1. בצלאל שמחון (להלן- התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכרה בפגיעתו בכתף ימין כפגיעה בעבודה הנובעת מתאונת עבודה ולחילופין כמחלת מקצוע או על פי תורת המיקרוטראומה.
2. בהחלטה מיום 1.3.12 נקבע כי קיימת תשתית עובדתית מספקת לבחינת פגיעת התובע על פי תורת המיקרוטראומה. לפיכך, הוחלט על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין הפגימה ממנה סובל הוא.
3. ביום 11.3.12 מונה ד"ר בלקשטיין אורי לשמש מומחה – יועץ רפואי (להלן- מומחה) בתיק.

4. להלן התשתית העובדתית אשר הועברה למומחה לצורך מתן חוות דעתו-

א. התובע עבד בחנות איקאה בנתניה (להלן- איקאה) מיום 26.3.09 ועד ליום 28.12.09 . מרבית התקופה עבד כמחסנאי עד שנאלץ להפסיק עבודתו עקב ליקויים רפואיים מהם סובל הוא.

ב.  עבודת התובע באיקאה הייתה כרוכה במאמץ פיזי מתמשך ויומיומי הן כאשר עבד בשטיפת ירקות והן כאשר היה מקבל מדי יום הזמנות של מזון וסחורה מסוגים שונים .

ג.   התובע עבד בכל יום בין 7 ל- 11 שעות כאשר במסגרת עבודתו היה אחראי על 3 חדרי קירור בטמפרטורה של 5 מעלות וכן על 3 חדרי קפואים בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות.

ד. מרבית הזמן, עסק התובע בסידור המוצרים אשר רובם אוחסנו במקררים והיה מצוי בסביבה קרה, בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, משך שעות רבות בכל יום (בין 7 ל-10 שעות) במהלך תקופת העבודה.

ה.  חדרי הקירור כללו- חדר קירור של חדר אוכל , חדר קירור הירקות וחדר קירור שתייה.

חדרי המוצרים הקפואים כללו- חדר מקפיא בשר, חדר מקפיא דגים וחדר מקפיא עוגות.

ו.  כל יום קבע התובע הזמנות מזון קפוא – 50 קרטונים של חברת "אסם" ובין 20 ל 40 קרטונים של נקניקיות כאשר כל קרטון שקל בין 5 ל- 20 ק"ג . התובע סדר את ההזמנות בחדר המקפיא.

ז.  מדי יום היה התובע שוטף 15 קרטונים של ירקות ובהמשך מעביר אותם לגיגיות גדולות ומכניסם לחדרי הקירור שם היה התובע ממיין את הסחורה שקיבל .

ח. פעמיים בשבוע היה התובע מקבל ומסדר כ- 20 ארגזים של דגים קפואים בחדר המקפיא של הדגים . משקלם הממוצע של ארגזי הדגים הגיע ל- 200 ק"ג .

ט.  פעמיים בשבוע היה התובע מקבל כמות של כ- 10 עד 20 קרטונים בשר קפוא במשקל של כ- 250 ק"ג ומסדר אותם במקפיא הבשר.

י.  פעמיים בשבוע היה מקבל 2 משטחי שתייה , אותם פירק וסידר במקרר השתייה , עבודה זו כללה הרמת משאות כבדים למקומות גבוהים בעזרת סולם.

יא.  פעם בשבוע היה התובע מקבל ומסדר סחורה של מוצרים חד פעמיים.

יב.   פעמיים בשבוע קיבל התובע וסידר סחורה יבשה כגון - כ- 20 פחוני שמן בנפח של 16 ליטר ו- 2 עגלות משא של שימורים , קמח סוכר ועוד.

יג. פעמיים - שלוש בשבוע קיבל התובע וסידר סחורה יבשה של אסם בכמות של שתי עגלות משא.

יד. כל יום קיבל התובע וסידר כ- 10 ארגזי חלב במקרר השתייה.

טו. בנוסף התובע קבל בין 1 ל-2 עגלות של סלטים , שימורי דגים ומיצים טבעיים ומסדר אותם במקרר השתייה.

טז. כמו כן התובע היה מנקה את חדרי הקירור ושוטף את הרצפה. שטיפת המקרר בוצעה פעם בשבוע , במסגרתה הוציא את המוצרים, שטף את הקירות והמאווררים ולאחר מכן שב וסדר את המוצרים במקומם.

5. להלן השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב-

"א. מהי הפגימה הרפואית ממנה סובל התובע?

ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה של התובע המתוארים לעיל , לבין הפגימה ממנה סובל הוא?

ג. האם כל פעולה או כל מאמץ שהתובע ביצע בעבודתו, גרמו לנזק זעיר, בלתי ניתן לאבחון לכשעצמו, נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך , כאשר הצטברותם של נזקים זעירים אלה היא שגרמה לליקוי (בדרך של גרימה ו/או בדרך של החמרה)?

ד. ככל שהתשובה לשאלה ג' הינה חיובית - האם השפעת העבודה על הליקוי הייתה פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים הטבעיים?"

6. להלן תשובות המומחה-

"א. בגפה העליונה מימין , סבל התובע,

1. בכתף מ"כתף קפואה" (Frozen shoulder)

2. במרפק מ"מרפק טניס" (Tennis elbow)

הבעיה העיקרית היתה בכתף הימנית בגינה נבדק במיון ביה"ח מאיר כ"ס (19.1.2010).

בהדמיה – צילומי הרנטגן- ב.מ.פ.

בבדיקת U.S של כתף ימין – לא נמצאו קריעים בגידים.

קיבל טיפולים פיזיותרפיים.

ב. לדעתי אין קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימות מהם סבל. ה"כתף הקפואה" מימין מאופיינת בהגבלת תנועות סיבתה איננה ידועה – לא קשורה למאמץ גופני. "מרפק טניס" מימין, הינה תופעה קלה מאוד וחולפת, לאחר הפסקת מאמצים.

ג. לא מדובר בנזקים זעירים מתאימים למיקרוטרואמה – לא כגרימה ולא כהחמרה.

בכתף – מדובר בהגבלת תנועות עקב הידבקויות (Adhessive Capsulitis) סיבתם לא ידועה. שכיחה גם אצל אנשים העובדים עבודה קלה כמו עבודה משרדית וכד'.

במרפק – מדובר בתופעה קלה מאד , שכיחה וחולפת".

7. התובע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, להלן שאלות ההבהרה אשר הופנו למומחה-

"א. "כב' המומחה מתבקש להבהיר האם העובדה כי לאחר הפסקת המאמץ נרפא הפגם מלמדת על קשר סיבתי בין המאמץ בעבודה לפגיעה?

ב. האם בהכנת חוות הדעת והמסקנות הכלולות בה , נלקח בחשבון על ידך כי תנאי עבודתו של התובע כללו עבודה בהבדלי טמפרטורות כגון – מעברים בין מקררים, מקפיאים וכניסה ויציאה מהן כמו גם שהייה בטמפרטורות נמוכות ?

ג. האם יש קשר סיבתי רפואי בין עבודה בסביבה בה קיימים הבדלי טמפרטורות ושהייה בטמפרטורות נמוכת ובין כל אחת מהפגימות בהן סובל התובע, והאם יש קשר בין תורת המיקרוטראומה כגרימה או כהחמרה ובין סביבת העבודה המתוארת ביחס לטמפרטורה?"

8. להלן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה-

"א. אם לאחר הפסקת המאמץ נרפא ה"פגם" הרי שלא מדובר בפגם אלא בתופעה חולפת של כאבים.

ב. אכן כן.

ג. בספרות האורטופדית לא ניתן למצוא קשר סיבתי בעבודה בה קיימים הבדלי טמפרטורות ושהיה בטמפרטורות נמוכות להופעת "כתף קפואה" Frozen shoulder או מרפק טניס Tennis elbow.

אין גם קשר בין תורת המיקרוטראומה כגרימה או כהחמרה, הקשורים לעבודתו בהבדלי טמפרטורות , מעברים בין מקררים, כניסה יציאה ושהיה בטמפרטורות נמוכות".

תמצית טענות התובע-

9. בית הדין אינו חייב בכל מקרה לקבל את חוות הדעת המוגשת בפניו.

10. הוכחו בפני בית הדין ברמה של למעלה ממאזן ההסתברויות הנחוץ כל יסוד התביעה. ההגיון הסביר הנלמד מהעבודות מלמד כי הליקויים מהם סובל התובע נגרמו כתוצאה ישירה מאופן העבודה ומהותה.

11. קודם לתחילת העבודה לא סבל התובע מהליקויים עליהם התלונן.

12. המומחה קבע כי הגורמים לבעיה העיקרית ממנה סובל התובע "כתף קפואה" אינם ידועים.

13. קשר הזמן, הסמיכות וההיגיון הבריא בין תחילת העבודה והופעת הליקויים לראשונה מובילים למסקנה כי הליקויים מהם סובל התובע, מהווים תאונת עבודה בפרט באין הסבר רפואי לסתור הרי סיבתם כאמור, אינה ידועה.

14. בחוות הדעת נפלו סתירות שכן המומחה לא יכול לטעון מחד כי סיבתה של הכתף הקפואה איננה ידועה ובד בבד לטעון כי היא אינה קשורה למאמץ פיזי.

תמצית טענות הנתבע-

15. תשובותיו הברורות של המומחה הן בחוות הדעת והן בחוות הדעת המשלימה די בהן כדי לסתום את הגולל על תביעת התובע.

16. המומחה השיב לשאלה השנויה במחלוקת בצורה ברורה אשר תומכת בטענות הנתבע במלואן.

17. בהתאם להלכה הפסוקה, בדרך כלל תשמש חוות דעת את בית הדין בתחום שלבית הדין אין ולא יכול להיות ידע לגביו כל עוד לא עולה לכאורה כי חוות הדעת מושתתת על הנחה משפטית מוטעית.

18. המומחה קבע בחוות דעתו ובחוות הדעת המשלימה כי אין כל נזק רפואי שנגרם במרפק מתנאי עבודתו של התובע בפרט משכאבים אינם בגדר נזק פיזיולוגי.

דיון והכרעה-

19. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו: דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]).

כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

20. בנסיבות העניין שבפנינו, חוות דעת המומחה בצירוף חוות דעתו המשלימה מיום 25.5.12 נותנות מענה מספק לשאלת הקשר הסיבתי השנויה במחלוקת בין הצדדים. בהחלטת המינוי פורטו העבודות הפיזיות אותן מבצע התובע ולאחר שהמומחה השיב על השאלה מהי הפגימה ממנה סובל התובע, הוסיף וקבע כי לעניין "כתף הקפואה" אין היא קשורה למאמץ גופני. באשר ל"מרפק טניס" קבע כי מדובר בתופעה קלה מאוד וחולפת, לאחר הפסקת המאמץ.

21. בתשובות לשאלות ההבהרה שב המומחה על עמדתו וקבע כי אם לאחר הפסקת המאמץ נרפא ה"פגם" לא מדובר בפגם אלא בתופעה חולפת של כאבים. (אשר כידוע אינם מקנים אחוזי נכות ).

כמו כן המומחה נתן דעתו לעובדה שהתובע עבד בהבדלי טמפרטורות ואף ציין כי בספרות האורטופדית לא ניתן למצוא קשר סיבתי בעבודה בה קיימים הבדלי טמפרטורות ושהיה בטמפרטורות נמוכות להופעת "כתף קפואה" Frozen shoulder או מרפק טניס Tennis elbow. כן נתן דעתו לתורת המיקרוטראומה בסוג עבודה הכרוך בהבדלי טמפרטורות.

22. אשר לטענות התובע ייאמר בקצרה כי שעה שנקבע ע"י המומחה כי לא מתקיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לבין הפגימה ממנה סובל התובע, אין בעובדה כי המסמכים הרפואיים תחילתם באותה תקופה כדי לשנות מקביעת הממחה. ודוק; המומחה נתן דעתו לעבודות הפיזיות אשר ביצע התובע לרבות הבדלי הטמפרטורות , כל אלה פורטו בהרחבה בהחלטת המינוי ,ולאחר מכן קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי רפואי ביניהם לבין הפגימה.

23. עוד טען התובע בסיכומיו כי בחוות הדעת נפלו סתירות מהותיות- ככל שהתובע סבור כך, היה מקום להעלות הטענה טרם שלב הסיכומים. לגופו של עניין סבורים אנו כי לא קיימת סתירה שכן עצם הקביעה כי סיבת הכתף הקפואה אינה קשורה למאמץ פיזי, אין בה כדי לסתור את הטענה כי הסיבה לא ידועה.

24. סוף דבר- התביעה להכרה בפגימת התובע בכתף ימין על פי תורת המיקרוטרואמה – נדחית.

אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת חוות הדעת.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.