצעת הסדר

לחייבים ניתן צו כינוס ביום 22/11/10. נקבע להם צו תשלומים בסך 500 ₪. הוכרזו כפושטי רגל ביום 12/12/11. החייב 1 נפטר, חובו של החייב על פי תיקי ההוצל"פ, יותר מ – 30 מיליון ₪. אין ביכולתו לפרוע את החוב. החייב טוען כי המשך ניהול הליך הפש"ר או הליכי הוצל"פ לא יביא תועלת לנושים. יצירת החובות לא היתה נגועה בחוסר תום לב או התנהלות לא חוקית. החייב לא ניצל לרעה את ההליכים.

החייב טוען כי היה איש קש בחברה שהקים אביו המנוח – חברת "סימון חנות להובלות בע"מ". לחייב אין נכסים בעלי ערך שניתן להיפרע מהם. עד למועד הבקשה שילם החייב לקופת הפש"ר סכום כולל של 60,000 ₪. אביו המנוח שילם 50,000 ₪.

החייב פעל מול שלטונות המס, הגיש את הדוחות החסרים והוא מצפה להחזר מס לחברה בסכום הנע בין 100-150 אש"ח. מצבו הכלכלי והאישי של החייב החמיר לאחר מות אביו. החייב מציע להוסיף ולשלם לקופת הפש"ר עוד 90,000 ₪, תמורת הפטרו.

תגובת הנאמן :

במסגרת תסקיר שהגיש התייחס הנאמן לבקשת ההפטר:

צו התשלומים שעמד עם מתן צו הכינוס על סך 500 ₪ הוגדל שוב ושוב לאחר שהתבררו פרטים אודות עסקיהם והכנסתם של החייבים. הסכום הוגדל עד לסך של 4,000 ₪ לחודש.

החייבים אינם עומדים בצו התשלומים. פיגורי החייב 1 עומדים על סך 132,750 ₪, ושל החייב 2 – 125,000 ₪.

החייבים לא שיתפו פעולה באופן ראוי עם הנאמן, לא המציאו מסמכים שנדרשו, מסרו גרסה שאינה ראויה לאמון. החייבים הרוויחו במשך תקופה ארוכה "מהצד" סכומים גדולים של עשרות אלפי ₪ בחודש.

בבעלות החייב 1 היו זכויות במקרקעין אשר מומשו על ידי נושה מובטח. כמו כן מומשו כספי קופת גמל של החייב 2 בסכום של כ- 84,000 ₪. סכום תביעות החוב של החייב 1 – 18,327,000 ₪.

סכום תביעות החוב של החייב 2 – 18,188,417 ₪.

הנאמן סבור כי בעניינו של החייב 1 שנפטר, אין תועלת בהמשך ניהול ההליך.

הנאמן מציין שהחייב 2 מציע להוסיף סכום נוסף הנע בין 199 אש"ח ל – 249 אש"ח, בנוסף לסכום המצוי בקופה. כאשר מקורות המימון על פי ההצעה :

• בין 100-150 אש"ח החזר שיתקבל מרשויות המס.
• סך 9,000 ₪ - סכום עירבון שהופקד במסגרת הליך בר"ע בבית המשפט העליו.
• סך 90,000 ₪ שישולמו בשני תשלומים אחת ל – 6 חודשים.

הנאמן סבור כי הצעת החייב 2 מהווה איזון ראוי בין מצבו הכלכלי ,כפי שהוא משתקף מחקירות הנאמן ובין זכותו של החייב להתחיל דף חדש בחייו. אולם, סבור הנאמן כי קופת הפש"ר אינה יכולה להיות תלויה בהעברת כספים מצדדי ג'.

לפיכך, עמדת הנאמן היא כי ניתן להפטיר את החייב בכפוף להעברת הכספים כדלקמן:

א. סכום של 85 אש"ח בתוך 18 חודשים. מסכום זה יופחת כל סכום שיועבר לקופת הפש"ר מאת רשויות המס, כהחזר. ככל ששלטונות המס יחזירו סכום גבוה יותר מ – 85,000 ₪, וסכום זה יגיע לקופת הפש"ר ייחשב הסכום העודף, כסכום על חשבון התשלומים האחרים שעל החייב לשלם.

ב. סך 9,000 ₪ שהופקדו כפקדון בהליך הבר"ע בבית המשפט העליון.

ג. סך של 90,000 ₪ שישולמו ישירות על ידי החייב לקופת הפש"ר בתוך 12 חודשים.

עמדת ב"כ הכנ"ר :

ב"כ הכנ"ר הודיע כי הוא איננו מתנגד להפטרו של החייב 1 שנפטר, למרות חוב הפיגורים העומד על סך 144,000 ₪, לאור הנסיבות המיוחדות בתיק.

באשר לחייב 2 שהחוב שלו חופף לחובו של החייב 1, כ – 19 מיליון ₪, חייב זה מפגר בתשלומים החודשיים בסכום העולה על 100,000 ₪. הכנ"ר אינו מתנגד להפטירו תמורת הסכומים שפורטו על ידי הנאמן.

לדיון בהפטר התייצבו ב"כ הנושים : רשות המיסים, בנק ערבי, הבנק הבינלאומי.

ב"כ הנאמן הודיעה בדיון כי לאחר ששוחחה עם ב"כ הנושים, ביקשה לעדכן את עמדתה בעניין החייב המנוח – חנות נביל, מאחר ומדובר בהליך לבקשת נושה, ובהתייצעות עם ב"כ הנושה, היא מבקשת למחוק את ההליך ולבטלו.

ב"כ החייבים הודיע כי הגם שבקשת ההפטר הוגשה על ידי החייב 2 – בנו של החייב 1 – הרי שעל דעת החייב 2 הוא מודיע שאין לו התנגדות שבקשת ההפטר, ככל שהיא נוגעת לחייב 1, תימחק וההליך בעניינו יבוטל.

באשר לחייב מס' 2, הביעו הנושים את עמדתם כדלקמן:

בנק ערבי : הצעת החייב נמוכה. הבנק הצליח לגבות ללא קשר להליכי הפש"ר סך של 400,000 ₪. לחייב בת זוג שיכולה לעבוד ולסייע. יתכן ויש מקום להמשיך את ההליך ולהגדיל בכך את הסכום בקופת הכינוס.

הבנק הבינלאומי ובנק מרכנתיל דיסקונט: סכום הנשייה של הבנק הבינלאומי – 5.3 מיליון ₪, של בנק מרכנתיל – 9.4 מיליון ₪. לא ניתן לומר שהחייבים שיתפו פעולה עם הנאמן או עם בית המשפט. החקירה חשפה הסתרת הכנסות ונכסים. לאחר שהחברה שבבעלות החייבים נקלעה לקשיים ולהליכי כינוס, החייבים ניהלו הליכים משפטיים לאחר שניתן בעניינם צו כינוס. הסכום שמציע החייב נמוך מסכום חוב הפיגורים. החייב מציע "לתרום" לקופת הפש"ר 90,000 ₪. החייב טוען שהוא עובד כנהג משאית שכיר ומשתכר 4,000 ₪, הוא איננו מזכיר את ההכנסות מעסקי שמן הזית. החייב עובד בחברה שהוקמה על ידי אחיו, לאחר שהחברה שבבעלותו – סימון חנות בע"מ – הפסיקה את פעילותה, אותו אח שרכש את הזכויות בבית במסגרת צו כינוס נכסים, על כן ,אין מקום ליתן הפטר.

ב"כ החייב ביקש לציין כי כל הנכסים של החייבים שמומשו ,נמכרו במסגרת הליכי כינוס שנקטו נושים מובטחים.

לאחר שנשמעו טענות ב"כ הנושים, הודיעה ב"כ הכנ"ר כי היא סבורה שיש למחוק את הבקשה להפטר ביחס לשני החייבים ולהורות שהחייב יסלק קודם לכל את פיגוריו. על פי הנתונים שמסרה ב"כ הכנ"ר, אם צו התשלומים יועמד רטרואקטיבית על סך 1,000 ₪ החוב הוא 20,000 ₪ וככל שצו התשלומים ישאר על סך של 4,000 ₪ סכום חוב הפיגורים הוא 132,000₪

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נראית בעיני עמדת הנאמן. אני מורה כדלקמן:

1. באשר לחייב 1 - אני מורה על מחיקת הבקשה להפטר. כמו כן, אני מורה על מחיקת הליך הפש"ר בעניינו כפי שהוסכם על דעת הצדדים.

2. באשר לחייב 2 – ביום 25/1/12 ניתנה החלטה מנומקת לפיה, יעמוד סכום צו התשלומים לחייב 1 על סך 2,000 ₪ ולחייב 2 על סך 1,000 ₪ החל מיום 1/2/11.

הנאמן הגיש ביום 5/2/12 בקשה למתן הבהרה. בבקשה צוין שבהחלטה בית המשפט יצא מתוך הנחה שהנאמן ביקש הגדלת הסכום ל – 2,000 ₪ ולא היא. הנאמן מציין כי ביקש הגדלת צו התשלומים ל – 10,000 ₪.

ניתנה לכנ"ר ולחייבים הזכות להגיב לבקשה בתוך 30 יום.

הכנ"ר הגיש הודעה לפיה הוא מצטרף לעמדת הנאמן הכנ"ר סבר שיש להגדיל את הסכום לכל אחד מהחייבים לסך של 4,000 ₪.

ביום 19/3/12 ניתנה החלטה, לפיה בהעדר תגובת החייבים ובהתחשב בנימוקי הבקשה ובעמדת הנאמן, הוגדל צו התשלומים, כמבוקש, ל – 4,000 ₪ לכל אחד מהחייבים.

ביום 18/4/12 הגישו החייבים בקשה דחופה לביטול ההחלטה. בבקשה טענו החייבים שאמנם קיבלו את העמוד הראשון של הבקשה ועליו החלטת ביתה משפט המורה להם להגיש תגובה ואולם הם פנו לנאמן וביקשו להעביר אליהם את הבקשה במלואה, אך לא קיבלו. ב"כ החייבים טען כי לא הוגשה בקשה להארכת מועד בשל פטירה של בן משפחה שגרמה להיעדרותו מהמשרד.

בתגובה שהגיש הנאמן לבקשה הוא טוען שיש לדחותה משום שהמועד להגשתה חלף. בקשת הנאמן להבהרת החלטה שנענתה על ידי בית המשפט, בהעדר תגובה, היתה על גבי עמוד אחד, כך שהחייבים קיבלו את כל הבקשה.

ההחלטה המקורית שלגביה הוגשה בקשת הבהרה ניתנה לאחר שניתן להם יומן בבית המשפט ולאחר הגשת סיכומים.

בקשת החייבים נדונה בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 30/1/13, בסיומו הוחלט כי ככל שתוגש בקשה להקטנת תשלומים,תינתן החלטה לאחר קבלת הצדדים הרלוונטים.

ואכן הוגשה בקשה להקטנת תשלומים רטרואקטיבית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה לי שיש להיעתר לבקשה להפחתת צו התשלומים רטרואקטיבית, ככל שהדבר מתייחס לחייב מס' 2.

ההחלטה המקורית וגם ההחלטה המבהירה ניתנו לאחר שלחייבים ניתנה הזדמנות לטעון את טענותיהם כפי שנעשה בפועל בדיון שהתקיים לפני ההחלטה המקורית ולאחר שלא הגיבו לבקשת ההבהרה.

יחד עם זאת, מאחר ובהחלטה המקורית מצאתי שיש מקום להבחנה בין שני החייבים, כאשר החייב 1 חויב בסך 2,000 ₪ ואילו החייב 2 חויב בסך של 1,000 ₪ הרי שha הצדקה לשמור על אותה יחסיות, גם בהחלטה המבהירה. דהיינו מאחר שצו התשלומים בעניינו של החייב 1 הועמוד על סך 4,000 ₪ החל מיום 1/2/11 יעמוד צו התשלומים לחייב 2 על מחצית מהסכום דהיינו על סך 2,000 ₪ רטרואקטיבית החל מיום 1/2/11.

עניינו של החייב 1 איננו רלוונטי עוד, לאור מחיקת ההליך.

באשר לבקשה להפטר בעניינו של החייב 2, לאור העובדה שהנאמן מאשר למעשה כי לחייב 2 לא נותרו נכסים ברי מימוש ובהתחשב בתקופה בה הוא שוהה בהליך, תקופת יצירת החובות וכן בהתחשב בכך שהעיקרון של מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש קיים לא רק כאשר מוגשת בקשת חייב, אלא גם כאשר מדובר בהליך לבקשת נושה, ומאחר ועמדתה של ב"כ הכנ"ר בטרם הדיון היתה של תמיכה בעמדת הנאמן, אני סבור שיש להיעתר לבקשת החייב וליתן לו הפטר מותנה בתנאים כדלקמן:

1. החייב ישלם את חוב הפיגורים בצו התשלומים לפי חישוב שייערך על ידי הכנ"ר בהתאם להחלטתי זו – להקטנה רטרואקטיבית של צו התשלומים מ – 4,000 ₪ ל – 2,000 ₪מיום 1/2/11

2. החייב ישלם לקופת הפש"ר את הסכומים שפורטו על ידי הנאמן בתסקיר ובאופן שפורט על ידי הנאמן במסגרת התסקיר שהגיש.

3. אני מורה על העברת הסך של 9,000 ש"ח שהפקיד החייב בופת ביהמ"ש העליון במסגת הבר"ע

שהוגש בתיק זה.

לאחר שהחייב יעמוד בתנאים אלה, יינתן לו הפטר חלוט.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ו, 21 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.