1. לפני בקשת הגב' איטח כוכבה (להלן: "המבקשת") לביטול ההליך בשל אי תשלום מזונות, וכן בקשת החייב לשינוי ההחלטה מיום 25.8.15, שעניינה קציבת מזונות לילדיהם המשותפים של החייב והמבקשת.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ביום 9.7.15 הגישה המבקשת בקשה לקציבת מזונות, בה ביקשה לקצוב את דמי המזונות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (להלן: "בית המשפט לענייני משפחה"), אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה על החייב לשלם למבקשת דמי מזונות ומדור, עבור 2 ילדיהם המשותפים, בסך 3,700 ₪ לחודש (שהם דמי מזונות בסך 2,800 ₪ עבור שני הילדים וכן דמי מדור בסך 900 ₪).

בבקשתה ציינה המבקשת כי היא מקבלת מן המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קצבת מזונות בסך 1,300 ₪, ולפיכך ביקשה להורות לחייב לשלם את יתרת הסכום, בסך 2,400 ₪.

1. על אף שניתנה לו זכות תגובה, לא הגיש החייב תגובה עניינית לבקשה לקציבת מזונות. בהיעדר תגובת החייב, ונוכח תגובת הנאמנת, אשר המליצה לקבל את בקשת המבקשת, נקבע בהחלטה מיום 25.8.15, כי על החייב לשלם למבקשת דמי מזונות חודשיים בסך 2,400 ₪, וזאת בנוסף לקצבה המשולמת לה על ידי המל"ל.
2. ביום 21.1.16 הגישה המבקשת את בקשתה לביטול ההליך, בטענה כי החייב אינו עומד בתשלום המזונות שנקצבו בהחלטה מיום 25.8.15.
3. החייב הגיש תגובתו לבקשה לביטול ההליך בה טען כי הוא משלם את דמי המזונות בצורה מסודרת ועקבית, וצירף לתגובתו אישורים מהם עולה כי שילם למבקשת סך של 2,000 ₪ בגין מזונות בכל אחד מהחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2015.
4. ביום 7.2.16 הגיש החייב בקשה בה טען כי מבירור שערך במל"ל עולה כי המבקשת מקבלת מהמל"ל קצבת מזונות בסך 2,200 ₪, כך שכל שעליו לשלם, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, הוא סך של 1,500 ₪ לחודש.

עוד טען החייב, כי היה מובטל למשך שנתיים, וכי כעת עובד הוא במשרה חלקית ומרוויח 3,000 ₪ לחודש, מתוך כך עליו לשלם סך של 500 ₪ בחודש לקופת הכינוס, וסך של 1,000 ₪ לאמו, שכן הוא מתגורר אצלה. עוד ציין החייב כי נאלץ להיעזר באחותו על מנת לעמוד בתשלום דמי המזונות. לפיכך, ביקש החייב לשנות את ההחלטה מיום 25.8.15 ולקצוב את דמי המזונות על סך של 1,500 ₪.

1. ביום 15.2.16 הגיש החייב את תגובתו לבקשת המבקשת לקציבת מזונות. לא ברור מדוע הוגשה התגובה רק במועד זה, לאחר שכבר ניתנה החלטה לעניין קציבת המזונות. לגופו של עניין טען החייב בתגובתו זו, כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה שגוי, שכן נקבע בו שדמי המזונות כולם (כלומר סך של 3,700 ₪) ישולמו עד להגיעו של הבן הצעיר לגיל 18, בעוד שהסכמת הצדדים הייתה כי רק דמי המדור ישולמו במלואם עד לבגרותו של הבן, בעוד שאת דמי המזונות יש להפחית במחצית, לאחר הגיעה של הבת הבכורה לגיל 18.

לטענת החייב, ביתו המשותפת עם המבקשת בגרה כבר לפני למעלה מ-5 שנים, ומשכך יש להפחית את דמי המזונות מסך של 2,800 ₪ לסך של 1,400 ₪. לסכום זה יש להוסיף דמי מדור בסך 900 ₪. כלומר, יש לקבוע כי דמי המזונות להם זכאית המבקשת הינם בסך 2,300 ₪. מכך, לטענת החייב, יש לנכות סך של 1,300 ₪, אותם מקבלת החייבת מהמל"ל. לפיכך, יש לקצוב את דמי המזונות שעל החייב לשלם על סך של 1,000 ₪ לחודש.

1. בהחלטתי מיום 15.2.16 קבעתי כי יש לראות בתגובה זו של החייב כבקשה לשינוי ההחלטה מיום 25.8.15, וניתנה לחייבת ולנאמנת זכות תגובה.
2. הנאמנת הגישה תגובתה, הן לבקשת המבקשת לביטול ההליך והן לבקשת החייב לשינוי ההחלטה בדבר קציבת המזונות. מתגובתה עולה כי הנאמנת אינה רואה טעם בביטול ההליך, שעה שהחייב עומד בתשלומים החודשים, ושעה שהמבקשת לא ענתה לטענות החייב לפיהן עמד הוא בתשלום המזונות.

לעניין הבקשה לשינוי ההחלטה בדבר קציבת המזונות ציינה הנאמנת, כי שעה שביתם הבכורה של החייב והמבקשת בגרה, נתון שעלה לראשונה רק בתגובת החייב מיום 15.2.16, יש מקום להפחית את דמי המזונות לסך של 1,400 ₪ בתוספת דמי מדור בסך 900 ₪, ובסה"כ- 2,300 ₪. מסכום זה, סברה הנאמנת, יש לנכות את הקצבה החודשית אותה מקבלת המבקשת מהמל"ל. עוד ציינה הנאמנת כי על המבקשת להבהיר מהו גובה הקצבה אותה היא מקבלת מהמל"ל בטרם תינתן הכרעה סופית בעניין המזונות.

1. המבקשת הגישה אף היא תגובתה לבקשת החייב, בה טענה, כי דמי המזונות שנפסקו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, נפסקו לתקופה שעד להגיעו של בנם הצעיר שלה ושל החייב לגיל 18, כפי שכתוב בפסק הדין עצמו. בקשה של החייב לתיקון פסק הדין כך שייקבע כי רק דמי המדור צריכים להיות משולמים עד להגיעו של הבן הצעיר לגיל 18, נדחתה. לטענת החייבת, דמי המזונות עומדים על סך של 3,700 ₪ ללא חישובי ריבית והצמדה, אך נוכח מצבו של החייב, מסכימה היא להעמיד את סכום המזונות על סך של 2,400 ₪, בנוסף לתשלומים שהיא מקבלת מהמל"ל.

עוד טענה המבקשת כי היא מקבלת כיום סך של 1,600 ₪ מהמל"ל עבור בנה הצעיר. לסיום הוסיפה המבקשת טענות בדבר התנהלות החייב, לפיהן הוא מסתיר את הכנסותיו, לא מגיש דוחות חודשיים, ונוסע ברכב שלא רשום על שמו.

דיון והכרעה

1. ראשית, אציין כי בשלב זה איני רואה מקום להורות על ביטול ההליך, שעה שהחייב עומד בצו התשלומים החודשי, ושעה שהמבקשת לא הכחישה את טענת החייב (הנתמכת באסמכתאות),לפיה עמד בתשלום דמי המזונות.
2. לעניין קציבת המזונות- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאת לנכון לקבל את עמדת הנאמנת ולפסוק לטובת הקטין דמי מזונות ומדור בסך כולל של 2,300 ₪. מסך זה ינוכה הסכום המשולם לחייבת על ידי המל"ל, כך שעל החייב יהיה לשאת בתשלום מזונות חודשיים בסך של 700 ₪. ואפרט.
3. אמנם, לטענת המבקשת, על פי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, סכום המזונות שנקבע בפסק הדין צריך להיות משולם עד להגיעו של הבן הצעיר לבגרות. עם זאת, ומבלי שאדרש לכוונת הצדדים בעת ניסוח ההסכמות שעל בסיסן ניתן פסק הדין, הרי שנוכח הימצאותו של החייב בהליך פשיטת רגל, נתונה לבית משפט זה הסמכות להפחית מדמי המזונות שנקבעו.
4. בבואו לקצוב מזונות שעל חייב לשלם לילדיו הקטינים, על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו". [ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, ניתן ביום 20.9.2007), רע"א 7568/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, ניתן ביום 31.12.2013) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, ניתן ביום 19.4.2015)].
5. במסגרת איזון זה, על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.
6. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.
7. בענייננו, ההחלטה מיום 25.8.15 ניתנה מבלי שהיו בפני בית המשפט נתונים בדבר הכנסות החייב והוצאותיו, ומבלי שהייתה ידועה לו העובדה כי ביתם הבכורה של החייב ושל המבקשת בגרה זה מכבר. בהקשר זה יצוין כי העובדה שהמבקשת לא ציינה זאת בבקשתה, יש בה טעם לפגם. משכך, נפסקו דמי מזונות בסך כולל של 3,700 ₪ (לרבות תשלומי המל"ל) עבור שני קטינים.
8. שעה שידוע כי ביתם הבכורה של החייב והמבקשת בגרה, ונוכח הכנסותיו הנמוכות של החייב, מצאתי לנכון, כאמור, להפחית מדמי מזונות אלה את חלקה היחסי של הבת. לפיכך, יש להפחית מסך המזונות הכולל (3,700 ₪) את דמי מזונות הבת, בסך 1,400 ₪.
9. לאחר ההפחתה עומד סכום המזונות הכולל על סך של 2,300 ₪. מסכום זה יש לנכות את הקצבה אותה מקבלת המבקשת מהמל"ל. אין בפני אישורים עדכניים מהמל"ל בדבר הסכום המשולם למבקשת, ועל המבקשת להמציאם תוך 7 ימים.
10. משכך, אני קוצבת את דמי המזונות לסך של 2,300 ₪ ומסכום זה יש לנכות את הקבצה המתקבלת על ידי המבקשת, בהתאם לאישור שיוצג על ידה, וזאת כל עוד ממשיכה המבקשת לקבל קצבת מזונות מהמל"ל.
11. בנסיבות העניין, איני רואה לנכון לקבוע כי ההפחתה בסכום המזונות תחול באופן רטרואקטיבי.

סוף דבר

1. הבקשה לביטול ההליך נדחית.
2. הבקשה לשינוי ההחלטה בדבר קציבת מזונות מתקבלת כמפורט בסעיף 20 לעיל.
3. סכום המזונות שפסקתי ישולם במישרין למבקשת בנוסף לתשלום החודשי הקבוע המשולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים, וזאת בכל 10 לחודש החל מחודש אפריל 2016.
4. יובהר לחייב כי אי עמידה בתשלום המזונות כמוה כאי עמידה בתשלומים חודשיים במסגרת הליך פשיטת הרגל, והיא עלולה להביא לביטול ההליך.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.