צד ג'

בפני שתי תביעות של מבוטח כנגד חברת הביטוח המבטחת בגין נזק שנגרם לרכבו בשתי תאונות והתגלה על ידו בשלב מאוחר יותר לאחר שתוקן במוסך וקיבל פיצוי מהנתבעת בגין ירידת ערך וכן הודעת צד ג' ששלחה הנתבעת כנגד חברת הביטוח של המזיק בגין אחת התאונות.

שתי התביעות אוחדו ונידונו במשותף.

טענות התובע:

1. התובע טוען שביום 21.7.09 נגרם לרכבו נזק שכלל פגיעה בגג ובשמשה קדמית, כתוצאה מנפילה של גזע עץ אשר נשמט ממנוף של משאית מטעם עיריית קריית אונו ( להלן: "צד ג' ").
2. בגין התאונה הוגשה תביעה לחברת איילון, בהתאם לתנאי הפוליסה תוקן הרכב במוסך הסדר מטעם חברת איילון.
3. התובע טוען ששמאי שנשלח מטעם חברת איילון העריך את ירידת הערך של הרכב בגין הפגיעה בשיעור של 5.5% מערך הרכב מלא שלהערכתו הינו 96030 ₪ . ובנוסף השמאי העריך שהנזק שנגרם לרכב ותוקן הינו בסך של 5109 ₪ .
4. התובע טוען שביום 4.11.09 פנה למכון לבדיקת רכב "קומפיוקאר" ובבדיקה נתגלו ליקויים בעלי משמעות גבוהה. (התיקונים שבוצעו לאחר התאונה פחחות והחלפת שמשה קדמית).
5. בעקבות כך התובע פנה לשמאי עצמאי אשר בחוות דעתו שהתיקון הגג וצביעתו בוצעו בצורה לקויה וישנן בליטות צבע בגג ונעשה שימוש בחומר שפכטל אשר גורם להתקלפות של הגג.
6. התובע טוען שהערכת ירידת הערך של השמאי העצמאי הייתה בשיעור של 20% מערך הרכב שלהערכתו הינו 96030 ₪ , ובהתאם לכך השמאי העריך את ירידת הערך שנגרמה לרכב בסך של 19,206 ₪ כמפורט בחוות הדעת.
7. התובע טוען מכל האמור לעיל עולה כי ירידת הערך שבדו"ח שמאי חברת הביטוח רחוקה מלשקף את המציאות, וכי יהיה בלתי אפשרי למכור את הרכב בשוק הפרטי לפי הערכה, כאשר בבדיקה שעשה התובע עולה כי הרכב יכול להמכר לכל היותר בהפחתת כ- 30% מערכו בגין התאונה.ולכן ירידת שווי השוק של הרכב הינה בסך של 36,030 ₪ .
8. התובע טוען שיש לשלם לו סכום של 36030 ₪ בגין ירידת הערך שנגרמה אך על מנת להתאים את התביעה לבית משפט לתביעות קטנת הסכום הנתבע הינו בסך של 31200 ₪ .
9. התובע מבקש מבית המשפט מתן צו לתיקון הליקויים בעבודת התיקון שבוצעה ברכבו במוסך ההסדר וזאת לפי חוות דעת השמאי העצמאי.
10. התובע טוען שהנתבעת חייבת לשלם את כל ההוצאות שנאלץ התובע לשלם.
11. התובע טוען שסה"כ סכום התביעה הינו 43,137 ₪ שכולל בתוכו הנזקים וההוצאות שנגרמו לו ולרכבו.ובנוסף לסכום זה התובע ישלם את הוצאות המשפט.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טוענת כי תביעת התובע ובדיקת השמאי מטעם התובע נעשו בחוסר תום לב תוך הסתרת פרטים מהותיים מבית המשפט.
2. הנתבעת טוענת שברכב התובע היו שתי פגיעות נוספות שלא תוקנו בצד ימין של הרכב ובגג הרכב מצד ימין ואשר לא דווח עליהם ולא תוקנו והוסתרו מבית המשפט.
3. הנתבעת טוענת שהתובע הגיש תביעה נוספת בגין ירידת ערך שנגרמה לרכבו בגין תאונה אחרת שאירעה ביום 16.16.09 בתיק מס' 3597-06-10 בבית משפט השלום בפתח התקווה ולמרות שהתביעות קשורות באופן ישיר בחר להגיש כל תביעה בנפרד.
4. הנתבעת טוענת שהאחראית לנזק הינה חברת הכשרת ישוב המבטחת של המשאית (להלו: צד ג' ) אשר בשל רשלנות המבוטח שלה נגרם הנזק לרכבו של התובע וחברת הכשרת ישוב שילמה את מלוא הסכום כולל הוצאות לחברת הביטוח איילון לפי הסכם פשרה בתיק מס' 33910-11-09 שהתנהל בינהם ולכן כל נזק או כל הוצאה שיפסוק בית המשפט חברת הכשרת ישוב תשלם אותו וזאת מכיוון שהאחריות לאירוע רובצת לחברת הכשרת ישוב שהיא צד ג' .(הוגשה במקביל לכתב ההגנה הודעת צד ג' כנגד הכשרת ישוב).
5. הנתבעת תטען שכ"ט השמאי העצמאי הינו מופרז ונוגד את התקנות.
6. הנתבעת טוענת שכל שהתובע מבקש להתבסס על חוות דעת מטעם השמאי העצמאי מתבקש הוא לזמן את השמאי מטעמו לחקירה ביום הדיון.ואם לא יעשה כן בית המשפט יקבל את חוות הדעת של השמאי של חברת הביטוח כחוות דעת קובעת.
7. הנתבעת שלחה שמאי נוסף מטעמה שיבדוק את הרכב לאחר הגשת שתי התביעות נגדה ע"י התובע והשמאי הנוסף גם קבע שאין כל מקום לשלם תוספת בגין ירידת ערך הרכב בגין התאונה וכמו כן השמאי הבחין בפגיעות בגג הרכב שלא אוזכרו ע"י התובע ולא תוקנו עדיין.
8. הנתבעת טוענת שטענת מחיר שווי השוק של הרכב מוכחשת כי היות וההצעות שקיבל הם סוכני רכב ולפיכך יש לנו כאן מוכר מרצון וקונה לא מרצון אלא למטרת רווח ומכירה של סוכני הרכב ולכן אין לראות את מחיר השוק שהציעו הסוכנים כמחיר המשקף.(הם קונים בזול וכך מרוויחים יותר).
9. לפיכך כל ההוצאות והנזקים שהתובע תובע מוכחשים בטענת שהם מנופחים ומופרזים והתביעה בכלל הוגשה בחוסר תום לב וראוי לציין שבהתחלה לפני ההפחתה להתאמת התביעה לבית משפט לתביעות הקטנות התביעה הנ"ל הייתה על סכום של 43,137 ₪ והתביעה השנייה שהוגשה בפתח התקווה הייתה על סך 25,087 ₪ וזה מעיד על התנהגות לא ראוייה של התובע.
10. הנתבעת מבקשת מבית המשפט לאור האמור לעיל לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

נימוקי הודעת צד ג' :

1. הנתבעת טוענת שהיות וחברת הביטוח הכשרת ישוב המבטח של המשאית שגרמה לתאונה הינה אחראית לכל נזקי התובע.
2. הנתבעת טוענת שבגין תביעה זו הוגשה תביעה על ידי הנתבעת כנגד הצד השלישי ובהסכם פשרה בתיק מס' 33910-11-09 שילמה הצד השלישי את מלוא דרישתה של הנתבעת וכמו כן נשאה הצד השלישי במלוא הפסדיו של התובע.
3. הנתבעת טוענת שלפי ס' 62 לחוק חוזה הביטוח עומדת לה הזכות לתבוע מהצד השלישי מלוא הפיצוי ועל כן מוגשת הודעה זו.
4. הנתבעת טוענת לפי מה שאמור לעיל היא מעמידה את הודעתה לצד השלישי על סך 31,200 ₪ ובצירוף כל אותם סכומים אשר עלולה לחוב בגינם.

טענות צד ג' :

1. הצד השלישי יטען כי כבר שילם את מלוא הסכום על פי הסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ע"י כב' הרשמת לימור רייך בתא"מ 339010-11-09.
2. הצד השלישי טוען שלא יתכן שלאחר שהושג הסכם פשרה וניתן לו תוקף פסק דין תיתבע שוב על אותו מקרה ואותה תאונה.
3. הצד השלישי יטען למה לחייב אותו פעמיים לשלם שכ"ט שמאי ופעמיים הוצאות שאוזכרו בשתי התביעות.
4. הצד השלישי יטען שכר טרחת השמאי הינו מופרז ומנוגד לתקנות וצורפה פסיקה בנוגע לשכ"ט מופרז.
5. הצד השלישי תטען שלפי חוות דעת השמאי של הנתבעת לרכב התובע היו נזקים שלא נגרמו מהתאונה ולא תוקנו ואין היא אחראית מלבד לנזק שנגרם ושעלותו שולמה לתובע במלואה.
6. הצד השלישי מכחישה את כל הטענות נגדה ומבקשת מבית המשפט לדחות את התביעה נגדו ולחייב בהוצאות את התובע ואת הנתבעת ששלחה הודעה לצד השלישי.

כתב תשובה לכתב הגנה להודעת צד ג':

1. הנתבעת טוענת שחברת הכשרת ישוב מנועה מלטעון כל טענה הקשורה לאחריות שלה בגין הנזק שנגרם לתובע מאירוע התאונה כיוון שיהא כבר הודתה במפורש שהיא האשמה במסגרת הסכם הפשרה שהושג בניהם.
2. הנתבעת טוענת בנוסף שחברת הכשרת לא שלחה מכתה דחייה לנתבעת ולכן בהתאם להנחיות המפקח על היבטוח ופסיקת בית משפט העליון היא מנועה מלהעלות כל טענה כנגד אחריותה.

טענות התובע בכתב התביעה השני :

1. התובע טוען שביום 16.6.09 בתמרון בחניה נגרם לרכבי נזק שכלל פגיעה בכנף קדמית ימנית, בדלת קדמית ימנית ובעמוד עליו תלויה הדלת הקדמית הימנית.
2. בגין התאונה הוגשה תביעה נגד הנתבעת ובהתאם לפוליסה תוקן רכב התובע במוסך לירון ביהוד (מוסך הסדר) של הנתבעת.
3. התובע טוען ששמאי שהגיע לבדוק את הרכב לפני התיקון מטעם הנתבעת ציין בחוות דעתו כי לרכב התובע נגרם נזק במגן הקדמי, כנף קדמית ימנית, דלת קדמית ימנית, מבלי שהוזכרה על ידו כל פגיעה בעמוד.
4. התובע טוען שהשמאי שנשלח מטעם הנתבעת העריך את ירידת ערך הרכב בשיעור של 1% בגין צביעה שאינה מקורית, ושעלות הנזק שנגרם לרכב הינה בסך של 7322 ₪.
5. התובע טוען שכעבור 3 חודשים מיום התיקון של הרכב במוסך ההסדר הוא ניגש לעשות לרכב טיפול פוליש/ווקס שגרתי, והעובד שם הסב את תשומת ליבו לפגיעה בעמוד הדלת הקדמית הימנית.( רק לאחר 3 חודשים התובע שם לב לפגיעה שלטענתו לא תוקנה ) !!!
6. בעקבות כך התובע בדק את רכבו במכון לבדיקת רכב והם הצביעו על ליקויים בעלי משמעות גבוהה : כיפופים, תיקונים בעמוד קדמי ימין, ברגים לצירים דלת קדמית משוחררים, תושבות צירים לדלת ימין מעוותים ותיקון ירוד בעמוד קדמי ימין.
7. התובע טוען שבעקבות כך מינה שמאי עצמאי מטעמו שקבע שאכן עמוד קדמי ימין ניזוק עוות ולא תוקן כראוי וכי ישנם סימני מכות אשר לא תוקנו כראוי ולא נצבעו וכי הברגים והצירים מעוותים ומשוחררים.
8. התובע טוען שבעקבות כך השמאי קבע שירידת הערך של הרכב הינה בשיעור 15% מערך הרכב שהינו 97,000 ₪ לפי מחיר המחירון ביום התאונה.וזאת בנוסף לירידת ערך בשיעור 20% כתוצאה מהתאונה שאוזכרה למעלה בתביעה הראשונה.
9. התובע טוען כתוצאה מהתאונות הוא פנה לסוכני רכב שיבדוק באיזה מחיר יקנו ממנו את הרכב לאחר ירידת הערך וכולם קבוע שירידת הערך הינה לפחות 30% משיעור מחיר הרכב.
10. התובע מבקש מבית המשפט למתן צו המורה על תיקון הליקויים.
11. התובע מבקש מבית שיחייב את הנתבעת בהוצאות שלו להכנת כתב התביעה-נסיעות-שכ"ט שמאי-עלות בדיקה במכון בדיקה-שעות עבודה שנאלץ להפסיד ועוגמת נפש.
12. התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 28,087 ₪ בגין ירידת הערך של רכבו ובגין ההוצאות שנגרמו לו עקב התאונה והתביעה.וכן הוצאות משפט.

בתיק זה התנהלו מספר דיונים כאשר במהלך הדיונים הוצע לתובע על ידי בית המשפט למנות שמאי מוסכם וכן הוצע על ידי נציג הנתבעת לקנות את הרכב של התובע במחיר מחירון , אולם התובע סירב לשתי ההצעות .

כמו כן בכתב התביעה לא צוין מתי התובע פנה לחברת הביטוח פעם ראשונה ולא צורפו אסמכתאות לכך והבקשה לתיקון כתב התביעה לאחר שהוגשו כתבי ההגנה והתנהלו מספר חריג של דיונים ולאור התנגדות המשיבים נדחתה.

יצוין כי מדובר בתביעה קטנה ועל כן אין בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות ליתן צווים לתיקון הרכב ולכן פסק הדין מתייחס לסעדים הכספים בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש דעתי היא כי דין התביעה להידחות על כל מרכיביה .

העילה המרכזית בתביעות היא קבלת פיצוי בגין ירידת ערך מסחרית . כידוע ירידת ערך מסחרית אינה ניתנת להוכחה עד למועד מכירת הרכב והרכב טרם נמכר.

יתרה מכך הוצע לתובע שהנתבעת תיקנה את הרכב במחיר מחירון מלא , אולם התובע סירב.

מחובתו של התובע לפעול להקטנת הנזק ובסירובו של התובע להצעת הנתבעת הוא לא עמד בנטל המוטל עליו להקטין את נזקו.

יתרה מכך , בהתאם לפסיקה ירידת הערך המסחרית נמדדת ביום מתן פסק הדין כאשר אילו תתקבל תביעת התובע בגין ראש נזק זה כאשר ערך הרכב נמוך משמעותית התובע יתעשר שכן למעשה תובע ירידת ערך בגין אירוע מיוני 2009.

כמו כן התביעה הוגשה בחוסר תום לב , לא השתכנעתי מעדות התובע מדוע הנזק התגלה רק מספר חודשים לאחר מכן לאחר שנלקח לניקוי פוליש. מדובר בשינוי גוון בצבע ובדלת שלא נפתחת ולא סביר בעיניי שהתובע לא שם לב לשינוי בגוון הצבע ולא פתח את הדלת מספר חודשים וספק רב אם הנזקים לא נגרמו לאחר מועד התאונה.

על התובע היה לבדוק את הרכב מיד לאחר התיקון או זמן סביר לאחר מכן ולא להמתין מספר חודשים , כאשר אין לו כל אסמכתא מתי פנה לנתבעת לראשונה .

התובע יכול היה לדרוש את תיקון הרכב בגמר התיקון ולקבל לכל היותר את עלות התיקון .

מעבר לכך שהשיהוי של התובע נעשה בחוסר תום לב , הוא גרם נזק לנתבעת שכן בין הנתבעת לבין צד ג' נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין וזאת בהתבסס על העובדה שהתובע לא העלה כל טענה לגבי טיב התיקון או קיומו של נזק נוסף בטרם נחתם הסכם הפשרה .

גם העובדה שהתובע הגיש שתי תביעות מקבילות לשני בתי משפט שונים מבוססות על חוות דעת שמאי שניתנה באותו יום מלמדת על חוסר תום ליבו של התובע.

זאת ועוד חוות דעת השמאי מטעם התובע אינה משכנעת ואינה יכולה להרים את הנטל להוכחת התביעה . די בכך שהשמאי מטעם התובע נתן שתי חוות דעת כאשר בחוות הדעת בגין התאונה השנייה מסתיר את ירידת הערך שנגרמה בתאונה הראשונה כדי לפסול את חוות הדעת .

לאור האמור, התביעה נדחית.

התובע יישא בגין שכר השמאי מטעמו כפי שנפסק בדיונים שהתקיימו.

לפנים משורת הדין , אינני עושה צו להוצאות .

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.