בחנתי את תחשיבי הצדדים וראיותיהם. סבורני כי טענת התובע לפיה פרש לגמלאות בגין התאונה אינה מבוססת ואינה מתיישבת עם שיעור הנכות שנקבעה לו ועומדת בסתירה לתיעוד שהוגש. התובע נמנע מלצרף תיעוד בדבר הכנסותיו עובר לתאונה.

לאחר התאונה התמיד התובע בעבודתו כשכיר במשך כ-5 שנים ועל כן ספק עד כמה יכול היה להירתם בתקופה זו ל-3 עיסוקים בו זמנית.

משנראה לכאורה לפחות כי אין קשר בין הפרישה לגמלאות לבין התאונה – אין לנכות את תשלומי הגמלה.

הוצאות העסקת עובדים כמפורט בדוחות רווח והפסד אינן תומכות בעדות התובע בדבר עלות העסקת עובד זר.

מחזור הכנסות התובע מצימרים, כמו גם הפסדיו לאורך השנים הינם "יציבים" ולא מובן מדוע הינו מתמיד בעיסוק זה שהפסדו בצידו.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים הצעתי הינה כי ישלום לתובע סך כולל של 110,000 ש"ח בצרוף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה.

התובע יודיע עמדתו תוך 10 ימים והנתבעת תוך 30 יום לאחר מכן.

לתזפ ליום 24/7.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ד, 19 יוני 2014, בהעדר הצדדים.