ת"א 43883-03-10 שלמה פסגה בע"מ ואח' נ' אדם אורנה שוש ואיי אי גי ישראל חברה לביטוח
בפני | כב' השופטת חנה קלוגמן | ||
תובעים בתיק 20229-06-10 | 1.איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח 2.ארנה אדם גזית | ||
נגד | |||
נתבעים בתיק 20229-06-10 | 1.משה מינץ 2.ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ |
פסק דין |
התביעות שבפניי עניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 17.7.09 בין רכב מסוג סזוקי (להלן: "הרכב" או רכב איי. אי. ג'י") לבין רכב מסוג מזדה (להלן: "הרכב השני" או "רכב שלמה") במחלף התקווה שבפתח תקווה (רחוב הרב משה מלכה) (להלן: "התאונה").
הצדדים:
התובעים בתיק 20229-06-10 שהינם הנתבעים בתיק 43883-03-10 הינם חברת איי. אי. ג'י שביטחה את רכב הסזוקי שהיה מעורב בתאונה והתובעת 2 הינה הבעלים והנהגת של הרכב (להלן: "התובעים" או "התובעת").
התובעת בתיק 20229-06-10 שהינה נתבעת בתיק 43883-03-10 הינה חברת ש. שלמה חברה לביטוח שביטחה את הרכב השני שהיה מעורב בתאונה.
תובעת נוספת בתיק 43883-03-10 הינה חברת שלמה פסגה בע"מ שהינה הבעלים של הרכב השני.
נתבע נוסף בתקי 20229-06-10 הינו מר משה מינץ שהיה הנהג ברכב השני.
(להלן : "הנתבעים").
שני התיקים אוחדו מאחר ומדובר באותה תאונת דרכים ולמעשה באותם צדדים.
רקע כללי:
שני התיקים המאוחדים עוסקים בתאונת דרכים שאירעה ביום 17.7.09 קרוב לחצות הלילה במחלף התקווה או ליתר דיוק ברחוב הרב משה מלכה בפתח תקווה (להלן: "מחלף התקווה"). רכב איי. אי. ג'י נסע בנתיב הימני ואילו רכב שלמה נסע בנתיב השמאלי. התאונה אירעה במרכז העיקול של המחלף כאשר נקודת המגע הראשונית שבין הרכבים הייתה בין הפינה השמאלית אחורית של רכב איי. אי. ג'י לפינה הימנית קדמית של רכב שלמה. רכב איי. אי. ג'י איבד את השליטה ונפגע גם ממעקה הבטיחות שבשולי הכביש.
תמצית טענות הצדדים:
לטענת התובעים (רכב איי. אי. ג'י) כפי שהעידה התובעת, בעת שנסעה בנתיב הימני באזור העיקול שבמחלף הרגישה מכה חזקה ברכב בצד שמאל אחורי. לטענתה מכה זו גרמה לה לאבד שליטה ולהיזרק לכיוון מעקה הבטיחות שבשולי הכביש. לטענתה התאונה אירעה כתוצאה מכך שרכב שלמה סטה לנתיב הימני מהנתיב השמאלי בו נסע באזור בו הכביש מתעקל.
תמצית טענות הנתבעים (רכב שלמה) כפי שהעיד הנתבע שנהג ברכב השני:
לטענת הנתבע הוא נסע בנתיב השמאלי בהתאם למהירות המותרת, כאשר רכב איי. אי. ג'י ניסה לעקוף אותו מימין אך איבד את השליטה בעיקול הכביש וכתוצאה מכך סטה לכיוונו וגרם לתאונה. לטענתו התאונה נגרמה כתוצאה מנסיעה בלתי זהירה ומיומנת של רכב איי. אי. ג'י בעיקול המחלף.
דיון:
בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים ובוחן התנועה מר פת שהגיש חוות דעת מטעם רכב איי. אי. ג'י. שני הנהגים חזרו למעשה על גרסותיהם כפי שפורטו לעיל. בוחן התנועה אף הוא חזר על מסקנתו כפי שבאה לידי ביטוי בחוות הדעת ולפיה רכב שלמה הוא זה שגרם לתאונה.
התובעת העידה כי: "בסיבוב נסעתי במהירות לא מהירה..... באיזה שהוא שלב הרגשתי דחיפה מאחור בצד שמאלי של האוטו שנתן לי לאבד שליטה" (פרוטוקול עמוד 2 שורות 14 ו 16). עדות זו לא נסתרה גם בחקירה הנגדית ומצאתי את עדות התובעת אמינה והגיונית בהתחשב במיכלול הראיות.
לעומתה העיד הנתבע: "עוד לפני העיקול עקפה אותי סוזוקי סוופיט, מיד לאחר העקיפה פנתה באופן מוזר בפניה חדה שמאלה, כמתבונן מהצד רואים תאונה עצמית... איך שראיתי שהיא חותכת שמאלה נתתי בלימה בכל הכוח אני מעריך או שהרכב נעצר או כמעט בעצירה מוחלטת.... והיא ממשיכה ונכנסת במלוא עוצמה בתוך גדר הבטיחות נזרקת החלק האחורי ועפה לתוך הרכב שלי ופוגעת בי בעוצמה בצד השמאלי שלי" פרוטוקול עמוד 4 – 5 שורות 29 עד 5). לא השתכנעתי כי כך אירעה התאונה ואף לא מצאתי תימוכין לתיאור זה בראיות אובייקטיביות אחרות שהוצגו בתיק.
בנוסף לשני הנהגים שהיו מעורבים בתאונה העיד חוקר התנועה מר פת אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעת. חוות הדעת לא נסתרה בחקירה הנגדית והמומחה סיים את עדותו במסגרת החקירה החוזרת בהתייחסותו לעדות הנתבע כדלקמן: "על פי הנזקים ועל פי הגרסה שהיה במצב של עצירה או כמעט עצירה, הנזקים האלה לא יכולים להיווצר בשום פנים ואופן מכל הסיבות שפירטתי בגלל שאין מקום להסתובב שם" (פרוטוקול עמוד 11 שורות 23 ו 24).
לאחר עיון בכל חומר הראיות והעדויות אני מקבלת את גרסת התובעים – רכב איי. אי. ג'י . גרסה זו מתאימה גם לנתון האובייקטיבי של מיקום הנזקים ברכבים כתוצאה מהמפגש הראשוני שבין הצדדים, שכן רכב איי .אי .ג'י נפגע בחלק השמאלי אחורי ואילו רכב שלמה בחלק הימני קדמי, מיקום התומך בגרסה שרכב שלמה הוא זה שסטה מהנתיב השמאלי לנתיב הימני. נקודת מפגש ראשונית שכזאת אינה מתאימה לאיבוד שליטה של רכב הגורמת לו לסטות מנתיב לנתיב. לא מצאתי כי תרשומת הנתבע (מוצג 8 ) יש בה משום סיוע להוכחת גרסת הנתבע לגבי אירוע התאונה, מה גם שמדובר בראיה שאין לתת לה משקל רב בהיותה תרשומת שיחה שהוכנה על ידי הנתבע לאחר האירוע כפי שהוא לטענתו זכר את השיחה. תרשומת זו גם אם בגישה ליברלית של דיני הראיות ניתן לראותה כקבילה הרי שבהתאם לאותה גישה יש לתת לה משקל נמוך, וכאמור לא מצאתי בה את הסיוע הנדרש להוכחת גרסתו של הנתבע לאור מיכלול הראיות שבפניי.
בנסיבות אלו אני מקבלת את התביעה בתיק 20229-06-10 ודוחה את התביעה בתיק 43883-03-10.
סוף דבר:
הנתבעים בתיק 20229-06-10 באמצעות הנתבעת 2 חברת ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ ישלמו לתובעות בתיק 20229-06-10 תוך 30 יום את התשלומים כמפורט להלן: לתובעת חברת איי.אי. ג'י סך שך 82,141 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום התאונה ועד התשלום בפועל ולתובעת אורנה אדם גזית סך של 3,723 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד התשלום בפועל. לסכום זה יצורף שכ"ט עו"ד בסך השווה ל11.7% וכן החזר אגרה בהתאם לקבלה.
התביעה בתיק 43883-03-10 נדחית ללא צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
24/10/2010 | החלטה 24/10/2010 | לא זמין | |
18/05/2011 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש אשור פקס | חנה קלוגמן | לא זמין |
22/04/2013 | פסק דין מתאריך 22/04/13 שניתנה ע"י חנה קלוגמן | חנה קלוגמן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח | יצחק לוזון, לימור פאר |
תובע 2 | ארנה אדם גזית | יצחק לוזון, לימור פאר |
נתבע 1 | משה מינץ | סער סעיד, יוסי שקואי |
נתבע 2 | ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ | יוסי שקואי |