1. הוגשה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה.

2. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. התובע הועסק על ידי הנתבעת משנת 1998.

ב. על פי נתונים שהציגה הנתבעת ואישורים של התובע, משנת 2006 החל התובע להעדר מהעבודה, מסיבות רפואיות ואישיות.

ג. בחודשים מאי עד אוגוסט 2008 התובע לא עבד.

ד. בחודש ספטמבר חזר לעבודה ועבד במשך מספר ימים בחודש, עד לחודש דצמבר 2008 שאז עזב.

ה. התובע הודיע למנהל העבודה ראובן, כי הוא אמור לעבור ניתוח בגב.

ו. התובע עבר ניתוח פריצת דיסק, בירדן, בחודש אוקטובר 2009.

ז. התובע ביקש לחזור לעבוד בנתבעת בסוף שנת 2009, לאחר שהחלים מהניתוח. בפועל – לא חזר לעבודה.

ח. בתום תקופת העבודה, דצמבר 2008 או ינואר 2009 ניתנה לתובע הלוואה על סך של 5,000 ₪ שאותה טרם השיב לנתבעת.

ט. לתובע לא שולמו דמי הבראה בשנים האחרונות לעבודה.

3. התובע העיד בפנינו, כן העידו גב' אורלי גולדין ומר ראובן אזולאי מטעם הנתבעת.

לאחר עיון בחומר הראיות ובסיכומים ושמיעת העדים, אדון להלן בסוגיות השנויות במחלוקת.

4. פיצויי פיטורים

התובע אישר בעדותו שלא עבד בחודשים מאי עד אוגוסט 2008. לטענתו, בשל מחלה.

לדבריו: "הייתי חולה בהכל, מהבטן, הגב, מהריאות".

על פי עדות התובע, כשחזר לעבודה בחודש אוגוסט 2008 (לאחר שלושה חודשי הפסקה), הוצב לעבודה על מכונת "ואלס" שהיא מכונה הדורשת הפעלת כח פיזי ומאמץ. לטענתו, במסגרת זו העמיס על המכונה חומר גלם במשקל 50 ק"ג בכל פעם, עד "שנשבר לו הגב".

5. התובע אישר שהפסיק לעבוד בחודש 12/08 .

לטענתו, הסיבה שהפסיק לעבוד היתה בשל בעיות בגב.

התובע אישר שאיש לא פיטר אותו באותו מועד.

6. התובע צירף לתצהירו מסמכים רפואיים שונים משנת 2008.

לסיכומים הוגש תרגום של המסמכים.

מסמך אחד מיום 24/8/12, מהווה אישור מחלה לשבועיים.

(בתרגום לעברית נכתב שתאריך הוצאת המכתב הוא 24/8/12, אולם ניכר כי מדובר בטעות. השוואת המסמך לנוסח בשפה האנגלית, מעלה כי התאריך שבו נכתב הוא 24/8/08).

מסמך נוסף מיום 24/11/08, שלא הוגש תרגום שלו, הינו אישור מחלה לשבועיים עקב פריצת דיסק.

אישור נוסף, מיום 1/12/08, ממנו עולה שנמצאה פריצת דיסק וכי עליו לעבור ניתוח.

מסמך מיום 9/8/09 בו נרשם שהתובע זקוק להתערבות כירורגית בדחיפות.

מסמך מיום 23/11/09 נו נכתב כי בוצע ניתוח ביום 14/10/09 ונדרשת תקופת החלמה למשך 4 שבועות.

7 .התובע אישר שלא מסר את המסמכים הנ"ל לנתבעת בזמן אמת.

לדבריו:

"אתה יודע למה? כי כל המסמכים הרפואיים שנתתי לכם לא החזרתם לי ולכן השארתי אותם אצלי. כדי שאוכל לתבוע את המפעל על הפיצויים שלי".

8. לדברי התובע, בשנת 2009 נסע לירדן לחודש ולאחריו עוד חודש וחצי שבמהלכו עבר ניתוח בגב, בחודש אוקטובר 2009.

התובע העיד שלאחר הניתוח, כאשר חל שיפור במצב הגב, בחודש דצמבר 2009, התקשר לנתבעת וביקש לחזור לעבודה, אך נאמר לו שיהיה עליו לחתום על מסמך שהוא מוותר על פיצויי פיטורים ומתחיל כעובד חדש וזאת סירב לעשות.

9. התובע אישר בעדותו שלא מסר לנתבעת מסמכים אודות הניתוח מחודש אוקטובר 2009.

10. התובע אישר שקיבל מהנתבעת בסוף 2008 או תחילת 2009, הלוואה בסך 5,000 ₪.

11. מנהל העבודה ראובן אזולאי - העיד שהתובע עזב בדצמבר 2008 בשל בעיות אישיות, בעיות פוריות ובעיות בבית, שכלל אינן קשורות לבעיות גב, וכי לבקשתו ומתוך רצון לעזור לו, הוסכם להלוות לו 5,000 ₪ שאותם יחזיר כשיחזור לעבודה, אלא שהתובע לא חזר עד סוף שנת 2009.

לדברי העד, התובע לא יצר איתו קשר במהלך שנה, מתחילת שנת 2009 עד לדצמבר 2009.

בנוסף אישר מר אזולאי שהתובע סיפר לו שהוא סובל מכאבי גב, כי סיפר לו על כאבים כשהוצב לעבוד על מכונת ואלס.

לדברי העד, לאחר תלונותיו של התובע, הועבר לעבוד על מכונה אחרת.

לטענת הנתבעת – התפטרות התובע לא נבעה מבעיות גב, אלא מסיבות אישיות, כי התובע לא הציג לנתבעת אישורים רפואיים אודות ניתוח בגב ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

12. התובע משתית את התביעה לפיצויי פיטורים על שני אדנים.

האחד –

התפטרות בחודש דצמבר 2008 לרגל מצב בריאותי.

התובע לא הוכיח שהתפטר בחודש דצמבר.

התובע אישר שלא מסר לנתבעת אישורים רפואיים אודות העדרות מהעבודה בשנת 2008 או אודות הצורך לעבוד ניתוח פריצת דיסק. טענתו כי לא מסר את האישורים שכן הנתבעת בעבר לא החזירה לו אישורים רפואיים שמסר לה, אינה הגיונית שכן התובע יכול היה למסור צילומים או לשמור העתקים מהמסמכים, בידיו.

על פי דבריו, התעתד לעבור ניתוח ולחזור לעבודה.

אין תיעוד לפניה למעסיק בבקשה לקבלת פיצויי פיטורים.

התובע ביקש וקיבל הלוואה על סך 5,000 ₪ לאחר 12/08 ומכאן תימוכין נוספים לכך שלא התכוון להתפטר בחודש דצמבר 2008 וכי לא התפטר בפועל.

13. השני –

טענה לפיטורים בסוף 2009.

התובע ביקש הלוואה בסוף 2008 לצורך ניתוח וקיבל.

הניתוח היה בפועל בחודש אוקטובר 2009, כעשרה חודשים לאחר הפסקת העבודה.

בכל אותה תקופה לא היה קשר בין התובע לבין הנתבעת.

התובע לא עבד בתקופה זו.

התובע לא הציג אישורי מחלה עבור תקופה זו, אלא רק בדיעבד, במסגרת כתב התביעה, עת הציג אישורים על הניתוח שעבר.

התובע לא טען וממילא לא הוכיח, כי בתקופה מאז ינואר 2009 ועד לבקשתו לשוב לעבודה בסוף 2009, עמד בקשר עם מי בנתבעת.

14. התובע למעשה נעלם במהלך כל שנת 2009 ולא החזיר את ההלוואה שניתנה לו.

במהלך תקופה זו שהה במשך מספר חודשים מעת לעת בירדן, ועבר ניתוח בחודש אוקטובר 2009.

15. ככל שתתקבל טענת התובע כי עזב בחודש דצמבר 2008 על מנת לעבור ניתוח בירדן וכי קיבל הלוואה בתחילת 2009 לצורך הניתוח, הרי שהתובע לא הסביר מדוע הניתוח היה רק עשרה חודשים לאחר מכן, בחודש אוקטובר 2009 ומדוע לא הודיע על כך לנתבעת ולא ווידא שמקום העבודה נשמר לו.

16. הפסקה בת כשנה , בהעדר הוכחה להסכמת המעסיק לכך או להסכמתו לשמור על מקום העבודה לשנה, מהווה ניתוק של יחסי עובד ומעביד ואינה מחייבת את המעסיק לקלוט את העובד אחרי שנה.

לפיכך, הודעת הנתבעת לתובע בסוף שנת 2009, כאשר פניה אלה לאחר שנה שבה לא היה קשר בין הצדדים, כי תסכים לקבלו כעובד חדש, אינה מהווה פיטורים.

17. לנוכח האמור, אנו קובעים שהתובע לא פוטר בחודש דצמבר 2009.

התובע עזב את העבודה בחודש דצמבר 2008, שלא בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

התובע ביקש לחזור לעבודה בחודש דצמבר 2009, שנה לאחר מכן ובקשתו נדחתה.

18. בנסיבות אלה התובע לא הוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים.

תביעתו ברכיב זה נדחית.

19. דמי הבראה

לטענת הנתבעת בשנתיים האחרונות לעבודה התובע לא השלים שנת עבודה ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

טענה זו נדחית.

התובע היה עובד של הנתבעת, ברציפות, משנת 1998 ועד דצמבר 2008.

עד לסיום העבודה בחודש דצמבר 2008, עבד התובע ברציפות.

אמנם נכון שבמהלך שנת 2008 לא עבד במשך מספר חודשים ברציפות, אך כשחזר, התקבל בחזרה לעבודה תוך שמירת הוותק (בניגוד להפסקה שחלה לאחר מכן, בשנת 2009, שנמשכה שנה).

משלא שולמו דמי הבראה לתובע עבור השנתיים האחרונות לעבודה, זכאי הוא לדמי הבראה על פי חלקיות המשרה שבה הועסק בשנים אלה.

20. על פי תלושי השכר ותחשיבים שהוצגו בתצהירה של גב' גולדין, בשנים אלה עבד התובע בהיקף משרה של 39%.

עיון בתלשוים מעלה כי בחודש 2/08 עבד 66.5 שעות, בחודש 4/08 עבד 57 שעות, בחודש 9/08 עבד 51 שעות, בחודש 10/08 ובחודש 11/08 עבד 142 שעות.

בענין זה אין לקבל את טענת התובע בסכומים כי הוא זכאי לדמי הבראה עבור חודשים שבהם לא עבד, בשל היותו במחלה.

כאמור, התובע לא הציג אישורי מחלה לתקופה מאי עד אוגוסט 2008. כן לא הציג אישורי מחלה עבור ימי עבודה בחודשים אחרים בשנת 2008, שבהם לא הגיע לעבודה.

לפיכך, התחשיב שנערך בסיכומי הנתבעת מתקבל.

התובע זכאי לדמי הבראה בסך 1,549 ₪.

21. קיזוז הלוואה

התובע הודה שקיבל מהנתבעת הלוואה על סך 5,000 ₪ ולא השיב.

לפיכך, מכל סכום המגיע לתובע, יש לקזז את סכום ההלוואה.

22. קיזוז הודעה מוקדמת

בחודש דצמבר 2008 התפטר התובע עקב בעיות בריאותיות שלא איפשרו את המשך העסקתו.

אמנם נכון שלא הוכיח כי מסר הודעת התפטרות כדין ולא נתן לנתבעת הודעה מוקדמת ואולם, בנסיבות אלה ולאור אישורי המחלה שהוצגו, אף כי באיחור, אני קובעת שאין לקזז דמי הודעה מוקדמת.

23. סוף דבר

א. התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.

ב. התביעה לדמי הבראה מתקבלת, על פי החישוב שבסיכומי הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובע 1,549 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ג. טענת הקיזוז בעניין הלוואה מתקבלת.

מכל סכום המגיע לתובע, יקוזז 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ד. טענת הקיזוז בעניין דמי הודעה מוקדמת, נדחית.

24. מתוך התחשבות במצבו הרפואי של התובע, אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, 23/9/12 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.